מילון מושגים 

אבטחה:  פעולות ואמצעים,שנוקטים כדי לשמור על כוח, על מתקן,על  עצם, על אדם ועל מידע מפני פגיעה אלימה, מפני חשיפה או מפני פגיעה מודיעינית. האבטחה היא משימה קבועה, המוטלת על כל מפקד, בכל דרג ובכל מצב. האבטחה היא מכלול האמצעים והפעולות, שנוקטים בכל התחומים ,כדי לשמור על שלמות המדינה,על שלום האוכלוסייה ועל האינטרסים שלה מפני סכנת איום (צה"ל, מילון מונחים).

אבטחה אזרחית:  מכלול פעולות האבטחה, המבוצעות ע"י המאבטחים ,המועסקים ע"י חברות אבטחה פרטיות , על-פי הנחיות משטרת-ישראל.

אבטחת מידע:  פעולות ואמצעים, שנועדו להגן על מידע כגון רשומה, מדיה מגנטית, מסמך ועוד, ולמנוע הגעתו לגורמים
שלא הוסמכו לכך (צה"ל, מילון מונחים).

אבטחה ממלכתית: מכלול פעולות האבטחה, המבוצעות ע"י מאבטחים, המשרתים במערכי אבטחה של גופים ממלכתיים.

אבטחה פיזית:  מכלול הפעולות בתחום האבטחה החמושה, המיגון והאמצעים הטכנולוגיים וכן בתחום עבודת כוחות האבטחה לזיהוי  תקיפה, אמל"ח  ואמצעים לפיגוע ולסיכולם.

אבטחה פיזית חמושה:  ביצוע כלל הפעולות, באמצעות אנשי אבטחה חמושים, המיועדות למנוע סיכון הנפש וסיכון הרכוש.

אבט"ש:  אבטחת ישובים.

אב"ך (אטומי, ביולוגי, כימי):  שם כולל לשיטות לחימה, לאמצעי לחימה וללחימה עצמה, המבוססים על נשק ביולוגי, כימי או גרעיני. (צה"ל, מילון מונחים)

אווירה ציבורית:  הלך רוח בחברה ובמדינה בעקבות אירועים חריגים (פלילים, חבלניים, כלכליים, משפטיים, חברתיים), אשר משפיעים על השיח הציבורי.

אבטחה צמודה:  מכלול פעולות האבטחה המבוצעות ע"י מאבטח/ים  צמוד/ים לשם שמירה על חיי המאובטח בכל תנועותיו ו/ או במתקני הקבע.

אבקת טיהור:  אבקה, המטהרת שטחי עור בגוף האדם, שטחי קרקע וציוד לחימה, הנגועים בחל"כ ע"י ספיחת החל"כ (ראה ערך) וע"י הרחקתו מן השטח הנגוע, משתמשים באבקה גם לטיהור פרטי ציוד (כגון מכשירי קשר), הרגישים לחומרי טיהור חריפים.

אג"מ:  אגף המבצעים במשטרת - ישראל.

אגף ביטחון משרד התחבורה:  הגוף האחראי פיקודית ומקצועית על הפעלת "היחידה לאבטחת מעגנים" ועל אבטחת מתקני משרד התחבורה.

אגף הגנה על בעלי- חיים:  אגף הפועל לקידום זכויות בעלי- חיים וכפוף למשרד לאיכות הסביבה.

אגף תנועה ארצי (את"ן) : קביעת מדיניות, הנחיה ותיאום, פיקוד על מערך התנועה הבין-עירוני (מתנ"א), פיקוח על פעילותו של כלל מערך התנועה, מתן ייעוץ והנחיה  בכל הנושאים הקשורים לתנועה (בתחומי משפט, הנדסה, מכשור וכו').

אגרה מיוחדת : (בהקשר הוצל"פ)   אגרה, המשולמת על-ידי זוכה לקרן המיוחדת עבור בקשה להוצאת צו הבאה או צו מאסר.

אולטימטום:   טכניקת מו"מ, המיועדת להפעלת לחץ על הצד הנגדי ,הכוללת דרישה טווח מוגדר לביצוע ואיום מפורש או מרומז.

אולם נוסעים (טרמינל) :   מקום ביצוע ביקורת גבולות, רישום הנוסעים להפלגה/ לטיסה, תהליך המכס ובידוק בטחוני.

אוניות נוסעים זרות :   אוניות נוסעים בבעלות שאינה ישראלית המניפות דגל שאינו ישראלי הפוקדות את נמלי ישראל.

אוניית קו :   אוניית נוסעים, המבצעת הפלגת קו בין נמלי הים-התיכון. בדרך-כלל מפליגים  על סיפונה נוסעים וכלי- רכב. נמלי ישראל הנם תחנת היעד או תחנת יציאה במסלולי אוניית הקו.

אוניות תיור (כללי) :   אוניות נוסעים, המגיעות מנמלים שונים ברחבי העולם ,כשעל סיפונן תיירים ממדינות שונות, המגיעים לישראל למטרות טיול ושהייה קצרה בדרכם אל היעד הבא. המושג אוניית סיור מפוארת מתייחס לאוכלוסייה המשמשת בשירותי האונייה, למשך ההפלגה והנמלים, שבהם האונייה מבקרת.

אורתופוטו : מפת תצלום אוויר מיושרת.

אות : סימן מוסכם שיקבע, כגון אזעקה רועשת, מערכת כריזה, קול נפץ, דיווח בקשר וצעקות. נועד לסמן אירוע מסוים.

אזור : תחום יבשתי, אווירי או ימי,שממדיו בין עשרות מטרים לעשרות קילומטרים (צה"ל, מילון מונחים).

אזור חם : אזור בו קיימת רמת ריכוז חומר רעיל המהווה סיכון ישיר לבריאות ומתחייבת בו פעילות במיגון גבוה (רמת  IDLH- ר"ע). טבעת האזור החם מקיפה את המב"ר(ר"ע).

אזור פושר : אזור בו רמת הרעילות החל"כ נמוכה יחסית וקיים סיכון מסוים לבריאות (מעל רמה של LOC ר"ע ומתחת ל -  IDLH - ר"ע). מתאפשרת פעילות לפרקי זמן מוגבלים ברמת מיגון נמוכה יותר. טבעת האזור הפושר מקיפה את האזור החם. (מח' חירום)

אזור קר/נקי :   אזור בו לא קיים סיכון בריאותי. באזור זה ניתן לפעול ללא מיגון וללא מגבלת זמן (למעט מגבלות הנובעות מקרבה לנפגע מזוהם. אזור זה מצוי מחוץ למרחבי הסיכון של החל"כ. (מח' חירום)

אזור סיור :  חלק מהשטח הטריטוריאלי של תחנה שהוא תא שטח נתון ובו תפעל ניידת הסיור האזורית.

אזורים רגישים : אזורים ,אשר פגיעה בהם תהווה פגיעה משמעותית במתקן/בגוף אסטרטגי, ולרוב תלווה בנפגעים בנפש.

אזור ציבורי/פתוח : שטח כפי שיוגדר, ובו תותר תנועת אנשים ללא צורך בהיתר מיוחד.

אזור מוגבל : שטח כפי שיוגדר,ובו תותר תנועת אנשים בהיתר מיוחד בלבד (כרטיס טיסה/הפלגה, אישור מעבר וכו').

אזח"ע :  אזור חבל עזה.

אחמ"ש : אחראי משמרת.

אחראי משמרת : שוטר שנקבע ע"י המפקד כאחראי משמרת.

איום הייחוס : האיום הנגזר ממכלול האיומים האסטרטגיים, הנכללים בהערכת המודיעין כחלק מהערכת המצב בתחום י

איכון : זיהוי, גילוי ומציאת מקומו המדויק של דבר מבוקש, כגון מטרה, אדם.האיכון  נעשה באמצעים שונים.

איכון חל"ך: מציאת מקומו המדויק של ניגוע בחומר לחימה כימי (חל"ך) באמצעי גילוי וזיהוי, לרבות סימון גבולות השטח
הנגוע באמצעי סימון ושילוט ייעודיים.

אימות זהות : (לנושא אבטחה) אימות זהות המבקר באמצעות תיעוד, זיהוי פיזי או טלפוני.

איסוף ממצאים : איסוף ממצאים מזירת עבירה פלילית/פח"ע לסיוע בחקירת המקרה. איסוף ממצאים יעשה על-ידי המוכשרים לכך. (מז"פ, מ.ניידת, חבלה)

איסורי שימוש : הורדת רכב מהכביש ע"י בוחן /סייר בוחן לאחר שנמצא,כי הרכב לקוי או חסר אחת ממערכותיו.זאת לאחר שנוכח לדעת,כי תנועת הרכב עלולה לסכן את התנועה או שלא נתמלאו בו התנאים שנקבעו לגביו כדין.

אירוע : סוג של פעילות מקצועית/חברתית/פוליטית.

אירוע אבטחה : התרחשות,שבה מבוצעת פעילות אבטחה.

אירוע בט"ש :  אירוע שהוא אחד מאלה: היתקלות, שיש בה נפגעים או אין בה נפגעים, אירוע בפעילות בט"ש (ר"ע), שבמהלכה נפגעו כוחותינו,תקלות ואירועים,שבמהלכם כמעט נפגעו אנשים בפעילות בט"ש, פעילות יזומה או מבצע ,שאותם אישרה מחלקת המבצעים באג"מ (צה"ל, מילון מונחים).

אירוע גלוי : פיגוע מיקוח, כאשר הימצאותם של הכוחות ידועה למפגעים. אירוע רועש, שבו אין גורם הפתעה לא ליריב ולא לכוחות הביטחון.

אירוע יזום : פעולה מתוכננת או מספר מטלות, שמשכם הוא לפחות  חצי שעה.

 אירוע חבלה : אירוע, שבו קיים חשש להמצאות מרכיבי מטען חבלה או אמל"ח ,ויש צורך להפעיל חבלן בעבודה בשטח (חבלה).

אירוע חירום : תקרית/אירוע, שבהם נשקפת סכנה מידית ו/או מוחשית לחיי אדם.

אירוע חריג : אירוע אבטחתי ו/או בטחוני לא שגרתי, שבגינו נוצרו תנאים ,העלולים להוות סכנה ו/או נזק עתידי לחיי אדם
כגון איסוף מל"מ, רכב חשוד וכו'.

אירוע מקומי :  אירוע המתרחש בתא שטח אחד. יכול להיות מורכב  מזירה אחת או ממספר זירות קטנות,ומחייב הפעלת מפקדה משימתית אחת עם כוחות תומכים (מפק' הפעלת כוחות יעודיים להפס"ד)

אירוע ממוקד:  אירוע, שבו קיים מידע ספציפי מדויק לגבי זמן, מקום, שיטה ומבצע/ים, וניתן לסכל אותו בפעילות יזומה.

אירוע משבר:  מצב, שבו קיים איום ממשי לחיי אדם, כפועל יוצא של תפיסת בני- ערובה, התבצרות, חטיפה או איום בהתאבדות (מו"מ).

אירוע נרחב: אירוע המורכב ממס' זירות או מזירה אחת ,ומתרחש על תא שטח נרחב. מחייב הפעלת מספר מפקדות הפס"ד וכוחות תומכים ,לרבות אפשרות לתגבור חיצוני (מפק' הפעלת כוחות יעודיים להפס"ד)

אירוע רב נפגעים (אר"ן):  אירוע ,שנפגעו בו רבים, ושלטיפולו נדרשים משאבי טיפול מעבר לאלה הקיימים בזמן שגרה. (צה"ל, מילון מונחים)

אירוע תגובה : מענה לאירוע כתוצאה מקריאת הציבור או שוטר,שהזדמן למקום וביקש סיוע משטרה.

איש צוות בכש"מ : שוטר, ימאי מוסמך, שמשמש בתפקיד בכלי השיט. איש הצוות יתופעל בהתאם לצרכים והוראות מפקד כלי השיט.

איש צוות אוויר משטרה: איש צוות, בוגר  קורס טיס בחיל האוויר, שלו לפחות 1000 ש"ט כמפקד כלי טיס, המחזיק  ברשיון  עובד טיס (רישיון מסחרי) תקף, והממלא תפקיד מבצעי, הדרוש להפעלת כלי הטיס בזמן הטיסה.

אישיות מאובטחת: עובדי ציבור ו/או נבחר, אשר נמנה עם רשימת האישים המאובטחים שבאחריות שב"כ על- פי החלטת ממשלה.

איתור: הגבלת דבר מזיק לתחום מצומצם ומניעת התפשטותו, כגון איתור שטח נגוע בחומר לחימה כימי, איתור שריפה או איתור מחלה מידבקת. (צה"ל, מילון מנוחים)

אלבום עבריינים :  אוסף תמונות של חשודים בעבירות המחייבות צילום.

אלפ"ה : אמצעים לפיזור המון.

אמצעי לחימה (אמל"ח) :שם כולל לכלי ירייה, לאמצעים יעודיים, לכלים, לחומרים ולמערכות ,המשמשים במישרין או בעקיפין ללחימה, לפגיעה ביריב ובציודו, לשיבוש פעולתו ולנטרולה. שם נרדף לנשק. (צה"ל, מילון מונחים)

אמל"ח דמה/תרגול : פריט או פריטים כנ"ל המשמשים לתרגול.

אמצעי מיגון : כלל האמצעים הטכניים/פיזיים המותקנים במתקן, במקום אירוע,השטח ציבורי על -פי הצורך, ומשמשים להתרעה/למניעת פיגוע בו, ומעוגנים "בקובץ מפרטים טכניים" או מאושרים ע"י המשטרה.

אנ"ז : אוניות נוסעים זרות.

אנ"ט : איתור נפילת טילים. (ר"ע)

אסון המוני : פגיעה באנשים וברכוש בהיקף, המחייב מאמץ לאומי מתואם לטיפול בתוצאות. (צה"ל, מילון מונחים).

אסיפה : התקהלות של חמישים איש או יותר, במקום פתוח, במטרה לשמוע הרצאה על נושא מדיני או לדון בנושא שכזה.

אספסוף : המון משולהב רגשית, המתכוון לפעול באופן אלים או הרסני, יעדיו מוגבלים והוא מסכן את הסדר  החברתי ואת הסמכות הפוליטית.

אפי"ס: מערכת הממוחשבת להשוואת טביעות אצבעות.

ארגון השטח: חלוקת השטח וציון יעדים, אזורים ומרחבים, מקומות, קווים ונקודות בו, כחלק מן התכנון המבצעי, כדי להגדיר משימות ומהלכים, וכדי ליצור שפה משותפת בין הגורמים הנוגעים בשטח לבין עצמם (צה"ל, מילון מונחים)

אר"ל : אמצעי ראיית לילה, המשמש לראיית שטח בעת הטסת כלי טייס ו/או בעת פעילות אחרת.

אתר פינוי : אתר הממוקם בתא שטח מחוץ לאזור המוגדר כאזור סיכון (באירוע בלתי קונבנציונלי -  מחוץ לטווח הסיכון)
האתר מיועד לאכלוסייה טרם העברתה למרכזי קליטה.

 

                                                                                                              חזרה לתחילת הדף

בגד מגן: בגד מיוחד, שנועד להגן על שטח גוף האדם מפני חדירת חל"כ (חומר לחימה כימי) דרך העור ומפני פגיעה בעור (צה"ל, מילון מונחים).

 בד"א: בעלי דרגה אחרת.

בדיקה גופנית: בדיקה המבוצעת בגופו של אדם, במטרה לאתר אמצעים או חומרים, האסורים על- פי חוק.

בדיקת היתכנות: בדיקה ראשונית לשם הגשמת רעיון מבצעי, מנהלי או טכני, תוך המלצות על דרכי פעולה אפשריות
(צה"ל, מילון מונחים).

בדיקת טרמפיאדה: ביצוע סריקה רגלית סביב הטרמפיאדה.

בדיקת כבודה: בדיקת חפצים ברשות אדם, במטרה לאתר אמל"ח ו/או חפצים או חומרים האסורים באחזקה. 

בדיקת תיעוד: בדיקת התיעוד האישי של אדם, במטרה לאמת את זהותו ולאתר סימנים מחשידים.

בודק ביטחוני: איש אבטחה, שהוכשר לביצוע בדיקות ביטחוניות לנוסע/מבקר, לכבודתו, ולכלי התעבורה והוסמך לכך(אבטחה).

בונקר: מתקן לאחסון אמל"ח, על- פי חלוקה לקבוצות אחסון בכמויות נתונות, לטווחי זמן ארוכים (חבלה).

בור בטחון: מתקן לקליטת אמל"ח /חפצים חשודים לזמן מוגבל כמוגדר "בקובץ מפרטים טכניים" של המשטרה לפי מפרט  מספר 130 ו/או מקום, אשר יוגדר ע"י גורם חבלה מוסמך להנחת חפץ חשוד על- פי הגדרתו בנוהל.

בח"מ: בעלי- חיים.

בטיחות: מצב, פעולה או אמצעים, שנועדו למנוע פגיעה או נזק לא מתוכננים כגון פגיעה בנפש או ברכוש. (צה"ל, מילון מונחים)

בט"מ: בטחון מעברים.

ביטחון: פעולות ואמצעים ,שנוקטים כדי להגן על המדינה או על שלומו של גוף מסוים מפני כוחות עוינים.  המונח ביטחון מצטרף לצירופים, המקנים לו משמעות מיוחדת, כגון ביטחון המדינה, ביטחון שדה, ביטחון שוטף, כוחות ביטחון, תורת הביטחון (צה"ל, מילון מונחים).

ביטחון לאומי:     1  . מצב שבו מובטחת היכולת הלאומית להתמודד ביעילות (בכל הנסיבות האפשריות) על כל איום על הקיום הלאומי ועל האינטרסים הלאומיים. מצב זה ניכר בקיום יתרון צבאי ברור על כל גורם זר, בהבטחת היכולת להתמודד עם מערך כוחות זרים,  המהווים איום או מקור אפשרי של איום על העם, על המדינה ועל האינטרסים הלאומיים וביכולת להתמודד בהצלחה עם כל פעולה גלויה או חשאית, עוינת או הרסנית מבחוץ או מבפנים. 2. המאמץ הביטחוני הלאומי הכולל, שהממשלה מנהלת , בהשתתפות הכנסת ובפיקוחה, כדי ליצור מצב של ביטחון לאומי מספיק (צה"ל, מילון מונחים).

ביטחון שוטף (בט"ש):    כינוי לפעילות יום יומית של משטרה,של צה"ל ושל כוחות הביטחון האחרים, המיועדת לשמור על גבולות המדינה ועל תושביה ביבשה, באוויר ובים, על בטחון  רכושם ועל בטחון מתקנים  ומבנים, מפני פעולות איבה של גורמים עוינים (צה"ל, מילון מונחים).

