עיר ללא אלימות 

מהות התוכנית
התוכנית נולדה באילת כתוצאה מיוזמת ר' העיר. מר מאיר יצחק הלוי, ר' עיריית אילת, שיתף את מנכ"ל הביטוח הלאומי אשר המליץ על ד"ר אורלי אינס קניג שפתחה את התוכנית הלכה למעשה, תוך אינטראקציה עם גורמי הרשות והמשטרה באילת.
התוכנית, החלה לפני למעלה מארבע שנים ביישום מיידי מאחר והנחת העבודה הבסיסית בתוכנית הזו היא: "יש לייצר נוראות ונוכחות החל מתחילת התוכנית כדי שהתושבים יבחינו בהבדל". הצורך "לתקוף בכל החזיתות", לקיים עבודה מערכתית ברשות ולא להתמקד רק בתחום אחד. לפיכך, התוכנית מקיפה את כל מערכת החינוך הפורמאלית, את פעילות הפנאי בשעות אחה"צ ואת מירב הגורמים שיש להם נגיעה לנושא, מתוך הנחה, שברגע שכולם מדברים בשפה אחידה, יש לכך תרומה מאוד משמעותית. דגם אילת מוצג כמתודולוגיה, כצורת חשיבה, ולאו דווקא כמגוון תוכניות לאימוץ.
התוכנית מתמקדת בעיקר באוכלוסית ילדים ובני נוער, וכן בסמכות ההורית, כדרך חשיבה המכוונת להשפיע על הנוער, לסייע לו להתגבר על בעיות לימודיות, בעיות של חוסר עניין ותעסוקה, בעיות במשפחה וכו', ולהתוות לו דרך פרודוקטיבית להגיע להישגים במישורים שונים.

דוגמאות עיקריות מהתוכנית
את התוכנית באילת מלווה פסיכולוגית קלינית המנחה את צוותי הגנים (החל מגני טרום-טרום חובה) לעבודה מאוד ברורה עם הילדים במובן של סנקציה מיידית על כל התנהגות בעייתית ותגמולים חיוביים על התנהגות טובה. מנחה את ההורים כקולקטיב, או בסיס פרטני לפי הפניית הגננת ובקשת ההורים. הם הגיעו למסקנה שיותר מדי מסבירים לילדים ופחות מדי מענישים אותם ולכן קבעו את אותו "מחירון" אחיד לגבי הסנקציה על כל התנהגות.
התוכנית מכוונת לתת מסגרת הרבה יותר ברורה לכל שיעור ולמהלך הלימודים הכולל במוסד החינוכי ודורשת קודם כל מהמורים וההנהלה.
ישנם לוחות מיוחדים המוצבים בכל כתה ועל גביהם רושם המורה שמגיע 5 דקות לפני כל שיעור את נושא השיעור ומה צריך התלמיד לדעת בסופו. המורה מודיע לתלמידים שבעוד דקה יתחיל השיעור והם מתבקשים להתארגן. המורה עובר על פני כל תלמידי הכתה ובודק 5 פרמטרים: הגעה בזמן, הגעה עם כל הציוד הנדרש, תלבושת אחידה, הכנת שיעורי בית וניקיון בסביבתו המיידית של התלמיד. הערות המורה נרשמות על הלוח וכן מוקראת לתלמידים מנטרה כלשהי שרשומה על אותו לוח ועניינה התכוונות להתנהלות בלתי אלימה.
בסוף כל שבוע מקבל כל תלמיד מכתב לביתו שכאשר האופציות הן: מכתב משבח או מכתב הערה לגבי הצורך להשתפר. העבודה על בסיס שבועי מאפשרת לילד לעשות מאמץ לזמן קצר יחסית לשפר את התנהגותו ותיפקודו. בשיטה זו של מכתבים, ישנו גם שיתוף של ההורים ושמירתם בתמונה.
ילדים בעייתים בביה"ס יכולים להכנס לתוכנית של "ילדים מאתגרים" ולזכות בחניכה אישית ובסל של פעילויות נוספות. הם מקבלים ניקוד על תיפקודם וברגע שמגיעים למספר מסוים של נקודות הם יכולים לבחור לעצמם "צ'ופרים" כמו כרטיס למשחק כדורגל, פגישה עם סלבריטי וכד'.
בבתי הספר פועלים "מורי מוגנות" המוזעקים באמצעות מכשירי מירס ע"י המורים בכיתות במקרים בהם ילד מפר את הכללים. אותם ילדים יוצאים ל"פסק זמן" ויושבים בחדר מיוחד עם מורים שעובדים איתם על בעיות ההתנהגות שלהם.

