לוגו מדינת ישראל
תפריט שפות

משטרת  ישראל

 
תפריט רשתות חברתיות
דלג על קישורי ניווט
מידע כלליExpand מידע כללי
פרסומיםExpand פרסומים
סטטיסטיקה ומיפוי
שאלות נפוצות
הנחיות וטפסים
עזרת הציבור
איתור כתובת וטלפון
צור קשר
היחידה לתלונות הציבור
מידע לתייר
שאלות נפוצות 
 
מדיניות ועקרונות  
שאלה: האם שוטר חייב להזדהות בפני אזרח ?
תשובה:
בעת ביצוע עיכוב או מעצר על ידי שוטר - על פי פקודת מטא"ר (14.01.34 סעיף 3 ג'), אחת מחובות איש המשטרה, היא חובת ההזדהות.
על פי פקודת המשטרה 5 א :

א. שוטר שהוא לבוש מדים יענוד תג זיהוי גלוי לעין, הנושא את שמו ושם משפחתו.

ב. שוטר שאינו לבוש מדים והוא משתמש בסמכויות שוטר כלפי אדם, יזהה את עצמו בפני אותו אדם בציון שמו או  כינויו הרשמי והיותו שוטר, וכן בהצגת תעודת המינוי שלו.

ג. שוטר שהוא לבוש מדים המשתמש בסמכויות שוטר כלפי אדם, יציג את תעודת המינוי שלו מיד עם דרישתו של אותו אדם.

ד. שוטר ימסור את פרטי זהותו ואת מספרו האישי, לבקשת כל אדם בכל ענין הקשור להיותו שוטר, בין אם הוא לבוש מדים ובין אם לאו.

ה. חובת ההזדהות לפי סעיפים קטנים (ב) (ג) או (ד) לא תחול אם

  • מילויה עלול לסכן את ביצוע הסמכות;
  • מילויה עלול לגרום לפגיעה בבטחונו של השוטר או של אדם אחר.

ו. חלפו הנסיבות שמנעו מילוי החובות לפי סעיף זה יקיים השוטר את ההוראות האמורות, מוקדם ככל האפשר.

 
גיוס ונושאי משאבי אנוש 
שאלה: אני מעוניין להתגייס למשטרה. מה הדרישות ולאן עלי לפנות?

תשובה:
בעיקרון, גיוס למ"י מחייב אזרחות ישראלית, מינימום 12 שנות לימוד המוכרות על ידי משרד החינוך, גיל מכסימלי של 35, לאחר שירות צבאי או פטור משירות צבאי עפ"י חוק, בריאות תקינה ועמידה במבחני התאמה ובדיקות בטחוניות. משטרת ישראל אינה מגייסת אנשים שטרם עברו התמחויות במקצוע האקדמי, אלא רק לאחר שעברו את המבחנים של הלשכה המתאימה (עורכי דין, רואי חשבון וכו'). על המעוניין להתגייס, לשלוח קורות חיים מפורטים ללשכת הגיוס שבאזור מגוריו, והתאמתו תיבדק.
להרחבה בנושא הגיוס למשטרה - לחץ כאן.

חץ למעלה

 

 
שירות לציבור 
שאלה: איך אוכל לבדוק האם קיים נגדי צו עיכוב יציאה מהארץ?
תשובה:
יש לשלוח פקס' עם צילום ת.ז. או דרכון לטלפון מספר 5429115 - 02, ולאחר מספר דקות - לברר את התשובה טלפונית, בטלפון מס' 5429392 - 02.
שאלה: אני אזרח ישראלי המתגורר בחו"ל וזקוק לאישורים פורמליים שונים כגון: תעודות יושר / העדר רישום פלילי / גליון נהיגה. לאן עלי לפנות?
תשובה:
יש לפנות לקונסוליה הישראלית במדינה בה שוהה האזרח. זו מעבירה את הפנייה למשרד החוץ בירושלים והוא מעבירה למטה הארצי, לבדיקה (טלפון 5429798/9 - 02). בתום הטיפול, התעודה חוזרת באותה הדרך, אל הקונסוליה הישראלית השולחת. במידה ומבקש התעודה הוא ארגון, זו נשלחת ישירות לארגון המבקש, כשלושה שבועות מיום הגשת הבקשה.
להרחבה בנושא הנחיות וטפסים, לחץ כאן
שאלה: אני מעוניין לקבל מידע מהמשטרה על פעילותה, נתונים סטטיסטיים, ועוד.?
תשובה:
מבקש המידע רשאי להגיש כל בקשה למידע מסוג זה, ללא צורך לנמק, והממונה על חופש המידע מחוייב להשיב בהתאם להוראות הקבועות בחוק. קבלת החומר מחייבת תשלום אגרה. אם ברצונך לקבל מידע ממשטרת ישראל, אנו ממליצים לגלוש באתר המשטרתי ואם לא מצאת מבוקשך, יש באפשרותך לפנות בכתב אל:


