הימים הראשונים – חיל הספר 1949-1951

ביום שישי ה' באייר תש"ח, 14 במאי  1948, נערך אחר הצהריים, טקס הכרזת העצמאות בבנין מוזיאון תל אביב.

מספר חודשים קודם לכן, החלה "הסוכנות היהודית" לפעול בקדחתנות בארגון המוסדות הממלכתיים של המדינה שבדרך. בשיתוף עם הוועד הלאומי הקימה את "ועדת המצב", שהציבה לה למטרה, לקדם מספר יעדים בפעילויות מדיניות בשטחי השלטון המינהלי ביישוב היהודי, לשם ההכנות להקמת המדינה היהודית, תוך תשומת לב רבה, להקמת המנגנון הממשלתי, הקמת שרותים ציבוריים וממלכתיים שיחליפו את השלטון הבריטי.

כח האדם אותר לבניית הז'נדרמריה, מתוך קציני משטרה וותיקים ששרתו במשטרת המנדט. על פי תפיסת העבודה, הז'נדרמריה תוקם מחדש ככח קטן ואיכותי אך קבוע שאנשיו רואים בו תכלית לכל החיים. כח זה יעבור אימון משטרתי רגיל (חקירת סיור ותנועה) כדי שיהיה מסוגל להגן על יישובים כפריים בערים, ולסייע למשטרה להשליט סדר ולהיות כח מחץ לדיכוי מהומות. הכח יקיים  סיורים בכפרים, במסילות הברזל ובגבולות. הז'נדרמריה- חיל הספר,  אמורה להיות המשכה של תנועת השומר המיתולוגית והנוטרים, כשהפקוד הינו מסור בידי המשטרה אך אופי התפקיד צבאי.

 השנה הראשונה להקמת מדינת ישראל, אופיינה בחדירות חוזרות ונשנות של מסתננים רבים ממדינות ערב, הגובלות עם ישראל שרצחו ושדדו רכוש רב. הגבולות הפרוצים, והמצב הרעוע של בטחון הפנים, הביאו בינואר 1949 להקמת ועדה בראשות האלוף דוד שאלתיאל, המפכ"ל ושר הבטחון. הועדה שהמליצה על הקמת ז'נדרמריה שתפעל במסגרת של המשטרה. ותפקידה יהיה לשמור על גבולות המדינה. לאחר שורה של דיונים ארוכים בין המשטרה לצבא, הוחלט להקים את חיל הספר, על ידי בן גוריון בכפיפות לצה"ל, ועל האלוף שאלתיאל, שהתמנה למפקדו הראשון, הוטל לבצע את ההקמה של  חיל הספר שתפקידו לשמור על גבולות המדינה.

האלוף שאלתיאל הגדיר את חיל הספר כעיניים והאוזניים של הצבא בגבול. ההווי בחיל הספר יהיה הווי צבאי והחיילים יהיו בעלי ערכים, אומץ לב ואוהבי טבע. המתנדבים יחויבו לשרות של 3 עד 5 שנים. הכח יפעל באמצעות פרשים ומשוריינים, מדיהם יהיו שונים והם יורשו לחבוש כובע אוסטרלי לגאוות יחידה. ססמת הגיוס של החיל תהיה "נאמנות ללא גבול לשמירה על הגבול" והודגש שתנאי השרות בו יהיו כתנאי השרות בצבא הקבע.

האלוף שאלתיאל האמין ביכולתם של הלוחמים לפעול במציאות קשה של אבטחת גבולות הארץ המתפתלים לאורך 960 ק"מ.

חייל הספר יהיה חייל נייד, יפעל בחוליות קטנות, ויהווה  את הקשר למשטרה, כאיש חוק ואוחז נשק. החייל יקלוט נוער  מבני הארץ, לצד בני מיעוטים שיתקבלו אליו בברכה. למרות השאפתנות הרבה להקמת החייל במסגרת צה"ל, ולמרות מאמצי הגיוס שהושקעו, החיל לא הצליח לצאת לדרך מפאת בעיות של קושי ארגוני, ומחסור בכח אדם מתאים.

דוד שאלתיאל מבקש מדוד בן גוריון למצוא פתרון חדש לחיל הספר, ומציע את הכפפתו  המלאה למשטרה, כשבשעת הצורך בשעת מלחמה יסופח החיל לפקוד צה"ל. בשגרה, החייל יעסוק באבטחה ושמירת הגבול. ואכן לאחר מספר דיונים עבר החיל החדש לידי המשטרה. בסיכום עם ראש הממשלה דוד בן גוריון, הוחלט על העברת גדוד של חיל הספר למשטרת ישראל, ויעודו – הבטחת הגבול ולחימה במסתננים.

