רקע

תהליך התכנון האסטרטגי

מרכיבי התכנית הרב שנתית – שיא 2012

תכנית רב שנתית - משמעויות ארגוניות

רקע  

משטרת ישראל צריכה להיות כל הזמן בשיאה. התמודדותה במגוון החזיתות – פשיעה, הפרות סדר, טרור, תאונות דרכים ועוד, היא התמודדות יומיומית ובלתי מתפשרת.

פיקוד המשטרה והשר לביטחון פנים הגיעו להכרה שחשוב לגבש ציר תכנון רציף ומעגל תכנון סדור, שיהווה "מצפן" לכל משטרת ישראל בהשגת יעדיה. גם בתנאי מציאות משתנה, המשפיעים הן על המשטרה בפרט ועל המדינה בכלל, הוגדרו יעדים רב שנתיים מחייבים ונבנתה תכנית ברת יישום להשגתם. 

מטרת העל של התכנית הרב שנתית היא לשפר את היכולת למאבק בפשיעה לסוגיה ובכך להגביר את הביטחון האישי של האזרחים 

ייחודה של התוכנית בכך שמהווה ביטוי למדיניות המשטרה בנושאים מרכזיים כמו העצמת היכולת למאבק בפשיעה, שדרוג היכולות הטכנולוגיות של המשטרה ושיפור התשתיות הארגוניות והאנושיות.

התכנית הרב שנתית הוכנה על ידי שותפים רבים, מאגפי המשטרה, ממחוזותיה וממשמר הגבול והיא מבוססת על הערכת מצב כוללת. הערכת מצב שנתית תתבצע בכל שנה משנות התכנית, כדי להתאימה לשינויים בסביבה ולמציאות המשתנה.

משטרת ישראל החלה למעשה, משנת 2008, לעבוד עפ"י תכנית רב שנתית לחמש שנים הקרובות, שיא 2012, בכל תחומי הפעילות העיקריים של המשטרה.

תהליך התכנון האסטרטגי

תהליך התכנון האסטרטגי שנעשה במשטרת ישראל הוא ייחודי הן בהיקפו והן בבחינת הנחות היסוד של הארגון ובהתייחסותו למגוון רחב של נושאים, כולל תכלול תוכניות קיימות.

מטרת תהליך התכנון האסטרטגי היא עיצוב והטמעה של תכנון מובנה לטווח ארוך ובניית תוכנית רב שנתית למימוש יעדי הארגון.  

תהליך התכנון האסטרטגי החל, במהלך שנת 2007, עם הקמתו של פורום אסטרטגי בראשות ראש אגף התכנון והארגון, ניצב דוד קראוזה. הפורום כלל כחמישים קציני משטרה מכל שדרת התפקידים בארגון – מפקדי תחנות ומרחבים, סגנים במחוזות, מפקדים ממשמר הגבול וקציני מטה.

במסגרת הפורום בוצעה בחינה מעמיקה של העוצמות והחולשות הארגוניות וכן מיפוי של איומים והזדמנויות הניצבים בפני המשטרה. על בסיס זה נקבעו הנושאים העיקריים שנדרש לתת להם מענה במסגרת התכנית הרב שנתית.

נוסף לכך, בוצעה במשטרת ישראל הערכת סביבה חיצונית והערכת מודיעין אשר היוו את הבסיס לגיבוש הערכת המצב ביחידות  והערכת המצב הכוללת של הארגון.

לאחר מכן נעשתה עבודת תכנון לתקופה של חמש שנים במספר תחומים מרכזיים בארגון, תוך התבססות על הפורום האסטרטגי, שהוזכר לעיל, ועל עבודות מטה שבוצעו במשטרה.

בחודשים אוגוסט-ספטמבר 2007 התכנס סגל הפיקוד הכללי של משטרת ישראל לצורך קביעת הנושאים שייכללו במסגרת התכנית הרב שנתית וייושמו החל משנת 2008 במהלך חמש שנים.

לאחר קביעת תכולת התכנית בוצע תכנון מפורט, בהובלת ראש מחלקת אסטרטגיה באגף התכנון, נצ"ם אלכס פרלמן, שהוצג בחודש דצמבר 2007 לאישור סופי של המפכ"ל, סגל הפיקוד הכללי והשר לביטחון הפנים.

במהלך שנות התכנית, 2008 – 2012, יתבצע מדי שנה תהליך סדור של הערכת מצב כוללת כדי לבחון האם היא משיגה את יעדיה, והאם שינויים בסביבה ובתמונת המודיעין לא מכתיבים שינויים בתוכנית.  במידת הצורך התכנית תעודכן בהתאם. 