הממונה על חופש המידע
משטרת ישראל המטה הארצי
ירושלים 91906
טל: 025428270/1 פקס: 025428269
דוא"ל: tlunot@police.gov.il

להרחבה בנושא חוק חופש המידע – לחץ כאן.
שאלה: כיצד אוכל לעיין במידע הפלילי הנוגע לי ?
תשובה:
גש לתחנת משטרה, כשברשותך בול הכנסה (על סך של 30 ש"ח) ותעודת זהות, ובקש לעיין במידע הפלילי הנוגע לך. בתחנת המשטרה תתבקש למלא טופס בקשה. הינך זכאי לקבל שני סוגי תדפיסים:
  • תדפיס מרשם פלילי הכולל מידע על הרשעות והחלטות שיפוטיות אחרות הנוגעות לך (לא כולל מידע על הרשעות והחלטות שיפוטיות אחרות שעברה לגביהם תקופת המחיקה).

  • תדפיס מידע פלילי - מידע מן המרשם הפלילי ומהרישומים המשטרתיים תדפיס זה כולל את סוגי המידע הבאים:
    • מידע על הרשעות והחלטות שיפוטיות אחרות (כולל מידע על הרשעות והחלטות שיפוטיות אחרות שנמחקו)
    • מידע על תיקי חקירה ומשפטים התלויים ועומדים -מידע על תיקי חקירה סגורים
להרחבה בנושא קבלת מידע על עבר פלילי – לחץ כאן.
 
 
 
משטרת ישראל והקהילה 

שאלה: כיצד אוכל להתנדב למשמר האזרחי .?

תשובה:
המשמר האזרחי (המשא"ז), מונה למעלה מ- 70,000 מתנדבים. חלקם, מתנדבי משא"ז אבטחה, העוסקים, בעיקר, במניעת פעילות חבלנית עויינת ובמניעת פשיעה (מינימום 4 שעות פעילות בחודש) וחלקם, מתנדבי היחידות המיוחדות, הנחלקים למגזרים שונים (תנועה, ביור, בילוש, משמר הגבול וכיו"ב) ומסייעים לכוחות המשטרה בפעילות משטרתית מקצועית (מינימום 8 שעות פעילות רצופות בחודש או, לחילופין, 12 שעות פעילות מפוצלות בחודש).
להרחבה בנושא מסלולי התנדבות שונים – לחץ כאן.
להרחבה קבלת הנחיות על הצטרפות למשמר אזרחי – לחץ כאן.


 
נושאי חקירות ומודיעין 
שאלה: האם ניתן לפתוח חקירה בעקבות פנייה המתקבלת באמצעות אתר האינטרנט ?

תשובה:
תלונה על אירוע באמצעות אתר האינטרנט או באמצעות פקס אינה מהווה תחליף להגשת תלונה בתחנת המשטרה ולא ניתן לפתוח, בגינה, בחקירה. כל תלונה מצד אזרח חייבת להתקבל על ידי המשטרה (קבלת התלונה – בתחנת משטרה). לאחר קבלתה, יחליט הגורם החוקר הרלוונטי, בהתאם לנסיבותיה - לחקור, לגנוז או להעביר הלאה, לגורם מטפל אחר.