הגדוד הורכב משלוש פלוגות אשר חולקו לנפות הבאות:

א.   נפת פ"ת            ב.   נפת חדרה            ג.   נפת עפולה

הקמת משמר הגבול ופעולותיו הראשונות 1953-1955 

במהלך שנת 1950 הועבר סופית חיל הספר מהצבא למשטרה ובין השנים 1951-1953 עוצבו הכוחות שמהם צמח לאחר מכן משמר הגבול במתכונת החיילית הארצית.

אנשי הפלוגות הראשונות, שהרכיבו את ראשוני משמר הגבול  הגיעו משלושה מקורות:

א. חיילי חיל הספר אשר נותרו בו מימי פרוקו.

ב. אנשי  משטרה מן המניין.

ג.  עולים חדשים שהתגייסו ישירות למג"ב,במסגרת חובתם לשרות צבאי רגיל.

צבע הכומתה : צבע הגבול הבינלאומי על המפה. וכן  הצבע השולט בצפון המסמל פריחה ולבלוב.

סמל משמר הגבול: מגדל שמירה המתנשא מעל מצודת הטיגרט המסמל כח, עוצמה ונחישות. המפקד ראה לנגד עיניו מספר משימות עקריות :

1. הקמת היחידות, אימון האנשים,  והחדרת חשיבות הנושא לתודעתם.

2. החדרת תחושת הביטחון בלב האזרחים שבאו זה מקרוב לארץ, תוך העלאת המורל האישי.

3. הקמת הבסיסים בסמוך לגבול, לטיפול בבעית המסתננים באופן קבוע.

  במהלך 1953-1954 נקבע איות חדש לפלוגות משמר הגבול:

פלוגה א' – פל' נפת הבירה. פלוגה ב' – פל' נפת הכפרים. פלוגה ג' – פל' נפת השפלה.

פלוגה ה' – פל' נפת פ"ת. פלוגה ו' – פל' נפת התיכון. פלוגה ז' – פל' נפת עמקים.

פלוגה ח' – פל' נפת הגבול הצפוני.

1954

צה"ל מעביר רשמית את האחריות לבטחון השוטף בישובי הספר למשמר הגבול. תוקף אחריות זה מחייב את משמר הגבול לארגן את השמירה ביישובים השונים הפרוסים לאורך קו העימות. משמר הגבול מנה שוטר, ששמש כאיש קשר מטעמו בכל יישוב, תפקידו  היה ארגון השמירה, חיזוק הקשר בין היישוב למשמר הגבול. שוטרי החיל השקיעו מאמץ רחב בכניסה ליישובים, ובקרו תכופות אצל התושבים שהביעו אהבה והערכה רבה.

• בשנה זו נקבעה למשמר הגבול  תוכנית אימונים חדשה, שכללה 500 שעות של אימונים צבאיים, גידול של 300 שעות, שהביאה את החיילים לרמה מבצעית גבוהה יותר מחיילי צה"ל. לעניין זה הייתה חשיבות רבה, שכן עם הרעת המצב הביטחוני בארץ היתה חשיבות רבה למיצוי  מוכנתו של החיל על מנת לשלבו במערך צה"ל בזמן מלחמה.
• ייעודו המקורי של החיל היה טיפול בבעיות המסתננים שהיוו  בעיה קשה מאד. התוצאות  הקשות שהותירו מפגעי הפדיון השאירו צלקות עמוקות, בנוסף לגניבות בהיקף עצום והרג אזרחים ללא אבחנה. עשרות  אזרחים נהרגו ומאות נפגעו, פעילות משמר הגבול  נשענה בעיקר על סיורים, תצפיות, מארבים. כמו כן אבטחו שוטרי מג"ב את פעילות רכבת ישראל, ליוו חקלאים בסמוך לגבול להדגשת אחיזתינו על כל צעד ושעל, תוך הכרת השטח וההסטוריה הגזרתית.

1955

בשנה זו המשיכו נסיונות החדירה לישראל .השנה נפתחה במתיחות גדולה בגבול עם מצרים ונעשו מספר מבצעים חשובים להפחתת התופעה. משמר הגבול המשיך במשימותיו השוטפות, וסייע לצה"ל רבות כולל בסיוע עורפי במספר מבצעים שהוציא צה"ל. במבצעים אלו נהרגו מעל 100 חיילים מצריים, כשנשיא מצרים נאצר מזרים חיילים נוספים לתוך רצועת עזה. הכוננות הרבה נמשכה לאורך כל השנה, כשמשמר הגבול ממשיך בפעילות יזומה לאורך קו הגבול.

