זק"א תל אביב- למות בכבוד
זה התחיל כיום שיגרתי, כשאר ימי הסתיו באזור תל אביב. ביום רביעי בשעה תשע בבוקר קטע צלצול הטלפון את שיגרת יומו של חיים נוגלבלט. מעברו השני של הקו היה תורן המוקד במשטרת מחוז תל אביב. השיחה הייתה קצרה וחטופה: "חיים, היה פיגוע המוני בדיזנגוף, אסוף את אנשיך ותגיעו מהר. צריכים אתכם כאן עכשיו". זו הייתה שיחה ששינתה את מסלול חייו של הרב נוגלבלט ושל עוד מאות מתנדבים מסורים בכל הארץ.
בתאריך 19/10/94 התפוצץ לראשונה מחבל מתאבד בתוך אוטובוס בלב תל אביב. כתוצאה מהפיצוץ נרצחו ונפצעו עשרות אזרחים חפים מפשע.זירת הפיגוע הייתה שונה מהרגיל לשוטרי מחוז תל אביב. כמות ההרוגים והפצועים הייתה רבה ביותר. חלקי גופות הועפו מעוצמת הפיצוץ האדיר למרחקים. נדרש סיוע מיוחד לטיפול במתים.זו הייתה הסיבה שעמותת "חסד של אמת" הוזעקה למקום.
פיגוע המוני נוסף בתל אביב ולאחריו בירושלים חייב את משרד הפנים והמשטרה להיערך באופן מיוחד באירועים קשים אלו. חיים נוגלבלט מונה להיות מזכיר הוועדה שבחנה את הנושא ואשר מסקנתה העיקרית הייתה למסד קבוצות מתנדבים במסגרת המשמר האזרחי תחת הכותרת "זק"א - זיהוי קורבנות אסון".
אנו בסיפה של שנת 2010, ישובים במשרדו של מנהל אגף הביטחון בעיריית בני ברק. משרדו של הרב חיים נוגלבלט מפקד יחידת זק"א תל אביב. מה השתנה מאז אותו פיגוע מכונן שאלתי אותו. "מודעות היא מילת המפתח" הוא ענה והסביר "אני גא ושמח לומר שמשטרת ישראל התפתחה מודעות עליונה לנושא כבוד האדם והבאת המת לקבורה הולמת בהתאם לאמונתו ודתו".
במכון לרפואה משפטית באבו כביר נעשה הזיהוי הסופי והמדויק של המתים. לעתים הזיהוי הוא על שרידי גופות וחלקיהם. תפקידם החשוב ביותר של המתנדבים הוא אחד ויחיד, להביא את כל חלקי הגופות שנמצאו בזירה ובסביבתה לקבורה בכבוד. למת יש את הזכות להיקבר במלוא כל הכבוד ולמתנדבי זק"א יש את החובה המוסרית והמעשית לדאוג לכך. "ברור שאנו יהודים מאמינים. שכל אדם זכאי לכבוד בחייו ובמותו. מבחינתנו אין הבדל בין דת, גזע, מין ולאום כולם שווים בפני המוות וכולם זכאים שכל חלקי גופם יגיעו למנוחת עולמים" מציין הרב נוגלבלט.
זק"א תל אביב הוא ארגון התנדבותי לחלוטין. מאה תשעים ושישה מתנדבי המשמר האזרחי פועלים במסגרתו ללא לאות יום ולילה, כחלק מהבנת ותפיסת ערך כבוד המת. כל מתנדב ביחידה נושא עימו תיק ציוד בסיסי לטיפול ראשוני בזירת מוות. ביחידה הפועלת במתכונת צבאית, יש כוננים קבועים במהלך כל השנה. קיימת רשת קריאה ברורה וידועה. הפיקוד ברור ומכוון למטרת אסוף חללים. כחלק משגרת הפעילות במחוז משטרת תל אביב מוזנקים מתנדבי זק"א לכל אירוע שבו יש מתים. מרד"מ המחוז מזעיק את המתנדבים באותה קריאה שבה מוזעקים החוקרים, טכנאי הזיהוי הפלילי ובעלי תפקידים נוספים. לא בכדי כיבד את היחידה המדהימה הזו ראש אגף קהילה ומשמר אזרחי, ניצב עוזי רוזן, בביקור מיוחד. לא בכדי הוא לא חסך מהם דברי שבח ותודה על פעילותם ומסירותם.
כל מתנדבי היחידה הם מתנדבי המשמר האזרחי במסגרת יחידות מיוחדות. הם נדרשים לעמוד בכל הקריטריונים של מתנדבי המשמר האזרחי. הם עוברים הכשרות וקורסים שונים כחלק מובנה בטיוב והתמקצעות בהתנדבותם. כל המתנדבים נושאים עליהם תמיד את תעודת המתנדבת ותגי הזיהוי של היחידה. מפקד היחידה המתנדב, משתתף בדיונים מקצועיים במסגרת המשטרה ודעתו נשמעת וחשובה כמו של כל קצין אחר במשטרה. ההנחיה המקצועית היא על ידי המחלקה לזיהוי פלילי במטה הארצי והפיקוד הוא על ידי אגף קהילה ומשמר אזרחי.
