היאחב"ל תוביל את המאבק הלאומי בתופעות הפשע המאורגן הבין-לאומי ובתופעות הפשיעה החמורה הכלל ארצית.
היאחב"ל תפעל בנחישות נגד הניסיונות לקעקע את יסודות השלטון ותיאבק לשמור על צביונה הדמוקרטי והחופשי של מדינת ישראל.
במאבקנו זה ננהג ביושר, במקצועיות, במסירות, בהתמדה, ללא מורא וללא משוא פנים תוך שאיפה למצוינות וחתירה להישגים, אשר יביאו אותנו להצליח במאבקנו ולשרת את הציבור באמונה.

 

ייעוד

טיפול ביעדים של המשטרה הקשורים לארגוני פשע או לפשיעה מאורגנת או ליעדים הקשורים לעבירות סמים ולעבירות חמורות אחרות שפעילותם היא כלל ארצית או בין-לאומית.
מתן עזרה משפטית למשטרות זרות וטיפול בעבירות על פי הוראת מפכ"ל או ראש האגף לחקירות ולמודיעין.

תפקידים

• ביצוע פעילות מודיעין חשיפתית ועריכת חקירות בתחומי הייעוד של היחידה
• ביצוע פעילות מודיעין ועריכת חקירות בעבירות ביטחוניות חמורות, לרבות בעבירות של ארגונים קיצוניים או בתיקי חקירה מורכבים ורגישים
• מתן עזרה משפטית למשטרות זרות בעניינים שבתחום ייעוד היחידה
• ביצוע חקירות שיש בהן עניין ציבורי מיוחד על פי הוראה של המפכ"ל או של ראש האגף לחקירות  ולמודיעין (מתוך פקודת מטא"ר 2.04.05)

• חקירת עבירות שהמפכ”ל או ראש האגף לחקירות ולמודיעין או היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה הורו למשטרה לחקור מפאת רגישותן ו/או מורכבותן

 

משטרת ישראל מקדישה תשומת לב רבה לחשיפתן ולחקירתן של עבירות החורגות מגבולות המדינה ובכלל זה לטיפול בפרשיות ביטחוניות מסועפות ובסיוע בחקירות לגורמי אכיפה בחו"ל. במסגרת זו מושם דגש בחשיפתן של תופעות פשיעה הטומנות בחובן סכנה לערעור יסודות החוק, הסדר הציבורי  והסדר הכלכלי.
עקרונות הפעולה במסגרת זו: חשיפה (סמוי) וחקירות (גלוי). פעולת זרוע החשיפה מתמקדת בחשיפת ארגוני הפשע המאורגן על ידי איסוף מידע מודיעיני וראייתי והעברת החומר המגובש לטיפולה של זרוע החקירות. זרוע החקירות מבצעת את החקירה הגלויה ומגבשת את החומר לכלל ראיות משפטיות.

המאבק הבין-לאומי בעבריינות מתמקד, בעשור האחרון, בתופעה של הלבנת הון המיוחסת בעיקר לעברייני הפשע המאורגן בתחכום גדל והולך כאמצעי לשמר בידיהם את רווחי פעילותם העבריינית.
הלבנת הון היא עשיית פעולה ברכוש שמקורו בפעילות עבריינית במטרה להטמיעו בתוך רכוש הנושא אופי תמים וחוקי, תוך טשטוש מקורו הבלתי חוקי של הרכוש.
שיטות הלבנת ההון הן רבות ומגוונות, אך המכנה המשותף של רובן הוא ניצול היעילות, המחשוב והגלובליזציה של המערכות הפיננסיות העולמיות לתהליך מובנה של שימוש במערכות אלה, לשם הפקדת כספים והעברתם ממקום למקום, תוך הסוואת זהותם של בעלי הזכויות בהם ומקורם של הכספים.

לא ניתן להתמודד עם תופעות אלה, אלא בתיאום בין ממשלות, רשויות אכיפת חוק ומוסדות פיננסיים.

נטרול מקור הרווח מעסקאות עברייניות יביא  לתוצאה כפולה:
האחת - הון המוצא מן המחזור לא ניתן לשימוש חוזר לצורך מימון עסקאות עברייניות נוספות,
והשנייה - מניעת הרווח מן העבריין מבטלת את התמריץ לעבור עבירה.
מאבק יעיל בתופעות של עבריינות מאורגנת מחייב תקיפה ישירה  של תופעת הלבנת ההון תוך שימוש בכלים ההולמים את אופייה של התופעה ותוך הירתמות וגיוס המוסדות הפיננסיים עצמם לשיתוף פעולה עם רשויות אכיפת החוק במאבק זה.

