המדור אחראי לחילופי המידע בין ישראל לחו"ל באמצעות כמה ערוצים, לרבות הסגרות, חיקורי דין ועוד.
מבנה המדור:
לשם מימוש ייעוד זה פועלות במדור כמה חוליות מקצועיות.
חוליית הפעלה חו"ל
הפיכתו של העולם לכפר גלובלי ומעורבותם של ישראלים בעבירות פליליות בכל רחבי העולם חידדו בקרב קברניטי המשטרה את ההכרה בחשיבות הרבה של שיתוף הפעולה המתקיים עם רשויות אכיפה בחו"ל.
עד לשנת 1989 כיהנו בחו"ל שני נציגי משטרה ייצוגיים, האחד בארצות הברית והאחר בגרמניה.
בשנת 1989 מונה, לראשונה, נציג משטרה לסחר בין-לאומי בסמים בחו"ל ומקום מושבו נקבע בהולנד בשל חשיבותה כמדינה יצרנית של אמפטמינים וכמדינת מעבר של קוקאין מדרום אמריקה.
במהלך השנים הורחב מאגר הנציגים, וכיום יש למשטרת ישראל תשעה נציגים הפרוסים ביבשות אירופה, ארצות הברית, דרום אמריקה ואסיה.
נציגי המשטרה בחו"ל משמשים זרוע ארוכה של משטרת ישראל בחו"ל ואנשי קשר לרשויות אכיפה בחו"ל.
לכל אחד מנציגי המשטרה בחו"ל אחריות לכמה מדינות ביבשת שבה הוא מוצב.
חוליית הנציגים אחראית להכוונת פעילותם של הנציגים ודואגת לצורכיהם ולרווחתם של הנציגים ובני משפחותיהם.
חוליית אינטרפול
ארגון האינטרפול נוסד בשנת 1923 ושמו המלא הוא INTERNATIONAL POLICE CRIMINAL ORGANIZATION. כיום חברות בארגון 186 משטרות. ישראל חברה בארגון מאז 1949, והיא משתייכת לאזור האירופי שלו. בניגוד לארגונים בין-לאומיים אחרים העוסקים בשיתוף פעולה לצורך חילופי מידע, משלחות, סמינרים ומחקר, החברות בארגון האינטרפול מאפשרת ומסדירה את שיתוף הפעולה המשטרתי בין המדינות החברות בו ומספקת פלטפורמה מקצועית וטכנולוגית בעלת יכולות להתמודד עם תופעות פשיעה בין-לאומית. העברת המידע מאפשרת זיהוי דפוסי פעולה עברייניים ותופעות פשיעה, לרבות פשיעה אלימה, הונאות, סחר בסמים, עבירות רכוש, זיוף מסמכים, פשיעת מחשב (החל בעבירות מרמה וכלה בפדופיליה), חוליגניזם (אוהדים בעייתיים במשחקי ספורט), התרעות לקראת אירועים בהשתתפות גורמים בין-לאומיים חשובים (כגון 8G) והפצתן לכלל המדינות לצורך למידה ומניעה, לרבות מעקב ואיתור עבריינים נמלטים והבאתם לדין.
בעיתות משבר בין-לאומי ואסון המוני (כגון צונאמי) הארגון קורא למדינות החברות בו לשלוח מומחים מטעמן (מז"פ, חבלה, חוקרים ועוד) לאזורי האסון, והארגון מצדו מספק תשתית לוגיסטית וגישה למאגרי מידע בין-לאומיים לצורך זיהוי קורבנות, קשר ישיר לכלל המדינות וחדר מצב הפועל 24 שעות ביממה.
הארגון מספק למשטרות החברות בו אמצעים מגוונים להתקשרות ביניהן:
- תקשורת ממוחשבת ומאובטחת המאפשרת התכתבות ישירה בין החברות בארגון וכן גישה למאגרי מידע בנושאים האלה: סמים, זיופים (שטרות, תעודות מסע, דרכונים, רישיונות), עבריינים נמלטים, DNA, טרור, חפצי אמנות גנובים ועוד
- קבוצות עבודה וכנסים מקצועיים
- כנסים שנתיים אזוריים
- העצרת הכללית
נוסף על אלה, החוליה אחראית להסגרות של עבריינים ישראלים מחו"ל לישראל, להסגרות מישראל לחו"ל ולקיום קשר עם הגופים העוסקים באכיפת חוק בחו"ל ואשר מפעילים נציגים בארץ או נציגים היושבים באירופה ומטפלים גם בנושאים הנוגעים לישראל.
בהקשר זה יש לציין את הסגרתו של זאב רוזנשטיין לארצות הברית, את הסגרתו של משה בזק לצרפת בגין רצח אשתו 20 שנה קודם לכן ואת הסגרתו של סידני לואיס לארצות הברית בגין סחר בסמים שבוצע כ-15 שנים קודם לכן.
חוליית נציגויות זרות
החוליה אחראית לקיום הקשר של משטרת ישראל עם ראשי הנציגויות הדיפלומטיות, הקונסולריות, הנציגויות המיוחדות של מוסדות בין-לאומיים ונציגי הכנסיות המשרתים בישראל.
מתוקף אמנת וינה משנת 1961 בדבר יחסים דיפלומטיים ואמנת וינה בדבר יחסים קונסולריים משנת 1963 נציגי חוץ נהנים מחסינות ומזכויות יתר בהתאם למעמדם.