בידוק בטחוני: כלל פעולות החיפוש על גופו של אדם ו/או בכבודה או מקום לצורך חיפוש אחר איום בטחוני.

ביטחון: כלל האמצעים הננקטים, כדי לשמור על שלומו של גוף מסוים ועל שלמותו. לרוב, המושג קשור לשם או לתואר, המקנים לו משמעות מיוחדת, כגון ביטחון שוטף, בידוק ביטחוני וכעוד. 

ביקורת: כלי בתהליך הפיקוח, שבאמצעותו ניתן לבדוק את עבודת היחידות, את כשירותן ואת אופן ביצוע המשימות
המוטלות עליהן.

בית- משפט: מוסד הפוסק בענייני חוק בעת חשד לעבירה על חוק המדינה או בסכסוך בין שני צדדים, לרבות בית- דין דתי, בתי- דין לעניינים מקומיים.

בניין הכוח: כינון הכוח הצבאי של המדינה, לקראת הפעלתו בשדה הקרב העתידי. בניין הכוח הוא תהליך, ולו שלושה שלבים מרכזיים. השלב הראשון - גיבוש תורת הביטחון והתפיסות המערכתיות להפעלת הכוח הצבאי, כדי להשיג את היעדים האסטרטגיים, ולהגדיר את המשאבים הנחוצים ואת האילוצים השונים. השלב השני הוא שלב תכנון בניית הכוח, למימוש התפיסה, שעוצבה לפי לוח זמנים מחייב, ויישום עקרונות ארגון הכוח הצבאי בנסיבות הנתונות. בשלב זה נקבעים היקף הכוח ומבנה הכוח, מוכנותו המבצעית והלוגיסטית, תכנית הכשרתו ואימונו. השלב השלישי הוא יישום התכנון (צה"ל, מילון המונחים).

בסיס שיטור ימי:  מקום באחד המעגנים בארץ, שבו ממוקמת יחידת שיטור ימי. הבסיס כולל את כל הציוד והבינוי הקשור לעבודת היחידה (חיפה, ת"א, אשקלון, אילת וכינרת) .

בסיס כלבני משטרה:  יחידת משטרה, שבה מוחזקים כלבי משטרה, שמסייעת ליחידות משטרה, הנזקקות למילוי משימותיהן לסיוע של כלבנים וכלבים. בבסיס כלבי משטרה, מצויים מתקני שהייה לכלבים וציוד לטיפול בכלבים.

בעל העסק: (לעניין רישוי עסקים) מי שהוא בעל העסק או מחזיק העסק או האחראי לניהול העסק, בין בשכר ובין שלא בשכר.

בעל- חיים: כלב או סוס, שנמנה עם מצבת בעלי- החיים במשטרה, ומופעל לביצוע תפקידי  המשטרה, כפי שנקבע בפקודת מטא"ר ובנוהלי מדור מפעילי בעלי- חיים.

בעל אישור: אדם שקיבל אישור מוועדת האישורים, לבצע עיקולים עפ"י צווי הטלת תפקיד מאת המוציא לפועל – מעמדו כמוציא לפועל.

בקבוק תבערה: בקבוק זכוכית ,הממולא חומר מתלקח והמשמש מטען הצתה. לרוב מטילים אותו ביד בעיקר על כלי- רכב. החומר הדליק מתלקח, לאחר שנשבר הבקבוק על המטרה (צה"ל, מילון מונחים).

בקרה: בדיקת נושאים מקצועיים, ארגוניים או מדגמיים תוך כדי תהליך העבודה.

בקרת כניסה: מערכת או מספר מערכות (פיזיות ואלקטרוניות) המותקנות בכניסה לשטח מוגדר, המאפשרות זיהוי וסינון אנשים.

בש"ן: בטחון שערי נתב"ג. 

 

                                                                                                  חזרה לתחילת הדף

גבול : קו המפריד בין מדינה למדינה או בין יחידות מנהל שכנות. נוהגים להגדיר את אופיו של קו גבול על -ידי ציון תפקידו - גבול מדיני, בין-לאומי, מנהלי וכדומה (צה"ל, מילון המונחים) .

גבול גזרה (ג"ג) : קו תוחם המשמש אמצעי שליטה. תכליתו לתחום את מרחב האחריות או את גזרת האחריות של היחידה. את גבולות הגזרה לכל יחידה קובע הדרג הממונה.

גדוד חילוץ : יחידה של פקע"ר, המשמשת ככוח ההצלה העיקרי ברמת המחוז והנפה, לביצוע פעולות חילוץ והצלה בתנאים רגילים ובתנאי חל"כ. מורכב ממפקדת הגדוד, שתי פלוגות חילוץ ופלוגת הצלה, פלוגת צמ"ה, פלוגת רפואה ופלוגת מפקדה.

גדר ביטחון: חלק ממערכת אמצעי הגנה, שהוקמה באזורים שונים בארץ, כדי למנוע מעבר מחבלים. גדר הביטחון כוללת גדרות תיל, מוקשים, אמצעי גילוי אלקטרונים, תאורת ביטחון, עמדות תצפית, דרך פטרולים ודרך טשטוש, מגדלי תצפית ועמדות ירי (צה"ל, מילון מונחים).

גילוי וזיהוי (גו"ז): אחד מיסודות ההתגוננות הכימית, שמהותו לגלות חומר לחימה כימי ולזהות את סוגו. הגילוי והזיהוי חשיבותם רבה, מאחר שלרוב אי אפשר לגלות בוודאות את חומרי הלחימה באמצעות החושים (צה"ל, מילון מונחים).

גו"ז קליני: גילוי וזיהוי קליני של חל"כ עפ"י התסמינים הרפואיים של הנפגעים באזור החשוד כנגוע.

גוף מאובטח: מתקן,  שהוגדר ע"י גורם מוסמך, שיש לאבטחו  ונקבעה לגביו  רמת אבטחה.

גוף ציבורי: כל גוף המנוי בתוספת השנייה והשלישית לחוק הסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח- 1998.
לגבי משרד ממשלתי המנוי בתוספת לרבות יחידות הסמך שלו.

גופים ירוקים: רשות שמורות הטבע, הסיירת הירוקה, יחידת הפיצו"ח (כפופה למשרד החקלאות ואחראית על מניעת
העברת בעלי-חיים ומזון מתחומי הרשות הפלסטינאית לישראל).

גורם מונחה: הגוף המבצע פעולות בטחון עפ"י הנחיות ה"גורם המנחה".

גורם מוסמך:  (לעניין מח' אבטחה)  אחראי מטעם הגורם המונחה לביצוע פעולות האבטחה.

גורם מכשיר:  (לעניין מח' אבטחה) בי"ס להכשרת מאבטחים, אשר הוסמך לכך ע"י משטרת-ישראל / מח' אבטחה.

גורם מנחה: גוף אשר הוטלה עליו אחריות להנחיית  הגורם המבצע ולבקרת פעילותו המקצועית בהתאם לחוק ו/או
להחלטות ממשלה.

גזרת אבטחה: תא שטח, שבו מתבצעת פעילות אבטחה, אשר הוגדר בפק"מ אבטחה.

                                                                                                     חזרה לתחילת הדף

דבר דואר: כל חפץ, בלא קשר לגודלו, המגיע באמצעות הדואר.

דבר דואר חשוד: דבר דואר מכל סוג שהוא, אשר בעקבות מידע מודיעיני, עקב צורתו או עקב כל סימן מחשיד אחר,
התעורר לגביו חשד, שהוא מכיל מטען חבלה או חומר מסוכן אחר.

דו"ח מודיעין: רשומה מודיעינית מעובדת ובה נתונים והערכות בנושאים שבתחום אחריות המודיעין, המיועדים להפצה לצרכנים (צה"ל, מילון מונחים).

דיווח: מסירת מידע רשמי או לא רשמי, בעל פה או בכתב, מן הכפוף אל הממונה.הדיווח כולל את כל תחומי הפעילות הצבאית, והוא חובה המוטלת בקביעות על כל חייל בכל תפקיד ובכל מצב.קיימת הבחנה בין דיווח שגרה לבין דיווח מבצעי. הדיווח הוא אחד משלושת הרכיבים של תקשורת. האחרים הם קישור ומשוב  (מבוסס על מילון המונחים של צה"ל).

דיווח מבצעי: העברת נתונים או הנחיות בדבר אירוע משטרתי, המתרחש או עתיד להתרחש ובכלל זה התראה מודיעינית הקשורה בפח"ע ו/או בסד"צ.

דיווח למפקדה ממונה: דיווח לרמה הממונה עפ"י תרשים הזרימה: תחנה-מרחב-מחוז-מרד"מ מטא"ר.

דיווח רוחב: דיווח לרמות מקבילות. תחנה לתחנה, מרחב למרחב  ומחוז למחוז.

דו"צ: דו צדדי.

דלת למניעת פריצה אלימה:  (לעניין מח' אבטחה) דלת העומדת בפני ניסיון של פריצה בפרק זמן של  5  דקות עד 15 דקות  בכלים בסיסיים.

דרג פיקודי: שם כולל לדרג במדרג הפיקוד ושליטה, למפקדות באותו דרג או לחוליה בשרשרת הפיקוד של כל מפקדה.עם  הדרג הפיקודי נמנים המפקד,קציני המטה וקצינים אחרים ,הפועלים בסמכותו.

דרישה מבצעית (דמ"צ): דרישה שמגיש גוף משטרתי מוסמך (בד"כ אגמי) לגוף משטרתי אחר, כדי לפתור צורך מבצעי.

דרך פעולה אפשרית (דפ"א):   (בהערכת מצב) דרך מוצעת למילוי משימה, הנוצרת כמסקנה מניתוח כל הגורמים המשפיעים על הוצאת התכנית לאור עפ"י עקרונות המלחמה ועפ"י כללי תורת הלחימה. הדפ"א מתווה את הרעיון המרכזי של תכנית מבצעית מסוימת, הנראית, לפחות ממבט ראשון, כדרך אפשרית למילוי המשימה. בכל הערכת מצב, שתוצאתה היא תכנית מבצעית, המפקד הוא המגבש לבדו את דרכי הפעולה האפשריות (צה"ל, מילון מונחים).  

דרך הפעולה הנבחרת (דפ"ן): (בהערכת המצב) דרך הפעולה האפשרית של הערכת המפקד (או גורם מטה המבצע את הערכת המצב) היא מנצלת באופן הטוב ביותר את נקודת התורפה האויב, תוך מתן המענה הטוב ביותר לדפ"אות האויב.
דרך זו היא הדרך הטובה ביותר למילוי המשימה לאור המטרה. הדפ"ן הוא גם החלטת המפקד או רעיונו בדבר שיטת מילוי המשימה (צה"ל, מילון מונחים).

 

                                                                                                        חזרה לתחילת הדף

הגוף האחראי לבט"פ: הגוף הנושא באחריות הכוללת לבטחון פנים ולאירועים חריגים.

הוראות המשטרה:  הוראות כלליות של מפכ"ל המשטרה, הקובעות עקרונות לעניין ארגון המשטרה, סדרי מנהל, משטר ומשמעת ,לפי סעיף 9 לפקודת המשטרה.

הזמנה: (לנושא הוצל"פ) מסמך המחייב אדם או צד בסכסוך להגיע לדיון בבית -משפט או בלשכת הוצל"פ.

היחידה למשא ומתן (מו"מ):  יחידת המשטרה הארצית ,המבצעית והמקצועית לנושא ניהול מו"מ באירועי משבר.

היערכות:
1.השלב האחרון בהתארגנות למבצע  מסוים,  לאחר  שלב הכינוס  ולפני תחילת המבצע.
2.המקום העכשווי וצורת הפריסה בשטח של סד"כ  הכוחות בגזרה  מסוימת.
3. פריסה  של כוחות.
4.הימצאות במצב של מוכנות לקראת התפתחות או מטלה מסוימת (צה"ל, מילון מונחים).

הכלה: עצירת כוחות "עוינים", עיכובם או כיתורם החלקי או אילוץ "הכוח העוין" לרכז את מאמציו בחזית מסוימת, במטרה למנוע העברת פעילות לחזית נוספת/אחרת (מבוסס על מילון המונחים של צה"ל).

הכרזה: כל מי שקיימת לגביו דרישה ע"י גורם כלשהו במשטרה או ע"י גורמי ביטחון אחרים.

הליך: פעולה לפי חוק הוצל"פ לשם הוצאה לפועל של פסק -דין.

המון: אוסף זמני של אנשים, שמצויים בסמיכות מספקת דיה, כדי ליצור ביניהם אינטראקציה וסוגים שונים של
התנהגות קולקטיבית. המון מטבעו הוא לא יציב, חסר מבנה בסיסי, מטרות או תכניות, והוא מאריך זמן   .                                                                                                                                      

המון אקראי:  אוסף אנשים ללא מטרה משותפת או הדוגלים במטרה, שדורשת קשר מועט בין אנשים.

הנחייה: קו פעולה, שמתווה המפקד לפקודיו (בעל פה או בכתב) ובו הוא מכוונם כיצד לנהוג, בלי שדרש להשיג מטרה מסוימת או מילוי משימה מוגדרת. ההנחיה נועדה להכווין את מקבלה לפי תפיסת הממונה.

 הנחייה אופרטיבית: הוראת פעולה קונקרטית ל"גורם המבצע" ולמושאיו המאובטחים, מטעם "הגורם המנחה", הנובעת מידיעת פח"ע , מהערכת מצב או מכל סיבה אחרת.

 הנצחה:  הצגת מצב הזירה לאחר התרחשות אירוע פלילי/פח"עי. ההנצחה מבוצעת  על ידי: צילום או הסרטת המקום ו/או שרטוט הזירה על כלל המוצגים במקום או אמצעי המחשה אחר. הנצחה יכולה להוות מוצג משפטי או עדות מסייעת רבת ערך.

הסלקה: ניסיון הסוואה/הסתרה של חומרים אסורים על פי חוק. כגון: סמים, אמל"ח, בכבודה או על גוף אדם או בזירה אחרת.

העברת אחריות באירוע חירום:  מפגש פיזי בין מפקד כוח האבטחה המקומי ל"קצין מוסמך"   מהגוף הנושא באחריות לבט"פ בשטח המתקן, לצורך מסירת  נתונים ותמונת מצב, אשר בסיומו מכריז "הקצין המוסמך", כי הוא נוטל אחריות על האירוע.

העברת אחריות בשגרה: תהליך סדור של חבירה ושל העברת מידע בכל הקשור להוראות האבטחה בשגרה ובחירום בין המפקדים ,ואשר בסיומו מכריז מקבל האחריות,כי הוא נוטל את האחריות ואת הפיקוד.

הערכת מצב: תהליך של ניתוח גורמים, המשפיעים על מילוי משימה מוגדרת, שתכליתו להחליט בדבר הדרך הטובה ביותר למילוי המשימה, לאור המטרה ובמסגרת האילוצים. תהליך הערכת המצב מבוסס על עבודת החשיבה של המפקד עם קציני מטהו או בלעדיהם. הגורמים המשפיעים: המשימה לאור המטרה, השטח, היריב, כוחותינו, זמן ומרחב וגורמים אחרים כגון מזג אוויר (צה"ל, מילון מונחים).

הערכת מצב אוכלוסייה: יצירת תמונה, המתארת היבטים שונים (עמדות, כוונות, התנהגות, מודיעין אוכלוסייה וכו') הקשורים למצב האוכלוסייה באזור נתון ובזמן מסוים. התמונה משמשת ככלי בתהליך קבלת החלטות בעורף.

 הערכת מצב שגרתית:  הערכת מצב המתקיימת בתדירות קבועה כחלק מהפעילות ומהטיפול השוטפים.

הערכת סיכונים (הע"ס):
1.פעילות המתבצעת בתום תהליך התכנון ובתום שלב ההכנות, כדי לבדוק את מידת עמידותן של התכנית ושל הפעילות העתידה בפני תקלות אפשריות.
2.הערכת ממדי השטח, שבו התפשט ענן חל"כ (חומר לחימה כימי) ,המפוזר בתקיפה. לפי הערכה זו מתריעים על סיכונים נשקפים ליחידות, העלולות להימצא בסיכון, כדי שינקטו אמצעי התגוננות מפני חל"כ או לחלופין, מאשרים את הסרת המסכות ביחידות,שיצאו מכלל סכנה (צה"ל, מילון מונחים).

הפקת לקחים: תרגום המסקנות לפעולות אופרטיביות לשיפור הפעולות והתהליכים בעתיד.

הפגנה: כל התקהלות של אנשים שהתקבצו יחד למטרה אחת, ובלבד שלא תהיה מוגדרת כאסיפה או כתהלוכה. 

הפרות סדר בתנועה: פעילות מחאה שנעשית תוך כדי נסיעה בכלי- רכב, באופן הגורם לשיבוש התנועה ולהפרת הסדר.

הפרות סדר – הפס"ד: שיבוש הסדר הציבורי - הפגנות, מרי אזרחי, יידוי אבנים וחפצים וכדומה, בלא הפעלת נשק לסוגיו  ובלא ניסיון מכוון לפעולות הרג.

הקפאת מצב:   
1. (לעניין מח' חבלה) בידוד זירת אירוע חבלה לפרק זמן נתון, במטרה להקטין את סיכון הפגיעה ממטעני חבלה, ובכללם מטענים ,המופעלים באמצעות מערכות השהיה או במטרה לבצע הערכת מצב ולצבור כוחות ואמצעים.
2. בזמן אירוע, שבו יש סכנה לחיי אדם, הכוח בזירה נמצא במצב סטטי, על מנת "להרגיע" את הזירה ולהיערך בסד"כ
ו/או באמצעים.

הרחבת איום: הגדלת מעגל האנשים/מתקנים, אשר נמצאים תחת איום נתון.

התגוננות אזרחית: נקיטת אמצעים לשם התגוננות מפני התקפה או מפני סכנת התקפה על האוכלוסייה האזרחית או לשם צמצום תוצאותיה של התקפה כזאת,הכנה וביצוע של תכניות התגוננות אזרחית למדינה כולה או לחלק משטחיה, הדרכת  האוכלוסייה והכוונתה בעת מצבי חירום. הכנת אמצעים והכשרת כוחות. 

התקהלות אסורה:  שלושה אנשים או יותר, שהתקהלו לשם ביצוע עבירה או שהתכנסו למטרה חוקית משותפת ,אבל יוצרים רושם לסובבים אותם ,שבכוונתם לבצע מעשה, שיפר את השלום או לחלופין ,גם אם ההתכנסות היא למטרה "כשרה", היא תעורר אחרים להפר את הסדר ו/או לבצע מעשה לא חוקי.

התפרעות: התקהלות אסורה, שהלוקחים בה חלק החלו להפר את השלום והתנהגותם  מטילה אימה על הציבור.

התראה:  הודעה מקדימה בדבר פעולה צפויה. הודעה זו מוסרים מבעוד מועד למפקדה, על מנת לנקוט צעדי כוננות דרושים.

