קהילות ייחודיות 

• אגף קהילה ומשמר אזרחי עם ולמען העולים החדשים
• פעילות השיטור הקהילתי בקרב המיעוטים
• מתנדבים כהלכה
• ביטחון רב קהילתי לגיל הזהב
• נשים בסיכון-"סדנאות אביב" להתגוננות נשים

אגף קהילה ומשמר אזרחי עם ולמען העולים החדשים  
 
מדינת ישראל התחזקה והתבססה במשך שנות קיומה תודות לעולי התפוצות, שבאו לבנות ולהיבנות בארץ ישראל. גל העלייה האחרון אשר החל בשנות ה-90, הביא עימו עולים רבים בעיקר ממדינות חבר העמים ומאתיופיה, המהווים כיום כ- 20% מאזרחי מדינת ישראל.
השתלבות העולים החדשים בחברה הישראלית באה לידי ביטוי בגיוסם למשטרת- ישראל בכלל ולאגף קהילה ומשמר אזרחי בפרט הן כשוטרים קהילתיים והן כמתנדבים נאמנים במשמר האזרחי.  
 
פעילויות השוטרים הקהילתיים בקרב קהילות העולים
אגף קהילה ומשמר אזרחי מקיים פעילויות ייחודיות רבות למען העולים החדשים ברחבי הארץ. בהתאם לתפיסת השיטור הקהילתי מתאימים השוטרים הקהילתיים את פעילותם בערים ובשכונות בהן ריכוזי עולים עפ"י צורכי הקהילה העולה. במתן מענה הולם לאוכלוסיות העולים בערים שונות, שובצו מפקדי שיטור קהילתי ושוטרים קהילתיים בני הקהילות במספר ישובים נבחרים.
התוכניות לעולים מופעלות מתוך ראייה רב תחומית, בשותפות עם גורמים מתוך הקהילה ומחוץ לה, כגון: המנהיגות המסורתית, מנהיגות העולים הצעירה בקהילה וכן עם ארגוני עולים פעילים ומשרדי הממשלה.
 
להלן מספר דוגמאות לפעילויות אותן מפעילים השוטרים הקהילתיים בקרב קהילות העולים, בשיתוף עם גורמים מקומיים:
לנוער - סיירות נוער עולה במסגרת המשמר האזרחי, קורס קרב מגע לנוער בבית ספר לכושר מבצעי של המשטרה, קבוצת כדורגל בהנחיית מפקד מרכז השיטור הקהילתי, אילוף כלבים, טיולים וקייטנות קיץ.
להורים/ בוגרים - סיירות הורים למניעת אלימות בני נוער בקהילה, הפעלת "קו ירוק"- מענה לבעיות העולים בנושאים משטרתיים, בירוקרטים, מפגשי הורים וילדים, וועדות גישור,סמכות הורית, הרצאות ושיחות וכו'.
 
עולים חדשים מתנדבים למשמר האזרחי
רבים מבני הנוער והעולים הבוגרים, מתנדבים ליחידות השונות של המשמר האזרחי, כשהם שומרים על ביטחון הציבור ומסייעים לקהילותיהם בערים, בשכונות ובאזורי הכפר. העולים נמצאים בשטח כמתנדבי אבטחה בבסיסי ההפעלה, כמקשרים בין קהילות העולים למשטרה (במסגרת מודל עמ"ל-עולים מתנדבים למשטרה) ותומכים בנפגעי עבירה בתוכנית סל"ע (סיוע לנפגעי עבירה).
הנוער העולה מתנדב למשמר האזרחי בחטיבות הביניים בתוכנית "מחויבות אישית" וב"מסלול חברות" לתלמידי י"א י"ב עולים מתנדבים ביחידות המיוחדות של המשמר האזרחי מוכשרים ע"י האגף בקורסים ייחודיים ומתפקדים ביחידות המיוחדות של המשמר האזרחי כמתורגמנים ובתפקידים מאתגרים נוספים.
בנוסף לעיל, האגף ממשיך כל העת לחשוב ולהתעדכן לגבי צרכיהם של העולים החדשים ומשקיע משאבים וכוח אדם למתן שירות משופר ומותאם לקהילה. 