מובהר בזאת, כי מידע שיועבר למשטרה, שיעורר חשד לעבירה פלילית, תבחן אותו המשטרה על פי שיקול דעתה המקצועית ותטפל בו על פי סדר העדיפויות של היחידות העוסקות באותו התחום.
ההחלטה האם לפתוח בחקירה או אם לטפל במידע בדרך אחרת, תיעשה על פי הכללים הנהוגים במשטרה.
העברה של מידע דרך אתר זה איננה תחליף להגשה של תלונה בתחנת משטרה או במחלקה לחקירות שוטרים - לפי הענין.
מידע אנונימי יסווג בדרך כלל ברמת אמינות נמוכה וברמת עדיפות נמוכה.
המשטרה מוסמכת לפנות למוסר המידע ולבקש ממנו להוסיף פרטים.

שאלה: האם הרשעה בבית משפט צבאי נרשמת במרשם הפלילי ?

תשובה:
הרשעה בבית דין צבאי בסעיפים מסוימים של "חוק שיפוט צבאי" (חש"צ) מהווה פרט רישום עפ"י חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים - התשמ"א 1981, ובכלל זה עבירות סמים.


שאלה: אני מחפש קרוב משפחה שנעדר בחו"ל. מה עלי לעשות? תשובה:
יש להגיש פנייה רשמית למשטרת ישראל באמצעות השגרירות הישראלית בארץ הזרה, בה מירב הפרטים הידועים: מקום מגורים, שם מלא, מקום עבודה, שמות חברים ובני משפחה, מסמכים רפואיים אם יש (צילומי שיניים, צילומי רנטגן) וכתובת ופרטים מלאים על הקרוב הפונה. העדכון חזרה - באמצעות השגרירות. משטרת ישראל אינה נוהגת לפתוח בחקירה על בסיס פנייה המתקבלת באמצעות אתר האינטרנט. על המשפחה להגיש פנייה רשמית למשטרה המקומית באזור מגוריה. זו תעביר את הפנייה לאינטרפול של אותה מדינה והיא תעביר הפנייה לטיפול משטרת ישראל.

שאלה: אני מעוניין לברר פרטים על אדם מסויים. האם אני רשאי לעשות כך?

תשובה:
על פי חוק הגנת הפרטיות, אין משטרת ישראל מוסמכת להעביר מידע מרישומיה אודות אדם, אלא לאדם עצמו. שאלה: אני חושד באדם מסויים על שביצע עבירה פלילית בחו"ל. לאן עלי לפנות? תשובה:
מידע בגין חשד לעבירות פליליות המגיע מחו"ל - משטרת ישראל עובדת רק על פי הצינורות המקובלים, ובמקרים כאלה - משטרת ישראל חברה באינטרפול. על הפונה להתלונן במשטרת המדינה בה הוא גר וזו, על פי נהליה, תחליט אם לפנות בבקשת מידע ופרטים מסודרת למשטרת ישראל, באמצעות האינטרפול העולמי.

 

לשאלות ותשובות בנושא תביעות - לחץ כאן

לשאלות ותשובות בנושא המרשם הפלילי - לחץ כאן

לשאלות ותשובות בנושא "תעודת יושר" - לחץ כאן

חץ למעלה

 

