|
|
המהירות ותאונות הדרכים
|
|
|
|
|
|
השפעת המהירות על תאונות הדרכים
|
נושא השפעתה של מהירות הנהיגה על תאונות הדרכים (הן עצם התרחשותן והן תוצאתן) - שנוי במחלוקת. יש הטוענים, כי למהירות המופרזת אין חלק מרכזי בתאונות הדרכים; ויש הגורסים כי המהירות המופרזת היא אם כל חטאת.
מניתוח תאונות הדרכים עולות שתי עובדות ראויות לציון:
- למהירות יש חלק כמעט בכל תאונה ותאונה.
- כ- 20% מן התאונות הקטלניות נגרמות בשל מהירות.
אחת הטעויות הנפוצות בנושא מהירות היא ההתייחסות, אך ורק למקרים של נסיעה במהירות
העולה על המהירות המותרת על פי חוק.
חשוב מאוד לזכור, כי המהירות המרבית המותרת, כשמה כן היא – המהירות המרבית, וכי על כל נהג לנהוג במהירות המתאימה לתנאי הדרך, גם אם זאת נמוכה בהרבה מן המהירות המירבית המותרת. גורמים רבים ושונים צריכים להשפיע על החלטת הנהג בנושא זה: תנאי הדרך , סוג הכביש, האם מדובר בכביש חדש או ישן ומשובש, האם הכביש רטוב או שמנוני, תנאי הראות – האם יש ערפל או עקומה המסתירה את שדה הראייה, קרבה למעבר חציה להולכי רגל , מצב הרכב וכו'.
כאמור, למהירות יש חלק כמעט בכל תאונה ותאונה, ובוודאי שיש לה השפעה ניכרת על חומרתה של תאונה, משזו התרחשה. אין חולק על כך, כי בעת קרות התאונה, הרי שככל שמהירות הנסיע ה גבוהה יותר, כן גדלה חומרתה של התאונה. לדוגמא, בהחלט אפשרי מצב שנהיגה במהירות של 100 קמ"ש, תגרום לפגיעה קטלנית; נהיגה במהירות של 90 קמ"ש, תגרום לפגיעה קשה ; נהיגה במהירות של 80 קמ"ש, תגרום לפגיעה קלה ונהיגה במהירות של 70 קמ"ש,לא תגרום כלל לפגיעה, מאחר ואחד מכלי הרכב המעורבים בתאונה הספיק לעצור, השני הספיק לסטות וכו'.
למהירות מספר גורמי סיכון נוספים:
- ככל שגדלה המהירות, כן גדל מרחק העצירה.
- ככל שגדלה המהירות כך גדלים הכוחות הפועלים על הרכב – לדוגמא: בכח הצנטריפוגלי השואף ל"זרוק" את הרכב מנתיב נסיעתו במהלך סיבוב.
- ככל שגדלה המהירות כך קשה יותר למכללי הרכב השונים: מתלים, צמיגים ומערכות עזר נוספות – לרסן את הרכב ולשמור עליו בנתיב נסיעתו.
- ככל שעולה המהירות- כך מצטמצם שדה הראיה של הנהג ( הוא לא יכול להבחין – קוגנטיבית- בעצמים המגיחים מצדדיו- וכך הוא רואה אותם מאוחר יותר...).
- אנרגיית ההתנגשות עולה ביחס ישר לריבוע המהירות.
- יעילות התקני הבטיחות ברכב קטנה עם הגדלת אנרגיית ההתנגשות.
- ככל שעולה המהירות, כן קטנה אחיזת הצמיגים בכביש רטוב ומתערערת השליטה ברכב.
- ככל שהמהירות גדלה, כן נדרשת מיומנות גדולה יותר מהנהג, ולא כולם ערוכים לכך.
- סיכויי המוות של הולכי רגל גדלים בחזקה שלישית (!!!) ביחס למהירות.
- העלאת המהירות המרבית תגרום להגדלת הבדלי המהירויות בין כלי הרכב השונים, דבר המהווה סיכון בטיחותי לכשעצמו.