התרעה:  אזהרה מפני פעילות/פעולות , שיש בהן סכנה של ממש לכוחותינו. ההתרעה ניכרת בסוג המידע, במהימנותו ובמסירתו מבעוד מועד.

התרעת פח"ע: מידע מודיעיני המוערך כמהימן, בדבר כוונה לבצע פיגוע חבלני עוין, הכולל את המרכיבים הבאים:  מקום הפיגוע או יעד הפיגוע,  זמן ביצוע משוער,  זהות המבצעים או הארגון ושיטת הפיגוע.

 

                                                                                                        חזרה לתחילת הדף

וטרינר משטרתי: משמש כרופא וטרינרי של מערך בעלי- החיים במשטרת - ישראל, מסייע לרמ"ד בעלי-חיים בנושאים הווטרינריים ומייעץ לו.

ויסות ראשוני:  תהליך הפניית הנפגעים  מהשטח לבתי-חולים עפ"י חומרת פציעתם ויכולת הקליטה של בית- החולים. נבדל מפיזור נפגעים,שהינו תהליך אוטומטי ,ללא מחשבה תחילה, שמטרתו פינוי נפגעים לבתי -חולים ,כדי שכל אחד מהם יקבל מספר נפגעים זהה.

ועדת אישורים: ועדה שמונתה על-ידי שר המשפטים, ותפקידה לתת אישורים לעסוק בביצוע עיקולים לאנשים המתאימים, ומהווה ועדת משמעת לבעלי האישורים.

                                                                                                חזרה לתחילת הדף

זוכה:  (לעניין הוצל"פ) מי שפסק - דין ניתן לזכותו, לרבות נציגו.

ז"ח:  זיהוי חללים.

זירת אירוע:  אזור התוחם בתוכו את הגבולות הגיאוגרפיים של האירוע, בטווחי בטיחות ולעתים אף מעבר לכך, בהתאם לשיקול דעת החבלן או של מפקד האירוע.

זירת אירוע חבלה: אזור התוחם  את הגבולות הגיאוגרפיים של האירוע, בטווחי בטיחות ולעיתים אף מעבר לכך, בהתאם לשיקול דעת החבלן בשטח.

זמן תגובה:     
1.הזמן שחלף מרגע שיגור ניידת לאירוע ועד לתחילת הטיפול.
2.הזמן שעבר, מרגע קבלת הודעת האירוע במוקד ועד להגעת ניידת ראשונה או כוחות ייעודיים/מקצועיים לזירת
  האירוע.

זק"א: זיהוי קורבנות אסון. ארגון התנדבותי מבוסס על חברים מהקהילה החרדית, שהוקם לצורך טיפול בהרוגים
באירועי טרור, באירועים פלילים, בתאונות- דרכים ובאירועים נוספים.

זקיף:  (לעניין מח' אבטחה) שומר חמוש, שבידו רישיון לעסוק בשמירה, המוצב במתקני קבע, והוסמך לביצוע משימתו
על- פי נוהל הכשרת זקיף.

                                                                            חזרה לתחילת הדף

ח.נ.א : חוברת נוסחי אישום. (את"ן)

חבירה:  סדרת פעולות שיטתית בעת שגרה ובעת חירום, שנועדה לתיאום, לדיווח, להעברת מידע ונתונים ולהעברת אחריות בין שני גופים או יותר ,הפועלים באותו תא שטח.

חוב פסוק:  (לעניין הוצל"פ) החוב, לרבות הפרשי ההצמדה, הריבית וההוצאות שנתחייב בהם החייב לפי פסק - דין.

חומר לחימה ביולוגי - חל"ב- חלב"ג :  מיקרואורגניזמים מחוללי מחלות (כגון חיידקים נגיפים ורעלנים), הפוגעים בבני אדם, בבעלי חיים או בצמחייה, והמשמשים נשק על- ידי פיזורם בשטח האויב כדי לפגוע בו או להזיק למשקו. (צה"ל, מילון מונחים)

חומר לחימה כימי (חל"כ) : חומר כימי (מוצק, נוזל או גז) בשימוש הצבא, המסוגל להמית בני -אדם, חיות וצמחיה או להזיק להם. סוגי חומרי הלחימה הכימיים העיקריים נגד בני- האדם הם חומרי עצבים, חומרי כווייה, חומרי דם, חומרים שוללי כושר, חומרי חנק, חומרי בחילה וחומרי הדמעה. את החומרים האלה מפזרים בריסוס מהאוויר או באמצעות תחמושת
נפיצה מיוחדת לכך (צה"ל, מילון מונחים).

חומ"ס: חומרים מסוכנים (חומרים רעילים, חומרים נפיצים ודליקים) (מח' חירום)

חומרים נדיפים : כינוי לחומרי לחימה כימיים רעילים כגון חומר עצבים סארין (B) וחומר דם (AC) המתאדים והמתפזרים
זמן קצר לאחר התקיפה. חומרים אלה נועדו לפגוע בגייסות בלי לנגע שטח וציוד. (צה"ל, מילון מונחים)

חומרים עמידים : כינוי לחומרי לחימה כימיים רעילים המתנדפים לאטם, ולכן הם עשויים לנגע שטח וציוד לפרק זמן ארוך יחסית. לדוגמא: חומר עצבים מסוג "וי-אקס" או חומר כווייה מסוג חרדל גופרתי. (צה"ל, מילון מונחים)

חומר נפץ : חומר בלתי יציב, אשר הפעלה מתאימה גורמת לשינוי במצב הצבירה שלו, תוך יצירת גזים וחום במהירויות גבוהות.

חומר נפץ מאולתר : חומר נפץ, המיוצר שלא על- פי תקן קבוע ולא בתהליך תעשייתי (תוצרת בית).

חומר נפץ תקני : חומר נפץ, המיוצר בתהליך תעשייתי על- פי תקן קבוע, הכולל מינון, מידות ואריזה .

חומרים לא קונבנציונאליים : חומרים כימיים וביולוגיים , שלהם קרינה גרעינית,כמוגדר באיום הייחוס (מח' חירום).

חזקת מסתנן: נתין זר, שנכנס לתחומי ישראל ללא רשות כניסה או שוהה בה שלא כחוק, יחשב כמסתנן כל עוד לא הוכח ההיפך. 

ח"ח:  חברת חשמל.

חייב: מי שפסק- דין ניתן לחובתו.

חייב מוגבל באמצעים:  חייב, שהוכרז ע"י ראש ההוצל"פ כמוגבל באמצעים,מאחר שהוא אינו יכול לשלם חוב, בהתאם לתקופות שנקבעו בחוק.

חילוץ: ביצוע פעולות לפינוי נפגעים מזירת האירוע עד לאמצעי הפינוי (אמבולנס / רכב / קרון).

חילוץ בני- ערובה : פעולת שחרור בני- ערובה באירוע מיקוח בפעולת השתלטות או בפעולת התערבות.

חפ"ק : חבורת/חדר פיקוד קדמי.

חפ"ק : חוליית פיקוד קדמית, גוף נייד מצומצם ,המהווה שלוחה קדומנית של המפקדה האחודה ,לצורך התרשמות ישירה מפעילות הכוחות בשטח (מח' חירום).

חפ"ק אחוד:  חבורת/חדר פיקוד קדמי, הכוללת נציגים ממגוון גופים.

חפ"ק אחוד : חבורת פיקוד תיאום ושליטה בראשות המשטרה, הכוללת  את נציגי כלל הכוחות והגופים הפועלים בשטח האירוע (מקומו במעגל התומך). (מח' חירום)

חפץ חשוד : חפץ מכל סוג שהוא, לרבות חבילה על כל צורותיה, שאין ודאות לגבי תוכנו, וקיים חשד, שהוא מכיל מטען
חבלה או חומר נפץ. חפץ חשוד יישאר כזה בהגדרתו כל עוד לא אומתו  החשדות לגביו או הוזמו.

חפץ תמים : חפץ חשוד, שהוזמו החשדות לגביו או שעל פניו ברור, שאינו מהווה סכנה ואין מאחוריו כוונה לפיגוע.

חשוד : אדם המעורר חשד,כי הינו בעל כוונה לבצע פיגוע, להבריח אמל"ח או לאסוף מל"מ על סביבת המתקן ו/או על הליכי הבדיקה הביטחונית.

חשכ"ל : חשבות כללית.

                                                                          חזרה לתחילת הדף

טבלת כוחות ומשימות : טבלה, שמפורטים בה הכוחות המשתתפים במבצע ומשימותיהם בשלבים השונים. טבלה זו היא סעיף בפקודת מבצע.

טווח בטיחות : רדיוס המרחק מחפץ/רכב חשוד שמתחת לו ישנם סיכויים סבירים להיפגעות כתוצאה מהתפוצצות אפשרית. טווח הבטיחות שונה ממטען אחד למשנהו, והוא מושפע מכמות חומר הנפץ האפשרית ,הטמונה בחפץ ,להערכתו של החבלן. כמו כן, מושפע טווח הביטחון מאופיו האפשרי של המטען, מסוג  הרסס שלו, מתנאי השטח ומתנאי הזירה, שבה נמצא החפץ.

טווח ביטחון : אמת מידה, המסמנת גבול סכנה במקרה של אירוע ו/ או חשד לאירוע במתווה של פיצוץ, שריפה או דליפת חומרים רעילים/ דליקים.

טווח סריקה :  אמת מידה של מרחק, המשמשת בסריקה את אנשי האבטחה, לאיתור מטען/ אמל"ח, המאיים על המתקן, על עובדיו ועל מבקריו.

טייס:   (לעניין היח' האווירית) קצין צוות אוויר, אשר הוסמך בחיל האוויר להטיס מסוק ו/או מטוס כנף קבועה ,בעל  רשיון טיסה אזרחי בהגדרת טיסה מסחרית, ואושר כטייס ביחידה האווירית של משטרת - ישראל.

טייס מפקד/קברניט:  הטייס האחראי להפעלת כלי- הטיס ולבטיחותו ולביצוע משימת הטיסה.

טיפול בטחוני בנוסע (טב"ן): (לעניין מח' האבטחה) ביצוע כלל הפעולות המיועדות למנוע סיכון הנפש  והרכוש ע"י  נוסע/כבודתו בכלי תעבורה, וכן מניעת הברחת אמל"ח לישראל על גופו ו/או בכבודתו.

טמ"ס:טלוויזיה במעגל סגור.

טירור: שימוש אלים (או איום בשימוש לא חוקי) נגד יחידים (בעיקר אזרחים שלווים וחפים מפשע) או נגד רכוש. הטירור נועד להפחיד ממשלות וחברות ולכפות עליהן נקיטת פעולות, שנועדו להשיג מטרות פוליטיות, מטרות אידאולוגיות, מטרות חברתיות ומטרות דתיות של מפעיליו (צה"ל, מילון מונחים).

טירור בלתי קונבנציונלי:  שימוש או איום להשתמש בחומרי לחימה  לא קונבנציונלים, לצורך ביצוע פיגוע טירור כמוגדר באיום הייחוס (ר"ע).

טירור מתמשך/ פיגוע אסטרטגי קונבנציונאלי:  פיגוע אסטרטגי בקנה מידה גדול מאוד (כמות חנ"מ ו/ או כמות נפגעים), אשר עלול להביא לשינוי קיצוני במדיניות ובאורח חיים, ואף לפגיעה משמעותית באמצעי תשתית ובמשאבים. גורם  ליצירת דמורליזציה בדעת הקהל ברמה הלאומית.

טריטוריה ביטחונית : תחום שטח מוגדר, המרכז מספר אתרים הומי קהל ו/או אתר אחד מיוחד דוגמת בתי- מלון, קניונים, אולמות שמחה, מועדונים, מסעדות, מרכזי קניות, אזורי מסחר ומגרשי ספורט.

                                                                                           חזרה לתחילת הדף

ידיעות : הפסקה הראשונה בפקודת מבצע, ובה שיקולים עיקריים של נותן הפקודה ומידע חיוני כגון מצב כללי, נתוני שטח, יריב, כוחותינו, משימות, התפתחויות צפויות לרבות הסתעפות של תכנית והמשכי תכנית למקבלי הפקודה על מטלותיהם,
על אילוציהם ועל חשיבות משימותיהם (צה"ל, מילון מונחים).

ידיעת פח"ע : מידע מודיעיני בדבר כוונה לביצוע פיגוע או התארגנות לביצועו. 

ידיעה מסווגת : ידיעה, שתוכנה מסווג  כמוגבל, שמור, סודי, או סודי ביותר. מטרת הסיווג היא לוודא, שכל טיפול
בפרטי המידע יבוצע לפי סוג הביטחון שלהם.

ידיעת סד"צ (סדר ציבורי) : מידע מודיעיני בדבר כוונה לביצוע הפרות סדר, העלולות להוות גם סיכון לשלום הציבור
ולבטחונו  ומידע מודיעיני בדבר התארגנות לביצוען

יה"ב : יחידה לחקירות הונאה בתאונות - דרכים.

יה"ל : יחידה לאכיפה כנגד מסיעים בלתי חוקיים.

יול"א: יום לימודים ארוך. 

יום: כל פרק הזמן, שבין אור ראשון לאור אחרון.

יזם: (לנושא חבלה) פריט, המשמש להתחלת תהליך "שרשרת ניפוץ"/בעירה.

יחידה למשא ומתן: יחידת משטרה ארצית - מבצעית - מקצועית  לניהול מו"מ באירועי משבר. ממוקמת במשמר איילון.

יחידה מיוחדת: 1. (לנושא הוצל"פ)  יחידת משטרה, שהוקמה עפ"י חוק ההוצל"פ, ותפקידה הבלעדי הוא לבצע צווי הבאה ומאסר. 2. יחידה ארצית ,הנותנת סיוע ושירות מיוחד ליחידות המשטרה (ימ"מ, יחידה אווירית,יחידה 33).

יחידה מובחרת: יחידות יס"מ/סמ"ג לטיפול באירוע פח"ע והפס"ד.

יחידת "אמנון": היחידה האחראית על אבטחת נוסעי אוניות הנוסעים בנמלי ישראל בעת כניסתם אליה ובעת יציאתם ממנה.

יחידת המכרות: מטפלת בכל נושא של כרייה בלתי חוקית ובמתן היתרים לאתרי חציבה. כפופה למשרד התשתיות .

יחידת משטרה טריטוריאלית: יחידת משטרה, הנושאת באחריות טריטוריאלית לבטחון הפנים בתחום גיאוגרפי מוגדר.

יחידת פרשים: יחידת משטרה, שמסייעת ליחידות משטרה, המבקשות סיוע של פרשים. ביחידה חדרים מיוחדים לפרשים. הסוסים והציוד לטיפול בהם מוחזקים בתאים המיועדים לכך.

יחידת תנועה מתנדבים: במשמר האזרחי פועלת יחידה של מתנדבים בתחום התנועה - ית"מ . המתנדבים מופעלים מבסיסי ההפעלה של המשמר האזרחי  ובמסגרת משטרת- התנועה הארצית בתחום הבינעירוני.

יומן אבטחה: ביומן זה,  הנמצא בכל מתקן, שבו מתקיימת פעילות אבטחה, מתועדות כל  פעולות האבטחה שבוצעו במתקן (תדריכים, סריקות, אירועים חריגים, פעולות שננקטו, תרגילים וכו').

יחידה צבאית בית חולים- יחצ"ב: תפקידה לסייע לבית-החולים בעת אירוע חל"כ בקליטת הנפגעים, בהפשטתם, בטיהורם, בהנשמתם ובהעברתם לאזור המטוהר של בית-החולים. בנוסף, תפקידה לאבטח את מנחת בית-החולים.

יל"ה: יחידה לאבטחה היקפית.

ימאי משטרתי: שוטר שהוסמך בהתאם לנהלים. כימאי משטרתי

ימ"מ: יחידה משטרתית מיוחדת משמר- הגבול, המופקדת על משימות מיוחדות  כלחימה בטירור או כלכידת מבוקשים ביהודה ובשומרון  (עד להתנתקות- גם בחבל עזה).

ימת"ר: יחידת מתנדבי תיירות.

ינשוף: מכשיר לאכיפת עבירות נהיגה בשכרות. פועל באמצעות נשיפת אוויר ומדידת כמות אלכוהול בדם.

יס"מ: יחידת סיור מיוחדת.

יסמ"ג: שם כולל ליחידות הסיור המיוחדות מג"ב/משטרה "כחולה".

יעד: שם נרדף להישג מבצעי הנדרש מיחידה (מבוסס על מילון המונחים של צה"ל).

יעילות: מדד, הבוחן באיזו מידה הושגה המטרה שהוגדרה מראש, ומהו הקשר, שבין משאבים כגון כוח אדם, מכונות או עלויות שהושקעו במוצר, בשירות או בתהליך לבין התוצאות ,המתקבלות מהשימוש בהם (צה"ל, מילון מונחים). 

ירי תלול מסלול: ירי של מרגמות, של רקטות או של טילים או של כל אמל"ח אחר, שבו אין זיהוי בלתי אמצעי של המטרה (לצורך הגדרה זו, אין הבחנה בין סוגי מרגמות, טילים ורקטות ואופני שיגורם).

ית"מ: יחידת תנועה מתנדבים.

                                                                                            חזרה לתחילת הדף

כבודה: חפצים/פריטים של אדם.

כוונה: סעיף בתכנית ובפקודת המבצע, שמפרטת את כוונת המפקד לגבי המטרה הסופית של המבצע.

כוח התערבות: כוח  יחידות מובחרות או יחידות השתלטות, הנערכות למצב דחוף.

כוח קדומני (חילוץ): כוח תגובה לאירוע ,המגובש מתוך החפ"ק הראשון בזירה. משימותיו העיקריות - ביצוע פעולות מיידיות לחילוץ ולהצלה, סריקות בשטח לקבלת מידע על לכודים,על מידת ההרס, על היקף פעולות ההצלה , פינוי צירים, חילוץ לכודים וסיוע, במידת הצורך, לכוחות הרפואה בפינוי נפגעים אל רכבי הפינוי. סיור משטרתית או מרכב חבלן, מצוות גו"ז, המתלווה לרכב המשטרה, מניידות מד"א בשילוב מחלקת רפואה, מפלוגת הרפואה הגדודית, מכוח כיבוי (הכולל כבאית אזרחית המתוגברת בכבאית צבאית). (מח' חירום) 

כלבי משטרה: כלבים בשירות משטרת-ישראל. נרכשים ע"י שוטרי מדור בעלי-חיים (או ע"י מג"ב  או ימ"מ), מאומנים  לאיתור אמל"ח, לגילוי גוויות (יומיים לאחר המות ועד שמונה חודשים לאחריו), לגילוי מוקדי הצתה, לגילוי סמים,  לזיהוי ריח אדם (לצורך גילוי קשר בין האדם לחפץ ו/או למסדר זיהוי), לסיורים (במטרה לתקוף חשוד בסיכון שלום הציבור)

+ ולשמירה.

