שיר המשמר האזרחי/ חיים חפר
כן, יש עוד אנשים כאלה / אומדים את מספרם בחמישים אלף / ולא צריך לתור אחריהם ברחבי המדינה / ואין צורך לעשות סביבם מהומה ותכונה / ולא צריך לחפש אותם בין המילים והתמונה / הם נמצאים אצלנו ואצלכם בשכונה / והם תופעה מוזרה, בהתחשב במצב הנוכחי / תופעה מוזרה הם, אנשי המשמר האזרחי /
תוכלו לראות אותם בלילה – זוגות זוגות / עוברים ברחוב, מציצים לחצר, בודקים חדר-מדרגות / האב היה חבר ב"הגנה", הבן מסים את התיכון / דור לדור מעביר את אהבת הארץ, את תולדות הביטחון / זוג אחר: אחד עלה מרוסיה, שני ותיק-ותיק / מדברים על הפרטיזנים ועל מלחמת השיחרור ומתחלקים בסנדויצ'ים אשר בתיק / ובמקום אחר מדברים על האינפלציה, על הילדים ועל החמסינים / ומזוג לזוג בא המיזוג והמרוקנים קולטים את הגרוזינים / ועורך דין מפורסם אשר שמו מופיע בכל העיתונים / מקדיש ליל עצות שלם לאחד השכנים / ובשעת חצות, לשתית קפה ולנגיסת עוגיה / מוזמנת ישראל הראשונה אל ישראל השניה / והנה, זוג קשיש, תולה את הקרבינות בהנף יד פרחחי / כן, תופעה מוזרה הם, אנשי המשמר האזרחי /
תופעה מוזרה, עם לוחם, ישראל היפה והמתנדבת / הנמשכת אל עיקר הקיום כמו אל האבן השואבת / הרואה בהגנה על הבית, על הרחוב ועל השכונה / את משימתם האישית ושלא על חשבון המדינה / ישראל היפה, הנחושה והנכונה / אשר בוטחת בעצמה, ואשר מאמינה / לא בלקיחה מן הציבור, אלא בנתינה / והיא הסלע והיא היסוד והיא אבן הגזית / והיא – בליל חבלות העורף שכולו חזית /
תופעה מוזרה הם אנשי המשמר האזרחי / ודוקא עכשיו, כאשר המורל הוא לא הכי-הכי / כאשר היאוש מתגנב בשערים / ויד איש ברעהו במלחמות היצרים / דוקא עכשיו, אנו רואים אותם, זקנים ונערים / נותנים את לילם בהתנדבות, באהבה / בלי לבקש שכר, או טובה תחת טובה / ובהביאם את מתנתם הצנועה אל הסף / אין זה מס, רבותי, אבל הרבה ערך-מוסף /
כן, יש עוד אנשים כאלה / אומדים את מספרם בחמישים אלף / עם לוחם, ישראל יפה, אפילו מרכז חינוכי / הרובד המוצק שבתוכנו, העושה תמיד מעל להכרחי / הרוח החזקה הנותנת עצמה לכחי / כן, תופעה מוזרה הם אנשי המשמר האזרחי /