מחקרים רבים, שנעשו במקומות רבים ושונים בעולם, הוכיחו מעל ומעבר לכל ספק, כי אכן המהירות הורגת. בעיקר זכורות לטוב תחילת/אמצע שנות השבעים, כאשר היה משבר דלק, בעקבותיו הורדו המהירויות המרביות המותרות, במטרה לחסוך בדלק, וכתוצר לוואי גילו, כי חסכו בכך לא רק דלק, אלא חיי אדם רבים מאוד, כאמור, כתוצאה מהפחתת המהירות.
| |
|
|
|
אכיפת המהירות
|
אם המשטרה תערוך משאל קצר בין נהגים, רובם יאמרו, כי האכיפה המשטרתית בנושא תקנות התעבורה מתרכזת בעבירות מהירות. אולם, המציאות היא אחרת. כ- 20% בלבד מהאכיפה המשטרתית עוסקת באכיפת מהירות.
ברשות המשטרה מספר מכשירים המשמשים אותה למדידת מהירות. להלן הפירוט:
מד מהירות לייזר - הממל"ז - LTI 20-20: מכשיר ידני קטן, הפועל באמצעות שיגור קרן לייזר לרכב המטרה. קרן הלייזר חוזרת אל המקלט שבמכשיר, המתרגם את נתוניה הן למהירותו של הרכב והן למרחק ממנו נקלט הרכב. ממל"ז LTI 20-20 נישא, כאמור, ביד, והוא משמש את השוטרים האוכפים את חוקי התעבורה בדרכים עירוניות ובין עירוניות. המכשיר אינו מצלם את הרכב והשוטר עוצר את הנהג העבריין במקום.
בבדיקות שנעשו נמצא, כי הממל"ז אמין ביותר. הבדיקות שמתבצעות בעזרת מכשיר זה מהוות ראיה קבילה בבתי המשפט, זאת לאחר שממצאי הבדיקות עמדו מספר פעמים במבחנו של בית-המשפט העליון.
מד-מהירות אלקטרוני לרכב - ממא"ל - מולטנובה - 6F : מד מהירות המבוסס על עקרון דופלר. מכשיר זה מוצב בתוך הרכב או על חצובה מחוץ לניידת. ניתן להפעילו באורח ידני ואוטומטי, לפי רצון המשתמש. המכשיר מצלם את כלי הרכב שנסעו במהירות העולה על מהירות הסף. בשלב זה, נעשה שימוש בסרט 35 מ"מ רגיל, אולם למשטרה כוונה לעבור לצילום דיגיטלי.
מצלמות נייחות לאכיפת המהירות באופן אוטומטי:
כדי להעמיק את המלחמה בעבירת המהירות, הציבה המשטרה לאחרונה מכשירי מולטנובה 6F-A (ממא"ל) במקומות שונים, כשהם מותקנים על עמודים. מדובר במכשיר המצלם במשך 24 שעות ביממה, כאשר הצילום נעשה בסרט צילום רגיל 35 מ"מ ואורך כל הסרט מספיק לכ- 300-400 תמונות. יצוין, כי מדובר ב"סוס עבודה": כל מי שעובר את מהירות הסף שנקבעה במכשיר - מצטלם. זה אמנם לוקח 3-4 שבועות עד שהאזרח "זוכה" ומקבל את הדוח לידיו, אולם הוא יכול להיות סמוך ובטוח, כי הדוח אכן יגיע.
להבהיר : אנו רושמים דוחות בנושא מהירות מהסיבה הפשוטה, שאנו משוכנעים בכך, שלמהירות חלק גדול ביותר בהתרחשות התאונה ובחומרתה ; זאת ועוד - ברור לנו, כי ככל שנגביר את אכיפת המהירות, כן ייסעו אזרחי ישראל יותר לאט ובהתאם לחוק, וכך נשפיע על עקומת תאונות הדרכים, הנפגעים וההרוגים.
|
|
|
|
הכביש האלקטרוני
|
לפני מספר שנים החליטה משטרת ישראל ליישם את פרוייקט הכביש האלקטרוני: מדובר בכביש שלאורכו הותקנו מצלמות מהירות אשר מצלמות את כלי הרכב החורגים מהמהירות המותרת באותו כביש.
הדרך הראשונה שנבחרה היא דרך מס' 4, מאשקלון בדרום ועד נהריה בצפון. מכיוון שמטרתו המרכזית של אגף התנועה היא הורדת עקומת התאונות הנפגעים וההרוגים (ולאו דווקא האכיפה, שהיא אמצעי בלבד), היוו התאונות, המדד העיקרי לבחירת הכביש. עוד נבדקו עומסי התנועה בכביש וכמובן היכולת הטכנית של הצבת העמודים.
