- כאשר אדם מותקף בידי בן משפחה, ניתן לפנות לתחנת המשטרה ולהגיש תלונה בגין העבירה שבוצעה נגדו. תלונה בגין עבירת אלימות יכולה להתקבל כקריאת חירום טלפונית   ( לטלפון "100") או להימסר בתחנת המשטרה.

- קיימת גם אפשרות לפנות לבית המשפט להוצאת צו הגנה, על פי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א - 1991.

- ניתן לפנות לגורמים מטפלים בקהילה, ובכלל זה המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, למוקדי חירום הנותנים ייעוץ והכוונה ולגורמים המתמחים בתחום זה 

"בן זוג", לרבות מי שהיה בן זוג בעבר, משמעו:
- בן זוג (לרבות הידוע בציבור כבן זוג), הורה או בן זוג של ההורה, הורה של בן זוג או בן זוגו של אותו הורה, סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, אחיין או אחיינית.
 - מי שאחראי לצורכי מחייתו, בריאותו, חינוכו, או שלומו של קטין או חסר ישע המתגורר עמו.

החוליות לטיפול באלימות בין בני זוג במשטרת ישראל, חוקרות את כל העבירות הנוגעות לבני זוג באשר הם - נשואים, גרושים, ידועים בציבור, חברים וכיוצא בזה, על מנת לתת מענה כולל למי שנפגע בשל מערכת זוגית כלשהי.

- כל גורם רשאי לדווח למשטרה על אלימות בין בני זוג, למרות שאין חובת דיווח, על פי חוק, על עבירות אלה

- הודעה על עבירות אלימות בין בני זוג יכולה להתקבל מגורמים מטפלים בקהילה, מקרובי משפחה, שכנים ועוד.

- קיימת חובת דיווח של בתי חולים, על כל חשש שמתעורר, כי אדם המגיע לקבל טיפול רפואי בבית חולים, היה מעורב במעשה אלימות, בהסתמך על תקנות בריאות העם (הודעה על חשש אלימות) תשל"ו - 1975.

- כאשר מתקבלת קריאת חירום על עבירה המתרחשת אותה עת, תטופל פנייה זו בעדיפות גבוהה: שליחת ניידת משטרתית למקום האירוע באופן בהול.

- בעת הטיפול במקום בו בוצעה העבירה, יפעל השוטר להפריד בין בני הזוג, יברר את הפרטים המידיים הנחוצים להערכת הסכנה; יבדוק הימצאות נשק ונגישות לנשק; יבדוק הצורך בטיפול רפואי, לרבות הזעקת גורם חירום רפואי.

- השוטר יורה לחשוד/ה להילוות אליו להמשך החקירה. נפגעי העבירה יוזמנו לעתים למשטרה גם הם, להשלמת העדות.

- מודגש, שככלל, תימנע המשטרה, בשלב זה, מגביית עדויות מילדיהם הקטינים של בני הזוג.

- השוטר יפעל לאיסוף ראיות נוספות המעידות על ביצוע העבירה.

- ככלל, קבלת התלונה וחקירתה תיעשה ע"י חוקר מיוחד, שהוכשר במיוחד לתחום זה. גביית הודעת הנפגע תתבצע, ככל הניתן, בפרטיות.

- מדיניות המשטרה מנחה לבצע את חקירת החשוד בביצוע העבירה, מוקדם, ככל הניתן.

- במהלך גביית הודעת הנפגע, ייעשה ניסיון לגבות את מלוא הפרטים, על מנת להעריך נכונה את מידת הסיכון לנפגע ועל מנת לאסוף את מלוא הראיות להוכחת העבירה. דגש יינתן על מאפייני העבירה, מאפייני החשוד ונגישותו לנשק, רקע קודם של עבירות אלימות ועוד.

בכל מקרה של חקירת חשוד בעבירות אלימות בין בני זוג, ישקול השוטר את הצורך במעצרו של החשוד בביצוע העבירה ואת הסמכות לעוצרו. יישקלו גם חשש לשלומו של הנפגע או של אנשים נוספים וכן יילקחו בחשבון צורכי החקירה וחשש לאפשרות של שיבוש הליכי חקירה ומשפט.