במקביל לחזית המצרית, פתחו הסורים בחזית משלהם כשהם מנסים לחטוף אזרחים לסוריה, והם אף מצליחים לחטוף חייל אחד. כמו כן המשיכו להתנכל לדיגים בכינרת. בגזרה הירדנית המשיך להשמר השקט לאחר שמפקד הלגיון הגנרל גאלב, הבטיח למטה האו"ם לסלק את הפדיון שפעלו בהדרכה מצרית.

במבצע זה צה"ל חודר לעומק סיני כובש את מרחב שארם א- שיח בדרום סיני ונוחל השגים גדולים .     ישראל זוכה ל 11 שנות שקט בגבול עם מצרים ול 8 שנות שקט בגבול עם לבנון וירדן.       ביום השני למלחמה ב 29/10/56 לכוח של משמר הגבול נתנה הוראה להטיל עוצר על כפר קאסם.         בפקודת המבצע נאמר שיש לירות בכל מפירי העוצר. מפקד הגזרה שאל מה לעשות בעובדים בשדות שלא שמעו על העוצר, המפקד השיב בערבית "אללה ירחם עליהים" .      המפקד המקומי פירש זאת כהוראה להרוג.     ואכן לפנות בוקר כשחזרו תושבי הכפר מעבודתם בשדות הם נורו על ידי השוטרים,והרגו 43 תושבים, ביניהם שבעה  ילדים ותשע נשים.      עשרה שוטרי משמר הגבול ומפקד הגדוד הועמדו לדין והואשמו ברצח.      פרשה זו לוותה את משמר הגבול במשך השנים והפכה לנורת אזהרה לצה"ל כולו ולמשמר הגבול.      לצורך מבצע "קדש" ובמטרה לעבות את המערך הצה"לי הועבר משמר הגבול לפיקודו של צה"ל.      שוטרי משמר הגבול סייעו לצה"ל בסריקות אחר מסתננים ובליכדתם, ובהשבת החיים למסלולם התקין בשטחים שנכבשו )עזה) ובפינוי של השלל שהותיר אחריו הצבא המצרי הנסוג.

1957-1960

שנה זו התאפיינה ברגיעה הזמנית ששררה לאחר מבצע קדש. בשנה זו הופסק הגיוס השגרתי לכלל יחידות המשטרה ומשמר הגבול. כל גיוס חדש נדרש לקבל אישור מהפיקוד הבכיר של המשטרה כך בעקבות השינויים פורק גדוד מס' 1 בפבוראר 1958. מחלקותיו של גדוד 1 מוזגו בגדוד 2 שקיבל אחריות מבצעית לגזרה של גדוד 1.

בתקופה זו הוקם חבל עדולם והוקמו בו תריסר יישובים חדשים, משמר הגבול נטל את האחריות על האזור הזה, והוקם בסיס חדש בחבל עדולם.

בשנה זו אומנם היתה רגיעה בגבול הדרומי, אך הגבול הצפוני  היה רצוף תקריות אש קשות עם הסורים.            

1962

בראשית שנה זו הוקמה במשמר הגבול יחידה מיוחדת, שתפקידה היה לאבטח את מוביל המים של ישראל )המוביל הארצי, מהכנרת לנגב).    פלוגה מ' הוקמה לביצוע התפקיד, והחליפה חברות פרטיות שעסקו בכך עד עתה.   המפנה החשוב ביותר, בשנה זו הוחל בגיוס שוטרים סדירים למג"ב. וזאת בעקבות ירידה במספר המתנדבים לחיל.    החיל קיבל כ 250 שוטרי חובה והכנסת קיבלה את ההחלטה והתקון לחוק שרות הביטחון בתחילת שנות  ה 6.    עם קבלת התיקון לחוק הוזרמו לחיל כוחות חדשים ורעננים ונוספו תקנים חדשים (מג"ב מקבל אחריות על אבטחת מתקנים מסווגים בעלי רגישות ביטחונית לאומית).

  1973

·         מספר שבועות לפני פרוץ מלחמת יום הכפורים, משמר הגבול מקבל אחריות על המשימות המבצעיות לאורך גבול לבנון מראש הנקרה לחצבני, ויישובי קו העימות.

·         עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973, יחידות משמר הגבול מוכפפות לצה"ל. בזכות המבנה של מג"ב צורת ארגונו, יעדיו ושיטת פעולתו, היה המעבר שלו מתנאי רגיעה לתנאי מלחמה קל ומהיר. משמר הגבול  לאורך המלחמה שימש ככוח עזר בנושאי בטחון פנים, מודיעין ובטחון שדה. הוא מגיש סיוע ליישובים השונים ומציב עליהם שמירה ברחבי יהודה ושומרון.

