בשלהי המאה הקודמת החלה מ"י מהפכה טכנולוגית שכללה חידוש תשתיות ופיתוח מערכות גדולות בהיקף של מאות שנות אדם, רוב המערכות פותחו והוטמעו בתהליך העסקי במגזרים השונים והן פועלות זו לצד זו בסביבה הטרוגנית. פעילות המשטרה מסתייעת בכל המערכות הקיימות כדי להביא פתרון כולל למלחמה בפשיעה באמצעות מערכת מידע בניידות -מחשוב הניידות, מערכת לניהול החקירותפל"א -  , מערכת לניהול ורישום דוחות תנועה - דות"ן , מערכת המודיעין - מלאכת מחשבת  ועוד. 

עם התפתחות והתרבות המערכות, גבר הצורך בפיתוח תהליכים רוחביים, חוצי מערכות. לשם מתן מענה לצורך זה,  הוקם פרויקט אינטגרציה. מטרת   הפרוייקטלקשר בין מערכות המידע בארגון בשלושה הבטים עיקריים:

•  תשתית מידע - גזירת קבצים תפעוליים של כל בסיסי הנתונים של המערכות התפעוליות מכל הפלטפורמות אל מקום מרכזי חוות הקבצים) מאפשר לעדכן מידע ארגוני זמין לכל מערכות הארגון).
•  אינטגרציה תחקורית -  חקירות פליליות מורכבות, זקוקות למידע רב בכמות ובאיכות ובעיקר להצלבה יעילה וממוקדת של המידע להפקת ידיעות בזמן קצר.
• אינטגרציה תפעולית - פעילות המשטרה מורכבת מתהליכים חוצי מגזרים: דוח פעולה או ידיעה מודיעינית עשויים להפוך לחקירה שעשויה בהמשך להתפתח לתביעה. בהתאם, תורגמו תהליכים חוצי מגזרים לשירותים ממוחשבים חוצי מערכות.

משטרת ישראל רואה בשימת הדגש על התהליך האיסופי, מרכיב מרכזי בהערכות המשטרה לעתיד. הקו המנחה  הוא שידיעת הציבור על איסוף מידע ברמה נושאית, למשל מיקום חיישנים לא מוצנעים במאתרים (כגון מועדונים), תגרום להגברת ההרתעה ולמניעת העבירה עוד בטרם קרתה.
הטכנולוגיה מאפשרת היום איסוף מידע ברמה ארצית מכמויות גדולות מאוד של חיישנים ממגוון סוגים והפנייתו לצרכן המידע בשטח ללא פערי תיווך, לדוגמא  תמונת  חשוד יכולה להיות מועברת בזמן אמיתי ממקום האירוע, למסופון של השוטר וכן במקביל לזיהוי אוטומטי באלבום, תוך תמיכה בתסריטי הפעלה מבצעיים שיוגדרו מראש.
השימוש בטכנולוגיה לאיסוף כפוף באופן הדוק ביותר למגבלות החוק, לדוגמא חוק הגנת הפרטיות או חוק האזנות סתר, ולכן הישימות של כל טכנולוגיה נבדקת בראש ובראשונה למול החקיקה והפסיקה הרווחת.
לצד מערכות מידע התומכות בלחימה בפשיעה , פותחה מערכת מנ"ע (מערכת נפגעי עבירה) המאפשרת לאזרחים שנפגעו מאירועי אלימות לקבל מידע על מצב תיק החקירה ומידע על החשודים בתקיפתם (החל משלב פתיחת התיק ועד שלב גזר הדין). המערכת פותחה בכפוף לחוק זכויות נפגעי עבירה.

שימוש בוידאו ובחוזי, איסוף מידע באמצעות שימוש במצלמות וידאו הנו בעל פוטנציאל רחב ביכולת להשפיע על הפשיעה במספר מנגנונים. למשטרת ישראל נסיון בשימוש בטכנולוגיה זו בעיר העתיקה בירושלים - מבט 2000.

מערך מצלמות ניידות המותקנות ברכב או נישאות ע"י שוטרים ו/או מוטסות על גבי מסוקים ו/או ע"י כלי טייס אחרים , עשוי לתרום למרכיב ההרתעה ולמרכיב הראייתי בדומה למצלמות הנייחות.
הרחבת תהליך האיסוף והדיווח ממקורות אלקטרוניים באופן וולונטרי או עפ"י חוק
טכנולוגיה לניטור עצירים או אסירים ברשיון מתבססת על טכנולוגיתGPS
משולבת מערכות GIS  -  תמונת נוף שקיימת בידי המשטרה כבר כיום.

ALPR - טכנולוגיה שמאפשרת לזהות באופן אוטומטי כלי רכב חשודים עפ"י מספר הרישוי (בעתיד גם עפ"י סוג הרכב). הטכנולוגיה מבוססת על  מצלמת יום/לילה שמצלמת את כלי הרכב (חזית או אחורי הרכב) בעמידה או תנועה, מערכת עיבוד הוידאו מאתרת מצילומי הווידאו את מיקום לוחית הרישוי ומתרגמת את צילום לוחית הרישוי למספר דיגיטלי. איסוף וניתוח מידע ביומטרי,

מימוש טכנולוגיות קיימות מאפשר גישה למאגרי מידע הכוללים נתונים ביומטריים
DNA אלבום   , טביעת אצבע . נתונים אלה יכולים לסייע בזיהוי מהיר ומדויק של אנשים ושל הקשר שלהם לעבירה שבוצעה. נתונים אלה יכולים לשמש ראיה קבילה בשל אמינותם.