בכל מקרה, ייבדק אם לחשוד בביצוע העבירה יש נשק או נגישות לנשק צבאי או לנשק במקום עבודתו. ככלל, במקרה בו ניתן לתפוס את הנשק האישי של החשוד, תימסר הודעה גם לגורמי צה"ל או לגורמים אחרים המוסמכים לתת נשק. מטרת ההודעה - מניעת נגישות לנשק.

במקרה בו לא ייעצר החשוד - יישקל שחרורו בערובה, בין אם ע"י קצין משטרה ובין אם ע"י בית המשפט. תנאי השחרור ייקבעו בהתאם לצורכי ההגנה על נפגע העבירה.

בכל מקרה בו נפתחת חקירה בגין עבירת אלימות בין בני זוג, תשקול המשטרה פתיחת תיק פלילי והעמדת החשוד לדין. המגמה היום, הנה החמרה בשיקולים לפתיחת תיק פלילי והעמדה לדין.

בקשת נפגע העבירה להפסיק את הליך החקירה והתביעה תירשם, אך ההחלטה על כך נתונה בידי המשטרה. ככלל לא תיענה בקשה זו.

כאמור, מדיניות המשטרה רואה בחיוב העברת התיק לתביעה. תיקים שיועברו לתביעה בהקדם, הם אלו אשר בהם רמת הסיכון לקרבן גבוהה, כאשר העבירה הנה חמורה, כאשר לחשוד עבר פלילי קודם בתחום האלימות בכלל והאלימות בין בני הזוג בפרט, כאשר העבירה בוצעה תוך הפרת הוראות וצווים קודמים, המורים על הרחקת החשוד ובמקרים בהם קיימת התייחסות גורם מטפל, התומכת בזירוז ההליכים.

סיוע לקרבן

נוסף לטיפול המשטרה בתחום עבירות אלה, קיימת חשיבות רבה ביותר לקשר בין המעורבים בעבירות אלימות בין בני זוג לבין גורמים מטפלים בקהילה.

מדיניות המשטרה הנה, כי בצד החמרה בפעולות לאכיפת החוק בתחום זה, יש צורך בשימוש בהליך הפלילי כזרז ליצירת קשר עם גורמי טיפול בקהילה.

בהתאם לאמור לעיל, תואמה מדיניות המשטרה עם משרד העבודה והרווחה.

- ככלל, במקרה בו נפתחת חקירה בגין עבירת אלימות בין בני זוג, מוצע לנפגע העבירה להיות בקשר עם גורם מטפל בקהילה המקומית. המגמה הנה, להעביר לנפגע את המידע הדרוש אודות הגורמים המטפלים, את מטרותיו והדרכים בהן ניתן להסתייע בהם.

- ההחלטה אם להסתייע בגורם המטפל נתונה לנפגע העבירה. הדיווח מועבר לגורם זה, בהסכמת הנפגע, על מנת ליצור קשר עמו.

הפניית העבריין לקבלת טיפול

גם לחשוד בבצוע העבירה נמסר מידע אודות גורמים מטפלים בקהילה. ככלל, נדרשת הסכמת החשוד לדיווח לגורם מטפל בקהילה, למעט מקרים בהם ניתנה הוראה לעשות כן על ידי בית המשפט, אשר מחייב את העבריין לקבל טיפול.

היום קיימות מסגרות רבות כאלו בקהילה (למשל, מטעם משרד העבודה והרווחה, "נעמת" ו"ויצו") אשר נותנות טיפולים לאנשים אלימים, במסגרת סדנאות קבוצתיות או טיפולים יחידים. תוצאות הטיפול חיוביות, והוכח, בעזרת מחקרים והערכות, כי הטיפול מסייע לצמצום ההתנהגות האלימה.

בית המשפט יקבל דיווח מהגורם המטפל או מכל גורם מוסמך אחר שייקבע, על התקדמות הטיפול באדם האלים.