·         בעקבות רצח הספורטאים באולימפיאדה במינכן, משמר הגבול מספח קצינים ולוחמים מצטיינים לאבטחה במוסדות יהודיית בחוץ לארץ.

משמר הגבול מרחיב שורותיו ויעדיו 1974-1981

1974-1975

·         לאחר מלחמת יום הכיפורים חלה החרפה בתחום ביטחון הפנים, ומשמר הגבול נרתם לסיוע תוך שהוא משדרג את עצמו ומקים מפקדות משנה לכוחות בשטח . המטרה : ליעל את השליטה הארגונית ולאפשר פיקוד דינמי ונגישות  מיידית לארועים (זה נעשה בעקבות החלטת הממשלה – החלטה 411, שמשמעותה העברת האחריות לביטחון הפנים מצה"ל למשטרת ישראל ב- 14 למאי 1974).

·         הקמת "המשמר האזרחי", המתנדבים הראשונים במג"ב פועלים לארגון השמירה ביישובים, המגזר הכפרי ופיקוד של  קצין משמר הגבול  עליהם.

·         משמר הגבול מקבל אחריות על אבטחת נמלי הים באשדוד, חיפה, ואילת.

·         הקמת היחידה ללוחמה בטרור )הימ"מ)

·         הקמת שלושה מרחבים, מטה משמר הגבול מקבל אחריות ותיאום, מטה מג"ב מועבר מרמללה ללוד.

מרחב 1 – רמללה, מרחב 2 – בית דגן, מרחב 3 – צפת. בהמשך הוקם המחט"ב הרביעי בירושלים.

·         הקמת בסיס האימונים החיילי בבית חורון.

מלחמת לבנון – מג"ב מאבד מטובי בניו  1982-1986

1982

בתקופה זו המצב בגבול הצפון היה קשה, תושבי קו העימות היו חשופים לחדירות חוזרות ונשנות של מחבלים, ולירי קטיושות שנחתו חדשות לבקרים על היישובים. בממשלת ישראל החלה להרקם תוכנית לכניסה ללבנון, לטיהור קיני המחבלים. והעילה לכך לא איחרה לבוא בתאריך ה 3/6/82 היה נסיון להתנקש בחייו של שגריר ישראל  בבריטניה, שלמה ארגוב שנפצע אנושות. בתגובה הפגיז חיל האוויר בסיס מחבלים באזור  ביירות, ונתנה האות לפתיחת "מלחמת שלום הגליל" .בימים הראשונים למלחמה ניהל צה"ל קרבות כשתוך מספר ימים הוא מגיע עד לערים צור, וצידון ותופס שם עמדות. במקביל חיל האוויר מנהל קרב מול המטוסים הסורים. כעבור מספר שבועות ביירות נכבשת והמחבלים שנותרו שם, מפונים בספינות מביירות לסוריה ירדן ועירק. כוחות משמר הגבול נכנסו אחרי כוחות צה"ל לצור וצידון. פלוגות כ', י"ז ומחלקת הימ"מ פתחו שם בפעילות עניפה,במסגרת פעילות של  צה"ל והשב"כ. מג"ב מקבל על עצמו את האחריות לאכיפת הסדר והביטחון בערים צור וצידון. במהלך הפעילות ארעו שני אסונות כבדים, בהם שכל החייל עשרות מלוחמיו ומפקדיו ב 11/11/82 ארע אסון צור הראשון, בנין הממשל הצבאי קרס ושבעים וחמישה איש נהרגו מתוכם 34 לוחמי מג"ב מפלוגה כ' . האסון השני ארע ב 4/11/83 כאשר מכונית תופת התפוצצה ליד שער הכניסה למפקדת צה"ל / משמר הגבול  בצור, בפיגוע זה נמנו 60 הרוגים מהם 17 לוחמי משמר הגבול מפלוגה כ"א.

פעילות משמר הגבול  בלבנון  היתה חשובה ביותר, משמר הגבול הביא איתו את הנסיון החשוב כל כך שנצבר במשך השנים בטיפול באוכלוסיה אזרחית גדולה, שבתוכה  מסתתרים גורמים עוינים. 

1983-1986 ·         הקמת סיירת משמר הגבול )סמ"ג 1 (ללחימה בפשיעה, באזור גוש דן. ·         הקמת יחידה חדשה במשמר הגבול לאבטחת הר הבית. ·         בשנת 1983 מתמנה פנחס שחר למפקדו החמישי של החייל. ·         בשנת 1984 מוקמת יחידה חדשה שנועדה לתפקיד אבטחה ושמירת הסדר בהר הבית. ·         במסגרת ארגון מחדש, הוסבו המרחבים, והחיל החל לפעול במסגרת שלוש מפקדות גזרתיות: מפקדת מג"ב צפון, מפקדת מג"ב דרום ומפקדת מג"ב איו"ש, בנוסף הוקמה מפקדה משימתית ארעית שכללה מספר יחידות לטיפול בנושאי הביטחון השוטפים. ·         משמר הגבול מקבל אחריות לאבטחת הנציגות הדיפלומטית במחוז ת"א (1986). ·         הקמת מפקדת בט"ש ירושלים לחיזוק כוחו של משמר הגבול בעיר ולשיפור השליטה הביטחונית.

