מערכת ה"מנה"ל" (מדידה ניהול הערכה למפקד)
                              
כיצד נמדוד הצלחתה של יחידת משטרה? איך נדע שתחנת המשטרה פועלת להשגת יעדי הארגון? איך והיכן נשפר תהליכי עבודה ביחידה? כיצד נסייע למפקד להציב ולווסת את כוחותיו בצורה האופטימלית?
 
במשטרת ישראל עובדים במערכת מידע למנהלים שהיא ייחודית וחלוצית בתחומה הן בארץ הן בין משטרות העולם כולו. המערכת נקראת "מערכת המנה"ל" (מדידה, ניהול והערכה למפקד) והיא למעשה כלי למדידת רמת הביצועים של יחידות המשטרה.
מערכת המנה"ל משמשת כלי עבודה על שולחנו של כל מפקד במשטרה. כל מפקד יוכל לקבל בכל עת תמונת מצב על תחומי הפעילות המבצעית, לנתחה,לאתר נושאים בעייתיים ולקבל  החלטות לעניין המשך פעילותו והסטת משאבים בהתאם.
פיקוד המשטרה הכיר בצורך בהקמת מערכת ניהולית המאגדת ומחליפה  את כלי המדידה הקיימים בארגון. מערכת זו משקפת למעשה את סדרי העדיפויות הארגוניים והיעדים כפי שנקבעו במסגרת התהליך האסטרטגי ובחינתם בראייה של תפוקות ותוצאות - הלכה למעשה.
קביעת המדיניות האסטרטגית המגולמת במערכת המנה"ל היא סיומו של תהליך אסטרטגי סדור שהובל על ידי מחלקת אסטרטגיה באג"ת – תחילתו בהערכת סביבה חיצונית והערכת מצב אסטרטגית, המשכו בקביעת המיקוד האסטרטגי והקצאה תקציבית תואמת, וסיכומו בהשקת מערכת המנה"ל שתבחן את מימוש היעדים וסדרי העדיפויות הארגוניים ביחידות השטח.
בהתאם להחלטת הפיקוד הבכיר על היעדים האסטרטגים, תוכננה מערכת המנה"ל כך שנושאי הפשיעה ותאונות דרכים מתועדפים ומקבלים  משקל גבוה יותר במדידת איכות הפעילות המשטרתית.
למעשה מדובר בתהליך ניהולי שלם המתוקף באופן מחזורי לקראת תחילת שנת עבודה. פיקוד המשטרה מקיים בכל שנה הערכת מצב שבה יבחן את הישגיו ביעדים אותם הציב לעצמו בשנה שחלפה, יציב לעצמו יעדים אתגריים חדשים בהתאם, וישאף לשיפור תמידי בתחומים חדשים  וכן באלו אשר המערכת "תציף" אותם.
 
המערכת והתהליך המלווה אותה נתפסים כפריצת דרך אסטרטגית ומקורית בתהליך הניהול של הארגון וכשינוי דרך בתרבות הארגונית. כמו-כן משמשים כלי למימוש החזון והמדיניות של הפיקוד אותה התווה לעצמו.
 
בשונה משיטות מדידה אחרות שקיימות במשטרה ומשקפות היקפי פעילות של היחידות, מערכת המנה"ל מאפשרת לפיקוד הארגון (החל מרמת מפקדי התחנות ועד לרמת המפכ"ל) לנתח את איכות הביצועים של היחידות ולבדוק את מידת התאמתן ליעדים ולסדרי העדיפויות אותם הציב לעצמו הארגון. בעזרת המערכת החדשנית יתבצע בארגון שינוי תפיסתי אשר למדידת העשייה המשטרתית – העברת המשקל מהכמות למהות ולאיכות. לדוגמה, בתחום המודיעין, המערכת לא בודקת את כמות ידיעות המודיעין שנאספו, אלא האם ידיעות אלה הובילו להגשת כתבי אישום כנגד העבריינים, מבצעי העבירות. 

לרשותו של המפקד עומד לוח בקרה הבנוי כלוח שעונים המציג את פעילות יחידתו על פי תחומי העיסוק השונים, בחתך ליחידות הכפופות לו, ומכוון אותו לפעילות איכותית ממוקדת ומותאמת לפי סדרי העדיפויות של פיקוד המשטרה.
 
בלוח הבקרה מתקבלים נתוני כלל היחידות והוא מספק מידע מפורט אשר לאיכות הביצועים מיחידת האם (המחוז או המרחב) ועד נקודת הקצה, קרי תחנת המשטרה, שהיא בעלת הממשק המרכזי עם האזרח המבקש את שרותיה.
 
יחד עם זאת, אין כוונה למדוד או לבודד הישגים של מפקד זה או אחר, אלא לשקף פעילות מערכתית שלמה כך שכל מפקד יזהה באופן שוטף כיצד מתקדם הטיפול בתחומי העיסוק השונים ביחידתו, יוכל לזהות ולאבחן מבעוד מועד מגמות ותופעות המחייבות טיפול ומיקוד, ולפעול במהירות לשינויין. 

הייחודיות של המודל 

אופטימיזציה מרחבית של נתוני השטח.

אופטימיזציה של מרחקי הנסיעה על כל הכבישים במדינה.

 

הייחודיות של המודל טמונה במספר משתנים עיקריים:

• נתוני השטח הפיזיים: תוואי הכבישים, מבנים שונים ועוד.
• זמו ומרחקי נסיעה הנגזרים ממידע הקיים בשכבות המידע הגיאוגרפיות.

תוצאות המודל הינה מאוזנת יותר - חלוקה שוויונית של טריטורית התחנות, תוך התייחסות לרכיבים הבאים:

• מרחק התושבים מהתחנה (והתחנה מהתושבים)
• עומס העבודה על היחידות השונות בפרמטרים של:
  • שטח טריטוריאלי
  • כמות אוכלוסייה
  • נפחי תנועה

התקדמות מערכות המידע הגיאוגרפיות אפשרה ביצוע ניתוחים מתוחכמים ברמה מרחבית על כל תאי השטח בשלושה שלבים לאיתור והגדרה של "הנקודות החמות" (hots spots)

1. יצירת מפת צפיפות אירועים של המרחב.
2. הגדרת הנקודות החמות כאזורים בהם צפיפות האירועים גבוהה מערך קריטי שנקבע.
3. ניתוח האירועים הנכללים בנקודות חמות והצגת המאפיינים שלהם