 
  
 
פעילות השיטור הקהילתי בקרב המיעוטים  
 
המשטרה משקיעה מאמצים רבים בהרחבת השירות המשטרתי ושיפורו.  בשנים האחרונות ניתן דגש מובהק לפתיחת מרכזי שיטור קהילתי בישובי המיעוטים, במטרה לשפר את שירותי המשטרה לאוכלוסייה זו ולקרבה לפעילות המשטרתית. כיום פועלים 65 מרכזי שיטור קהילתי ביישובי המיעוטים. במקביל, מנתב אגף קהילה ומשמר אזרחי כוחות ומשאבים רבים להגדלת מספר המתנדבים מקרב אוכלוסייה זו למשמר האזרחי. מן הראוי לציין, כי מספר המתנדבים גדל ומגיע כיום לכ-7,000 מתנדבים. למרכזי השיטור הקהילתי הפועלים ביישובים אלה הוקצו כלי-רכב, שעליהם כתוביות מזהות בשפה הערבית, ופותחו מודלים קהילתיים, המותאמים לצורכי אוכלוסייה זו בדגש על תחום המניעה.   במסגרת זו מיושמות תכניות מניעה כדלקמן: "אני והשוטר שלי" – תוכנית מניעה לגני חובה בשיתוף אגף חינוך קדם יסודי, במטרה לקרב את הילדים לעבודת המשטרה. "בטוחים מהיסוד" – תוכנית מניעה לבתי ספר יסודיים, בשיתוף האגף  לחינוך יסודי. התוכנית כוללת הסבר על תפקידי המשטרה, מניעת אלימות    ומשמעות אחריות פלילית. "בית ספר בטוח משודרג" - תכנית מניעה מערכתית לחטיבות הביניים למניעת אלימות ושימוש בסמים. כמו כן, פותחו באגף מודלים ייחודיים המותאמים לכלל אוכלוסייה זו, כמו וועדת הסולחה ליישוב סכסוכים ומניעת ירי בחתונות. 
  
·   ועדת סולחה – מודל קהילתי ליישוב סכסוכים. נציגי תחנת המשטרה ונציגי הקהילה  עוסקים ביישוב סכסוכים שונים בענייני קרקעות, בסכסוכי שכנים,  במאבקים בין צעירים ועוד. יישוב סכסוכים בדרך זו מעוגן במסורת הערבית, ומעצים הן את נציגי המשטרה והן את חברי הוועדה, הנהנים ממעמד מכובד בקהילתם. הוועדה מציעה פתרונות אלטרנטיביים להליך הפלילי. לעתים קרובות, יש בכוחה למנוע את הסלמת הסכסוך ואת הפיכתו לסכסוך חמולתי. אם אין היענות מצד שני הצדדים המעורבים להגיע לפשרה או  שהאירוע חמור בנסיבותיו ובתוצאותיו, מופעל הליך אכיפה רגיל.

·  מניעת ירי בחתונות – תופעת הירי בחתונות הלכה והתפשטה בכל המגזר הערבי בשנים האחרונות. המנהג מהווה ביטוי לשמחה ולהזדהות עם משפחת החתן, ולעתים אף להפגנת כוח. לא אחת גרם מנהג זה, לפציעות של באי החתונה ואף במקרים בודדים למוות. מפקדי המש"קים, בעבודתם הביאו ליצירת אמון בינם לבין נכבדי היישובים הערביים, ופותח מודל מערכתי העוסק במניעה, בהסברה ובאכיפה, במטרה לצמצם את התופעה. במקומות שבהם מופעל מודל זה, מדווח על ירידה חדה בהיקף התופעה.

מתנדבים כהלכה  
 
המגזר החרדי המאופיין ברוח התנדבות ובארגוני חסד רבים מגלה עניין רב בשנים האחרונות באפיק ההתנדבות של המשמר האזרחי. למעלה מאלפים מתנדבים בכל רחבי הארץ נוטלים חלק במשימות האק"מ השונות והמגוונות, תנועה, סיור, בט"ש, ומשמרת השכונה. וזאת מלבד 700 מתנדבי זק"א הפועלים בכל מחוזות המשטרה. כדי לעודד ולשמר רוח התנדבות זו פיתחנו באגף מודל לגיוס מתנדבים מהמגזר החרדי. 
 

ביטחון רב קהילתי לגיל הזהב
 

רקע

מהו מיזם ברק (ביטחון רב קהילתי) לגיל הזהב?
מיזם ברק לגיל הזהב הינו פרויקט המיושם בשותפות עם אשל/ג'וינט ישראל  בסיוע משרד הרווחה/ השירות לזקן, רשויות מקומיות עמותות וארגונים למען הזקן. 
 
המטרות הן לשפר את הביטחון האישי של הזקנים בביתם ומחוץ לביתם, למנוע עבירות כלפיהם, במקומות מועדים לפורענות ולשפר את מודעותם עצמם ואת מודעות אנשי מקצוע ומטפלים לגבי הצורך בדיווח על פגיעה והתעללות בזקנים.
 
במסגרת זו פועלים השוטרים הקהילתיים יחד עם אבות הקהילות התומכות בשכונות בהן יש ריכוזי זקנים וביניהם עולים חדשים, חרדים וערבים. בשלב זה מיושם במספר קהילות תומכות ברחבי הארץ.
 