מידע הנמצא ברשות הגורמים המטפלים בקהילה על הנפגע או על העבריין, יכול לסייע, לעתים, בקבלת ההחלטה על המשך טיפול המשטרה. לכן קיימת העברת המידע בין הגורמים. כמובן, שהעברת מידע תיעשה תוך התחשבות בשמירה על צנעת הפרט ולא תיעשה בכל מקרה וללא סייג. עם זאת, שותפות של המשטרה עם גורמי הרווחה, במיוחד לגבי הערכת הסכנה לקרבן, יכולה להיות חיונית להגנת הנפגע. התייחסות הגורם המטפל הנה חלק מכלל השיקולים של המשטרה, בקבלת החלטותיה באשר להמשך הטיפול בתיק.

צו הגנה

כאשר אדם מותקף ע"י בן משפחתו, הוא רשאי לפנות לבית המשפט ולבקש צו הגנה מפני האדם התוקף - לפי חוק מניעת אלימות במשפחה התשנ"א - 1991.

בית המשפט רשאי לתת צו הכולל את כל האיסורים הבאים על האדם התוקף או את חלקם:

·        לשאת או להחזיק נשק, לרבות נשק שניתן לו מטעם צה"ל או מטעם רשות אחרת מרשויות המדינה.

·        להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחתו או להימצא בתחום מרחק מסוים מאותה דירה, והוא אף אם יש לו זכות כלשהי בה.

·        להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום.

·        לפעול בכל דרך המונעת או המקשה על שימוש בנכס המשמש כדין את בן משפחתו, והוא אף אם יש לו זכות כלשהי בנכס.

·        צו הגנה יכול שיכיל גם דרישה לערובה, הן לקיומו והן להתנהגות טובה, או כל הוראה אחרת הדרושה, לדעת בית משפט, להבטחת שלומו ובטחונו של בן משפחה, ויכול שיכיל גם הוראות בדבר הסידורים הנדרשים כתוצאה ממן הצו.

- במידה והקרבן אינה מסוגלת להישאר בקרבת המתעלל, והדרך היחידה למנוע מגע כזה, ובכך גם למנוע המשך האלימות, היא לשהות במקלט לנשים מוכות, אזי יש לבקש מהמשטרה הפניה למקלט כזה.

- המשטרה תסייע לנפגעת להגיע למקום, תוך קבלת הנחיות מהנהלת המקלט. יש לציין כי הכתובות של המקלטים חסויות, והמקלטים מוגנים בפני כניסה של אנשים בלתי רצויים.

-  יש אפשרות להביא גם את הילדים למקלט.

- במקלט, תוכל הנפגעת לקבל ייעוץ משפטי וכלכלי, כך שתוכל לבחון את עתידה, גם אם תחליט להיפרד או להתגרש מבן הזוג האלים.

לאלימות בין בני זוג יש מאפייני סיכון וחומרה ולכן טיפול המשטרה בתלונות על הפרת צווי הגנה הוא תקיף, תוך מיצוי הסמכויות המוקנות למשטרה.

מודגש, כי גם הסכמת בן הזוג המוגן, להפרת הצו, אינה פוטרת את המפר מהאחריות הפלילית להפרה. כלל זה נקבע מפורשות בחוק למניעת אלימות במשפחה - התשנ"א - 1991.

- הוגשה במשטרה תלונה על הפרת צו הגנה, תיבדק תלונה זו מיד. יצוין, כי כל גורם רשאי להגיש תלונה.

- הפרת צו הגנה הכולל איסור לשאת נשק או להחזיקו או הוראה להרחקת החשוד, מקנה למשטרה סמכות מעצר כלפי מפר הצו.

- ככלל, תגובת המשטרה תהיה בהתאם לסיכון ולחומרה של תנאי ההגנה שניתנו ולחומרת ההפרה של התנאים בצו זה. במקרים חמורים, כאשר עבירת הפרת הצו בוצעה תוך ביצוע עבירת אלימות, או תוך נשיאת נשק או בנסיבות מעוררות חשש להתחדשות האלימות ייעצר המפר ויובא לדין בדחיפות.

- במקרים אחרים, יישקלו מעצרו או שחרורו בערובה המספקת הגנה לבני המשפחה והבאתו לדין.