תפקידיה המרכזיים של החוליה:
- טיפול משטרתי שוטף בקהילה הדיפלומטית בישראל המונה 86 שגרירויות ו-9 קונסוליות
- קיום קשר עם הנציגויות הזרות בארץ בכל הנוגע לאינטרסים של של אזרחיהן (מקרי מוות, נפגעי טרור, עצורים, נעדרים, אבידות ומציאות של דרכונים)
- אחריות לטיפול במכלול הנושאים המשטרתיים באו"ם ובארגונים הבין-לאומיים בישראל - UNIFIL ,UNDOF UNTSO, UNRWA, UNDF, UNICEF וצלב אדום
- קיום קשר עם ראשי הכנסיות בישראל
- אבטחת נציגויות זרות בישראל
חוליית עזרה משפטית
ההשלכות של מגמות המודרניזציה והגלובליזציה המהוות חלק בלתי נפרד משגרת חיינו לא פסחו על הפשיעה: בלחיצת כפתור בודדת העבריין יכול להעביר את רווחי העבירות שביצע, באמצעות הרשת הווירטואלית, ממקום אחד למשנהו ולמנוע גילויין ע"י רשויות האכיפה. תוך ניצול מגמות של איחוד והסרת הגבולות הפיזיים, העבריין יכול לנוע בחופשיות יחסית על פני אזורים גאוגרפיים נרחבים, להעצים ולהנציח את פעילותו הפלילית ולהקשות על רשויות החוק לאתרו.
בשנים האחרונות ניצבים בפני המערכת הבין-לאומית שני אתגרים בעלי מופעים גלובליים, הפועלים לערעור היציבות המערכתית: הפשע המאורגן הבין-לאומי והג'יהאד העולמי לגווניו.
זיהוי מגמות ואתגרים אלה הביא לחיזוק ההכרה (והיישום) בקרב גופי אכיפת החוק בדבר החשיבות שבשיתוף-פעולה בין-לאומי שייתן מענה לאתגרים דנן ויבטיח את יציבות המערכת הבין-לאומית - מבחינה חברתית, כלכלית וביטחונית. מתן מענה כאמור מתבטא בכינונן של רשתות פורמאליות ובלתי פורמליות של שיתוף פעולה בין גופי אכיפה שונים, היוצרות מארג מגוון של קהילת אכיפה רב-לאומית.
הביטוי הפורמלי המרכזי לשיתוף פעולה בין-לאומי/רב-לאומי זה הוא קיומה של מערכת אמנות והסכמים לעזרה משפטית בין מדינות, שתכליתן להניח, בצוותא עם הדינים המקומיים, את המסד החוקי הנדרש לאכיפה משותפת.
מערכת אמנות והסכמים - מדינת ישראל אמונה על הענקת עזרה משפטית למדינות זרות או על קבלת עזרה מהן מכוח הדין המקומי ומכוח התחייבויות בין-לאומיות. מדינת ישראל חתומה אפוא על אמנות (דו-צדדיות או רב-צדדיות) לעזרה משפטית הדדית בעניינים פליליים, למשל: האמנה בדבר עזרה הדדית בעניינים פליליים בין ישראל לארצות הברית; האמנה בדבר עזרה הדדית בעניינים פליליים בין ישראל לקנדה; האמנה בדבר עזרה הדדית בעניינים פליליים בין ישראל לאוסטרליה. בהיעדר אמנות והסכמים בין-לאומיים כתובים יכולה להינתן עזרה כאמור על בסיס הדדיות.
סמכויות - לעזרה המשפטית יש מופעים שונים: המצאת מסמכים, גביית הודעות מעדים וחשודים, איסוף ראיות, פעילות חיפוש ותפיסה, העדת עדים בהליך פלילי, מתן סעדים משפטיים וכן פעילות חקירתית לצורך חילוט רכוש. עם זאת, העזרה המשפטית אינה כוללת מעצר לקראת הסגרה, ביצוע פסק דין לצורכי חילוט או העברת אסירים לנשיאת עונשם.
הרשות המוסמכת בישראל לקבלת בקשה לעזרה משפטית ממדינה אחרת ולהחלטה אם להיענות לבקשה היא שר המשפטים. לצד האצלת סמכותו לממונה על העניינים הבין-לאומיים בפרקליטות המדינה והנהלת בתי המשפט, האציל שר המשפטים את סמכותו אף למפכ"ל המשטרה, לר' חטיבת המודיעין ולר' המחלקה לתפקידים מיוחדים - והכול ביחס לסמכות לקבל בקשות, לתת בגינן כל החלטה ולבצע אותן, למעט הזכות לסרב לבקשה.
תפקידי החוליה:
החוליה אמונה על ריכוז הטיפול המשטרתי הכולל בבקשות נכנסות (מחו"ל לישראל) ויוצאות (מישראל לחו"ל וביוזמת ממשטרת ישראל).
הוצאתן לפועל של בקשות לעזרה משפטית נכנסות מחד גיסא וכתיבת טיוטת בקשות יוצאות מאידך גיסא ייעשו על פי רוב, ע"י יחידות השטח השונות תוך קבלת סיוע וליווי מקצועי מהחוליה והמחלקה הבין-לאומית במשרד המשפטים. עם זאת, לעתים ניתנת העזרה המשפטית ע"י החוליה עצמה.
במהלך שנת עבודה ממוצעת החוליה מטפלת במאות בקשות לעזרה משפטית ממדינות שונות, הנוגעות למגוון רחב של עבירות נחקרות: עבירות מרמה לסוגיהן, עבירות נגד גוף, עבירות תנועה, עבירות פשיעה חמורה ומאורגנת ואף עבירות טרור ומימון טרור.
ביצוע יעיל ומהיר של הבקשות הזרות לעזרה משפטית מנציח ומעצים את מעמדה של מדינת ישראל כמדינה מתוקנת וכבת ברית בקרב "משפחת העמים".
