הכול לא נשאר במשפחה

רבות מקצינות משטרה נאלצות להתמודד בו זמנית עם שתי "זירות"-חיי המשפחה והמערכת המשטרתית מטרת המחקר, שבחן את לחצי הקריירה של נשים אלו, הייתה לבחון את השפעתו של קונפליקט זה על חיי הזוגיות של אותן נשים בין היתר נמצא, שרבות מהנשים המגיעות לדרגות קצונה בכירות הינן גרושות על כן, נבדק גם הקשר בין תופעה זו לבין לחצי הקריירה, שבהם מתנסות אותן נשים

צוערת מירב שץ מרחב לכיש

קצינות משטרה לא מעטות נאלצות להתמודד בו זמנית עם שתי "זירות"- חיי המשפחה והמערכת המשטרתית. מטרת המחקר שבחן את לחצי הקריירה של נשים אלה הייתה לבחון את השפעתו של קונפליקט זה על חיי הזוגיות של אותן נשים. נמצא, שרבות מהנשים המגיעות לדרגות קצונה בכירות במשטרה הנן גרושות, ומכאן שנבדק גם הקשר בין תופעה זו לבין לחצי הקריירה שבהן מתנסות אותן נשים. המחקר על התנסות בלחצי קריירה ומשפחה בקרב קצינות משטרה גרושות ונשואות, בחן את הגורמים ללחצים אלה. תחילה עמד על המגמות ועל השינויים בתעסוקת נשים בשנות ה‎90- ועל הקונפליקט של קריירה-משפחה, ואחר התמקד בעבודת המשטרה, ובייחודה בשונה ממקומות עבודה אחרים. המגזר המשטרתי הוגדר כמגזר ייעודי, בדומה למגזר הלוחמני בצבא, כולל עבודות סיור, בילוש, חקירות, יחידות מיוחדות וכיוצא בזה. מגזר זה שונה בתכלית השינוי מהמגזר המינהלי, שאליו שייכים מקצועות המטה. המחקר עמד על תהליכי השינוי שעברה משטרת-ישראל בשנים האחרונות, שיחד עם הירידה בכוחו של הדגם הנורמטיבי של משפחה ובשכיחותו, יצרו מתחים נוספים על נשים, קצינות משטרה, המנהלות חיי משפחה במקביל לחיי הקריירה. האופי הייעודי של העבודה המשטרתית, האוריינטציה הצבאית והצביון הגברי המובהק של המשטרה, הם המייחדים מחקר זה בשונה ממחקרים אחרים, שבדקו נשים במסגרת קונפליקט קריירה - משפחה. בעבודה ייעודית ישנו היבט ייחודי למערכת הלחצים, העוברים על האישה המתקדמת בסולם הדרגות: העבודה נמשכת על פני שעות ארוכות, המסגרת היא תובענית ולוחצת, הן מבחינה פיזית והן מבחינת ההתמסרות וההתחייבות, ובנוסף לכך, הארגון המשטרתי הוא ארגון גברי, היוצר קונפליקט נוסף בין המשפחה לבית. המחקר השתמש בשיטה איכותנית לאיסוף נתונים. אוכלוסיית המחקר כללה עשרים נשים בגילאי ‎29-43, קצינות משטרה, המשרתות במחוז הדרום, מדרגת רב-פקד ומעלה, מהמגזר הייעודי. נערכו ריאיונות עם עשר נשים, שהתגרשו במהלך שירותן במשטרה ועם עשר קצינות משטרה נשואות. כל המרואיינות משרתות או שירתו בתחילת דרכן כקצינות במגזר הייעודי. כולן משרתות למעלה משש שנים במשטרת-ישראל, ותהליך גירושן התרחש במהלך שירותן ובעת היותן קצינות. המרואיינות שיקפו את עולם התנסויותיהן בלחצי קריירה ומשפחה, ובמיוחד את המשמעות שיש להתנסויות אלו בעיניהן. ניתוח הממצאים נחלק לשלושה חלקים: ההיבט ההתנסותי/חוויתי של הקצינות, דרכו מתמודדות הקצינות עם הסטראוטיפ של תפיסת עולם קונפליקטואלית בין הקריירה המשטרתית לאמהות ולמשפחתיות; ההתרחקות מהבית ומחיי הנישואין ובדיקת הגורמים המובילים לאותה התרחקות ולהתקרבות החוצה. ולבסוף-ההתנסות שעוברות הקצינות, היוצרת את ההבדלים בין אלה המתגרשות לאלה שאינן מתגרשות, למרות אותם לחצי קריירה וההתקרבות החוצה. נמצא, שכל המרואיינות, נשואות וגרושות כאחד, עברו תהליכים דומים, שנבדלו בתוצאה. ממצא אחד הראה, כי המרואיינות הגרושות והנשואות כאחד הדגישו את תפיסת הקריירה המשטרתית במונחים אבסולוטיים. זו תפיסה, שנבעה מעצם מהותו של המגזר הייעודי ומעצם תפיסתן של הקצינות את תפקידן, את יכולתן להתקדם כנשים ואת רצונן הבסיסי להצליח. התפיסה הטוטאלית של ההתמסרות לעבודה הייתה חזקה ביותר. חשוב לנשים אלה להוכיח את עצמן בארגון, להתמסר לשעות עבודה מרובות ולא מסודרות ולהדגיש את הוויתור על החיים מחוץ לארגון ואת ההשלמה, שהן, למעשה, בחרו