האינתיפאדה הראשונה - מג"ב בחזית העשייה 1987-1991   1987  התקופה  המשתרעת בין השנים 1987-1994 מאופינת על ידי  ארועי האינתפאדה, ועיקרם התקוממות אזרחית של ערביי איו"ש ואזח"ע בשלטון הישראלי. התקוממות זו היא תופעה חדשה בסכסוך הישראלי ערבי, ועיקרה ערעור השליטה הישראלית בשטחי יהודה שומרון ועזה, תוך יצירת דינמיקה לשינוי המצב שנוצר ממלחמת ששת הימים. ארועי האינתיפאדה פרצו בעקבות תאונת דרכים בין משאית ישראלית לרכב  פלשתניאי  שבו נהרגו 4 תושבים, בעקבות כך נפוצה שמועות כי תאונה זו היתה נקמה ישראלית. השמועות פשטו במהירות, והחלו הפרות סדר קשות במחנות הפליטים וברחבי יהודה ושומרון, החלה האינתיפאדה )התנערות).
משמר הגבול בנה במשך השנים תורות לחימה ייחודית לטיפול באוכלוסיות בשטחים החל משנת 67 באיו"ש, 71 בעזה, 82 בלבנון. החיל היווה דוגמא ומופת, לכוחות הביטחון בהתמודדות הקשה מול ארועי האינתיפאדה.
1988 ·         משטרת ישראל פותחת במבצע "מחשבה תחילה"  למיגור האנתיפאדה בירושלים, משמר הגבול גדל בעקבות כך בצורה משמעותית ומקבל את האחריות לאכיפת החוק במזרח ירושלים תוך מיגור האינתיפאדה והאלימות. ·         שחרור בני הערובה מאוטובוס האמהות, שנלכד על ידי בני ערובה במבצע מיוחד של הימ"מ . הימ"מ זכתה לשבחים רבים מצד הגורמים הצבאיים והאזרחיים על הביצוע המעולה שהפגינה באירוע זה. ההצלחה החד משמעית פתחה עבור הימ"מ דף חדש בהסטוריה של היחידה. 1989 ·         משמר הגבול מקבל לידיו את השליטה בעיר עזה, ולראשונה בתולדותיו מוכפפים יחידות של צה"ל למשמר הגבול שהופך למפקדם הישיר בשטח. ·         הקמת יחידת המסתערבים. יחידה מיוחדת שעסקה בלחימה ברמה הגבוהה ביותר כנגד מבוקשים. ומפירי הסדר היחידה פעלה בתחילת דרכה בעיר עזה ונחלה שם הצלחה רבה. בהמשך החלה היחידה לעבוד גם באיו"ש. ·         במשמר הגבול לראשונה מוקמת יחידה לטיפול בנושאי תלונות הציבור. ·         משולם עמית ממונה למפקדו השישי של החיל.

1991

·         מלחמת המפרץ פורצת לאחר פלישת סדאם חוסין לכווית, ופקיעת האולטימטום שהוצב לו על ידי האמריקאים. בתגובה נכנסו כוחות אמריקאים לשחרור כווית ולעירק, סדאם חוסין, החל בירי טילים לעבר ישראל, עד סוף המלחמה נורו כ 39 טילים. 7000 אזרחים  נפגעו, הרוג אחד, וכ300 פצועים, משמר הגבול במלחמה זו סייע רבות במגוון רחב של תחומים, החל מסיוע וטיפול באזרחים שנפגעו, סגירת השטח ושמירה על הבתים הפרוצים וכלה בטיפול במשפחות  שנפגעו.  כוחות משמר הגבול  המשיכו בתקופה זו לפעול בשטחים, תוך שהם מגלים נחישות יוזמה ושליטה באוכלוסיה המקומית המתלהמת כשהם  אוכפים את העוצר בשטחי איו"ש ועזה.

·         בשנה זו הורחבה פעילותה של מפקדת "קו התפר" גם לתחומי מחוז מרכז.

מג"ב עושה שלום 1992-1994

1992-1993

ישראל חותמת על "הסכם עקרונות" עם הפלשתינאים, על פי ההסכם שעליו חתמו שמעון פרס,

ואבו מאזן ישראל תכיר באש"ף תסוג מעזה ויריחו, ותאפשר הקמת מנהל עצמאי לפלסטינים.