לחוק המלא - לחץ כאן

שילוב ידיים
השתלמות "שילוב ידיים" - שיתוף פעולה לצורך יישום חוק איסור הלבנת הון (חורף 2005) -  המלצות ולקחים :

בחודש פברואר 2005 התקיימה השתלמות היסטורית וייחודית בהשתתפות נציגי הרשויות שלהלן: יאחב"ל משטרת ישראל, רשות המסים, פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), המחלקה הכלכלית פרקליטות המדינה, הרשות לאיסור הלבנת הון, שירותים חשאיים, הרשות לניירות ערך, המחלקה הבין-לאומית פרקליטות המדינה והיחידה לפיקוח על נותני שירותי מטבע במשרד האוצר.
מטרת ההשתלמות הייתה לקיים צוותי חשיבה בהשתתפות אנשי השטח על מנת להניב המלצות לעקרונות שיתוף הפעולה בין הגורמים המשתתפים מנקודת מבטם של המשתתפים, שהיא נקודת המבט של המיישמים בפועל את החקיקה בתחום הלבנת הון.

להלן סיכום המלצות לעקרונות לשיתוף פעולה בין גורמי האכיפה:

• הגברת המודעות לצורך בשיתוף פעולה בין גורמי אכיפה, מודיעין, רגולציה
• הקמת צח"מ, מוקדם ככל שניתן, שיורכב מגופים בעלי סמכויות חקירה בכל מקום שיש לו נגיעה לעבירות המיוחסות לרשויות מתמחות
• הקמת מנגנון אופרטיבי, מוקדם ככל שניתן, לשיתופם של גורמים רלוונטיים שאינם בעלי סמכויות חקירה לצורך סיוע לצח"מ בעיבוד ובניתוח חומר מודיעיני
• פנייה לפרקליטות לצורך קבלת ליווי משפטי
• מיצוי סמכויות איסוף וחקירה של כל הגורמים המעורבים, לרבות הגורמים שאינם בעלי סמכויות חקירה, לצורך איסוף וחקירה יעילים: מיצוי ערוצי איסוף מידע בחו"ל תוך תיאום בין מאמצי הגורמים השונים
• יצירת מנגנון יעיל לתיאום ולעדכון כל הגורמים המעורבים בהתקדמות החקירה ומשימות עתידיות 
• תכנון מראש תוך פנייה להתייעצות עם גורמי פרקליטות באשר להפיכת חומר מודיעיני או חומר שהשימוש בו מוגבל, לחומר ראיות
• הגשת בקשה להסרת חיסיון מיד לאחר זיהוי פוטנציאל למידע מהותי מרשות המסים
• מיסוד תהליך "חוקר משתתף" בחקירות שגרתיות
• מיסוד רפרנט בכל רשות לבחינת חומרים פיננסיים ועבירות
• מיסוד מבני ותפעולי של הצח"מ מבחינת  חלוקת תפקידים, דרישת שעות נדרשת, תכנון העבודה, מיקום הצח"מ ויתר הפרטים הנדרשים למיסוד פעילות הצח"מ

הערה:
מסמך זה הוא ריכוז של ההמלצות שהעלו המשתתפים בהשתלמות, והוא אינו משקף בהכרח את עמדת הארגונים שאליהם הם שייכים.

 

ההסלמה שחלה בפיגועי הטרור ברחבי העולם בשנים האחרונות, העלתה על סדר היום הבין-לאומי את הצורך בדרכי לוחמה אפקטיביות יותר נגד ארגוני טרור. דגש מיוחד ניתן להתמודדות עם הפן הכלכלי של התופעה: מימון טרור והעברת כספים לפעילות טרור.

ב-1999 התקבלה אמנת האומות המאוחדות נגד מימון טרור -International Convention for
 the Suppression of the Financing of Terrorism(1), שהגדירה עבירה של מימון טרור וכן קבעה, בין השאר, כי על המדינות לנקוט אמצעים לצורך זיהוי, גילוי, הקפאה או תפיסה של כספים המשמשים או המיועדים לשמש לביצוע מעשי טרור.

