בעקבות מלחמת ששת הימים ושחרור ירושלים, גדלו במידה ניכרת השטחים שתחת שלטון מדינת ישראל. עם סיום המיתון הכלכלי, החלה תקופת שגשוג, שתרמה לשיפור תחושת הביטחון ולעליית מורל הציבור. הוקמה ממשלת אחדות לאומית, אולם הפער החברתי המשיך להעמיק, כשהוא מוצא ביטויו בתופעות מחאה כדוגמת "הפנתרים השחורים". גם הטרור הערבי הגיע בתקופה זו לשיאים חדשים, ופיגועים במטרות ישראליות היו גם מחוץ לגבולות המדינה. הישגים מדעיים וטכנולוגיים של מדינות המערב באו לידי ביטוי בנחיתת האדם הראשון על הירח. גם בישראל נרשמו הישגים טכנולוגיים מדעיים בתחומים אזרחיים ובתחומים צבאיים.

בעקבות ההתפתחויות המדיניות, התארגנה משטרת ישראל למתן שירותי משטרה בפריסה חדשה, שכללה את מזרח ירושלים, אזורי יהודה, שומרון, עזה, צפון סיני ורמת הגולן. באזורים אלו התגוררה אוכלוסייה ערבית, שמנתה כמיליון נפש. בירושלים נתבעה משטרת ישראל לערנות ולדריכות מוגברת, עקב הרגישות המיוחדת של עיר זו. חלו שינויים ארגוניים במבנה משמר הגבול ובפריסת בסיסיו. בשטחי יהודה ושומרון הוקמו, בכפיפות למושלים הצבאיים, נפות משטרה ונקודות, שבהן שולבו שוטרים ישראליים לצד שוטרים מקומיים, לפעולות משותפות של אכיפת החוק ומתן שירותי משטרה לתושבים. הנפות העירוניות הפכו למרחבים והוקם מרחב "המרכז" על ידי איחוד נפות המחוז. ההתפתחות המדעית והטכנולוגית נתנה אף היא אותותיה במשטרה, וניתן דגש הולך וגובר למקצועיות ולמומחיות. שורות המשטרה נפתחו לקליטת אקדמאים וקציני צה"ל, שגויסו ישירות לתפקידי קצונה (גיוס רב-שכבתי). הפעילות הייעודית והעבודה המנהלית החלו להישען על מאגרי מידע ממוחשבים. המחקר והפיתוח המשטרתיים הורחבו והועמקו. מעבדות הזיהוי הפלילי שוכללו, וזכו להכרה בינלאומית וכמו כן שוגרו משלחות יועצים לחו"ל. בתקופה זו התייעלה המשטרה ושיפרה את שירותיה, תוך התאמת מערכותיה להתפתחות הטכנולוגית.
בצוהרי יום הכיפורים, 6 באוקטובר 1973, פתחו צבאות מצרים וסוריה במתקפת פתע רחבה נגד ישראל בחזיתות חצי האי סיני ורמת הגולן, כשהם מסתייעים בכוחות צבאיים של ירדן, עיראק, אלג'יריה, מרוקו ואחרים.
ב- 24.10.73 , לאחר 19 ימי לחימה קשים, הכריזה מועצת הביטחון של האו"ם על הפסקת אש בין הצדדים.
עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, הכריז המפקח הכללי על גיוס כללי של כוחות המשטרה ועל הפעלת המערך המשטרתי לשעת חירום. תוך זמן קצר הופעל המערך בכל דרגי המבנה המשטרתי ברחבי הארץ. בתום המלחמה פוזרו הבסיסים, והחיל המשיך לפעול במערך שלדי עד סוף 1973.