כלי-נשק "חם": אקדח, תת-מקלע או כלי ירי קל אחר.

כניסת אונייה: נקודת ציון זמן ומרחב לכניסת אונייה מהים הפתוח לבריכת הנמל. 

כנף קבוע: מטוס. במשטרת-ישראל  מסוג צסנה. מופעל ע"י היחידה האווירית.

כשירות מבצעית: יכולת השוטר/הלוחם/המאבטח לבצע את תפקידו עפ"י הגדרת ההכשרה ושמירת הכשירות.

כש"מ: כלי- שיט משטרתי ,שאורכו מעל שבעה מטרים, בעל גשר סגור.

                                                                                               חזרה לתחילת הדף

לבנת הפס"ד: יחידה אורגנית, הומוגנית, המצוידת באמצעי מיגון, באמצעים לפיזור המון אדם, בעלת יכולת ניידות.הוכשרה לטיפול בקו הפס"ד קדמי.  

לבנת סיוע: כוח הנמצא במעגל חיצוני ללבנת ההפס"ד, מסייע בחסימה,בשמירה על הסדר, בהכוונת תנועה ובאבטחה, לשם תמיכה בכוחות הפועלים במעגל הפנימי.

לחצן מצוקה: אמצעי אלקטרוני, המבוסס על קשר קווי / אלחוטי, המאפשר באמצעות לחיצה על לחצן (אלחוטי או קווי) להתריע על מצוקה של אדם במוקד שנבחר מראש.

לילה: 1.פרק זמן שבין אור אחרון לאור ראשון (צה"ל, מילון מונחים)  2 .פרק הזמן שבין תום רבע שעה לאחר שקיעת השמש לבין תחילת רבע שעה לפני זריחתה (פקודת התעבורה).

לילה חשוך: תחום השעות שבין 12 מעלות שמש אחר שקיעת החמה לבין 12 מעלות שמש לפני זריחתה - כאשר הלילה אינו מואר.

לילה מואר: כל פרק זמן במשך  הלילה, אשר  מתקיימים בו ארבעת  התנאים שלעיל גם יחד: הירח נמצא בין רביע ראשון לרביע אחרון. העננות אינה עולה על 4/8 עננים באזור הטיסה. הזמן הוא בין שעה לאחר זריחת הירח לבין שעה לפני שקיעתו. ראות הטיסה אינה פחותה מ 3 ק"מ.

לקח: נגזר מתהליך הפקת הלקחים. לתהליך  ארבעה שלבים עיקריים: 1. תחקור האירוע,  2. ניתוח הממצאים והסקת מסקנות, 3. זיהוי הלקחים, הגדרתם וסיווגם, 4. יישום כל 3 הלקחים והטמעתם, הלקח בא לתקן ליקוי, למלא חסר או לחזק יתרון (מח' חירום).

לקח דחוף/מיידי: המלצה של הגורם המתחקר/בודק ליישום לקח בטווח המיידי (מכ"מ).

לקח כללי: המלצה של הגורם המתחקר/בודק, שיישומה דורש שינויים ארגוניים, שינוי נהלים או שינוי תפיסה מבצעית (מכ"מ).

לשכה: (לעניין הוצל"פ) לשכת הוצאה לפועל ,שהוקמה ליד כל בית- משפט שלום,ובה ראש הוצאה לפועל ומוציא לפועל.

                                                                                     חזרה לתחילת הדף

מאבטח: איש אבטחה,  שהוכשר והוסמך בקורס מאבטחים , לביצוע משימת אבטחה חמושה, כפי שהוגדר על-ידי הגורם המנחה ואושר על-ידו.

מאבטח צמוד: מאבטח, שהוכשר  לביצוע משימת אבטחת אישיות בצמוד, על- פי הנחיית מדור מאוימים והוסמך לכך. 

מאובטח: מאוים אשר מתקיימות לגביו פעולות אבטחה ע"י אנשי אבטחה ו/או אמצעים טכנולוגיים/טכניים.

מאובטחים במתקן : עובדים, מבקרים, אורחים ומקבלי שירות של המושא המאובטח, בזמן שהותם במושא המאובטח.

מאוים: אדם/עובד ציבור, שהוגדר על- פי הנוהל ע"י גורם מוסמך.

מאסר אזרחי: מאסר שאינו מאסר פלילי.

מאסר פלילי: מאסר שהוטל במשפט פלילי.

מבחן אמת: מילת קוד, פקודה לביצוע מכלול פעולות באירוע חטיפה על רקע חבלני או פלילי, שתכליתן הוא שחרור בני-ערובה ביעד בלתי מוכרז.

מבנה הכוח: 1.הרכב הכוח במושגי הרכיבים היוצרים אותו, ויחס כל אחד מהם לאחרים או הכמויות, הגודל וההרכב של הגופים או היחידות שהכוח נבנה מהם. 2.כינוי לרעיון המרכזי, שלפיו מתכננים את רכיביו העיקריים של המערך בתהליך של בניין הכוח על פי תורת הלחימה ומציידים אותו, תוך יישום עקרונות מבנה הכוח וארגונו (צה"ל, מילון מונחים).

מב"ס: מפקד בסיס.

מב"צ: מחלקת מבצעים.

מבצע: פעילות מתוכננת, שבה נוטלים חלק בתחנה גדולה לפחות עשרים שוטרים בפיקוד קצין, (בתחנה קטנה- עשרה שוטרים בפיקוד בד"א בכיר לפחות).

מבצע אבטחה: היערכות מבצעית כוללת לאבטחת אירוע.

מבצע אבטחה שיגרתי: מבצע אבטחה  קבוע במאפייניו בתא השטח, בכוח אדם ובאמצעים. לדוגמא: אבטחת טיסה, מתקן וכו'.

מבצע אבטחה מיוחד: מבצע אבטחה, שאינו בדפוס קבוע עפ"י מאפייניו או שיטת האבטחה שנקבעה לו. לדוגמא: מבצע החורג מפק"ם הקבע, היערכות אבטחה חריגה בעקבות מידע מודיעיני.

מבצע משולב: מבצע, שבו משולבים כוחות ממשטרת-ישראל ומהשב"כ/היחידה לאבטחת אישים, על- פי ההגדרה במבצע משולב

מבצע שב"כ/ צה"ל: מבצע אבטחה בפיקוד  שב"כ או צה"ל ובאחריותם הכוללת.

מבקר חשוד: אדם, אשר בכוונתו להיכנס למתקן מאובטח, והמעורר חשד, כי הינו בעל כוונה לאסוף מל"מ או לפגוע בעובדי המתקן ,במתקניו או במבקריו, אם בגלל שאותר אצלו סימן מחשיד,  שלא הוזם ע"י איש האבטחה או כי יש לגביו ידיעות מודיעיניות, המחשידות אותו בכוונות פיגוע.

מבקש הרשיון: האדם המבקש להפעיל עסק, לרבות מנהל, כאשר העסק בבעלות תאגיד.

מב"ר: מרחב בידוד ראשוני. אזור התוחם את המוקד, הטווחים קבועים אוטומטית מראש. באזור זה רמת הזיהום מירבית (מעל  IDLH- ר"ע). פעילות באזור זה מחייבת שימוש במיגון ברמה המירבית. (מח' חירום)

מג"ב רמון: חטמ"ר מג"ב ת"פ צה"ל ,המוכוון למשימות מניעת הברחות על רקע פח"ע/פלילי ולמניעת פח"ע בגבול מצריים.

מגה טירור/טרור על: טירור בעל אפיון של אר"ן (ר"ע) גדול, שיש בו קפיצת מדרגה או הסלמה הן בגודל האירוע והן באמל"ח (פיצוץ מבנה בכמות חנ"מ גדולה או שימוש בנשק בלתי קונבנציונאלי ) (מח' חירום).

מגזר מנהלי: שוטרי משטרת -ישראל המוצבים בתפקידי מנהלה.

מגזר ייעודי: הכוחות האופרטיביים ממגזרי האג"מ, מג"ב, אק"מ, אמ"ן, את"ן ואח"ק, שמתפקידם לתת מענה לאירועים.

מגן: היערכות לפעילות בט"ש מוגברת עפ"י מדרגי חומרה שונים.

מד"א: מגן דוד אדום, ארגון הסעד הלאומי להצלת חיים (טרום אשפוזי)  של מדינת -ישראל.

מדריך טיסה: טייס בעל הגדר הדרכה ממינהל תעופה אזרחית, אשר הוסמך להדרכה על-ידי  מפקד היחידה. טייס, אשר שובץ לטיסה כמדריך, ישמש כמפקד כלי- הטיס.

מהומה: התפרצות עוינת, המכוונת ליצירת אי סדר באמצעות התקפות על רכוש, על אנשים או על שניהם.

מובא: אדם שהוצא נגדו צו הבאה.

מודיעין מעגל פנימי: מכלול משולב של גורמי המודיעין בימ"מ ובמו"מ, האחראים ליצירת תמונת מצב (מו"מ).

מודיעין אוכלוסייה: תחום אחריות של אמ"ן, הכולל איסוף מירב הנתונים על האוכלוסייה באזור מסוים, כחלק מתהליך הערכת מצב אוכלוסייה (מח' חירום).

מודיעין לקראת מבצע: 1.מודיעין הדרוש לתכנון משימה מסוימת ולביצועה. 2.ידיעות ומודיעין הדרושים לארגון חשאי, כדי לתכנן משימה חריגה ולבצעה, עיבוד המידע נעשה בסוכנויות האיסוף ולא בגורמי המחקר המודיעיני.

מוחזר: תושב ישראל או הרש"פ, שהסתנן לאחת מהמדינות השכנות,והוחזר על- ידן.

מוטת שליטה: יכולתו המקסימלית של מפקד או של דרג פיקוד אחד לשלוט על הכוחות הכפופים לו.

מוכלל פח"ע: שמו של גבר או של אישה,שיופיע ברשימת ביקורת הגבולות ו/או ברשימת חשודי תעופה וספנות. נוסע המוכלל ברשימת ביקורת הגבולות או חת"ס (ר"ע), ולגביו הנחיות בדיקה מחמירות מהיותו חשוד בפח"ע.  

מוכנות: היכולת של הכוחות והיחידות לעמוד בהישגים נדרשים, כדי למלא משימות שלשמן אומנו או להיערך לפעולה בלא עיכובים. יכולת זו כוללת גם הפעלת מערכות נשק וציוד, כדי להפיק מהם תפוקות, שלצורכיהן נועדו ויוצרו. המוכנות היא אחת מארבעת הרכיבים של כושר מבצעי (שלושת האחרים הם מבנה הכוח, מודרניזציה וקיום הכוח). (צה"ל, מילון המונחים)

מולטנובה-6F: מכשיר המותקן ברכב, ומיועד לאכיפת עבירות מהירות בנקודות אקראיות, כאשר המכשיר במצב נייח, ומנציח את העבירה בצילום. (את"ן)

מולטנובה FA 6: מכשיר המותקן על-גבי עמוד נייח ,ומיועד לאכיפת עבירות מהירות בנקודות קבועות, ומנציח את העבירה בצילום. (את"ן)                                                                                               

מו"מ: משא ומתן (במצבי משבר). סך כל פעולות התקשורת, המתבצעות במטרה להשיג שינוי התנהגותי (מו"מ).

מו"מ אמיתי: ניהול משא ומתן במטרה לפתור את האירוע בדרכי שלום, בהסכמת שני הצדדים (מו"מ).

מו"מ טקטי: משא ומתן ,המתנהל בהנחת עבודה ,שלא ניתן יהיה לסיים את האירוע בהסכמה הדדית (מו"מ).

מוס"ח: מוסדות חינוך.

מוציא לפועל: (לעניין הוצל"פ) משמש כראש הצוות המנהלי בלשכת הוצאה לפועל, שבה הוא מכהן, מופקד על סדרי המנהל בלשכתו, ועליו לבצע את הצווים ואת ההוראות של ראש ההוצאה לפועל.

מוצע: (לעניין מח' אבטחה) אדם, הכלול ברשימה לשאת נשק בארגון, ב"במפעל ראוי", בחברת שמירה, במשרד ממשלתי ובישוב. 

מוקד 100: מוקד שליטה לקבלת הודעות על אירועים והפניית ניידות לטיפול בהם. 

מוקד ביטחון/חפ"ק: מרכז שליטה ובקרה באירועי שגרה וחירום, המופעל ע"י כוח אדם מיומן ומערכות טכנולוגיות, המקשר בין דרגי האבטחה בשטח לבין דרגי המטה והפיקוד ולהיפך. 

מוקד בקרת התנועה: מרכז לשליטה ולפיקוח על כל מערך התנועה במשטרת-ישראל.

מוקד טב"ן: גזרה, המוגדרת "כמעבר הכרחי" לביצוע הטיפול הבטחוני בנוסע ובכבודתו.

מושא מאובטח: מתקן, השייך לאחד מן הגורמים המבצעים, אשר בו מתבצעת פעילות אבטחה בהנחיית משטרת -ישראל.

מחלקות/יחידות האגף: מחלקת אבטחה, מחלקת חבלה, מחלקת סיור, מחלקת מבצעים, היחידה האווירית, היחידה לניהול משא  ומתן במצבי משבר, מטה כוחות מיוחדים, מחלקת תכנון וחירום.

מחלקת התנועה: מחלקה מקצועית להנחיה מקצועית ולפיקוח בתחום חקירת תאונות- הדרכים, אכיפה חוקי התנועה, פעולות תנועה והכוונתה, ייעוץ משפטי, ייעוץ הנדסי, הסברה ותיאום הפעולות של כל יחידות התנועה במשטרת-ישראל.

מחלקת תכנון ופיתוח: מחלקה לפיתוח מערך התנועה ולייעול שיטות פעולתו, על מנת לשפר את המאבק בתאונות- הדרכים. המחלקה פועלת לטיפוח כוח אדם ולשיפור תהליכי העבודה,וכן לליווי פעולות המערך במחקר שיטתי ובפיתוח טכנולוגי.

מחסום: (פח"ע,פגיון,רשת,אזעקה,שליטה ע"פ ההגדרות בעקרונות פעולה של משטרת-ישראל באירוע פח"ע או פלילי), נקודת ביקורת המצוידת באמצעים פיסיים למניעת מעבר של הולכי רגל ו/או כלי-רכב, מאוישת ע"י איש אבטחה ומצוידת באמצעי התרעה כגון אורות אזהרה מהבהבים ותמרורי עצור.

מחסום חצי: ביצוע מחסום דרכים לכל מטרה, למשך שלושים דקות לפחות.

מחסום סגור: מחסום, שאיש האבטחה בו הפעיל את האמצעים הפיסיים למניעת מעבר של הולכי רגל  ו/או של כלי- רכב.

מחסום פתוח: מחסום, כאמור, שבו מתבצע באמצעות איש אבטחה ניתוב של כלי- רכב או של הולכי רגל  לנתיב נסיעה או לנתיב הליכה מוגדר.

מחקר מטה: מחקר,הנערך ע"י קצין או ע"י צוות קצינים עבור המפקד. בדרך- כלל, מציגים את הבעיה, קובעים הנחות יסוד, אוספים נתונים ומעבדים אותם, מעלים מסקנות או מסתפקים בהמלצות. (צה"ל, מילון מונחים)

מ"ט: מעקב טכני. נעשה על-ידי אנשי משטרה שהוסמכו לכך.

מטא"מ: משל"ט מורחב – מרכז שליטה, הכולל את כלל נציגי המחוזות והאגפים,ונועד לבצע תיאום בין כלל הגורמים במצב מיוחד.

מטה יחידת הביטחון: הדרג המנהל את יחידת הביטחון של הגורם המבצע. בראשו עומד מנב"ט (מנהל ביטחון) או ר' אגף או מנח"ט (מנהל חטיבה) ולידו מספר עוזרים, אם בחלוקה פונקציונאלית ואם בחלוקה גיאוגרפית.

מטען חבלה: מכלול מרכיבים, אשר לפחות אחד מהם הוא חומר נפץ/תערובת נפץ הודפת. חייבת להיווצר זיקה בין מרכיבי מטען החבלה, אשר תגרום לשינוי במצבו הכימי של היסוד הנפיץ/ההודף בעת פעולתו. בהגדרה זו נכללים גם המטענים, אשר היסוד הנפיץ/ההודף בהם הוא עקר, עקב טעות, למעט "השלכת רימון" (חבלה).

מטען סרק: מכלול של מרכיבים, אשר מלכתחילה אינם מסוגלים לפגוע, ואשר מיועדים להידמות למטען חבלה (חבלה).

מטען תבערה: מכלול מרכיבים, שלפחות אחד מהם הוא חומר דליק, ואשר הזיקה ביניהם מסוגלת להביא את היסוד הדליק למצב של בעירה, למעט הטלת בקבוק תבערה (חבלה).

מטפל כלבים: איש משטרה, שתפקידו לטפל בכלבים ובכלבייה, שסיים קורס של המשטרה למטפלי כלבים או שוטר, שעמד במבחן מקצועי למטפלי כלבים מטעם המשטרה, וקיבל תעודת הסמכה מאת רמ"ד מפעילי בעלי- חיים.

מיגון: מכלול הפעולות, האמורות לצמצם  פגיעה בציבור או ברכוש  כתוצאה מפיצוץ מטען חבלה או פריט אמל"ח או למנוע אותן (חבלה).

מיגון אזרחי: אמצעי הגנה כגון מקלט, חדר מגן, בגדי מגן וכדומה, לשימוש האוכלוסייה מפני התקפה או מפני סכנת התקפה בזמן רגיעה או בשעת חירום. (מבוסס על מילון המונחים של צה"ל)

מיגון אלקטרוני: מיגון, המבוסס בעיקרו על אמצעים אלקטרוניים וטכנולוגיים כגון מערכת אזעקה,  מערכת טלוויזיה במעגל סגור, מכ"מ וכו'. 

מיגון היקפי: מכלול האמצעים הפיזיים והאלקטרוניים, שתכליתם למנוע 

חדירת אדם/ רכב אל  תחומו המוגדר של המתקן או לסכלה.

מיגון פיזי: מיגון, המבוסס בעיקרו על אמצעים מבניים כגון גדר, אלמנט  T , שערים וכו'.

מידע התרעתי: איום כללי, שממנו ניתן להקיש, כי תתכן פגיעה בגורם מאובטח לא מוגדר.

מידע קונקרטי: איום ממוקד, שבו פרטים הכוללים את מקור המידע ואת הגורם המאובטח, הנוגע לעניין האיום.