מגרשי ספורט מוארים
אחד העקרונות של התוכנית מתייחס לפעילויות אלטרנטיביות לבני נוער בהנחה שאם יהיו לנוער אופציות חיוביות לפעילות, הם לא יעסקו באלימות, סמים, אלכוהול וונדליזם. לפיכך, רשת המתנ"סים העירונית   (4 במספר) פותחת את שעריה, שבעה ימים בשבוע בשעות הלילה (עד השעה 22.00 וסופי שבוע מאוחר יותר) לפעילות ספורטיבית כמו משטחי גלישה על סקייטבורדים, קיר טיפוס, חוגי מוזיקה ועוד. במקום מוצבים מדריכים בוגרים שאמורים לשים לב לילדים, לדבר איתם ולהפנות להמשך טיפול אם מזהים בעיה. הפעילות היא תמורת תשלום סימלי, ואם יש מי שלא יכול לשלם, הוא פטור מתשלום.

"קומנדו חברים"
מתוך הסטודנטים אותרו כמה עשרות לשמש מדריכים ב"קומדנו חברים", דהיינו להוות מודל חיובי לנוער "בסיכון", לדבר עם בני הנוער ולנסות להשפיע עליהם בכוונים חיוביים. במידת הצורך, הם מפנים לגורמי טיפול שונים, אבל אין להם קשר עם המשטרה.

פעילות המשטרה
למשטרה יש תפקיד חשוב ועיקרי בתוכנית הזו. מכיוון שאחד מעקרונות התוכנית קובע שיש לומדים את הסובלנות ואת התגובה החברתית כלפי אלימות המחייבת את המשטרה לנקוט בכל הפעולות הנדרשות והמיידיות כדי לאכוף באופן דווקני את החוק בכל סוגי האלימות.
לפני כחצי שנה, החליטה וועדת השרים לענייני אלימות בראשותו של ח"כ אבי דיכטר השר לביטחון הפנים לאמץ את התוכנית באילת וליישמה בעשר ערים נוספות:
נצרת עלית, עכו, טבריה, חדרה, נתניה, בת-ים, רמלה, מעלה אדומים, אשקלון ורהט.
המפכ"ל קבע שהגורם המשטרתי שיהיה בקשר עם הרשויות ובכלל זה יישם את התוכנית: "עיר ללא אלימות" בהיבט המשטרה יהיה אגף קהילה ומשמר אזרחי.
ר' אק"מ ניצב עוזי רוזן חבר בוועדה הלאומית של עיר ללא אלימות. הטעמת פעילות המשטרה בכל היישובים שנבחרו הוטלה על ר' האגף באמצעות רפ"ק מירב מולדובאן.
מתחילת נובמבר 2006 החלו קציני המשטרה במפגשים וסיורים שהחשוב שבהם היה סיור משותף עם ראשי הרשויות שבתוכנית באילת כדי ללמוד ולהבין את עיקרי התוכנית.
בעקבות הסיור הופץ חומר הסברה והנחיות למפקדי התחנות, קציני הנוער והרמק"מים תוך כדי קיום מפגשי עבודה בערים הללו.
חשוב להדגיש שתוכנית עיר ללא אלימות אינה נושא שהוא רק קהילתי בלבד למרות שהוא באחריות האגף. אלא, זהו נושא באחריות מפקדים שאמורים לפעול ישירות מול ראשי העיריות תוך תאום ואחריות פיקודית. כפי שאכן מתבצע באילת.
החידוש בתוכנית הזו מעבר למרכיביה הייחודיים הוא בכך שמול התוכנית הועמד תקציב שחלקו ממשלתי וחלקו האחר מקורו בקרנות שונות שהביעו הסכמתן לתמוך בתוכנית הזו.
לאחר שיובהרו כל נושאי התקציב תתחיל התוכנית. בו זמנית בכל עשר הערים. התוכניות ברמה העירונית קיימות, ראשי הערים אשרו אותן והשלב הבא הוא היישום.
לדוגמא: תוכנית לטריטוריות ביטחוניות מאובטחות באמצעות מערך מצלמות, סיורים ומוקד המפעיל אותם. 
 
היום, שנת 2008 אנו נמצאים בשנתה הרביעית של התוכנית ומתחילים לראות תוצאות חיוביות של ירידה באלימות ובפשיעה. ב 21-22/05/2008 נערך הכנס הרביעי של תוכנית "עיר ללא אלימות" באילת, שבה השתתפו השר לביטחון פנים, ראש אק"מ, ראש אח"מ, ממ"ז ש"י, ממ"ז ת"א וקצינים מכל הארץ. התוכנית המופעלת היום ב- 12 ערים, הביאה גם להשתתפות כל ראשי הערים המעורבים וכמובן נציגות בכירה מכל עיריה ועיריה. הכוונה היא להגיע עד סוף שנה זו 2008, ליישום התוכנית ב - 60 ערים בארץ שיכללו בין היתר, ערים מעורבות וערים בהם יש אוכלוסיה ערבית בלבד.

לאתר עיר ללא אלימות לחץ כאן