 
נושאים מבצעיים 
שאלה: מהם סמכויות גורמי אבטחה במקומות ציבוריים, לדוגמא - סופרמרקט? 
תשובה:
עפ"י חוק הבטחון לשומר במקום ציבורי או ממשלתי סמכויות חיפוש.
סופרמרקט אינו מקום ציבורי, אך מחויב ע"י המשטרה להציב שומר בהנחה שזהו סופר גדול שמחויב ברישוי העסק.
על כך סופר הוא מקום פרטי לצורך העניין ויש הסכם לא כתוב בין בעל המקום לנכנסים. מי שרוצה להיכנס - נבדק, מי שלא מוכן - נשאר בחוץ.
שאלה: כיצד המשטרה מטפלת בנושא הפעלת זיקוקים ?
תשובה:
חבלני משטרת ישראל עוסקים בנושא רק מהיבט של בטיחות, מרחקי בטיחות וכיוב'. לסוגיית אישור הפעלת זיקוקים בשטח נתון - מטפל הגורם המבצעי בתחנה הרלבנטית.
שאלה:מה החוקים לגבי מטרדי רעש ?
תשובה:
עפ"י החוק, אסור לגרום רעש חזק, שעלול להפריע לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים. האבחנה כי רעש מסוים הוא חזק היא סובייקטיבית, עפ"י שיקול דעת השוטר, שבסמכותו להטיל קנס, בתלוי בסוג מטרד הרעש . אזעקות רכב הגורמות למטרד רעש - על פי חוק, על הנושא אחראי המשרד לאיכות הסביבה. מכיוון שהמשטרה פרוסה בכל מקום, היא, באמצעות מערך החבלה, מטפלת בעניין, על פי יכולתה. רעש בלתי סביר הוא כזה המאובחן כבלתי סביר על בסיס מדידה במכשירי מדידה, ואינו נאכף ע"י מ"י, אלא על ידי היחידה לאיכות הסביבה ברשות המקומית.
להרחבה בנושאי מטרדי רעש – לחץ כאן.
 
כלי נשק, סכינים, אולרים 

שאלה: האם מותר להביא מחו"ל שוקר להגנה עצמית ?

תשובה:
שוקר חשמלי לא נחשב לכלי יריה.
ביבוא מוצר כזה הסכמות נתונה בידי לשכת המסחר והתעשיה.
באופן כללי ביבוא כלי נשק הסכמות ניתנות בידי משרד הפנים ותפקידה של המשטרה הוא רק בהמלצה על מתן רישיון החזקת כלי יריה.

שאלה: האם מותר להשתמש ברובה צעצוע ?

תשובה:
ברובה צעצוע - המשתנה המכריע הוא עוצמת המנגנון. כל עוד עוצמתו חלשה וכל עוד הוא שונה מ "הדבר האמיתי", זה מותר. אסור להביא לארץ צעצועי נשק שנראים בדיוק כמו הנשק האמיתי. כאלה - מוחרמים.

שאלה:האם דרוש רשיון להחזקת רובה אוויר ?

תשובה:
כן. בישראל דרוש רשיון להחזקתו. את הרשיון מנפיק משרד הפנים, על פי הקריטריונים שלו. מוחרמים.

שאלה: כיצד אוכל להיפטר מאקדח המצוי בידי ברישיון ואיני מעוניין בו יותר ?

תשובה:
שתי אפשרויות עומדות בפניך:

  • מכירת האקדח ואז, לאחר שהקונה מקבל רשיון, הרשיון של המוכר מבוטל אוטומטית.
  • חתימה על ויתור על האקדח בתחנת משטרה, אז נלקחים מהאדם הנשק והרשיון.

שאלה: מי רשאי להוציא רישיון לנשק ומי הגורם המוסמך בנושא רישיון נשק ?

תשובה:
עפ"י הקריטריונים, ניתן להוציא רשיון לנשק רק החל מגיל 21 ומעלה. הוצאת הרשיון נמצאת באחריות משרד הפנים ובטיפולו.

שאלה: אני יוצא לחו"ל ועל רשיון הנשק כתוב שאם יוצאים לחו"ל צריך להפקיד את הנשק. לאן עלי לפנות ?

תשובה:
אם מדובר בנסיעה עד שנה - ניתן להפקיד את הנשק אצל סוחר נשק. מעבר לכך, תוקף הרשיון צפוי לפוג ועל כן צריך להפקיד את הנשק בתחנת משטרה.

שאלה: אני יוצא לטיולי טבע, נושא עליי אולר מקצועי שמשמש אותי לטיולים. בנוסף אני משתמש בו גם בביתי לעבודות שונות. למעשה האולר תמיד נמצא עליי כדרך קבע ותמיד נמצא בשימוש. האם עפ"י החוק מותר לי להחזיק על גופי אולר או סכין ?