בהמשך הותקנו מצלמות מהירות בכביש נוסף, דרך מספר 40 ממסמיה לבאר שבע, ולאחרונה הצטרף למערך האלקטרוני גם כביש מס' 85, מעכו לכרמיאל וכן כביש בגין בירושלים.
בעתיד יוצבו בכבישי הארץ מצלמות נוספות ומשוכללות שייקצרו את פרק הזמן בין ביצוע העבירה וקבלת הדו"ח.
המצלמות והעמודים
לאורך הכבישים האלקטרוניים פזורים עשרות עמודים. חלקם עמודי אמת בהם ניתן להציב מצלמה, חלקם דמה. הם נראים אגב, בדיוק אותו הדבר והיום גם "המומחים" אינם יכולים לקבוע באם מדובר בעמוד אמיתי - בו ניתן להציב מצלמה, או בעמוד דמה - מעין דחליל, אשר מהווה הרתעה בלבד.
המחקר
תמונה, כידוע, שווה אלף מילים. לכן, במקום להכביר במילים די אם נעיף מבט בגרף המראה את הירידה בתאונות הדרכים בדרך מס' 4, ק"מ 132-150 בשנים 1996-2002. התמונה המצטיירת ברורה ומראה כי לאורך השנים ישנה ירידה בכמות התאונות הממוצעת לשנה, על כל האקראיות שבה.
גרף תאונות עם נפגעים בכביש 4 ק"מ 132 - ק"מ 150 - לחץ כאן
באשר לירידה בתאונות, ניתן לראות זאת גם בטבלה:
כלומר, לא ירידה אקראית אלא ירידה עקבית ומתמשכת לאורך שנים, כשהאנומליה היחידה היא שנת 1998.
ומה בהמשך
שלוש נקודות מרכזיות להמשך:
עיבוי דרך מס' 4 , דרך מס' 40 ודרך מס' 85 ובדרך בגין בירושלים, בעוד עמדות ומצלמות. מדובר כמובן ב - More of the same, צפיפות גדולה של מצלמות שתגרום לנהג לנסוע בהתאם לחוק.
בניית כבישים אלקטרוניים נוספים מעבר לאלה הקיימים.
בימים אלו אנו פועלים עם גופים נוספים למימוש פרוייקט אכיפה אלקטרונית אוטמאטית, שבמסגרתו יותקן מערך של מצלמות דיגיטליות לאכיפת עבירות תנועה. מערכות אכיפה אלו יהיו מקושרות בתקשורת למרכז שליטה ובקרה ובכך תתיעל האכיפה והשירות לאזרח.
|
|
|
|
הענישה
|
זו נקבעת, כידוע, ע"י הכנסת ולא ע"י משטרת ישראל, ובכל זאת, להלן המספרים, או אם תרצו - השקלים:-
בתחום העירוני
0-20 קמ"ש מעל המותר - ברירת משפט (כלומר, קנס כספי) - 250 ש"ח.
21-30 קמ"ש מעל המותר - ברירת משפט - 750 ש"ח.
31 קמ"ש ומעלה מעל המותר - הזמנה לדין.
בתחום הבין עירוני
0-25 קמ"ש מעל המותר - ברירת משפט - 250 ש"ח.
26-40 קמ"ש מעל המותר - ברירת משפט - 750 ש"ח.
41 קמ"ש מעל המותר ומעלה - הזמנה לדין.
יצוין, כי בכל מקרה של הזמנה לדין, רשאית משטרת ישראל לשלול את רשיון הנהיגה של הנהג באורח מיידי ל- 30 יום, זאת כאקט מנהלי המונע מנהג מסוכן להמשיך לנהוג.
|
|
|
|
ערעור על דו"ח אוטומטי
|
אם מבקשים להישפט ולשם כך נזקקים לתמונה שצולמה ע"י מצלמה אוטומטית - יש לשלוח מכתב בקשה ליחידה המופיעה בראש הדו"ח ולבקש את התמונה על פי המספרים שמופיעים על הדו"ח.
במידה ובעל הרכב הרשום שעל שמו מתקבל הדו"ח לא היה זה שנהג ברכב בזמן העבירה - עליו לכתוב מכתב ליחידת התנועה ממנה קיבל את הדו"ח, לרשום את פרטיו ולצרף את פרטי האדם שנהג (מספר ת.ז.,רשיון נהיגה), כולל הצהרת הנהג על כך שהוא אכן נהג ברכב בזמן העבירה - הדו"ח יוסב על שמו של הנהג שהצהיר.
|
|
|
|
|
|