בקריירה משטרתית מתוך אידיאל ורצון להגשמה עצמית, גם אם הוא, לכאורה, בא על חשבון הבית. הלחצים בבית הם אלה שהיוו את המעמסה הנפשית העיקרית על הקצינות. ההתמודדות עם גורם השחיקה ועם המעמסה הנפשית הנגרמת לנשות הקריירה הינה תוצר של מידת התמיכה של הבית ושל העבודה. הקצינות הנשואות ציינו במפורש, כי הצלחתן הינה תוצאה ישירה של אותה תמיכה, ואילו הגרושות ציינו, כי חוסר התמיכה היה הקטליזטור, בסופו של דבר, לתהליך הגירושין. בניית יחסים, המבוססים על תמיכה הדדית ועל גמישות בדרך מציאת פתרונות, נמצאה כתנאי הכרחי לזוגויות מוצלחת. תמיכה רגשית, כתף להישען עליה ואוזן קשבת, יוצרים תחושת שוויון רבה יותר בזוגיות מאשר שיתוף פיסי במטלות הבית והמשפחה. ממצא נוסף הוא ההתרחקות מחיי הנישואין וההתקרבות החוצה. תהליך ההתרחקות מהבית וההתקרבות לחוץ עבר על שתי קבוצות הנשים הנחקרות, כאשר אצל נשים הגרושות חלה הקצנה. סיבה אחת לתהליך ההתרחקות מהבית וההתקרבות לחוץ היא הצביון הגברי של הארגון המשטרתי, המאפשר לאישה הנשואה קשר רצוף עם גברים אחרים, ומהווה איום פוטנציאלי על הנישואין. גם אם איום זה אינו מתממש, נפרצת הבלעדיות של קשר הנישואין על-ידי עצם קיומה של מסגרת השוואה והתייחסות נוספת. קצינת משטרת המפתחת קריירה, יוצרת בסיס להבדלי השקפות, הנובעים מחוסר היכרותו של בן-הזוג את המסגרת המשטרתית וקבלתו אותה. סיבה שנייה לתהליך ההתרחקות מהבית וההתקרבות לחוץ היא הפער התפיסתי בין בני-הזוג. רבות מהנחקרות הצביעו על פער גדול בינן לבין בן-הזוג, ההופך את התקשורת ביניהם לחסרת ערך. ההתרחקות מהבית וההתקרבות החוצה בעת משבר בבית ו/או בעבודה, אירעה כאשר התמיכה בבית הייתה מינורית או כלל לא הייתה קיימת, והקצינות מצאו אוזן קשבת בקרב עמית לעבודה, שעמו שהו שעות רבות במסגרת התפקיד. העבודה בשעות הקטנות של הלילה, בעיקר עם גברים, הביאה לפתיחות ולאינטימיות, שהשלימו את החסר שהיה עם בן-הזוג בבית. התמיכה הרגשית והנפשית יותר מהתמיכה הפיסית בעזרה במטלות הבית, מהווה את הגורם המכריע בהתרחקות מהבית ובהתקרבות החוצה. הקצינות הגרושות והנשואות כאחד ציינו במפורש, שעברו את תהליך ההתרחקות בגלל חוסר התמיכה הרגשית מצד הבעל והמשפחה (בעיקר הבעל). שני הממצאים הראשוניים- תפיסת הקריירה במונחים טוטאליים ואבסולוטים ותהליך ההתרחקות וההתקרבות החוצה-מהווים תהליכים מרכזיים ומשותפים, המייחדים את הקצינות הגרושות ואת אלה הנשואות כאחד. ממצא שלישי, ההתנסות, הוא למעה זה שיצר את ההבדלים בתוצאות בין הקצינות הגרושות לנשואות, באשר להתמודדותן עם לחצי הקריירה, והשלכותיהם על התא המשפחתי ועל הנישואין. בניגוד ללחצים המשותפים של הגרושות ושל הנשואות, הבדילה ביניהן ההתנסות ופריצת גבולות הנישואין על-ידי משבר אמון. משבר האמון במערכת היחסים בין הבעל לאישה הינו תוצר של תהליך ארוך ומתמשך, הנובע מחוסר יכולת להתמודדות משותפת עם אותם לחצי הקריירה. חוסר תמיכת הבעל ו/או הסביבה יוצרים בסיס איתן להתרחקות ולהתקרבות החוצה. משבר האמון מהווה את נקודת השיא, המאפשרת את פריצת הגבולות ואת הגירושין הבאים בעקבותיה. נמצא, שבקרב הקצינות הנשואות, ההתמודדות עם לחצי הקריירה, ההתרחקות מהבעל וההתקרבות החוצה לא לוו במשבר אמון, ולכן לא פורק קשר הנישואין. רבות מהקצינות הגרושות ציינו, כי משבר האמון בזוגיות נבע דווקא מתחושת חוסר האונים של הבעל ותחושת ההזנחה מצד האישה העסוקה כל כך בעצמה. אחרות ציינו, כי הבעל במודע או שלא במודע, רצה להראות את עליונותו בקביעת נורמות הזוגיות בבית, ולכן גם רבות מהן חוו בגידה, דווקא מצד הבעל. משבר האמון, כסיומו של תהליך הדרגתי, מהווה את נקודת המפנה, המבדילה בין הקצינות הגרושות לאלו הנשואות. מתוך עבודת תיזה, שהוגשה לאוניברסיטת בר אילן, מגמת פסיכולוגיה חברתית.