תשובה:
החוק (חוק העונשין, התשל"ז - 1977 (בסעיף 186), אוסר על כל אדם ולא רק על קטין, להחזיק סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו, אלא אם כן יוכיח שהחזיק בסכין למטרה כשרה. העונש הקבוע בחוק לעבירה זו הוא - מאסר חמש שנים.

סכין מוגדר בחוק (בסעיף 184) כ- "כלי בעל להב או כלי אחר שסוגל לדקור או לחתוך" ואילו אולר מוגדר שם כ- "סכין מתקפלת שאורך להבה אינו עולה על עשרה סנטימטרים ושלא ניתן להפכה, בעזרת קפיץ או באמצעי אחר, לסכין שלהבה קבוע".

לענין "הוכחת מטרה כשרה" יש לדעת, שהכוונה להוכחה שמוטל על המחזיק בסכין להוכיח אותה, כשיעמוד לדין, והיא אינה מונעת לכתחילה את העמדתו לדין. כמו כן, הכוונה ב"מטרה כשרה" היא, שהמחזיק אינו מחזיק בסכין לצרכי ביצוע עבירה כלשהי ולא זו בלבד, אלא שהוא מחזיק בסכין בתום לב ולמטרה המצדיקה את החזקת הסכין על אף האיסור הכללי.

השוני בין אולר לסכין הוא, שבעוד שלגבי סכין חובת ההוכחה שהיא הוחזקה למטרה כשרה, מוטלת על המחזיק בה כאמור, הרי שלגבי אולר (העונה להגדרת "אולר" לעיל), יש חזקה שהחזקתו היא למטרה כשרה, כלומר חובת ההוכחה תהיה על התביעה והיא זו שתצטרך להוכיח שהאולר לא הוחזק למטרה כשרה.

עם זאת, החוק בסע' 186, מסייג חזקה זו, כך שהיא לא תחול על החזקת אולר במוסדות חינוך או במקומות אחרים כמפורט להלן (עפ"י התוספת השניה לחוק) וכן בסמוך למקומות אלה.

להלן רשימת המקומות (שהשר לביטחון הפנים רשאי בצו, מטעמים של שמירה על ביטחון הציבור ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנותה.):
1. מוסדות חינוך: גן ילדים, בית ספר יסודי, תלמוד תורה, חטיבות הביניים, בית ספר על-יסודי, מוסד חינוך משלים, מפעל קיט לילדים, מרכז תרבות נוער וספורט, פנימיה, מוסד להשכלה גבוהה וכל מוסד אחר שבו ניתן חינוך.
2. בית אוכל: מסעדה, בית קפה, פאב וכל מקום כיוצא באלה.
3. מועדון או דיסקוטק.
4. מקום שבו נערכים משחקים באמצעות מכונות, משחקי ביליארד, קלפים, קוביות וכיוצא באלה.
5. מגרשי ספורט, אצטדיונים וכל מקום אחר שבו נערכות תחרויות ספורט.
6. מקום שבו נערכים מופעי תאטרון, קולנוע, מוסיקה, מחול וכיוצא באלה.

אם כן, בכל המקומות הללו גם באולר כמו בסכין, חובת ההוכחה שהוחזק למטרה כשרה, מוטלת על המחזיק ולא יהיה בעובדה שמדובר באולר, כדי למנוע לכתחילה את ההעמדה לדין.

המלצתנו היא אפוא, ככל שמדובר מחוץ לתחום הבית, להמנע מן ההרגל לשאת, אפילו אולר, דרך קבע ולצמצם זאת רק לאותם מקרים בהם יש הצדקה להחזיק אולר כזה, חרף האיסור הכללי, כאמור.

 
נושאי תנועה 
 
נושאי תקשורת 
שאלה: מה הטיפול המשטרתי בתחנות רדיו פירטיות ?
תשובה:
משטרת ישראל פועלת נגד תחנות רדיו פיראטיות ומדי שנה סוגרת, בשיתוף משרד התקשורת, עשרות תחנות כאלו. כן מעמידות משטרת ישראל והפרקליטות לדין, מפעילי רדיו פיראטי. באחד המקרים אף נשלח מפעיל רדיו פיראטי ל- 8 חודשי מאסר בפועל.