להלן תרשים זרימה המסכם את תהליך התכנון האסטרטגי החל מהקמת הפורום האסטרטגי ועד לקבלת האישור ליישומה בארגון:

מרכיבי התכנית הרב שנתית – שיא 2012

התוכנית הרב שנתית של משטרת ישראל מהווה ביטוי למדיניות הארגון ומבוססת על יצירת תיעדוף על פי ראיה כוללת.   

התוכנית מבוססת על שלושה כיוונים מרכזיים:

• מאבק אפקטיבי בפשיעה ושיפור הביטחון האישי
• מאבק בתאונות הדרכים
• חיזוק תחנות המשטרה – "הקו הקדמי" של הארגון

התוכנית כוללת מרכיבים שונים במגוון תחומי עיסוק המשטרה:

• יעדים רב שנתיים - הורדה משמעותית בהיקף עבירות האלימות והרכוש (התפרצויות לדירה וגניבות כלי רכב)  וצמצום משמעותי של תאונות הדרכים והנפגעים בהן.
• התכנית מביאה את עיקרי תפיסת ההפעלה, כמסגרת רעיונית כוללת של המשטרה ואת הדרך לגיבוש תרבות ארגונית בריאה. תפיסת ההפעלה והתרבות הארגונית הן הלב והמוח הארגוני.

לחימה בפשיעה

• שיפור יכולות תחנת המשטרה בטיפול בפשיעה, בדגש על תהליכי העבודה של משרד חקירות ומודיעין בתחנת משטרה.
• מעבר לעבודה בשלושה מדרגים בלחימה בפשיעה, בדגש על הקמת יחידה ארצית ללחימה בפשיעה - להב 433 (על בסיס יחידה ארצית לחקירות בין לאומיות, יחידה ארצית לחקירות הונאה, יחידה ארצית לחקירות כלכליות, יחידת אתגר ויחידת הגדעונים); ארגון מחדש של יחידות בילוש מרכזיות במחוז מרכז וצפון, הקמת יחידות סמים במרחב נגב ובמרחב גליל; חלוקה מחודשת של משימות בין הרמה הארצית, המחוזית / מרחבית והתחנתית.
• שילוב כוחות של גופי אכיפה לתקיפת מערכתית של ארגוני פשיעה ושדרוג יחסי הגומלין בין משטרה ושירות בתי הסוהר.
• המשך פיתוח והטמעה של מערכות טכנולוגיות, מערכות מידע ומערכות פורנזיות ללחימה בפשיעה.
• פיתוח מדדים אובייקטיביים לסוגי פשיעה שונים.
• חיזוק מערכים תומכי לחימה בפשיעה, בכלל זה – מערך המחקר, מערך התובעים, ותכנית להגנת עדים.
• פעולות לעדכון ולשינויי חקיקה.
• שיפור המקצועיות.

 מאבק בתאונות דרכים

• המשך פיתוח והטמעה של מערכות טכנולוגיות, מערכות מידע ומכשור לאכיפת עבירות תנועה.
• שדרוג מערכים, בכלל זה מערך בוחני תנועה, מערך תובעי תעבורה והקמת מרכז ארצי לפניות נהגים.
• תוספת שוטרי תנועה לתחנות משטרה.
• הרחבת המערך הבינעירוני.

חיזוק תחנת המשטרה

• תגבור מיידי של תחנות המשטרה.
• תכנית לתוספת 1,000 שוטרים לתחנות המשטרה.
• שיפור האפקטיביות של תחנת המשטרה, ע"י בחינת תהליכים, שיטות עבודה מבנה ויחסי גומלין עם גורמים שונים.

שימור המוכנות המבצעית

• תכנית לשימור המוכנות המבצעית הקיימת מול האיומים שונים באמצעות תורת הפעלה, הכשרה, רכש אמצעים ותרגילים.

תודעה ודימוי

• מיצוב משטרת ישראל כמותג בתודעת הציבור ובקרב השוטרים.

שירות לציבור

• מיקוד בשלושה תחומים – זמינות ונגישות, נוכחות פעילה ופישוט תהליכים.
• מדידה באמצעות סקר לתחושת הביטחון של הציבור.

המשאב האנושי

• גיבוש מחדש של תפיסת ההדרכה והקמת מרכז ארצי להכשרות שירכז את כלל צרכי ההדרכה במשטרה.
• בניית מסלולי שירות בהתאם למקצועות השונים במשטרה.
• שיפור שכר השוטר ותגמול דיפרנציאלי בשכר ובתנאי שירות.
• שיפור תהליך הקידום והשיבוץ.
• פיתוח המנהיגות והמצוינות בארגון.

לוגיסטיקה

• שיפור התוצר הלוגיסטי, בכלל זה: קרן בלאי להחלפת רכב, השקעה במבנים, שדרוג המדים, שיפור מערך המזון.
• פינוי תקציבים ע"י התייעלות.
• פריסת יחידות משטרה.