החוק החדש חוקק בעקבות המגמה הרואה בלוחמה במימון הטרור מאבק בין-לאומי וכלל עולמי לשיפור הכלים הנתונים בידי הרשויות להשגת מטרה זו, והוא עוסק בעיקרו בשני היבטים:
1. קביעת עבירות בקשר למימון טרור  
2. מתן כלים מינהליים ושיפוטיים לשיפור יכולת המלחמה במימון הטרור

לחוק המלא - לחץ כאן

בדצמבר 2000 נחתמה בפלרמו שבאיטליה אמנת האו"ם נגד הפשע המאורגן הבין-לאומי (להלן: האמנה), שהיא פרי הכרה עולמית בקיומו של פשע מאורגן חוצה גבולות ובחשיבות שיתוף הפעולה הבין-לאומי בנושא.

בין מאפייני הפשע המאורגן ניתן למנות: 1. התקשרות מתמידה בין כמה אנשים למטרות פליליות 2. התבססות על ארגון בעל מבנה הייררכי שבו קיימת אפשרות ריחוק בין הראשים לרבדים הנמוכים 3. מנגנון המבוסס על משמעת ועל סנקציות קשות במקרי הפרה 4. חדירה לשלטון כדי להבטיח הגנה על המשך פעילות (עמ' 45 לדו"ח הוועדה לבירור בנושא הפשיעה בישראל בראשות עו"ד א' ש' שמרון, התשל"ח).

עם השנים גברה ההכרה בצורך בחוק שייוחד להתמודדות עם בעיות אלו. חוק המאבק בארגוני פשיעה, התשס"ב-2002, נועד להתמודד במישור החקיקתי עם התופעות של פשיעה מאורגנת ועם המבנה של ארגוני פשיעה, המעורר לעתים קרובות קושי בהוכחת הקשר בין ראשיהם ומוביליהם של ארגונים מסוג זה לבין ביצוען של עבירות שנעברו על ידי אחרים; זאת לאור המבנה ההייררכי של הארגון, היוצר מרחק בין מקבלי ההחלטות ומתווי המדיניות לבין מבצעי העבירות.

החוק קובע עבירות הקשורות לפעילות בארגוני פשיעה ולסיוע לארגונים כאלו; החוק  אינו מוגבל לארגונים שמטרתם השגת רווח כלכלי, והוא חל גם על ארגוני טרור ועל ארגונים אחרים המבצעים עבירות שאופיין אידאולוגי; כמו כן, החוק יוצר מנגנון של חילוט רכוש שהושג כתוצאה מפעילות בארגון פשיעה.

לחוק המלא - לחץ כאן

ערב חקיקת החוק הייתה תופעת הסחר בנשים בישראל חמורה בהיקפה והגיעה לממדים של תעשיית "סחר בעבדים מודרני", שעיקרה הוא למטרות זנות. ישראל נהפכה למרכז פעיל ונוח בכל הנוגע לסחר בבני אדם, לניצול נשים, להפחדה, לאיום, לחטיפה, לאלימות מינית ופיזית.

אין חולק כי מדינה מתוקנת צריכה להילחם בתופעה זו. מדינת ישראל אף חתמה ביום 12.12.2000 על אמנת האו"ם נגד הפשע המאורגן הבין-לאומי וביום 14.11.2001 על הפרוטוקול למניעה, למיגור ולענישה על סחר בבני אדם, שנועדו להילחם, בין היתר, בתופעה זו.

החוק מחיל סמכות שיפוט על עבירות סחר בבני אדם שבוצעו על ידי אזרח ישראל או תושב בחו"ל בלי לדרוש "פליליות כפולה" (דהיינו, שהמעשים ייחשבו לעבירות גם במדינה שבה הן בוצעו). המדובר בנגע בין-לאומי שיש למדינת ישראל עניין בבירורו, כשהוא מבוצע על ידי אזרחיה, אף במקרים שבהם מדינה אחרת לא קבעה שמעשה זה הוא עבירה (בחלק מהמקרים תחול ממילא סמכות שיפוט מכוח סעיף 16 לחוק העונשין).

לחוק המלא - לחץ כאן

המפלג עוסק בחקירה של פרשיות ושל תופעות פשיעה חמורה בקנה מידה ארצי הקשורות לארגוני הפשע וכן בעבירות בעלות היבט ציבורי נרחב או חשוב.
כמו כן, במסגרת המפלג פועל צוות המתמחה ומרכז חקירת סחר בנשים, לרבות יבוא נשים לשם זנות, ניהול מכוני ליווי והעסקת נשים לשם זנות בקנה מידה נרחב ע"י ארגוני פשיעה.
בתחום זה מתקיים קשר עם משטרות במדינות שמהן מובאות הנשים לישראל.