תחומי הפעילות מתמקדים במניעה ליווי קשישים לבנקים וחזרה  לבתיהם ע"י בני-נוער המגויסים למשא"ז ביום קבלת קצבאות הביטוח הלאומי, כדי למנוע את שדידתם ועידוד קשישים לצאת לפעילות  חברתית ע"י ליוויים למקום (מתנ"ס, מעון יום לקשיש וכו') וחזרה לצד פרסום כללי זהירות בשפות השונות והסברה באמצעות הרצאות בדגש על הקניית כללי זהירות להתנהגות מניעתית הן בבית והן ברחוב, לצורך הגברת ביטחונם  האישי של הזקנים ולצמצום תופעות הפשיעה כלפיהם.

 
נשים בסיכון -"סדנאות אביב" להתגוננות נשים  
 
מדי שנה נפתחים במשטרה מעל 20,000 תיקים בגין תלונות על אלימות במשפחה, בכ-80% מהתיקים נפגעות העבירה הן נשים. האלימות כלפי נשים היא תופעה חברתית מדאיגה והיקפה עולה משנה לשנה. למרבה הצער, הציבור נחשף בדרך כלל למידע על אלימות במשפחה באותם מקרים קיצוניים שבהם האלימות מגיעה לידי רצח.
אין כל הצדקה לחיות תחת איום על אלימות, השפלה ומצוקה ולאפשר למצב להתדרדר עד כדי רצח.

משטרת-ישראל פיתחה מיזם חשוב, בשיתוף הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה, ע"ש סרן אביב חקאני ז"ל, קצין המנהרות שנפל בציר פילדלפי   ב-12.5.04.
"סדנאות אביב" מהוות מיזם ייחודי המיועד לנשים בסיכון ומופעל ע"י רנ"ג חיים חקאני, מדריך בכיר בהגנה עצמית בבי"ס לכושר מבצעי,  בהובלתה ובאחריותה של רפ"ק שושי אדלשטיין מאק"ם, בשיתוף אגף חקירות ומודיעין/מדור נפגעי עבירה ובתיאום הרשות למעמד האישה במשרד ראש הממשלה והיועצות למעמד האישה ברשויות המקומיות.
המיזם נועד להכשיר נשים להתמודד עם תופעת האלימות באמצעות סדנאות להגנה עצמית, על רקע מציאות קשה בתחום האלימות כלפי נשים.
בשיתוף פעולה מערכתי כפי שבא לידי ביטוי במיזם זה, ניתן לצמצם את היקפי האלימות באמצעות הקניית כלים להגנה על כבוד האדם, הזכות לשלמות הגוף ושיגרת חיים ראויה.
מטרות הסדנה:
·        העלאת הדימוי העצמי והביטחון האישי.
·        הגברת המודעות והערנות למצבי סיכון אפשריים.
·        חשיפה למידע רלוונטי וחשוב, כמו: היבט חוקי, תחקירי אירוע וכדומה.
·        תרגול והתנסות אישית בתרגילים בסיסיים : לימוד נקודות תרופה, "הגוף כנשק", " הסביבה כנשק".
·        "הכנת הקרקע" וגירוי להמשך אימון עקבי ומסודר.

בסדנה זו לומדות הנשים: 

1. לזהות התנהגות אלימה.
2. כיצד להימנע ממצבים מסוכנים.
3. שימוש בכלים לעצירת התוקף על-ידי יישום יתרונות הטכניקה על פני כוח פיזי.

הסדנה מעניקה למשתתפות ביטחון וחוסן נפשי.
איתור הנשים מתבצע ע"י יועצות לקידום מעמד האישה ברשויות המקומיות
האימון המרוכז כולל 5 מפגשים של 10 שעות אימון הכוללים: אימון בסיס של מספר טכניקות פשוטות של הגנה עצמית.
החלק השני בכל מפגש כולל הרצאות בנושאים רלוונטיים, כמו הגברת המודעות וזיהוי מצבי סיכון שונים, תחקירי אירוע, הרצאה בנושא ההיבט החוקי וכו'.
האימון מותאם בעיקר לאוכלוסיית הנשים, תוך התייחסות לצרכים וליכולות הפיסיולוגיות והפסיכולוגיות שלהן.
האימון הייחודי מועבר ע"י מדריכים מנוסים בעלי חגורות שחורות שהם גם אנשי משטרה שהתמחו בנושא.
במשך שלוש השנים האחרונות התקיימו כ-30 סדנאות  ל-600 נשים מאזור המרכז.
הנשים דיווחו כי הסדנאות תרמו להן לחיזוק הביטחון האישי שלהן, להגברת המודעות למצבי סיכון ולשיפור איכות החיים.