 
נושאים שבתחום אחריותם של גורמים אחרים 
שאלה: האם המשטרה ירוקה היא חלק ממשטרת ישראל ?
תשובה:
המשטרה הירוקה פועלת בפיקוח המשרד להגנת הסביבה ובאחריותו.
שאלה: מי הגורם המוסמך בנוגע לאימוץ ילדים מחו"ל ע"י זוגות ישראלים ?
תשובה:
הגורם המוסמך בישראל הוא משרד העבודה והרווחה. שר העבודה והרווחה, בשיתוף פעולה עם שר המשפטים, הם שקובעים את התקנות והכללים בעניין.
שאלה: מי הסמכות בנוגע לעבירות בניה ?
תשובה:
על פי חוק התכנון והבנייה תשכ"ה 1965 לועדות לתכנון ובנייה מוקנית הסמכות לאכוף את חוקי התכנון והבנייה ולטפל בכל הנושאים הקשורים לכך. על פי מדיניות משטרת ישראל תלונות בנושא עבירות על חוק התכנון והבנייה מועברות לטיפול הרשות המוסמכת, למעט במקרים חריגים בהם נדרשת מעורבות מיוחדת של המשטרה.
שאלה: האם המשטרה מטפלת בסכסוכי שכנים ?

תשובה:
כל נושא שאינו מהווה עבירה על החוק, הטיפול בו אינו מתפקידה של משטרת ישראל. יש לפנות לאגודה לתרבות הדיור, העוסקת גם בגישור ופישור בין שכנים.

 

חץ למעלה

 
ילדים ונוער 
שאלה: האם מותרת מערכת יחסים בין בן 18 לבת 16? - בהסכמת בת ה - 16?
תשובה:
לפי סע' 346 (א) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, שכותרתו "בעילה אסורה בהסכמה" - בעילת קטינה שמלאו לה 16 וטרם מלאו לה 18, "תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, או תוך הבטחת שווא לנישואין, דינו מאסר חמש שנים".

יחד עם זאת, סע' 353 לאותו חוק שכותרתו "סייג לאחריות פלילית" קובע כי - באישום בשל עבירה כמו זו שנזכרה לעיל, "תהיה זו הגנה לנאשם שהבדל הגילים בינו לבין הקטין אינו עולה על שלוש שנים, אם הקטין הסכים למעשה ואם המעשה נעשה במהלך יחסי רעות רגילים וללא ניצול מעמדו של הנאשם".

לאור זאת ולעצם השאלה - יחסי מין בהסכמה בין קטינה בגיל 16 לבגיר בן 18, ללא כל ניצול של מעמד הבגיר, עשויים לזכות בהגנה הנזכרת, אם יואשם הבגיר בבעילה אסורה בהסכמה. עם זאת יודגש, שמדובר בהגנה "לנאשם", כלומר חובת ההוכחה תהיה על הבגיר, להוכיח שאכן עומד בתנאים המזכים בהגנה זו.
שאלה: האם קטין יכול להתלונן במשטרה ללא לווי מבוגר?
תשובה:
קטין יכול להתלונן ללא לווי הוריו וכן ללא ליווי מבוגר.
יש מקום לבדוק מהי הסיבה לכך שהקטין אינו רוצה לערב מבוגר (הוריו, אפטרופוס) לתלונה. יתכן ואותו מבוגר חשוד בביצוע עבירה פלילית כנגד אותו קטין. באם יש חשד לפלילים של ההורה כנגד הקטין יש לבצע חקירה באופן מיידי ולהזמין פקיד סעד לחוק הנוער.

חץ למעלה

 
מודלים למניעת פשיעה 
 

הידע המקצועי והיישומי של מניעת פשיעה ואלימות מוצא את ביטויו במודלים של מניעת פשיעה שפותחו במטה אגף קהילה ומניעת פשיעה- מצילה. מודלים אלה מבוססים על מודלים דומים שפותחו במדינות אחרות, ועל ניסיון שהצטבר מהפעלתם. מקור נוסף הוא הניסיון שהתפתח במצילות בישובים בישראל.
למידע נוסף באתר המשרד לביטחון הפנים