כוחות צה"ל ייסגו  מערי הגדה תוך כדי כך  במשא ומתן על הסדר הקבע – שייסתיים חמש שנים

מיום מימושו של הסכם עזה ויריחו. במקביל התחייב אש"ף להפסיק את פעולות הטרור, ולבטל

את הסעיפים באמנה הפלסטינאית הקוראים להשמדת ישראל. משמר הגבול החל אף הוא ביישום

ההסכמים כאשר נפתחות מפקדות תאום וקישור, ומתחיל עידן הסיורים המשותפים עם

המשטרה הפלשתינאית. הסיורים המשותפים נועדו לשמור על שקט משני הצדדים. בעת תקרית

כל צד מטפל בבעיותיו בכדי להרגיע את המצב. הפעילות  המשוטפת נמשכת 24 שעות ביממה

למניעת חיכוכים ולפתרון בעיות מקומיות. על כל רכב מונף דגל כתום ומהבהבים ירוקים.

·         בשנה זו מתמנה יצחק אהרונוביץ' למפקדו השביעי של החייל. 

·         עקב חתימת הסכמי השלום ב- 13.8.93, משמר הגבול מארגן מחדש את כוחותיו בירושלים. מוקמת יחידה חדשה במג"ב למניעת גנבות רכב (עורק תנועה).

1994

·         בעקבות הטבח במערת המכפלה  שנערך על ידי ברוך גולדשטיין  שודרג מערך האבטחה במערת המכפלה .משמר הגבול המשיך לשמור על המערה תוך שהוא מפיק לקחים ומתיעל. בפקודת הארגון החדשה מ 30/12/94 הוחלט על הקמת משל"ט

חברון שיהווה מפקדה ייעודית ומשימתית לשליטה מבצעית על סד"כ משמר הגבול וצה"ל בעיר חברון.

·         משמר הגבול מרכז מתפצל  לשני מחט"בים משמר הגבול מרכז ומשמר הגבול  דרום. וזאת בעקבות מתן האוטונומיה לרצועת עזה ויריחו הסדרי התנועה ביניהם, חייבו את הקמתו של משמר הגבול  דרום.

·         מפקדת מג"ב ת"א/מרכז (מג"ב דרום לשעבר) מוקמה ללא שינוי בבית דגון, ומפקדת מג"ב דרום (החדשה) הוקמה בבית ג'וברין (במסגרת הסכמי אוסלו, צה"ל מעביר בנוסף את האחריות לביטחון הפנים, בלכיש, בנגב ובאילת).

 1995-1996

·         בשנה זו מתמנה ישראל סדן למפקדו השמיני של החיל.

·         בשנת 1995 פותח משמר הגבול לראשונה קורס מכ"ים, ובנוסף לכך לראשונה בתולדות כוחות הביטחון  קורס לוחמות ראשון במשמר הגבול. הלוחמות מבצעות פעולות משותפות ועוסקות בלחימה כשוות בין שווים ברוב התפקידים תוך ביצוע עבודתו על הצד הטוב ביותר במסירות ובאחריות, בכך פתחו צוהר רחב לבאות אחריהן.

·         בשנה זו נפתח באופן רשמי מתקן האימונים החדש במכמ"ש ע"ש יצחק רבין ז"ל.

·         הארוע המרכזי בשנה זו היה פתיחת מנהרות הכותל ופריצת הארועים בעקבותיו מבצע  "קומת ביניים", ו"ברזל לוהט" בעקבותיו.

בליל ה- 23/9/96, מוצאי יום הכיפורים נפרצה מנהרת החשמונאים, וחוברה למנהרת הכותל. על פי החלטת הדרג המדיני.

מנהרת החשמונאים שימשה כאמת מים בתקופת החשמונאים, נתגלתה לראשונה ב 1867 על ידי הארכיאולוג הבריטי  צרל'ס וורן. מוצאה הוא  ברובע המוסלמי כ 200 מטר משער האריות . פתיחת המנהרה לוותה  בתיאום עם אנשי הווקף, לא הביעו התנגדות, והיתה הבנה מצידם לפתיחת המנהרה.

פתיחת המנהרה נעשתה בחשאיות רבה, שם הקוד למבצע היה "קומת ביניים" המנהרה נפתחה והפכה לעובדה מוגמרת.

למחרת בשעות הבוקר המוקדמות, לאחר ישיבת חרום של המועצה המחוקקת הפלסטינית . החלו הפגנות בפתח המנהרה שהתפשטו לכל רחבי מזרח ירושלים, תוך שמוכרזת שביתת מסחר כללית.