המפלג מונה שלושה צוותי חקירות ועוסק במתן מענה לפשיעה חמורה שעניינה נושאים ביטחוניים וכלכליים.
התיקים המתגלגלים לפתחו של המפלג ומתבררים בו, הם עבירות ריגול שנעשו ע"י אזרחי המדינה ונתיני מדינות אחרות, בגידה במדינה על רקע לאומני ועבירות כלכליות ביטחוניות, משמע: מימון פעילות טרור, הלבנת הון למימון טרור ועבירות שחיתות ומרמה במערכת הביטחון בכלל ובתעשיות הביטחוניות בפרט.
אנשי המפלג עוסקים גם בחקירת תיקים בעלי זיקה ביטחונית המשיקים למדינות אחרות, כאשר חלק מרכיבי יסודות העבירה בוצעו בחו"ל. חלק ניכר מן התיקים נחקרים בשיתוף פעולה עם גורמי קהיליית הביטחון החוץ-משטרתיים (מוסד, שב"כ וכיו"ב).
במפלג משרתים: קצינים שהם מזרחנים המומחים בתחום הפשיעה הלאומנית ועבירות הטרור, עורכי דין, כלכלנים, רואי חשבון וכן חוקרים עתירי ניסיון בשטח.

מפלג פשיעה מאורגנת עוסק בחקירת הפשיעה המאורגנת הארצית והבין-לאומית. במסגרת זו המפלג מטפל במחוללי הפשיעה שבתוך ארגוני פשע ישראלים העוסקים בעשייה פלילית מגוונת, כגון: רצח, סחיטה באיומים, סחר באמל"ח, הלבנת הון וכד'.

בתוך המסגרת הייחודית של יאחב"ל פועל מפלג ההערכה האמון על גיבוש ועל הפקת תמונת המודיעין והערכת המודיעין, המשמשות כלי לצורך קבלת החלטות פיקוד היחידה בנושאים שבתחום טיפולה.
המפלג, לב לבה של היחידה, מרכז אליו את כל החומרים והתוצרים של כלי המודיעין העומדים לרשותו, הן הסמויים והן הגלויים, הן פנים-יחידתיים והן כלל-משטרתיים. 
יעדי היחידה, היקפי הפעילות, משכה ומורכבותה דורשים מאנשי המפלג עבודה מאומצת ואינטנסיבית, לעתים לילות כימים, תוך הפעלת שיקול דעת, כושר ניתוח, הבחנה בין עיקר לטפל ועוד בכל המישורים.- הן במישור המבצעי מול גורמי השטח והן במישור הראייתי מול גורמי החקירות. 
אל כל אלה מתווסף שיתוף פעולה הדוק עם כל גורמי האכיפה בארץ, כדוגמת הפרקליטויות השונות, רשות המסים, הרשות לאיסור הלבנת הון ועוד. נוסף על כך, מתקיים שיתוף פעולה עם משטרות זרות ברחבי העולם ועם יחידות מודיעין שונות.
מפלג ההערכה ביאחב"ל, שהוא מהגדולים והייחודיים מסוגו במשטרת ישראל, מאגד מפקדים, קצינים ועובדי הערכה מהטובים ומהאיכותיים בתחום.

מפלג בילוש ביאחב"ל משמש יחידה אופרטיבית לביצוע משימות היחידה.
המפלג מרכז את הפעילות המבצעית במאבק הלאומי בתופעות הפשע המאורגן הבין-לאומי ובתופעות פשיעה חמורות כלל ארציות הכוללות את פעילות ארגוני הפשע.
המפלג מורכב מבלשים בוגרי יחידות קרביות וקציני צה"ל. הבלשים הם בוגרי קורס יסמ"ג/ימ"ס. כמו כן הוא כולל בוגרי הכשרות בתחום התצפיות, איסוף מודיעין, צילום ועבודה בכיסוי.
המפלג קיים במשך שלוש שנים, ובמהלכן ביצעו אנשיו עשרות מבצעים בתחום האמל"ח, הסמים ובתחומים אחרים הקשורים ליאחב"ל.