מיצוי הכוח: 1.  (בהפעלת הכוח)- ההפקה המירבית של העוצמה הגלומה בכוח שברשות המפקד, לשם מילוי משימה. הפקה זו כוללת, בין היתר, עוצמה, המופקת משיתופם של  כוחות מסוגים שונים, מחיסכון בכוח ומתבונת הפעלתו. 2.(בבניין הכוח)- הפקה מירבית של כוח מבצעי ממכלול משאבים נתון (מבוסס על מילון המונחים של צה"ל).

מספר מורחק: מספרו של צו ההרחקה, ניתן ע"י משרד הפנים.

מסנן ABEK: מסנן ייעודי לחומרים מסוכנים.

מכונית חשודה: מכונית מכל סוג שהוא, שהתעורר לגביה חשד,  עקב נסיבות, סימנים מחשידים או זהות יושביה,  שהיא מכילה מטען חבלה, אמל"ח או דבר מה, שאחזקתו אסורה על- פי חוק.

מכונית תופת: מכונית ,שלגביה נקבע חד-משמעית ,כי היא מכילה אמל"ח, המאורגן במערכות מוכנות להפעלה (חבלה).

מכ"מ: מטה כוחות מיוחדים. 

מכשול: מערכת אמצעים, הפרוסים לאורך הקו הירוק או ממזרח לו, במטרה למנוע מעבר בלתי מורשים ו/או טובין לתחומי מדינת - ישראל או לעברו השני של המכשול.

מכת"ז: מכונית להתזת מים.

מל"ח: משק לשעת חירום.

מלחמת אזרחים: מלחמה בין קבוצות יריבות בתוך המדינה, שתכליתה להשיג יעדים מדיניים כגון הדחת השליט, תפיסת השלטון ושינוי סדרי המדינה והחברה. (צה"ל, מילון מונחים)

מלכוד: מנגנון הפעלה, שאמור להפעיל באופן מיידי מטען חבלה, כתוצאה מפעולה על המטען או על פריט הקשור אליו (חבלה).

מל"מ: מודיעין לקראת מבצע. 

מל"מ: מכון לרפואה משפטית.

ממ"ז: מפקד מחוז.

ממל"ז: מד מהירות לייזר. (ר"ע)

מד מהירות לייזר: מכשיר נייד לאכיפת עבירות מהירות בנקודות אקראיות (הפעלה במצב נייח) (את"ן)

מד מהירות אלקטרוני (ממ"א): נועד לאכיפת מהירות. חלק מהמכשירי"ם מאפשרים קבלת צילום וחלקם האחר מצויד בצג, המראה את מהירות הרכב העבריין.

ממצא: חפץ/מידע ,המהווה עובדה בעלת חשיבות ומשמעות בתמונת המצב.

ממצא מפליל: חפץ, העלול לשמש לביצוע פיגוע (אמל"ח שלם או חלקיו) ו/או מסמך, החשוד כמזויף או כגנוב,העלולים לשמש כאמצעי עזר.

ממ"ר: מפקד מרחב.  

ממשק: פעולה ממחשבת אוטומטית או יזומה,המקשרת בין מערכות מחשבים לצורך בדיקה ואימות של פרטים.

ממשק אוטומטי: בעת הזנת הפקודה למחשב, מתבצעת הפעולה לבדיקה  פרטי הפקודה לאימותם.

מנב"א: (לעניין מח' אבטחה) מנהל ביטחון אזורי (ברש"ת).

מנב"ט: ממונה/מנהל ביטחון, שהוסמך עפ"י חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים ואחראי ליישום רמת האבטחה ולפיקוח על רמת היישום.

מנב"ט ארצי: ממונה ביטחון ארצי, שמונה עפ"י החוק לארגון פעולות האבטחה בגוף הציבורי ולפיקוח עליהן. כפופים לו מנב"טים מקומיים.

מנב"ט מקומי: מונה ביטחון, שמונה עפ"י החוק לארגון פעולות האבטחה והפיקוח עליהן באתר מסוים. המנב"ט המקומי כפוף למנב"ט הארצי.

מנב"ט נמל: ממונה על כלל פעולות הביטחון בנמל ימי מטעם רשות הנמלים.

מנב"ט מסוף/מעבר: נהל יחידת הביטחון במסוף/מעבר ואחראי לביצוע כלל פעולות האבטחה במסוף/מעבר, כפי שנקבעו ע"י הגופים המנחים. כפוף מבחינה  מנהלית למנהל המסוף ומבחינה מקצועית למנהל ביטחון (מנב"ט) מסופים ושתפ"א ברש"ת.

מנב"ט שתפ"א: הממונה על ביצוע כלל פעולות האבטחה הפיזית והאבטה החמושה  בשדה תעופה פנים ארצי  (שתפ"א), מטעם רשות שדות התעופה (רש"ת).

מנח"ט בטחון: נהל חטיבת בטחון (בנתב"ג).

מנגנון/מערכת הפעלה: לעניין מח' חבלה) מכלול מרכיבים תקניים או מאולתרים, המשמשים להפעלת מטען חבלה בעקרונות שונים, כגון השהייה, מלכוד, חוטי, אלחוטי וכד'.

מנהל הדלק: גוף האחראי על כל נושא הדלקים בארץ. כפוף למשרד התשתיות.

מנהל יח' "אמנון" בנמלים: מנהל היחידה האחראית על ביצוע פעולות האבטחה במסוף הנוסעים ובאנ"ז בנמל, כפוף פיקודית למנב"ט הנמל.

מנהל משא ומתן: בוגר קורס מו"מ מתקדם . מוסמך לשמש כמפקד צוות באירוע (מו"מ).

מנחת: שם כולל לאזורי נחיתה, המאושרים לנחיתת כלי- טיס.

מנחת מאושר: מנחת, אשר קיבל אישור מאת מינהל התעופה האזרחית - שטח יבשתי או ימי שאינו שדה  תעופה, והמשמש  לנחיתה של כלי- טיס או להמראתו  או המיועדלכך,לרבות מנחת חקלאי.

מנחת מיוחד: מנחת, אשר  נבחר ע"י קברניט  כלי- הטיס, לפי מיטב שיקולו המקצועי, לצורך נחיתה בנקודה, אשר לא נבדקה ולא אושרה מראש, לנחיתה חד פעמית או למספר נחיתות לצורך ביצוע המשימה.

מניעה: כלל פעולות מערך האבטחה, שמטרתן למנוע מיריב להגיע לכלל אפשרות אפקטיבית למימוש פיגוע. 

מנ"ס: מערכת נשימה סגורה. (ר"ע)

מנ"פ: מערכת נשימה פתוחה (ר"ע).

מסגרת פח"ע: (לעניין יח' המו"מ) קבוצה מוגדרת של אנשי היחידה,הכוללת את כל הפונקציות הנדרשות באירוע גדול, להפעלה אוטומאטית באירוע פח"ע (מו"מ).

מספר מוחזק: מספר אסיר של שב"ס, הניתן לזרים המוחזקים במתקניהם.

מס"ר: מחלקת סיור.

מסתנן: נתין ,כינוי לאדם ממדינה שכנה, שפעל בשירות צבאו או על דעת עצמו ,והתגנב לתחום ישראל למטרות ריגול, שוד, גניבה, חבלה, הברחה וכדומה. (צה"ל, מילון מונחים).

מסתנן על רקע בטחוני: כל אדם ,המנסה להסתנן למדינת - ישראל או שוהה בה שלא כחוק כשהרקע למעשיו- בטחוני.

מסתנן פליליים: מי שהסתנן לתחומי מדינת-ישראל למטרת פעילות פלילית.

מסתנן זר: נתין זר, שנכנס לתוך  גבולות מדינת - ישראל ושאינו מאחת ממדינות ערב.

מערכת ניווט לוויינית (G.P.S –Global Positioning System ): מערכת איכון או ניווט, המספקת באמצעות לוויינים מידע מדויק על הימצאות גוף בכל מקום על-פני כדור הארץ. המידע כולל נתוני מרחב, אורך, רוחב וגובה, מהירות וזמן. המערכת מושתתת על לוויינים, המקיפים את כדור הארץ, ומשדרים אותות באופן רצוף. הלוויינים מאפשרים לקבוע נקודת ציון בלא תלות במזג האוויר או בתנאי ראות ,על-ידי קליטת מידע על מיקומה ועל-ידי מדידת המרחק אליה (צה"ל, מילון מונחים). 

מעטפת נפץ: מטען חבלה, המסווה בתוך מעטפה, המשמשת ,בדרך- כלל, למשלוח דואר.

מערכת נשימה סגורה: מערכת,המנותקת מהאוויר החיצוני ומעגל הנשימה מבוצע במערכת אוטונומית (קפסולציה).

מעבר: מקום באחריות צה"ל, שבו יתאפשר מעברם של בני- אדם ו/או של טובין.

מערכת חסימה: (לעניין מח' חבלה) מערכת אלקטרונית,המיועדת לשיבוש  מערכות הפעלה במטעני חבלה אלחוטיים  ולחסימתם.

מערכת נשימה פתוחה: מערכת, הניזונה ממיכל אוויר.האוויר הנשאף מהמיכל נפלט לחלל.

מעבר: מקום ,המיועד לשמש באופן קבוע כנקודה בלעדית לכניסה כדין לתחומי מדינת- ישראל וליציאה  ממנה  בדרך האוויר, הים או היבשה ,לרבות "מעבר פנימי" (בין ישראל לרש"פ).

מעגל ההרס: תחום אזור הסיכון, המשתרע על-פני שטח שבין מאתים מטר לשלוש-מאות מטר, וכולל את מוקד האירוע (קריסת המבנה) ואת סביבתו הקרובה וזו הרחוקה. בתחום מעגל ההרס יתבצעו פעולות החילוץ וההצלה.

מעבר הכרחי: תא שטח, אשר יוגדר בפק"מ, שדרכו חייבים לעבור,ללא חלופות מעבר נוספות.

מעגל חוסם: מעגל מחסומים חיצוני/ מרחב תפר, הנקבע עפ"י זמן ומרחב ובהתאם לאופי האירוע  ולהתפתחויותיו.

מעגל פנימי: 1.אזור, התוחם את מוקד האירוע ואת האזורים המסוכנים ,המחייבים פעילות תחת מיגון. 2.קו המגע עם מפירי הסדר, שיבודד, יוחזק  ע"י כוחות "לבנת הפס"ד" יוחזק ויטופל על-ידם 3.מעגל לחימה, שבאחריות מפקד יח' השתלטות, באירוע מיקוח.

מעגל חיצוני: 1.המרחב שמעבר למעגל הפנימי. הפעילות בו מתאפשרת ללא מיגון וללא מגבלות אחרות. 2.תא השטח המקיף את המעגל התומך. בשטח זה תבוצע הפעילות המשלימה והפעילות התומכת למעגל התומך ולמעגל ההרס, כגון בתי- חולים, שמירת צירי פינוי (מח' חירום)  3. בידוד האזור, אבטחתו, הכוונת תנועה, חפ"קים וכוחות עתודה, בתי- חולים ועוד (מב"צ).

מעבר ימי: מקום, המיועד לשמש באופן קבוע כנקודה בלעדית לכניסה כדין לתחומי מדינת ישראל וליציאה ממנה בדרך הים.

מעבר פנימי: מעבר בין שטח מדינת - ישראל לשטח בשליטת הרש"פ או לשטח המוחזק על-ידי צה"ל.

מעגל קרוב: (לעניין מח' אבטחה) אזור מצומצם נייד או נייח, שבו ימצאו המאובטח  והאבטחה הצמודה (יקבע ע"י מפקד  האבטחה הצמודה/ המאבטח הצמוד).

מעגל תומך: 1.תא השטח, שמקיף את מעגל ההרס, שבו יתבצעו הפעולות, הדרושות לתמיכת מעגל ההרס כגון הכנת שטחי כינוס והיערכות, פינוי דרכים והפניית התנועות לצירים חלופיים וכו' (מח' חירום).   2.מיקום כוחות מקצועיים תומכים (מב"צ) 3.אזור שמחוץ לגבולות המעגל הראשון ומתבצעות בו פעולות, הדרושות לטיפול במעגל הפנימי (מכ"מ). 

מעגל פו"ש: מחזור פעילות של פיקוד ושליטה (פו"ש) בתהליך רצוף, המתנהל במפקדה פעילה. למחזור הפעילות חמישה שלבים . שלב ראשון - המצב או תמונת המצב, לרבות נתוני המטרה ונתוני המשימה והאילוצים ,שמכתיב הדרג הממונה או הדרג  המפקד.שלב שני – התכנון (הערכת מצב לקבלת החלטת המפקד (דרך הפעולה הנבחרת) וגיבוש התכנית. השלב השלישי -  הפיכת התכנית לפקודה ומתן פקודה. השלב הרביעי -  פיקוח על ביצוע הפקודה. השלב החמישי, הסוגר את המעגל, והמתחבר לנקודת המוצא (מצדה השני) -  תהליך גיבוש תמונת המצב, לרבות השינויים במצב, הנובעים מקבלת דיווחים ומקבלת תגובות .  מעגל הפו"ש חופף בעיקרו לתהליך של נוהל קרב. (מח' חירום)

מעון: מקום מגורים קבוע או זמני של המאובטח, לרבות בית-מלון.

מעטפת: כלי קיבול למטען חבלה בשלמותו או למטען העיקרי שבו (חבלה).

מעטפת נפץ/ דבר דואר ממולכד: מטען חבלה, המסווה בתוך מעטפה, המשמשת, בדרך-כלל, למשלוח  דואר,אשר אומתו בו ע"י חבלן משטרתי הסימנים המחשידים.

מענה יזום: נקיטת פעולות אבטחה מקדימות למניעת פיגוע בגורם מאובטח, גם ללא קבלת מידע מודיעיני.

מענה תגובתי: נקיטת פעולות אבטחה על- פי הערכת מצב עקב קבלת מידע ו/ או קבלת תלונה על אירוע שמשמעו איום, שתכליתה למנוע תקיפה שלא כדין או לסכלה. 

מענה תגובתי לחימתי: פעולת לחימה של מאבטח או של מערך האבטחה, שתכליתה למנוע  תקיפה שלא כדין על מערך האבטחה או על מאובטחים שתחת אחריותו או לסכלה.

מערך: קבוצת מרכיבי כוח בעלי מכנה משותף משימתי.המערך כולל את כל המרכיבים הנחוצים לביצוע המשימה: כוח אדם, ציוד, ארגון, תו"ל וכיו"ב. דוגמאות – מערך הסיור, מערך החקירות וכו'.

מערך אבטחה: כוח אדם אמון ומוכשר, אמצעים פיזיים/טכנולוגיים ועיקרי שיטת האבטחה המוגדרים, מסופקים ומתוקצבים לעניין אבטחת גוף/ מושא מאובטח.

מערך חירום: קבוצת אנשים או עובדי המתקן, שיוגדרו  ככוח אבטחה/ כוח עזר למערך האבטחה הקיים ויוכשרו לשם כך

מערכת פיקוד ושליטה: מערכת מאוישת, ובה משל"טים, אמצעי קשר, פקודות קבע ונהלים, המאפשרים לשלוט על כוחות (מח' חירום).

מערכת שו"ב (שליטה ובקרה): כינוי למערכת ממוחשבת, המסייעת לפיקוד לבנות תמונת מצב, להתעדכן בנתונים, לכתוב תכניות ופקודות ולהפיצן, לבקר תהליכים ולקבל דיווח על תוצאותיהם (מח' חירום).

מצב המטען: (לעניין מח' חבלה) מצבו של אמצעי פיגוע עם גמר הטיפול בו, לפי החלוקה שלהלן: 1.הופעל – אמצעי פיגוע, אשר מערכת ההפעלה בו פעלה כתקנה, ביעדה, ללא פיצוץ. 2.התפוצץ – אמצעי, ששימש לפיגוע ואשר הרכיב הנפיץ בו פעל כתיקנו ביעדו 3.התפוצץ חלקית – אמצעי פיגוע אשר המטען שבו התפוצץ לא בשלמותו 4.טופל/פוצץ

אמצעי פיגוע אשר טיפול החבלן בו כלל פיצוץ יזום של הרכיב הנפיץ. 5.נוטרל – אמצעי פיגוע אשר חבלן טיפל בו, וכתוצאה מהטיפול הופרדו זה מזה המרכיב  הנפיץ/דליק, היזם ומערכת ההפעלה, והם אינם פועלים יותר כמערכת.

מצב דחוף: התדרדרות בהקפאת המצב, חוסר שליטה באירוע, שבו ישנה סכנה לחיי בני- ערובה ,המחייב הפעלת כוחות להצלתם.

מצביע: 1.שוטר, שמצטרף לטיסה, כדי להראות לטייסים נקודה ספציפית. 2.אדם (שאינו שוטר), המצביע בפני איש משטרה על זירה, על מוצג, על  ראיה או על כל דבר מה אחר בנושא פלילי או פח"עי, שיכול לעזור לחקירה או לחשיפת עבירה.

מצלמת רמזור: מכשיר, המותקן על-גבי עמוד נייח בצמתים מרומזרים, המיועד לאכיפת עבירה של מעבר באור אדום, ומנציח עבירה זו בצילום. (את"ן)

מפעל ראוי: ארגון, הזכאי להחזיק כלי-ירייה לשמירה על בטחונו של הארגון ועל התנועה ממנו ואליו.

מפקד בסיס כלבי משטרה: משמש כמפקדם של קציני הבסיסושו שוטריו, אחראי בפני רמ"ד מב"ח על ניהולו התקין והמקצועי של הבסיס, משמש יועץ ומפקח  מקצועי ליחידות המשטרה שבתחומו ,בכל הקשור להפעלת כלבי השירות.

מפקד בסיס כלבי סיור /שמירה: משמש מפקדם של נוהגי כלבי סיור וכלבי שמירה, כפוף מקצועית למדור בעלי- חיים.

מפקד האירוע: מפקד כלל הכוחות המשתתפים באירוע.

מפקד יחידת פרשים: משמש מפקדם של קציני היחידה ושוטריה, אחראי בפני רמ"ד בבעלי-חים על תפעולה התקין והמקצועי של היחידה.

מפקד כוח האבטחה: המפקד הבכיר ביותר ביחידת הביטחון של המתקן/של האירוע הנוכח בו, יכול להיות רק אחד מהמנויים להלן: קב"ט, מ"מ קב"ט, ראש משמרת מאבטחים או מי שאושר ע"י גורם מוסמך.

מפקד כלי שייט: ימאי שנקבע בהתאם להסמכתו ונרשם ביומן הספינה וביומן תחנה שהינו מפקד כלי השייט ביציאה לים.

מפקד מוסמך: קצין משטרה מהיחידה הטריטוריאלית, שהוסמך לקבל אחריות באירוע חירום במתקן מאובטח.

מפקד מרכז להדרכה ואימון בע"ח ומפעיליהם: כפוף פיקודית ומקצועית לרמ"ד מב"ח  ואחראי כלפיו על תפקוד מרכז  ההדרכה.