בימים הבאים מ 25/9/96-27/9/96 הגיעה ההתפרעות לשיא בכל רחבי איו"ש כשהיא מתבטאת בהפרות סדר חמורות, הצתות, יידוי אבנים ובקבוקי תבערה ואף שימוש בנשק חם כנגד חיילי צה"ל, לוחמי משמר הגבול והמשטרה.

מוקדי הארועים החמורים היו ב:

1)      רמאללה צומת הערק, 2) קבר רחל, 3) מחוז י"ם העיר העתיקה, 4) כפר דרום צומת נצרים וגוש קטיף, 5) מחסום ארז, 6) קבר יוסף בשכם.

לוחמי משמר הגבול  נלחמו לצד לוחמי צה"ל בחרוף נפש בקרבות אלו, תוך שקרבות אלו מנתצים את שתוף הפעולה עם הפלסטינים וכן את הסיור המשותפים.

הארועים החמורים ביותר ארועו בקבר יוסף : ששה  חיילי צה"ל נהרגו.

במחסום ערק צפונית לרמללה : חייל נוסף נהרג ושני שוטרי משמר הגבול פצועים. באזור עזה : 3 חיילי צה"ל הרוגים פצועים.

הארוע החמור בגזרה ארע במפקדת משמר הגבול בטול – כרם, קלקליה מפקדת הסיורים המשותפים, בשעה 13:15 באותו יום תקפו מאות שוטרים ואזרחים פלסטינאים את מפקדת משמר הגבול, במתקפה נהרגו נצ"מ שמעון דיין, ופקד גיא שריג נפצעו 4 שוטרי משמר הגבול  במהלכו של מבצע "ברזל לוהט", קרסו הסכמי אוסלו ופינו מקומם לאלימות וירי של המשטרה הפלסטינאית על כוחות מג"ב וצה"ל.

מפקדת משמר הגבול נערכה עם אלפי שוטרים שנפרסו בכל הארץ. השוטרים פעלו בנחישות ואחריות, והפגינו עוצמות גדולות בדיכוי המהומות ומיגורם, כשהם מחדשים הסיורים המשותפים  בגדלות נפש.

·         משמר הגבול ממשיך בסיכול  פעילות הפח"ע, בכל רחבי הארץ, ומקים יחידה חדשה יחידת מתי"לן  ב - 1/8/96 במג"ב דרום, ובמרחבי התפר. היחידה  מנתה כ 14 לוחמים ועסקה בתפיסת גנבי כלי רכב, גניבות חקלאיות, תפיסת סוחרי סמים וסוחרי אמל"ח . עבודת היחידה נעשתה בעקבות פעילות יזומה ומידע מודיעני.

·         בנוסף מוקמת במג"ב שתי פלוגות באיו"ש, יחידת מג"ב באילת וחמש פלוגות חדשות במרחב התפר.

משמר הגבול מרחיב שורותיו

1997-1998

·         נפתח קורס "מפקדי יחידות" הראשון של החיל (1997).

·         בשנת 1998 מתמנה ז'אק דדון למפקדו התשיעי של החיל.

·         מוקמות יחידות ללומה בפשיעה: צבר (מרכז), רותם (דרום), לביא (ירושלים) ומאורגנים הסמ"גים מחדש.

ארועי גאות ושפל – מג"ב השכפ"ץ של המדינה 1999-2002

1999-2000

·         מושלמת הקמת חמש יחידות ללוחמה בפשיעה (ימ"גים).

·         ב 1999 הוחלט להקים את סמ"ג 7, במחוז מרכז על מנת לעבות את המחוז בתחום המבצעים והפשיעה.

