פנחס כפיר שימש כקצין קשר מרחב נגב והשתחרר מהשרות לפני כשלושים שנה .
הביקור היה מרגש , בחדר נכחו פנחס כפיר אשתו רחל , ושני בניו אריק הצעיר ממשיך דרכו של אביו ומשרת במשלט מחוז דרום והאח הבוגר בעבר שירת בימ"ר ת"א והיום עובד קמ"ג .

תחילה , מבוכה ניכרה בנוכחים , ניצב דנינו סיפר לפנחס על ביקורו במסגרת משלחת המשטרה בפולין ,  " הקריאה אינה דומה לעוצמת החוויה שבהימצאות במקום " סיפר והוסיף " השבוע ביקרנו ביד ושם , התחושה שבכול פעם מחדש אני נחשף לחוויה חדשה , ראייה אחרת של אירועי השואה . תפיסה והבנה שונה של האירועים " כאילו אומר השואה , נושא טעון מורכב ,בלתי פתור ובלתי ניתן להכלה . היו בדברי ניצב דנינו כדי לשחרר את סגור ליבם של בני הזוג פנחס ורחל . האירועים , התיאורים קיבלו חיים מחודשים , כאילו לא חלפו שישים שנה ויותר , באופן מדהים בדיוק הפרטים בשרשרת האירועים שנחקקו במוחם של שני אלה שהצליחו כנגד כול הסיכויים ובניגוד למרבית בני משפחותיהם – לשרוד . הבנים מביטים בהורים , משתהים , הם מעולם לא סיפרו , מעולם לא שיתפו . האם מתגוננת , מגוננת על ילדיה ," לא רצינו להכביד ,אבל היום יותר קל , תסדר לי את המחשב, אני רוצה לכתוב" דרשה מבנה   " לשמור הכול תמונות זיכרונות . עכשיו אני יכולה " פנחס הציג תמונות , הרגיש פתאום צורך לספר  " קשה לי כשאומרים מה עשיתם? הייתי רק בן 11 לבד , מה יכולתי לעשות , איך יכולתי להתנגד " היום בטוח יותר בעצמו ובמעמדו , הוא מוכן לספר " להשתחרר " כהגדרתו , "היום אני מרגיש חופשי לדבר " הדגיש , שנים שתקתי . התחושה בחדר הייתה כי איש שיחו ,  ניצב דנינו נכנס לליבותיהם של בני הזוג והצליח לפרוץ את מחסום השתיקה . " הסביבה לא ששה לקבל ניצולי שואה שנראים טוב . אני לא מסכן , שרדתי את התופת , סיימתי ארבעה תארים בהצטיינות  באוניברסיטה , שרתתי במשטרה . גם בני למדו והצטיינו " כאומר זה הניצחון הפרטי שלי , ועם זאת  העבר לא מרפה " היום כשאני בן 79 , מתחילים שוב המראות הקשים לפקוד אותי. " הוסיף. פנחס אהב את שירותו במשטרה , לניצב דנינו סיפר כי היה מפקדה של רפ"ק חנה גולדשטיין אותה גייס לשרות המשטרה , לימים , הייתה היא שגייסה את בנו של מפקדה לשעבר , את אריק לשירות במשלט מחוז דרום . מפקד המחוז חיזק את בני הזוג וילדיהם וברך אותם לבריאות ואריכות ימים . כמו כן העניק להם ספר ודגל של המחוז הדרומי  " אתה הוכחת יחד עם גיבורים רבים כי עוז הרוח והגבורה ינצחו כל אויב וצורר . אני גאה , כמפקד המחוז בו שרתת , להעניק לך שי זה ביום בו עם ישראל זוכר ולא שוכח "  ומדברי אברהם שלונסקי הוסיף " על דעת עיני שראו את השכול נעמסו זעקות על ליבי השחוח , על דעת רחמי שהורוני למחול , עד באו ימים שאיימו מלסלוח , נדרתי הנדר : לזכור את הכול , לזכור – ודבר לא לשכוח" . אמר ולא הוסיף.