 

כללי
מפלג חקירות פשיעה מאורגנת בין-לאומית הוא אחד המפלגים הוותיקים ביאחב"ל, ועיקר פעילותו מתמקדת בחשיפה ובחקירת עבירות פליליות המבוצעות בידי גורמים עבריינים הקשורים לפשיעה המאורגנת הבין-לאומית.
המפלג עוסק ומטפל בכלל האיומים האסטרטגיים הנשקפים למדינת ישראל בתחום הפשיעה המאורגנת הבין-לאומית, החל מארגוני פשיעה בין-לאומיים המנסים לחדור לפעילות במדינת ישראל במסווה של פעילות כלכלית חוקית, דרך גורמי פשיעה שפועלים בכמה מדינות במקביל וכלה בעבריינים בודדים אשר מנסים להרחיב את פעילותם גם לישראל ו/או מנסים להשתמש בישראל כמקלט מפני רשויות שונות בחו"ל.
המפלג מטפל, בסיוע דסק הערכה, בחקירות בעלות היבטים בין-לאומיים, שחלקן בעלות משמעות אסטרטגית למדינת ישראל וחלקן בעלות היבטים שונים הקשורים לאינטרסים של מדינת ישראל כלפי מדינות חוץ שונות.

התמקדות בעבירות בתחום הכלכלי/פיננסי:
פעילות המפלג מתמקדת בשנים האחרונות בעבירות פיננסיות/כלכליות אשר נוגעות לתחום הלבנת ההון וכן בחשיפת תשתית כלכלית של ארגוני פשיעה בין-לאומיים בישראל.

עוד מתמקד המפלג:

• בעבירות בתחום ההשתלטויות על נכסים אסטרטגיים והקשר בין הון ושלטון
• בחשיפה ובחקירת גורמי פשיעה בין-לאומיים בנושא מעורבותם וניסיונותיהם להשתלט על נכסים אסטרטגיים של מדינת ישראל, וזאת באמצעות מערכת קשרי גומלין עבריינית עם בעלי עמדות כוח שלטוניות במדינה
• בחיזוק ובהידוק הקשרים עם גופי אכיפה בישראל ועם גורמי אכיפה מקבילים בחו"ל

במסגרת פעילות המפלג מטופחים קשרי העבודה והגומלין עם מערכות אכיפה מקבילות במדינות שיש עמן הסכמי שיתוף פעולה חקירתיים. כמו כן, המפלג פועל לשיפור יחסי העבודה ויכולות שיתוף הפעולה מול הרשויות השונות בישראל, כגון: הרשות לאיסור הלבנת הון, הרשות לניירות ערך, רשות המסים, הפרקליטות, והכול במטרה לייעל את יכולות העבודה של המפלג.  

בשנת 1977 החליטה ממשלת ישראל למנות ועדה ציבורית שתברר את מגמות ההחמרה בפעילות העבריינית בישראל ואת ההיערכות הממלכתית למאבק בעבריינות לסוגיה ותעסוק בדרכים למניעתה, לחשיפתה ולהבטחת הבאתם של הנאשמים לדין. יושב ראש הוועדה היה עו"ד ארווין שימרון  ז"ל (להלן - "ועדת שימרון").
בתאריך 15.2.1978 סיימה הוועדה את עבודתה וקבעה, בין היתר, כי קיים בארץ פשע מאורגן "נוסח ישראל", ועל השלטונות להיערך בהתאם לכך על מנת לחסל את התופעה.
עוד באותה שנה, כחלק מתגובת המשטרה לדו"ח ועדת שימרון, הוקמה היחידה ארצית לחשיפת פשיעה חמורה (להלן - "יאח"פ"), שתפקידה לעסוק בחקירות פליליות בתחום הפשיעה החמורה.
בשנת 1997 משהובהר שהפשע המאורגן (בעיקר מארצות חבר העמים) מהווה איום אסטרטגי על הדמוקרטיה במדינת ישראל, שינתה יאח"פ, על פי התכנית האסטרטגית של משטרת ישראל, את ייעודה והפכה מיחידה ארצית לחקירות פשיעה ליחידה ארצית לחקירות בין-לאומיות המתמקדת בפשע מאורגן ומתוחכם, בעבירות חמורות המבוצעות בישראל, בעבירות החובקות מחוזות וחוצות גבולות ובעבירות חובקות עולם.
היאחב"ל מתמקדת בעבודת "חשיפה", שמשמעה חקירה יזומה המתחילה במידע מודיעיני חסוי ואינה מתמקדת בתלונה ספציפית. מטרת החקירה הסמויה היא לאתר את הפשעים עוד טרם ביצועם או במהלך ביצועם.
היאחב"ל היא "סיירת מטכ"ל" של האגף לחקירות ולמודיעין במשטרת ישראל. היא מטפלת בחקירות הרגישות ביותר המתנהלות במדינה, והיא מהווה כיום את חוד החנית בלחימה בארגוני הפשיעה.