מפקד משימת אבטחה: בעל תפקיד שימונה בתאום עם מדור מאוימים לפקד על ביצוע משימת אבטחתו של מאוים.

מפקד משל"ט: קצין שמונה מטעם המחוז והאחראי על הפעלת המוקד והמרד"מ.

מפקד תורן: מפקד כוח האבטחה בפועל בעת ביצוע משימת אבטחה, וממלא מקום המנב"ט  בהעדרו.

מפקדה משימתית: מפקדת פיקוד ושליטה על כוחות במסגרת לבנת הפס"ד וכוחות תומכים, שמשימתה ביצוע משימות ת"פ המחוז הטריטוריאלי במסגרת הערכות כוללת באירוע מתוכנן/פתע בשגרה/חירום.

מפקדת גזרה שכנה: המקדה האחראית על השטח מצדו האחר של גבול הגזרה בין צה"ל למ"י ברמת החטמ"ר/חטיבת מג"ב/מ"י.

מפרט טכני: מסמך הנמצא בקובץ מפרטים טכניים של מ"י וקיבל אישור מכון התקנים או קצין מיגון ארצי.

מקום מבטחים: חדר או מתחם שיבחר מראש ע"י מפקד משימת האבטחה/מאבטח צמוד או   במהלך אירוע על פי מסלול הנסיעה או במבנה בו ימצא המאובטח ואליו יחולץ  בשאיפה במצב חירום.

מצב חירום: אירוע החורג במהותו והיקפו מהשגרה התפעול והאבטחה של גוף/ אישיות מאובטחים ועלול להוות סכנה לביטחונם.

מק"ש: מחלקת קשר.

מרד"מ: מרכז דיווח מבצעי (ר"ע)

מרדף אחר רכב חשוד פח"ע/פלילי: יכול להיות שקט או רועש-שמירת קשר עין עם רכב חשוד במטרה לעקוב או לעצור או להובילו למחסום.

מרכז דיווח מבצעי: יחידה לניהול  אירועים חריגים באופיים ובגודלם בשגרה ובחירום ומתאמת בין כל הכוחות בשטח.

מרד"מ מורחב: מרכז דיווח מבצעי הכולל את כלל נציגי המחוזות והאגפים.

מרחב מוגן: מקום בעל עמידות גבוהה יחסית בפני פגיעת אמל"ח.

מרחב פינוי: מרחב שייפרס קרוב למב"ר וישמש מוקד לקליטה ושליטה בנפגעים מהמב"ר.

מרחב שב"כ: יחידה ארגונית בשב"כ עם גבולות גזרה מוגדרים. בתחומי המדינה ישנם 3 מרחבים מוגדרים.

מריחן: מכשיר שמטרתו זיהוי עקבות חומר נפץ ומרכיביו.

מרכז מידע: אתר המרכז כל מידע רלוונטי להתנהגות אוכלוסייה בעת התרחשות ונתונים על האירוע (מקום הפגיעה, כמות הנפגעים וכדומה), מידע זה משמש את האוכלוסייה ואת מקבלי ההחלטות

מרכזי קליטה: מרכזים שאליהם יגיעו אזרחים מאתר הפינוי. האזרחים ישהו שם עד אשר ישובו לבתיהם. מרכזי הקליטה נמצאים באחריות פס"ח (פינוי סעד וחללים) ורשויות מקומיות.

משגר רקטות: אמצעי המשמש לשיגור מבוקר של רקטות באופן תקני או מאולתר (חבלה).

משחק מלחמה (מש"מ): הדמיה דו צדדית (או רב צדדית) של פעילות משטרתית המייצגת מצבים אמיתיים או משוערים, משחק המלחמה נועד לבחון רעיונות מבצעיים להטמיע תוכניות ולנתח תפיסות ומערכות לפי כללים מוגדרים.

משטח נחיתה: שטח בעל מידות מוגדרות המשמש לנחיתה, להמראה ולחניה של כלי טייס

משטרה ירוקה: גוף של המשרד לאיכות הסביבה , האוכף את החוקים, התקנות והצווים על מנת לשפר את איכות הסביבה בישראל. המשטרה הירוקה מונה 40 מפקחים, הפועלים מכוח סמכויות והרשאות בחוקי איכות הסביבה.

משטרת תנועה ארצית: יחידת ביצוע המופקדת על הפעלת מערך התנועה הבינעירוני באמצעות פיקוח, אכיפה והכוונת תנועה. היחידה, שפועלת באמצעות מחוזות (צפון, מרכז, דרום, ת"א וש"י) ושלוחות, מרכזת נתונים בנושאי תנועה ומדווחת למרכז שליטה תנועה ארצי.

משימה: שמטיל הממונה על פרט, על יחידה או על כוח, להשגת הישג נדרש. המשימה מוטלת, להבטיח את השגתה/קידומה של המטרה, שהיא ההישג הנדרש מן הדרג הממונה -  מטיל המשימה, או מן הדרג הבכיר הממונה עליהם. המשימה מנוסחת במונחי כוחות ושטח של כוחותינו או של הגורם העוין או של שניהם. את ההישג הנדרש מציגים במי הוא מקבל המשימה, מה מוטל עליו להשיג, היכן עליו לפעול ומתי, המטרה שהמשימה משרתת, ואילוצי הביצוע, (מבוסס על מילון המונחים של צה"ל).

מש"ל: מרכז שירות לאזרח.

משלוח: (לעניין מח' אבטחה) כל חפץ שאינו דבר דואר המגיע למתקן ע"י שליח שאינו משתייך לעובדי המתקן (חברת שליחים, הובלות וכדו').

משלוח מוזמן: (לעניין מח' אבטחה) משלוח לגביו קיבל צוות הביטחון הודעה מוקדמת (ע"ג טופס) ע"י העובד כי מצפה למשלוח שאת שולחו ותכולתו הינו מכיר. 

משלוח מזדמן: (לעניין מח' אבטחה) משלוח שהגיע למתקן ללא הודעה מוקדמת.

מש"מ: 1. משחק מלחמה. 2. מרכז שלטון מקומי. 3. משמר מטה. 

מש"ק: מפקד שאינו קצין. 

משכ"ל: משק וכלכלה.

משל"ט: מרכז שליטה, יחידה לניהול אירועים בשגרה ובחירום, כולל בתוכו את המוקד והמרד"מ.

מתווך: גורם המעורב כצד ג' במו"מ במטרה לקדמו (מו"מ).

מת"ח: מפקד תחנה.

מת"ן: מחלקת התנועה.

מתנ"א: משטרת תנועה ארצית (ר"ע).

מתנדב ביחידה למו"מ: אזרח המשתייך ליחידת המו"מ במסגרת משא"ז ובעל סמכויות בהתאם (מו"מ).

מתקן ארעי: כל מתקן בו נעשה שימוש באופן לא קבוע/חד פעמי (מלון, אירוע וכו').

מתקן הומה אדם: מתקן/ אתר המרכז בתוכו קהל רב.

מתקן משטרתי: כל יחידת משטרה, בית מעצר, או מבנה משטרתי אחר.

מתקן קבע: (לעניין פעילות מ"י) כל מתקן בו נעשה שימוש באופן קבוע. מהגדרות ופנימה, בו מבוצעת פעילות מ"י.

מתקן תשתיות חיוני: (לעניין מח' אבטחה) מתקן (כולל מתקן חומ"ס ומער גבול) שפגיעה חמורה בו, תשבש באופן משמעותי את מהלך החיים התקין במדינה ו/או תגרום לפגיעה בנפש וברכוש בהיקף נרחב.

מתקנים ברמה א': (לעניין מח' אבטחה) ברמה א' נכללים המתקנים שפגיעה בהם עלולה לגרום לנזק חמור מאוד וממושך שישפיע על אורח החיים התקין של המדינה, ו/או לגרום לפגיעה נרחבת בחיי אדם ו/או בסמלי מדינה, שתגרום לאובדן תחושת הביטחון ודמורליזציה בקרב הציבור.

מתקנים ברמה ב': (לעניין מח' אבטחה) ברמה ב' נכללים המתקנים שפגיעה בהם עלולה לגרום לנזק חמור אך שיגרום לשיבושים באורח החיים התקין של המדינה ו/או לגרום לפגיעה מוגבלת בחיי  אדם שתגרום לאובדן תחושת הביטחון בקרב הציבור.

מתקנים ברמה ג': (לעניין מח' אבטחה) ברמה ג' נכללים מתקנים שבפגיעה בהם אין נזק חמור שישפיע על אורח החיים התקין במדינה והיקף הפגיעה מבחינת הנפש והרכוש מוגבלת מאוד.                                                                                    

 חזרה לתחילת הדף

נדב"ר: נוהל דיבור בקשר.

נוהג כלבים (כלבן): איש משטרה שתפקידו להפעיל ולאמן כלבי משטרה . עבר הליך מיון ייחודי וקורס או מבחן מקצועי לנוהגי כלבי שירות או לנוהגי כלבי סיור מטעם מדור מפעילי בעלי חיים וקיבל תעודת הסמכה מאת רמ"ד מפעילי חיים.

נוהל: סידרת פעולות שנוקטים לשגרת פעילות מסוימת ומהותן וסדרן קבועים ומוגדרים מראש.

נוהל קרב (נוה"ק): טכניקה קרבית המתבצעת בכל הדרגים בסדר פעולות קבוע, והכוללת ארבע פעולות או ארבעה שלבים מקבועים והכרחיים: קבלת פקודה, הערכת מצב, גיבוש תוכניות והפיכתה לפקודת מבצע, מתן פקודה. כאשר הזמן מאפשר מבקר המפקד לבדו או עם קציני מטהו אצל הפקודים ומכנס קבוצת פקודות שניה. נוהל הקרב נועד להבטיח כי  יבוצעו כל הפעולות הנחוצות לתכנון ולהכנה נאותים של המבצע, תוך ניצול מיטבי של הזמן ונקיטת מירב הפעולות בו זמנית. לשם כך מאורגנים הכוח והמפקדה בדרגי השדה ופועלים בקבוצות שונות. נוהל הקרב נעשה לפני תחילת הפעילות וגם במהלכה לקראת המשכה או לקראת המשימה הבאה. נוהל הקרב מתחיל עם קבלת הפקודה הראשונה גם אם מדובר בפקודת התראה, ומסתיים עם תחילת הפעילות למילוי המשימה. אולם תהליכי התכנון והבקרה שהחלו בו נמשכים גם לאחר מכן. (מבוסס על מילון המונחים של צה"ל)

נוכחות ובולטות: נוכחות המשטרה בשטח במטרה למניעת עבירות ולתת שירות טוב יותר לציבור היא חיונית ביותר, לפיכך המשטרה מחולקת לעבודה בחלוקה טריטוריאלית, כאשר בכל אזור נתון קיימת יחידת משטרה (מחוז, מרחב, תחנה) ובכל יחידת קצה קיימת תוכנית פריסת הניידות באופן שבכל תא שטח תהיה משטרה.

נוסע: כל אדם הנמצא בכלי תחבורה ואינו נימנה על צוותו.

נזק: א. בהיבט חיי אדם - נזק העלול לגרום להרג של אנשים בודדים. ב. בהיבט האסטרטגי - נזק שניתן לתקנו בפרק זמן (שעות) או שיש תחליפים שלא יפגעו באורח החיים התקין של תושבי המדינה או בחלקים ממנה.

נזק חמור מאוד וממושך: א. בהיבט חיי אדם - נזק העלול לגרום לפגיעה נרחבת וקשה של אנשים ולהרג של כמה עשרות, מאות או אלפי אנשים. ב.  בהיבט אסטרטגי - נזק כלכלי, חברתי או אחר שיגרום למניעת אספקת שירותים בסיסיים ו/או חופש תנועה, לאורך זמן  לאזרחי מדינת ישראל או יפגע באופן קשה במערכות/גופים ביטחוניים/לאומיים.ג.  בהיבט סמלי מדינה - פגיעה בסמלי מדינה שישפיעו לרעה על מעמדה של מדינת ישראל בתוך ומחוץ למדינה. ד.  בהיבט ציבורי - נזק שיגרום לתחושת אובדן ביטחון ודמורליזציה בקרב תושבי המדינה שיש בהם אף חשש להפס"ד נרחב.

נחשף: אדם ששהה באזור המוגדר כאזור סיכון לחומ"ס ואינו מוגדר כנפגע. (מח' חירום)

נטרול: הבאת מטען חבלה למצב שבו איננו מסוכן עוד.

ניטור: ביצוע מדידות של ריכוז החומר המסוכן כפונקציה של זמן ומקום. (מח' חירום)

ניידות אזוריות: ניידת סיור הפועלת באזור פעילות מוגדר.

נייר עמדה: כלי בניהול המו"מ לייצוג תמציתי כתוב  של מצב המו"מ, הערכה והמלצות היחידה לפיקוד האירוע (מו"מ).

ניתוח לוח זמנים: בחינת לוח הזמנים המתוכנן לשם איתור מוקדם של נקודות התורפה באבטחה ותכנון אבטחתי מתאים.

נל"ן: נקודה לנקודה. חיבור ישיר בין טלפונים או תחנות נתונים.

נפל תחמושת: תחמושת שעברה ירי על סמך הסימנים המאפיינים ירי ושלא עברה פיצוץ מושלם, או תחמושת בעלת מרעום הנעדר נצרות או כיפות נוצרות בהתאם לסוג המרעום.

נפגעים: אדם או אנשים אשר אינם יכולים להתפנות בכוחות עצמם מזירת אירוע.

נוסף על תפקיד (נע"ת): איש משטרה (לרוב קצין) המשמש בתפקיד נוסף על תפקידו המוגדר. לדוגמא: צוות מו"מ, ק.אבטחה וכדומה.

נע"ת מו"מ: שוטר מן המניין במשטרת ישראל הפועל  ביחידה למשא ומתן בנוסף על תפקידו, מכוח מינוי  של ראש אמ"ש (מו"מ).

נקודת ציון (נ"צ): נקודה המציינת מקום מסוים במפה על ידי קואורדינטות אורך ורוחב, המצטלבות באותה נקודה. את נקודת הציון מציינים בשמונה ספרות לפחות. לדוגמא: נ"צ 71046803. (צה"ל, מילון המונחים)

נשק פרטי: נשק הנמצא בבעלותו האישית והבלעדית של אדם, שאת הרשיון להחזקתו או לנשיאתו קיבל ממשרד הפנים ולא ממ"י.

נשק קונבנציונלי: שם כולל לכלי ירייה שאינם נמנים עם סוגי הנשק של השמדה המונית, ושאינם נשק גרעיני, ביולוגי או כימי. (צה"ל, מילון המונחים)

נשק הדרכה: נשק השייך לגורם המבצע את ההדרכה ומובא למטווח ע"י מדריכי הירי,

נש"מ: נציבות שירות המדינה.

נת"צ: נתיב תחבורה ציבורית.

                                                                                   חזרה לתחילת הדף

סד"צ: סדר ציבורי

סדר כוחות: כל היחידות העומדות לרשות פיקודה של מפקדה מסוימת. תקן היחידה מגדיר את הסד"כ הקבוע שלה ואילו המצבה מגדירה את סדר הכוחות במציאות הנתונה.

סוס משטרה: סוס שרמ"ד מפעילי בעלי חיים או קצין הפרשים הארצי הסמיך לשמש סוס משטרה, לאחר שהסוס הוכשר לכך, כקבוע בנוהלי מדור מפעילי בעלי.

סיוע אבטחה משלים: אמצעי אבטחה משלימים במרכיבי סל האבטחה

אשר כוללים: סיור ניידות, סנ"ח, חבלן ותדרוך חבלן. 

סיור טרמפיאדות: ביצוע בדיקת טרמפיאדות בתא שטח  נתון (גזרה).

סיור ממונע: ביצוע סיור ממונע בתא שטח נתון.

סיור רגלי: ביצוע סיור רגלי בתא שטח נתון.

סייס (מטפל סוסים): שוטר שסיים קורס של המשטרה למטפלי סוסים וארווה, שעמד במבחן מקצועי למטפלי סוסים במשטרה, וקיבל  תעודה הסמכה מאת רמ"ד מפעילי בעלי חיים.

סייר אוויר: שוטר, ו/או מתנדב אק"מ אשר ביצע קורס סיירי אויר והוסמך כאיש צוות  בכלי טייס, ע"י היחידה האווירית, לצורך בצוע  משימה, ואינו איש צוות אויר.

סייר בוחן: שוטר שהוסמך ע"י משטרת ישראל לערוך בדיקות לרכב ונושא תעודת סייר בוחן. (את"ן)

סיכול: כלל פעולות המאבטח/מערך/איש בטחון  שמבוצעות מרגע תחילת התקרית על רקע פח"ע או פלילי שמטרתן למנוע פגיעה במאובטחים/אנשי אבטחה/אזרחים ונטרול האיום/תוקף.

סיכון ביטחוני: אדם שיש פגם בהתאמתו הביטחונית לתפקיד ברמת ביטחון נתונה מטעמים של ספק בנאמנותו למדינה, ליקוי באופיו ובתכונותיו, תוצאות שליליות העלולות לנבוע מסוג קשריו עם בני משפחתו ועם חבריו הלוקים באחד מאלה. (צה"ל, מילון המונחים).

סימנים מוסכמים: 1.אמצעים מוסכמים (גלויים או סמויים), המשמשים את המאבטחים בזמן ביצוע הסריקות במתקן. בכלל זה ניתן למנות סימנים כגון: מדבקות, סטיקרים, חוטי תפירה ועוד. 2.  סמלים גרפיים קבועים, המייצגת כוחות, אמצעי לחימה, תנועות, נתיבים, שטחים ופעילות מבצעית. מטרתם לייצר "שפה" משותפת לכלל משתתפי המבצע/פעילות. הסמלים יסומנו  על גבי איורים, כגון: מפות, מרשמים ותצלומי אוויר. בנוסף, ישנם סימנים קוליים או חזותיים, כגון: מילה, שריקה, ירייה, אור, הנפת יד, הנפת דגל ועשן, שהמשתמשים בהם הסכימו ביניהם מראש. בדבר משמעם כשיושמעו או כשיוצגו

סל אבטחה: האמצעים הפיזיים/הטכנולוגיים וכוח אדם שיוגדר לביצוע האבטחה, בהתבסס על רמת  האבטחה שנקבעה.

סמ"ג: יחידת סיור מג"ב.

סמ"ח: סימנים מחשידים.

סנ"ח: סריקה נגד חבלה (ר"ע)

סק"מ: סגל קבע מתנדב.

סריקה נגד חבלה: עריכת חיפוש מקצועי על ידי חבלן בפיקוחו או בלעדיו ובסיוע אמצעים ייעודיים אחר מטען חבלה או אמל"ח (חבלה).

ספ"כ: סגל פיקוד כללי.