·         שנת 2000 עמדה בסימן "ארועי גאות ושפל" הארועים החלו אחרי ביקורה של משלחת הליכוד, בראשות אריאל שרון בהר הבית.  בתאריך 28/9/00 לאחר הביקור פרצו הפרות סדר קשות במתחם הר הבית ואתרים נוספים בירושלים. הפרות הסדר התפשטו במהירות לשטחי יהודה, שומרון ועזה. ואף חלקים מערביי ישראל נטלו בהם חלק, במקביל הרשות הפלשתינאית משחררת מבתי הכלא את מחבלי החמאס והגי'הד האסלמי . הפרות הסדר היו מגוונות וכללו זריקות אבנים, חסימת צירים, תהלוכות המוניות, הנחת והשלכת מטענים וזריקת בקבוקי תבערה. הארועים התפשטו בצורה רחבה, ואף היו פגועי התאבדות וירי רבים, כוחות צה"ל ולוחמי משמר הגבול נלחמו כנגד הרשות הפלשתינאית, והסיורים המשותפים נפסקו.  לפלשתינאים נהרגו למעלה מ 300 איש, ומעל 1000 פצועים .לכוחות משמר הגבול    וצה"ל, היו 51 הרוגים ופצועים רבים. התקריות הקשות ביותר ארעו במיתחם קבר יוסף בשכם. המתחם הותקף בהתקפות חוזרות ונשנות, במשך שבעה ימים רצופים הגנו בגופם לוחמי משמר הגבול  על המתחם שהותקף באש תופת, בקבוקי תבערה, ומטענים.  במהלך הלחימה נפצע רב שוטר מדחת יוסף באורח קשה,ומאחר שלא הצליחו לחלצו ממתחם הקבר דימם למוות. בתום שבעה ימי לחימה בה עמדו בגבורה לוחמי משמר הגבול, הוחלט לפנות את הקבר. לאחר הפינוי השתלטו על הקבר מאות פלשתינאים שערכו פוגרום  עד ששרפו את כל שנותר במיתחם. כל הלוחמים והמפקדים שנטלו חלק בימי ההגנה והלחימה בקבר יוסף, הומלצו לקבל את עיטור המופת על ידי אלוף פיקוד המרכז.

·         במהלך שנה זו הוקמו יחידות המגזר הכפרי ימ"גים במתכונת חדשה עם המש"קים העירוניים.

2001

·         ניצב יעקב גנות מתמנה למפקדו העשירי של משמר הגבול.

·         הוקמו פלוגת מרחב התפר : מ"ז, מ"ח, מ"ט, נ"א.

·         משמר הגבול  המשיך בלחימה באיו"ש אזח"ע  ובפנים הארץ, במיגור פיגועים ובחשיפתם של חוליות מחבלים ומחבלים מתאבדים,בגבורה ובחרוף נפש. בתקופה זו לוחמים רבים נפצעו ונהרגו.

·         בנוסף הוקמו מערכים מבצעיים נוספים לאורך קו התפר כגון: יחידת תצפיות, ליווים, חקירות, מודיעין והערכה.

·         הנשיא קצב מבקר במשמר הגבול, ומורשם מן העשייה הרבה ומפעילותו המבורכת של החיל.

·         לראשונה במשמר הגבול החליט פיקוד החיל להעניק "סיכת לוחם" לכל מפקד ולוחם בחיל.

‏2002

·         לאחר ריבוי הפיגועים,הוחלט לעבות את מרחב ירושלים ובמקביל לבנות גדר הפרדה לאורך הקו הירוק,מפקדת משמר הגבול מקימה  את פלוגות עוטף ירושלים, פלוגות נ"ב, נ"ג, נ"ד, נ"ה, נ"ו, נ"ז.

·         כמו כן הוקמו לראשונה במשמר הגבול, שנים עשר פלוגות מילואים.

·         ב- 17.9.2002 התמנה ניצב דוד צור למפקדו האחד-עשרה של משמר הגבול.

2004

ניצב חסין פארס מתמנה למפקדו השנים עשר של משמר הגבול.

2005 

ההנתקות: בעקבות החלטת הממשלה על הנתקות מרצועת עזה וצפון השומרון. מג"ב מפעיל אלפי לוחמים לבצוע המשימה.

2006

מלחמת לבנון השנייה: מג"ב מפעיל סד"כ מתוגבר בצפון, 10,600 לוחמים פועלים בגזרה בצפון. במהלך הקרבות נפצעו 19 שוטרים. 6 שוטרים עוטרו בעיטור המופת על תרומתם בלחימה.

2007

• הרחבת מערך המילואים של מג"ב מ-12 פלוגות ל-16 פלוגות.
• עקב התגברות הפשיעה והתערערות הבטחון האישי החליט המפכ"ל על הכנסת פלוגות מג"ב ללחימה בערים. במחוזות תל-אביב והמרכז סה"כ 11  פלוגות הפועלות בערים ובמחוזות המשטרה תחת פקוד תחנות האם.
• ניצב ישראל יצחק מתמנה למפקד השלוש עשר של משמר הגבול. 

מג"ב = בטחון אישי

2008

• מחט"ב מג"ב רמון מועבר לגזרת הערבה, מפקדת החטמ"ר מקבלת אחריות מבצעית לבטחון השוטף מעין גדי ועד הכניסה לאילת.
• מסוד וארגון מחדש מג"ב ירושלים, העוטף והמפקדות הכפריות.
• אחוד מחדש של מערכי החקירות והמודיעין במג"ב.
• מג"ב זוכה במקום הראשון באליפות צה"ל בכושר קרבי.
• הטלת אחריות משימות למג"ב לנושא הפשיעה, החקלאות, עבירות הפע"ר והתשתיות במגזר הכפרי.