בתאריך 1.1.2008, עם הקמת יחידת להב 433, נכנסה יאחב"ל תחת קורת גג היחידה וצורפה אליה גם היחידה הארצית לחקירות סוהרים.

נוסף על תנאי הגיוס למשטרה, המפורטים באתר המשטרה הכללי וכוללים, בין היתר, קריטריונים בנוגע לאזרחות, עמידה במבחני התאמה, בריאות תקינה, 12 שנות לימוד ועמידה בבדיקות ביטחוניות, ליאחב"ל דרושים אנשים (נשים וגברים כאחד) בעלי ידע אקדמי וניסיון מעשי בתחום החשבונאות, הכלכלה, מדעי המזרח התיכון וקרימינולוגיה.
נוסף על הדרישות הנ"ל ידיעת שפה נוספת ברמה של שפת אם מהווה יתרון משמעותי.
לכן, אם עתידה של מדינת ישראל כמדינה חופשית ודמוקרטית חשוב לך, ואם רצונך בתפקיד מאתגר ובסביבת עבודה צעירה
ודינמית, אנא פנה/י ללשכת הגיוס המשטרתית הקרובה למקום מגוריך.

היאחב"ל מבקשת מהציבור להירתם למאבק בפשיעה המאורגנת ובתופעת הלבנת ההון.
אם יש ברשותכם מידע רלוונטי, יש להעבירו אלינו באמצעות הדואר, כמפורט להלן:
אל: רח' פסח לב 1, פארק אופק, אזור התעשייה הצפוני, לוד.

טלפון 08-9545600, 08-9545602

הבהרה:
מידע שיועבר למשטרה ויעורר חשד לעבירה פלילית, תבחן אותו המשטרה על פי שיקול דעתה המקצועית, ותטפל בו על פי סדר העדיפויות של היחידות העוסקת באותו התחום.
ההחלטה אם לפתוח בחקירה או אם לטפל במידע בדרך אחרת, תיעשה על פי הכללים הנהוגים במשטרה. העברה של מידע דרך אתר זה איננה תחליף להגשה של תלונה בתחנת משטרה או במחלקה לחקירות שוטרים - לפי העניין.
מידע אנונימי יסווג, בדרך כלל, ברמת אמינות נמוכה וברמת עדיפות נמוכה. המשטרה מוסמכת לפנות למוסר המידע ולבקש ממנו להוסיף פרטים.
מסירה של מידע כוזב או מטעה היא, בנסיבות הקבועות בחוק, עבירה פלילית.

מזה שנים, בחטיבת החקירות שבאגף פעלה היחידה הארצית לחקירת סוהרים (להלן: יאח"ס). החל מיום 1.1.2008 הוכפפה היחידה ליאחב"ל/להב 433.
היחידה מאוישת בידי אנשי משטרה בדרגות קצונה ובעלי דרגות אחרות.
היחידה יושבת במטא"ר רמלה (סמוך לכלא רמלה ונציבות שב"ס).

ייעוד היחידה - לחקור חשד לביצוע עבירות פליליות תוך ביצוע תפקידם של סוהרים. 
היחידה אינה מטפלת במעשים מינהליים בין אנשי שב"ס לסוהרים. בנושאים אלה מטפל הקת"א (קצין תלונות אסירים) היושב במשרד המבקר במשרד לבט"פ.
חוקרי היחידה מנהלים חקירת האירוע שהובא לטיפולם משלב הגשת התלונה.
בתום החקירה מסכם החוקר את הראיות בתיק.
בתום החקירה ולאחר סיכום הראיות בתיק החקירה התיק מועבר לפרקליטות להחלטה אם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק מהעילות השונות.  לאחר החלטת הפרקליטות התיק חוזר ליחידה, המעבירה הודעה לצדדים על החלטת הפרקליטות. 

לאחר קבלת ההחלטה של הפרקליטות יכול צד כלשהו להגיש ערעור על החלטת הפרקליטות.

כיצד פונים ליחידה:
 
ניתן להתקשר בטלפון ליחידה ולמסור את התלונה נגד סוהר.
ניתן לשלוח מכתב תלונה בפקס ליחידה.
ניתן לשלוח מכתב תלונה ליחידה ולפרט בו בתלונה את מהות התלונה.
כתובת משרדי היחידה: מטה ארצי רמלה רח' בעלי מלאכה 41,רמלה. טלפון 9124235 - 08, פקס 9124232 - 08.