בשנים אלה הוחל החוק הישראלי על רמת הגולן, וחצי האי סיני הוחזר למצרים. בקרב האוכלוסייה הערבית באזורי יהודה, שומרון וחבל עזה גברה התסיסה הלאומנית, שהתבטאה בהפגנות, בהתפרעויות ובהפרות סדר. הטרור הערבי גבר, וממשלת ישראל הטילה על צה"ל לפתוח במבצע "שלום הגליל", שבמהלכו נפגעו קשה מפקדות ובסיסים של מחבלים. בישראל קמו קבוצות של קיצונים, שבחרו באלימות כדרך להשגת מטרותיהם. המצב הכלכלי הלך והחריף, וחלה עלייה גבוהה בשיעורי האינפלציה. המשק נחשף לשביתות, לעיצומים ולמחאות בנושאי שכר. בשנת 1984 הוקמה ממשלת אחדות לאומית, שנשענה על רוב של 97 חברי כנסת.
תחושת הציבור הייתה, שהאחדות הלאומית הנה צו השעה. לפי החלטת ממשלת ישראל, נסוג צה"ל מלבנון ביוני 1985. בפתח התקופה נערכה משטרת ישראל להכנת תכנית רב שנתית לשנים 1984-1980. בתכנית זו, שכונתה תכנית "תירוש", נותחו לראשונה בתולדות משטרת ישראל, צורכי החברה הישראלית מבחינת הביקוש לשירותי משטרה, הוצגו תחזיות, גובשו הנחות יסוד והוגדרו קווי מדיניות ברורים בכל אחד מתחומי הפעילות המשטרתית. מכאן ואילך, פועלת משטרת ישראל על פי תכניות רב-שנתיות, שמהן נגזרת ומתעדכנת בכל שנה פקודת העבודה. בשנת 1981 הוקם מחוז רביעי במשטרה - מחוז מרכז, ובמסגרת המחוז הדרומי, הוקם מרחב לכיש. הוקמו יחידות חדשות, וביניהן היחידה לקשרי קהילה-משטרה, ויחידת זבולון בנמלי האוויר והים.
|
במהלך התקופה נאלצה משטרת ישראל להתמודד עם הפרות סדר והתפרעויות של חרדים (על רקע שמירת שבת וחפירות ארכיאולוגיות), של ערבים ושל תנועות פוליטיות שונות. פינוי העיר ימית ופשיעה על רקע של אידיאולוגיות לאומניות, ריתקו חלק ניכר מן המשאבים. |
| |
|
ב- 11.11.82, פקד את משטרת ישראל אסון כבד. בניין המפקדה בצור שבלבנון, קרס וקבר תחתיו 34 אנשי משטרה ומשמר הגבול. כשנה לאחר מכן, ב- 1.11.83, אירע אסון נוסף: בניין, שבו שכנה יחידת משטרה בצור, התמוטט, וכתוצאה מן הפיגוע מצאו את מותם 17 אנשי מג"ב ומשטרה. חרף הקורבנות והקשיים, המשיכה משטרת ישראל בפעילותה השוטפת. |