סריקה: מכלול פעולות הננקטות ע"י אנשי מערך האבטחה עפ"י תוכנית סריקות לחיפוש אחר מטען/  אמל"ח במס' דרכים: בראיה, באמצעים טכניים/ טכנולוגיים ו/ או בשילוב של השניים.

סריקה רגלית: סריקה ברגל ע"י איש אבטחה אחד או יותר בשטח או בגזרה נתונה, ע"מ לאתר מרכיב איום דוגמת פריט אמל"ח או מטען חבלה.

סריקה רכובה: סריקה ברכב סיור/ביטחון ע"י איש אבטחה אחד או יותר בהיקף המתקן או בתוכו ע"מ לאתר אמל"ח או מטען חבלה.

                                                                                                 חזרה לתחילת הדף

עבודת מטה – עמ"ט: פעולות מפקד ומטה בתחום תכנון וניהול של משימותיהם, המבוססות על ארגון המטה ועל כללי הפיקוד והשליטה. עבודת המטה נועדה להבטיח את ניצולו המיטבי של המטה, כדי לסייע למפקד במילוי תפקידיו, להשלים את שליטתו ולסייע לפקודיו במילוי משימותיהם. עבודת המטה ניכרת בנהלים קבועים ובפעולות כגון: יצירת תמונת מצב, גיבוש הערכות והמלצות, הכנת תוכניות ופקודות והפצתן ופיקוח על ביצוען, קבלת דיווחים ומסירתם. עבודת המטה – ארגונה, נהליה ופעולותיה אחידים הם ביסודם  ובצורתם בכל הרמות ובכל הדרגים ורק יישומם שונה מדרג לדרג וממצב למצב. (צה"ל, מילון המונחים)

עובד ציבור: עובדי ממשלה, עובדי מערכת אכיפת החוק והמשפט, עובדי רשויות מקומיות.

עובד ציבור בכיר: שופטים, פרקליטים בכירים, מנכ"לים של משרדי ממשלה וגופים ציבוריים.

עובד ציבור מאוים: עובד משרד ממשלתי, נבחר ציבור או כל אדם אחר עפ"י קביעת המפכ"ל או ר'אג"מ, המאוים על רקע ביצוע תפקידו, בכל דרך שהיא עם בפגיעה שלא כדין בגופו, חירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו שלו או של אדם אחר.

עובד שירותים: אדם המבצע עבודה כל שהיא בתוך המתקן ואינו נמנה על סגל הקבוע שלו.

עוזר כלבן: שוטר שעבר תהליך מיון ייחודי וקורס של המשטרה לעוזר כלבן מטעם מדור מפעילי בעלי חיים וקיבל תעודת הסמכה מאת רמ"ד מפעילי חיים.

עומק אסטרטגי: המרחק בקו אוויר בין קן ההגנה הקדמי של מדינה או בין קו גבולה לבין אותם מרחבים בתוכה, שכיבושם או פגיעה חמורה בהם מסכנים את עצם קיומה. נתוני העומק האסטרטגי הם גורם משפיע בעל חשיבות מכרעת במאזן העוצמה האסטרטגי, ולנתונים אלו יש חשיבות עליונה כדי להכריע את האויב הכרעה אסטרטגית, ולמנוע ממנו והכריע את כוחותינו. (צה"ל, מילון המונחים).

עזר מטה: אמצעי המשמש את המפקד להערכת מצב, לקבלת החלטות ולייעול העבודה במטה ע"י ריכוז נתונים ועל ידי הצגתם. מבחינים בין אמצעי מילולי (כגון: יומן מלחמה וטבלאות, סד"כ ) לבין אמצעי חזותי (כגון: מפות ותצלומי אויר).

עמדת מידע: עמדה המעניקה מידע לאזרחים הפונים למשטרה ושאין בקריאתם צורך טיפול משטרתי.

עמדת מקבלים: עמדת טלפונים העונים לקריאות בטלפון 100.

עמדת מסוף: עמדת מסוף מעניקה שירותי מסוף לניידות בשטח.

עמדת משגרים: עמדת שיגור האירועים לניידות וניהולם עד סיום.

עסק: עסק מהסוג המנוי בתוספת.

עצור: אדם שחרותו הוגבלה בשל חשד לעבירה פלילית כולל אסיר עפ"י צו מאסר ועצור עפ"י צו הבאה.

ערובה: עירבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת.

ערכת מיגון אישי: אמצעים מבצעיים בערכה לשימוש במשימות בט"ש והפס"ד, שכוללים תיק נשיאה,אפוד קל, קסדת רב"ש, אלה, מסיכה מבצעית ומסנן גז CS לשימוש כלל השוטרים הייעודיים במ"י. (מח' חירום)

                                                                                                     חזרה לתחילת הדף

פח"ע: פעילות חבלנית עוינת.

פח"ע מתגלגל: אירוע פח"ע החוצה בתרחיש גזרות של מרחבים ומחוזות.

פיגוע אסטרטגי קונבנציונלי: פיגוע בקנה מידה גדול מאד (כמות חנ"מ ו/אן כמות נפגעים) אשרגורם לשינוי קיצוני במדיניות ובאורח החיים ואף לפגיעה משמעותית באמצעי תשתית התקשורת ובמשאבים, גורם ליצירת דמורליזציה בדעת הקהל ברמה הלאומית.

פיגוע חבלה: אירוע בו נעשה ניסיון לפגוע או נפגעו בני אדם ו/או רכוש, תוך שימוש באמל"ח חבלה. קיימים ארבעה סוגי פיגועים: *פח"ע – פיגוע שבוצע על ידי ארגון טרור או גורמים עוינים, ושביצועו אמור לשרת מטרות של הפח"ע. *פלילי – פיגוע שבוצע על ידי אזרחים, על רקע של סכסוך בין עבריינים. בסוג זה של פיגוע, ייכללו גם השלכת רימוני עשן/זרחן, השלכת חזיזים, ירי פצצות תאורה ושימוש בחומרי נפץ לפריצת כספות. *תאונות – הפעלה בלתי מתוכננת של אמל"ח חבלה. פיגוע מסוג זה יכול להתרחש במגזרים הצבאי, האזרחי והפח"ע. *שונות – פיגוע המתרחש ללא כוונת זדון, כגון: התפוצצות מקרית של גז בישול, התפוצצות תערובות נפיצות, מעשה קונדס וכיו"ב.

פיגוע "טרור על": אירועי טרור חמורים ביותר, בעלי השפעה ישירה על הביטחון הלאומי, באחת או יותר מהדרכים הבאות: 1. הרג המוני של עשרות רבות, או מאות אנשים. 2. הפעלה אפקטיבית של אמל"ח בלתי קונבנציונלי. 3. פגיעה קשה ביעדי תשתית לאומיים חיוניים. 4. חציית "קווים אדומים" ע"י פגיעה מכוונת וקטלנית ביעדים רגישים. 5. פגיעה קטלנית באישיות בכירה מאד.

פיגוע מיקוח: אירוע בו השתלטו מחבלים על בנ"ע במתארים שונים לשם ניהול מו"מ להשגת מטרותיהם.

פיגוע משולב: פיגוע עם פוטנציאל לשילוב פיגועים נוספים במתאר דומה או שונה במטרה להרבות בנפגעים או לפגוע בכוחות בטחון והצלה.

פינוי קהל: מצב שבו נשקפת סכנה מיידית לאוכלוסייה מאובטחת מחשד למכונית תופת, חפץ חשוד, או ירי או כל סכנה אחרת. במצב זה על המאובטחים להתפנות מיידית למקום מוגן ומרוחק.

פינוי נפגעים: ביצוע פעולות פינוי נפגעים והובלתם עד לבתי החולים.

פינוי (מל"ח): מקום לריכוז ארעי של המפונים חסרי הבית לשהייה קצרה של כיממה, לשם מיונם והגשת סעד ראשוני עד להעברתם למרכזי הקליטה. מרכזי הפינוי מתוכננים לצורכי שעת חירום במבנים ציבוריים ואחרים, שיש בהם שירותים חיוניים. (מח' חירום)

פיצוץ נפחי: תערובת, ביחס מתאים, של פרודות חמצן ופרודות של חומר אחר, כגון: אבק, גז או אדים נדיפים. בהפעלה מתאימה, גורמת התערובת לפיצוץ המלווה ברעש, אש, חום והדף

פיקוד העורף (פקע"ר): הפיקוד המרחבי היבשתי, המופקד על הכנת האוכלוסייה, על מערך ההתגוננות האזרחית בעורף לשעת חירום, על כוחות העורף ועל ביטחון שוטף (בט"ש) במרחבו בזמן שגרה. פיקוד העורף הוא גם מסגרת חילית ומקצועית ראשית למערכת ההתגוננות האזרחית לפי חוק הג"א (התגוננות אזרחית), ובראשו עומד מפקד פיקוד העורף בדרגת אלוף. מפקד פיקוד העורף כפוף לרמטכ"ל בנושא צבא, ולשר הביטחון -  בנושאי התגוננות אזרחית.

פיקוד ושליטה (פו"ש): 1. הפעלת סמכות המפקד על כוחות שהוכפפו לו לשם מילוי המשימה על ידי פעולות כגון: מתן פקודות, הוראות, תיאום ובקרה. תהליך זה ניכר במבנה של שרשרת פיקוד מדרגיות ובעבודת מטה בדרג העוצבה ומעלה, כל דרג בשרשרת הפיקוד מסוגל וגם אמור לתפקד ברמתו בלבד. בתהליך זה מפעיל המפקד כוח אדם, ציוד, קשר מתקנים ונהלים דרושים כדי לאסוף מידע ולנתחו, לתכנן את מה שיש לעשות ולפקח על ביצוע המבצעים. 2.כינוי לעבודת המפקד ולפעולות מטהו. (צה"ל, מילון המונחים)

פיקוד יחידת  המו"מ: מכלול תקני הקבע של היחידה למו"מ המהווים את המטה המבצעי והמקצועי של היחידה בשגרה ובחירום. מטה היחידה מפעיל את מערך המו"מ שנשען ברובו על נע"ת ממחוזות ומטה המשטרה (מו"מ).

פיקוח: תהליך של השוואת הפער בין התכנון המוקצב לבין הביצוע.

פ.ל: טיפול בתלונת אזרח. (את"ן)

פס"ח: פינוי סעד חללים.

פסילה מנהלית: פסילת רישיון נהיגה של נהג ע"י קצין שמטרה מדרגת מפקח ומעלה לתקופה מוגדרת. כאשר ביצע עבירות תנועה ספציפיות וחמורות ובתאונות דרכים שבהם נפצע או נהרג אדם או ניזוק רכוש כצעד מנהלי לפני משפט. (את"ן)

פסק דין: החלטה של בית משפט.

פעילות פרטית: פעילות שאינה מתוקף תפקידו הציבורי של המאובטח.

פקודה מסוג הוצל"פ/מזונות: פקודה המתקבלת אך ורק מלשכות הוצל"פ בצורה ממחשבת הניתנת להזנה בשיטה הממוחשבת.

פקודה מסוג חוב: פקודה המתקבלת אך ורק מבתי משפט (לשכות הוצל"פ) שלום.

פקודה מסוג צו הבאה הוצל"פ (חקירת יכולת): פקודה/צו המתקבלת אך ורק מלשכות ההוצאה לפועל.

פקודה מסוג צו הבאה פלילי: פקודה המתקבלת מבתי משפט שלום, מחוזי, רבני ובתי דין לעבודה.

פקודה מסוג קנס עירוני: פקודה המתקבלת מבתי משפט עירוניים ומוזנים במסוף בשיטה הידנית.

פקודה מסוג קנס פלילי: הפקודות מתקבלות מבתי משפט שלום ומחוזי ומוזנות בשיטה ידנית.

פקודות: צווי הבאה וצווי מאסר שהוצאו ע"י בית משפט או לשכת הוצל"פ ו/או בתי דין למשמעת של משטרה, שב"ס ולשכת עו"ד.

פקודות המטה הארצי: פקודות כלליות שמוציא המפכ"ל, אשר קובעות פרטים בנושאים האמורים בסעיף 9 לפקמ"ש, פרק 12 דן בנושא הפעלת מערך הסיור במ"י.

פקודות חירום: באים להנחות את כל המשטרה בעת חירום (מלחמה) בתיאום עם גורמי החירום במדינה, תוך חלוקה הפעילות בשגרת מינימום בעת הפעלת מערך החירום.

פקודות מבצעיות: מטרתם להנחות את היחידות בעת אירוע (פקודות מגירה) על מנת להיות מוכנים מראש, ולהפחית את גורם ההפתעה עד למינימום האפשרי.

פקודת הוצל"פ ידנית: פקודת הוצל"פ אשר אינה מצויה במחשב של הנהלת בתי המשפט קרי לשכות ההוצל"פ, תהליך קליטתה במערכת מחשוב ההוצל"פ מלווה באימות פרטים והכנסת נתונים משטרתיים הכרחיים רבים יותר.

פקודת הוצל"פ ממוחשבת: פקודת הוצל"פ המצויה במחשב של הנהלת ביהמ"ש, הניתנת להעברה באמצעות סרט מגנטי עבור מענ"א/משטרת ישראלי, המאפשר עיבוד למערכת מחשוב ההוצל"פ במחשב המרכזי של משטרת ישראל.

פקודת התראה: פקודה הניתנת לרמה הכפופה, כדי לאפשר לה להפעיל את נוהל הקרב שלה, קודם שתושלם ותימסר פקודת המבצע. פקודת התראה צריכה לכלול כל ידיעה , העשויה לקדם את הכנת התוכנית או את הכנת הכוחות למבצע. במהלך נוהל הקרב אפשר שיוצאו כמה פקודות התראה במועדים ובהיקף שיקבע המפקד. (מח' חירום)

פקודת מבצע – פקמ"ב: פירוט הדרך לביצוע הדפ"ן. פקודה שנותן המפקד לכוחות הנתונים תחת פיקודו, כדי למלא את המשימה שהוטלה עליו. הפקודה בנויה לפי סדר קבוע.מורכבת מידיעות, מטרה, משימה, שיטה, מנהלה, שליטה וקשר, תפוצה. יתווספו לה לפי הצורך נספחים המרחיבים סעיפים שונים בגוף הפקודה,

פקודת מגן: פקודת היערכות לפעילות בט"ש מוגברת עפ"י מצבי חומרה. 

פרש: שוטר שמבצע את תפקידו – כשהוא רכוב על סוס. פרש עבר תהליך מיון ייחודי  וקורס פרשים או מבחן רכיבה מטעם מדור מפעילי בעלי חיים וקיבל תעודת הסמכה מאת רמ"ד מפעילי בעלי חיים.

                                                                                                    חזרה לתחילת הדף  

צו הבאה הוצל"פ: הוראת בית משפט שהוצאה בשל אי התייצבות לבירור בלשכת ההוצל"פ.

צו הבאה פלילי: הוראת בית משפט שהוצאה בשל אי הופעה בבית משפט.

צו מאסר: הוראת מאסר של בית משפט שהוצאה בשל אי תשלום קנס עירוני, תעבורה או פלילי.

צו מאסר הוצל"פ: 1. הוראת בית משפט שהוצאה בשל בזיון לשכת ההוצל"פ. 2.  הוראת בית משפט שהוצאה בשל אי תשלום מזונות.

צוות אסטרטגיה: כוח הפועל במסגרת פריסה מלאה של היחידה ואחראי על הכנת ניירות עמדה ותכנון לטווח ארוך (מו"מ).

צוות כלי טייס: טייס/טייסים  קצין/קציני משטרה  ושוטר/ים אשר שובצו לטיסה בכלי טייס לצורך הטסתו או תפעולו.

צוות מו"מ: המבנה הארגוני הבסיסי של  היחידה, המגיב ופועל באירוע ומורכב ממפקד, דובר ראשון דובר שני וקמ"ן (מו"מ).

צוות ספינה: ימאי משטרה המוסמכים בהתאם לנהלים, הנמצאים בפעולה בכלי שייט משטרתי.

ציוד מיגון לחומ"ס: כלל האמצעים המשמשים למיגון בפני חומ"ס הכוללים מיגון עורי ומיגון נשימתי. (מח' חירום)

ציר פינוי רפואי: דרך אשר תקבע בתכנון המבצעי / פק"מ הקבע לפינוי המאובטח/מאובטחים  בעת הצורך, לביה"ח הקרוב בדרך הקצרה והמהירה ביותר.

צל"מ: ציוד לחימה.

                                                                                              חזרה לתחילת הדף

קבוצת פקודות- קפ"ק: קבוצת מפקדי המשנה הכפופים ישירות למפקד, קציני המטה הראשיים וסגן המפקד (אם ישנו), שהמפקד בעצמו נותן להם את פקודותיו בכתב, בעל -  פה או בכל דרך אחרת.

קבוצת תכנון: קבוצת קציני מטה ומפקדי יחידות משנה, שתפקידה לסייע למפקד בתכנון. היא כוללת קבוצת סיור וממלאי תפקידים אחרים.

קב"ט: קציני ביטחון.

קורס מאמני ומטפלי כלבי שמירה: מכשיר שוטרים להיות מטפלי כלבים לטיפול וטיפוח כלבי משטרה.

קורס נוהגי כלבי סיור: מכשיר שוטרים להיות כלבנים, לאמן ולהפעיל כלבי משטרה בתחום הסיור.

קורס נוהגי כלבים בסיסי: מכשיר שוטרים להיות כלבנים, לאמן ולהפעיל כלבי משטרה בתחום ההרחה.

קורס סייסים: מכשיר שוטרים להיות סייסים לטיפול בסוסים ואחזקת סביבתם וביצוע טיפולים ע"פ הוראות הרופא הווטרינרי.

קורס פרשים בסיסי: מכשיר שוטרים להיות סיירים פרשים.

קלסטרון: דמות חשוד המשוחזרת בדר"כ על פי זיכרון של עד.

קמב"ץ: קצין מבצעים.

קמ"ד: קצין מדור.

קמ"ט: קצין מטה.

קנ"מ: קבוצת נהלים מבצעיים.

קפ"ח: קבוצת פקודות חירום

קפ"מ: קבוצת פקודות מבצעיות. 

קצא"א: קו צינור הנפט - אילת אשקלון.

קצין הדרכה לאימון נוהגים וכלבים: כפוף פיקודית ומקצועית למפקד מרכז ההדרכה לאימון בע"ח ומפעיליהם, אחראי להכנת חומר הדרכה קיום וניהול קורסים והשתלמויות.

קצין יח"ס: קצין יחידת סיור בתחנה/מרחב.

קצין כלבנים ארצי: קצין מטה המשמש כסמכות מקצועית בתחום הפעלת כלבים במשטרה. יועץ לרמ"ד מב"ח בתחום הכלבנות במשטרה. אחראי על פיקוח ובקרה מקצועית על היחידות המפעילות כלבים. אחראי על רכש ציוד ואמצעים בתחומו.