הרב צבי חסיד, אחראי על המנהלה ביחידה. הוא המתנדב האחראי לקשר בין כל מתנדבי היחידה "ידו בכל ויד כולם בו" הגדירו אותו ובצדק. הרב איציק שיינפלד, הוא קמב"ץ היחידה ופועל ללא לאות לוודא שהיחידה תפעל היטב ובמקצועיות הגבוהה ביותר.
היחידה מוציאה דו"ח תלת חודשי וסיכום שנתי המציג טפול באלפי אירועי מוות מידי שנה במחוז תל אביב.הם מגיעים לפיגועים, למקרה מוות בלתי טבעי, התאבדויות, תאונות דרכים, סיוע לצה"ל,סיוע בטהרת מתים בבתי עלמין, סיוע בקבורת מתים, סיוע למשפחות ועוד מגוון פעילויות קהילתיות וחברותיות. אלפי מקרים מהצד השני של החיים מקבלים טיפול מסור, אנושי ומנחם.
"מי הם מתנדבי היחידה המופלאה הזו ?" שאלתי את רב פקד/ מיוחד חיים נוגלבלט. תשובתו הייתה פשוטה וישירה: "כל אדם אשר ידבנו לבו רשאי להתנדב. הוא חייב לעבור את המבחנים הנדרשים ממתנדב משמר אזרחי. יש לנו מתנדבים מכל רחבי האזור. אברכים בני תורה, סוחרים, ראשי ארגוני חסד כדוגמת הרב חנניה צ'ולק יושב ראש ארגון עזר מציון,בעלי עסקים,בוגרי יחידות קרביות, מנהלי תלמוד תורה ואחרים. כל המתנדבים מתחייבים לנושא אחד בלבד: כבוד המת בכפוף לפקודות המשטרה ולהנחיות רבני היחידה"
איך מתגברים על ההבדל שבין החיים למוות? איך חוזרים לשגרה? איך ניתן לשכוח את המראות הקשים ואת מלאכת איסוף חלקי אדם שהיה חי עד לא מכבר? אלו שאלות קשות שהפניתי לרב נוגלבלט. "המעבר הזה מהפיגוע שהוא התופת בהתגלמותה.גהינום כפי שאנו חושבים עליו אינו קל.אני חייב, לעשות את ההפרדה הרגשית בין שם לפה הבית.בין התופת לשלווה שבבית שלי. אשתי רבקה תומכת בי לאורך כל הדרך. היא תומכת בהתנדבות שלי ללא סייג כפי שכך כל הרעיות של המתנדבים שלנו".
"ואיך היא חשה?" הקשיתי. "שוחח איתה" הוא ענה לי.חייג אליה ונתן לנו לשוחח. גברת נוגלבלט היא אישה מאמינה ותומכת בפעילות ההתנדבותית הכה קשה של בעלה. "חיים אינו מחסיר מאיתנו מאומה. כאשר הוא עובר את סף הדלת הוא האבא, הסבא והבעל האוהב ואינו המתנדב, אנו מקפידים על כך. לעתים כאשר הוא נתקל במקרה מזעזע אשר סודק גם אותו הוא מדבר על כך ומקבל את מלוא ההקשבה והתמיכה שלי". עזר כנגדו במלוא מובן המילה, חשבתי לעצמי, כאשר הקשבתי למילותיה.
לא יכול לסיים את הכתבה מבלי להבין . מאין הגעת לנושא זה?
"אני מתנדב בנשמתי. כל הפעילות שלי מתמקדת ברצון לסייע לקהילה ולמדינה בה אני חי. הנתינה מגיעה ממקום דתי וערכי אותם קיבלתי מבית הורי. בצבא הייתי קצין בקבע וכאחראי על פינוי חללי החטיבה. בחטיבת גולני. במלחמת לבנון הראשונה, בתופת הלבנונית הבנתי ונוכחתי עד כמה חשוב למשפחות לדעת שנעשה כל מאמץ להביא כל אות וזכר מהבן לקבורה. חשוב למשפחות לדעת שהם קוברים את יקיריהם. לדעת שלא נשארו חלקים שלא נקברו בהתאם למצוות הדת. זה מה שנשאר למשפחה המתאבלת, זה מעין ציווי אלוהי שהוטל עלי."
ובהיבט אישי, אני יושב מול אדם דתי, החדור אמונה ורצון להעניק. אדם המקדש את כבוד האדם ללא תמורה, ללא גמול כספי או גמול חברתי. אני יושב מולו וגא בו. גא במסירות. גא בתרומתו לחברה. גא בכבוד שהוא מעניק למת. מבין ומעריך את משמעותו הנכונה של הביטוי : "אור לגויים".
סגן ניצב,ד"ר אבי זלבה
דובר אק"מ