קצין משמרת: הקצין האחראי באותה משמרת להפעלת המוקד.  

קצין סיור מחוזי: ק' מטה ומנחה מקצועי בנושאי סיור ושיטור ליחידות המחוז.

קצין פרשים ארצי: קצין מטה המשמש עוזר לרמ"ד מב"ח בביצוע תפקידו, ממונה על נושא הסוסים ורכש האמצעים המדור מב"ח ויועץ לרמ"ד מב"ח בכל הקשור להפעלת מערך הפרשים והסוסים.

קק"ל: קרן קיימת לישראל.

קרן הוצל"פ: קרן מיוחדת שאליה מוכנסים כספי האגרה המיוחדת. הקרן המיוחדת מממנת הקמה והפעלת היחידות המיוחדות.

                                                                                                   חזרה לתחילת הדף

ראש הוצאה לפועל: כולל כל שופט או רשם של בית משפט שלום, תפקידו להוציא לפועל פסקי דין ומוסמך לפסוק בכל הנוגע להוצאתם לפועל של פסקי דין.

ראש משמרת: מפקד קבוצה/משמרת סיור.

רט"ג: רשות שמירת הטבע והגנים.

רישום משטרתי: רישום של תיקי חקירה תלויים ועומדים (מב"ד) ושל תיקי חקירה שהסתיימו ללא  הליך משפטי במרשם במשטרה שהוחלט לא לקדמם לכדי כתב אישום (אבטחה).

רישום פלילי: מרשם הכולל פרטי רישום של הרשעות , עונשים וצווים של בימ"ש בעבירות של פשע ועוון.

רכב ממוגן: רכב אשר מאובזר באמצעי מיגון ברמות שונות, העונים על דפ"אות היריב על פי הגדרת האיום (רמות מיגון – למניעת חדירת אבן ועד למניעת חדירת קליע/מטען חבלה).

רכב לשינוע חומ"ס/ דלק- גז: רכב בעל מרכב אחוד או נגרר, בצורת מיכל (בו ניתן לאחסן חומר במצבי  צבירה שונים) או עגלה (שעליה ניתן להניח מיכל כאמור או מכולה עם חומר כאמור). גורר או גורר לבדם ייחשבו אף הם "כרכב שינוע".

רכב פינוי ייעודי: רכב המשמש לפינוי נפגעים, יכול לפנות נפגע שוכב ומסוגל לתת טיפול מציל חיים לנפגע בזמן הפינוי. (מח' חרום)

רכז סיור: אחריות תכנון וסדור עבודת הסיירים ביחידות הסיור.

רלס"מ: ראש לשכת סיור ובמצעים.

רמ"חים: ראשי יחידות וראשי מחלקות באגף.

רמ"ס: ראש משרד סיור.

רמ"ד: ראש מדור.

רמ"ח: ראש מחלקה.

רמק"מ: ראש משרד קהילה ומשטרה.

רמ"ש: ראש משמרת. 

רמת אבטחה: מכלול של אמצעים, כוח אדם ושיטת האבטחה הנקבעים לשם שמירה על חיי אדם ואבטחת מתקנים בהערכת מצב על בסיס רמת האיום וניתוח אופי הפעילות, לרבות אילוצים  תקציביים.

רמת איום: מידת האיום הנשקפת למתקן מאובטח ולאיש ציבור ומתבססת בין השאר על: מיתקן מאובטח:   מידע מודיעיני. מידע שעולה בחקירה. סביבת המתקן. ניסיון העבר. האווירה הציבורית/ פוליטית מדינית (כדוגמת בחירות וכדו'). אדם מאובטח: מידע מודיעיני. מידע שעולה בחקירה. סביבת פעילות האישיות (תנועותיו ופעילותו בסביבת ציבור/ אוכלוסיות שונות). ניסיון העבר. התבטאויות האישיות. האווירה הציבורית/ פוליטית מדינית (כדוגמת בחירות וכדו'). מקום מגורים/ לשכה.

רנ"ר: רשות הנמלים והרכבות.

רסס: מרכיב במטען החבלה שנועד להתפזר בעת הפעלת המטען ולגרום לפגיעות.

רעיון מרכזי: העיקר והיסוד של כל דרך פעולה אפשרית או דפ"ן (ראה ערך), שהוגים לשם מילוי משימה מבצעית. הרעיון המרכזי מגדיר במושגים כלליים ובצורה ברורה ותמציתית את המאמץ העיקרי. את המאמץ (או המאמצים) המשני, את חלוקת הכוחות המרכזי ואת התגלמות התחבולה.

רעס"מ: ראש ענף סיור ומבצעים.

רצף הדיווח המבצעי: תהליך בו מועברים נתונים בקשר לפעילות משטרת ישראל בצינורות הדיווח מרמת זירת האירוע בשטח ועד לפיקוד המשטרה ולהפך.

רשות הרישוי: הגורם הנותן את הרשיון להפעלת עסק ברשות המקומות או מועצה אזורית וכו'.

רשות מאשרת: נותן האישור להפעלת עסק טעון רישוי במשטרה והוא אחד מאלה: ממ"ז, ממ"ר או סגניהם.

רשימת חשודים: רשימה המכילה שמות אנשים החשודים בכוונת ביצוע/ביצוע בפועל של  מעשה פלילי או פח"עי או עלולים להיות מנוצלים ע"י  אנשים בעלי כוונות כאלה.

רשות שדות התעופה: רשות סטאטוטורית הנושאת באחריות לתפעול מעברי הגבול היבשתיים ובכלל זה ביצוע פעולות אבטחה במעברים עפ"י הנחיות הגופים המנחים, כ"א בתחומו.

 רשות הנמלים: רשות סטאטוטורית הנושאת באחריות לתפעול הנמלים כהגדרתם בחוק הנמלים ובכלל זה ביצוע פעולות אבטחה, עפ"י הנחיות הגופים המנחים, כ"א בתחומו.

רש"ת: ראה - רשות שדות התעופה.

                                                                                                        חזרה לתחילת הדף

שאילתת ממשק: פעולת התערבות יזומה ע"י מפעיל המחשב לצורך בדיקה ואימות פרטים של הפקודה.

שב"ח: אדם ששוהה באורח בלתי חוקי בתחומי מדינת ישראל.

שגרת אבטחה: הערכות מבצעית לביצוע משימת אבטחה החוזרת על עצמה באופן סדיר (אבטחת מתקן וכו'). 

שגרת מטה: סדר פעולות הננקטות באופן רגיל לשם תיאום וסנכרון בין מטות.

שוטר סיור חובה: חייל בשירות חובה במסגרת מערך המשטרה.

שוטר סיור קבע: שוטר סיור מן המניין.

שומר: אדם שבידו רשיון לעסוק בשמירה בהתאם לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב 1972.

שומר  חמוש: שומר שבידו רשיון לעסוק בשמירה, בהתאם לחוק חוקרים פרטיים ושיות שמירה התשל"ב 1972 הרשאה לשאת כלי ירייה כשומר בהתאם לחוק כלי הירייה התש"ט 1949.     

שושנת הרוחות: החלוקה של ארבעת קווי השמיים: צפון, מזרח, דרום, מערב ורוחות הביניים: כגון צפון מזרח או דרום מערב. 2.דיאגרמה דמוית כוכב, לפי כיווני הסעיף הקודם או לפי מעלות המצפן, המציגה את התפלגות התדירות היחסית של כיווני הרוח (או את כיווני הרוח ואת מהירותה) מעל למקום נתון ובפרק זמן מוגדר. (צה"ל, מילון המונחים)

שח"מ: חייל/ת בשרות חובה משטרתי.

שטח בידוק כלי רכב: (לעניין מח' אבטחה) מתקן המאפשר לבודק בטחוני לבדוק כלי תעבורה ביסודיות ובבטיחות

שטח כינוס: אזור שהוגדר במעגל התומך למטרת כינוס כלל הכוחות והאמצעים טרם תחילת פעילות בזירת האירוע. כינוס הכוחות והאמצעים בשטח הכינוס יהיה לפני חלוקת הכוחות והמשימות.

שטח הערכות: האזור שבו נערכים הכוחות/גופי ההצלה לקראת כניסה לפעילות בזירת האירוע. שטח ההערכות נמצא במעגל התומך בסמיכות למעגל ההרס. (מח' חרום)

שטח מסוף: השטח הנמצא בתוך הגדר ההיקפית של המסוף ובכלל זה מסוף המטענים.

שימוש בכוח: הפעלת כח פיזי כאמצעי לצורך הפסקת ביצוע עבירה ע"פ חומרת המצב וע"פ חוק.

שעת השין: השעה המסויימת ביום העי"ן, שקבע המפקד המוסמך כשעת תחילת הפעילות המבצעית במבצע מסויים. כל פעילות של הכוחות המשתתפים תעשה בשעת הש' או לאחריה. (מבוסס על מילון המונחים של צה"ל)

שת"פ: שיתוף פעולה.

שתפ"א: שדות תעופה פנים ארציים.

                                                                                            חזרה לתחילת הדף  

תא"ח: תחנת איסוף חללים.

תגובה מיידית: תגובת מזדמנת ע"י כוחות לא סדורים במטרה לשבש פעולת השתלטות/לקיחת בני ערובה או פגיעה בחפים מפשע.

תדרוך: סעיף מרכזי בהליך, בו מועברות לשוטרים הנחיות, מידע, דגשים ומשימותיהם במהלך המשמרת, בסיומו מבוצע מסדר לבדיקת הופעה, ניידות וציוד.

תוה"פ: תורת הפעלה.

תוכנית סריקות: תכנית סדורה ומותאמת לסריקת מתקן מאובטח ע"י צוות מאבטחים מיומן, מוכשר  ומצויד, עפ"י מעגלים ותוך מתן עדיפות לגזרות, לשטחים השונים בתוך המתקן עפ"י ניתוח דפ"אות היריב.

תוכנית, תוכנית מבצע: מערכת ופעולות של כוח למילוי משימתו, המשמשות פיתוח והשלמה לדפ"ן (ראה ערך). התוכנית מגדירה לאור המטרה את אופן מילוי המשימה של הכוח כשלמות אחת של כל אחד מכוחות המשנה. התוכנית הופכת לפקודת מבצע, משהחליט עליה המפקד. עליה להיות מושלמת ומפורטת במידה שתאפשר לפקודים לפעול לפי כוונת המפקד הממונה גם בלא להזדקק לתדריכים, להבהרות ולהשלמות. תבנית (פורמט) תוכנית המבצע היא תבנית של פקודת המבצע. כל עוד לא הפכה התוכנית לפקודה, היא בסיס לשינויים. ואלה סוגי התוכניות: תוכנית מבצע רגילה, תוכנית המוכנה כפקודת מבצע בכוח, תוכנית אב ותוכנית מגירה

תוכנית עבודה שנתית: מוצר הנגזר מתוכנית העבודה הרב שנתית המגדיר את הפעולות העיקריות בתחום הפעלת הכוח ובניין הכוח שתתבצענה בשנת העבודה העוקבת לשנת הכנת התוכנית.

תוכנית רב שנתית: התוכנית לבניין הכוח והפעלת הכוח של מ"י על כלל אגפיה ומחוזותיה, לטווח של מספר שנים (בדר"כ 3-5) . 

תו"ל: תורת לחימה.

תוקף: אדם בעל אמצעי וכוונה (בו זמנית) המבצע פעילות המהווה סכנה לחיי המאובטחים.

תחום מעבר (תפר): כל תחום המהווה מעבר ממצב אבטחה אחד למשנהו/מעבר בין תאי שטח (מעבר מרכב למבנה, מהליכה לרכב וכו').

תחנת דלק פיראטית: תחנת תדלוק הפועלת ללא היתרים מוסדרים.

תח"צ: תחבורה ציבורית.

תחקור המשמרת: הפקת לקחים המבוצעת עם סיום העברת המשמרת. הסיירים נאספים ובהליך קצר יפיקו לקחים מהמשמרת שהייתה ויסכמו אותה.

תחקיר: חקירה מפורטת בדבר פרטי ביצוע של משימה מול מטרה ומול תוצאותיה לשם מיצוי כל הידיעות והנתונים, הדרושים ליצירת בסיס להסקת מסקנות ולהפקת לקחים. (צה"ל, מילון המונחים)

תחקיר מבצעי: הנו תהליך ניתוח מבצעי של פעילות או אירוע ומטרתו לימוד מתוך ניסיון באמצעות המעורבים לשם הפקת לקחים ומשוב לשיפור וייעול התפקוד בעתיד – "למידה למצוינות" (מכ"מ).

תו"פ: (מחלקת) תכנון ופיתוח (ר"ע)

תטל"ג: תרגיל טקטי ללא גייסות.

תמונת מצב: מכלול הגורמים המשפיעים על מצב מבצעי נתון, והמוצגים כנתונים (עובדות ומשמעויות). נתונים אלו דרושים למפקד (בהכוונתו לשאר המטה, לרבות האג"מ) לשם תכנון המבצעים ולשם ניהולם השוטף.

תרגיל טקטי ללא גייסות: תרגיל טקטי, לאימון ותירגול מפקדי היחידות ומטותיהם בשטח האימון, ללא שוטרים. התטל"ג מאפשר למפקד לאמן את מטהו ואת מפקדיו הכפופים לו, וכן -  לנתח, לתכנן ולהציג את דרך הפעולה הנבחרת (דפ"ן) בשטח.

תיעוד: מסמכים רשמיים אותם נושא עמו אדם להוכחת זהותו.

תיק שטח: ריכוז מעודכן אודות פרטי מתקן וסביבתו המשמשים ככלי עזר לתכנון האבטחה והכרת המתקן.

תכנון אסטרטגי: תהליך המציג לדרג מקבלי ההחלטות תחזיות חלופיות, יעדים למימוש, סדר קדימויות, מוקדי מאמץ וקווי הנחיה לפעולה. תהליך זה עוסק בסוגיות שהן בטווח הזמן הקרוב וביעדים ארוכי טווח. (צה"ל, מילון המונחים).

תמונת מצב: מכלול הגורמים המשפיעים על מצב מבצעי נתון והמוצגים כנתונים (עובדות ומשמעויות). נתונים אלו דרושים למפקד (בהכוונתו לשאר המטה לרבות האג"מ) לשם תכנון המבצעים ולשם ניהולם השוטף. על סמך ניתוח נתונים אלו מעלה המפקד מסקנות ומחליט החלטות בדבר דרכי הפעולה הדרושות להשגת משימתו, כלומר עושה הערכת מצב. תמונת מצב היא הבסיס להערכת מצב ולכן גיבושה הוא תנאי מוקדם להערכת מצב. (צה"ל, מילון המונחים)

תנאים: רשימת דרישות לקיום מטרת הרישוי של המשטרה אשר יכולים להינתן לפני פתיחת העסק כתנאי מוקדם ,או בעת פתיחת העסק (תנאי ברשיון) או לאחר קבלת הרשיון (כתנאי נוסף).

תנועת פקודה במחשב: מכלול/רצף של פעולות הנרשמות במחשב החל מקליטת הפקודה ועד לזיכוייה הסופי במחשב.

תקופת רגיעה: כל זמן למעט תקופת הקרבות ומצב מיוחד בעורף, כמשמעותם בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א 1951. (מח' חירום)

תקיפה: 1.הפעלת כלים ייעודיים ו/או חנ"פ על ידי החבלן כדי לנטרל מטען חבלה או כדי לחשוף תכולת חפצים חשודים, כלי רכב וכד', על מנת לבדוק את תכולתם (חבלה). 2. פגיעה, ניסיון פגיעה או ניסיון השתלטות על אדם/ ריכוז קהל.

תקלה: 1.אירוע שפגם בתוצאה הרצויה של המבצע ושניתן היה לצפות את התרחשותו במידה כל שהיא, תקלות שלא ניתנות לצפי בסבירות מתקבלת על הדעת. מידת החומרה של התקלה נקבעת  משילוב מבחן הסבירות עם מבחן החומרה .כמעט תקלה – אירוע שהיה קרוב לפגום בתוצאה הרצויה (מכ"מ).   2. התרחשות בלתי רצויה, לאור מטרות הפעילות המוגדרת, שמקורה בליקוי טכני בציוד ואמצעים, ו/או אי מילוי פקודות/הנחיות/נהלים, ו/או שגיאה (אבטחה).

תקלה חמורה: מעשה או מחדל שהתרחש בניגוד להנחיות ולנהלים הקיימים ואשר הביא או עלול היה להביא לפגיעה בנפש או פציעה חמורה של אדם.

תקן: מבנה ארגוני ונתון כמותי קבוע של מצבת כוח אדם ושל אפסניה המוקצבים לגוף משטרתי כדי למלא את משימתו.

תקרית / אירוע פח"ע: אירוע חירום, שמהותו תקיפה אלימה באמל"ח בכוונה לפגוע בחיי אדם.

תרגיל: 1. אירוע יזום ומבוקר, המהווה סימולציה למצב אמת, אשר  מטרתו לבחון את תגובת מתורגל בהתאם למצב שבויים, ליישום הנהלים ותקפותם. 2.מבצע מדומה (מבוים) לתרגול, לאימון ולהערכה של כושר היחידות הכרוך בתכנון, בהכנה ובביצוע. את התרגיל מתכנן ומנהל מפקד הגוף המתורגל על סמך תיק תרגיל ואת מירב ההכנות מבצעים הגוף המתורגל והמפקד. הן המפקד ופקודיו והן נציגי דרגים ממונים ודרגים מקצועיים מנתחים את התרגיל ומפיקים ממנו לקחים. 

תרגיל חירום: (לעניין מח' אבטחה) תרגיל אשר מטרתו לבחון את פעולות מערך האבטחה בעת אירוע חירום (לחצן מצוקה, רכב מתחמק וכו').

תרגיל לבדיקת ערנות: תרגיל פתע לבדיקת אופן הביצוע של סריקות ותצפיות, איתור חשודים ואופן יישום  עבודה מבצעית באזור המתקן המאובטח.

תרגיל מטה הג"מ: תרגיל היזום ע"י המנב"ט ומטרתו בחינת אופן יישום הנהלים בשטח.

תר"ח: תחנת ריכוז חללים.

תרחיש: אירוע או רצף של אירועים בשגרה או בחירום המהווים מושא לפעילות משטרתית.

תרחישי האיום: תרחיש האיום נגזר ממכלול האיומים האסטרטגיים הנכללים בהערכת המודיעין והם מוגדרים בתרחישי הייחוס.תרחיש האיום מגדיר את היכולת להוציא אל הפועל תרחישים שונים במתאר תרחישי הייחוס והוא מבוסס על שתי הנחות יסוד: תרחישי האיום ימומשו באופן מרבי על ידי היריב. ההוצאה לפועל של תרחישים אלו תהיה ביוזמת היריב,בזמן ובמקום שנראים לו.

                                                                                                            חזרה לתחילת הדף