חקירת עבירות מחשב 

טרור, הסתה והפצת שטנה, הימורים והלבנת הון באמצעות האינטרנט, פדופיליה ופגיעה בילדים, גניבה, מרמה ועבירות בכרטיסי אשראי ברשת האינטרנט הם חלק מתופעות שקשה למערכת אכיפת החוק להתמודד עמן ולמנוע אותן.

הבעיה נוצרת עקב ריבוי האתרים הפליליים, אנונימיות וחשאיות הפעילות הפלילית, שימוש בכלים טכנולוגיים מתוחכמים למניעת זיהוי וגילוי וכן ניצול ההזדמנויות הטכנולוגיות החדשות המאפשרות אנונימיות בביצוע עבירות פליליות.

ישנם קשיים רבים בחקירת פשעים המבוצעים באינטרנט. הקושי העיקרי הוא טשטוש הגבולות בין העולם הממשי לעולם הווירטואלי והצורך החיוני בשיתוף פעולה מהיר ויעיל בין רשויות האכיפה בכל העולם. לרשויות אכיפת החוק במדינות השונות קשה להתמודד עם תופעת הפשיעה הווירטואלית, בעיקר בשל האנונימיות והחשאיות שבאינטרנט. התמודדות עם פשיעה גלובלית וחסרת גבולות באמצעות רשת האינטרנט מצריכה חקיקה חדשה, טכנולוגיה מתקדמת, שיטות חקירה יצירתיות ושיתוף פעולה בין משטרות העולם.

לפני כמה שנים נחתמה אמנה בין-לאומית ראשונה מסוגה למלחמה בפשעי מחשב ואינטרנט. על האמנה המכילה שני חלקים עיקריים חתמו 30 מדינות שונות. החלק הראשון באמנה מסדיר חוקים העוסקים בפשעי אינטרנט, והחלק השני מכונן חוקים שיאפשרו שיתוף פעולה מהיר בין רשויות החוק. אמנה זו נתנה מענה גם לחקירות של עבירות פליליות המבוצעות ברשת האינטרנט. ישראל אינה חתומה על אמנה זו.

המפלג לחקירת עבירות מחשב הוקם על מנת לתת מענה לאתגרים הטכנולוגיים החדשים העומדים בפני המשטרה. המפלג אמור לתת מענה לפשעי האינטרנט המבוצעים ברשת, לעבירות מחשב כהגדרתן בחוק המחשבים, לעבירות קלאסיות כגון מרמה, זיוף כרטיסי אשראי ועבירות מין המבוצעות ברשת וכן לחקירת מחשבים ושחזור ראיות מתוך מחשבים שנתפסו אצל חשודים בעבירות קשות, כגון רצח, סמים, שוחד ומרמה.

ככלל אפשר לסווג את פעילות המפלג לשלוש קטגוריות עיקריות:

1. עבירות מחשב כהגדרתן בחוק המחשבים. בעבירות אלו משמש בעל המחשב כקורבן העבירה וכיעד לתקיפה.
   מדובר בעבירות הבאות:
   
   
   • חדירה לחומר מחשב - בעולם שבו כל הידע שנצבר, בכל תחום שהוא, כל אינפורמציה, מצויים במחשבים, הצורך הראשון במעלה הוא להגן על מאגרי המידע העצומים המצויים במחשבים. לכן קבע המחוקק שכל "פריצה" וכל חדירה למחשב שלא כדין, דהיינו - ללא רשותו או אישורו של בעל המחשב, היא עבירה שדינה שלוש שנות מאסר. בית המשפט כבר קבע ש"חדירה למחשב" היא פריצה לכל דבר ועניין. אין הבדל בין מי שמטפס כדי לפרוץ לבניין לבין מי שמוצא את הדרך לפרוץ למחשב".
     
     עצם החדירה שלא כדין למחשב היא עבירה, ואין זה משנה מה היתה מטרת החדירה - מטרה כשרה או בלתי כשרה. מה שקובע הוא אישורו של בעל המחשב, ואם זה לא ניתן - זו עבירה פלילית.
     
     
   • חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת - מי שחודר למחשב שלא כדין במטרה לבצע פעילות פלילית נוספת, כגון: גניבת פרטים אישיים או קבצים, מבצע פשע ודינו עד חמש שנות מאסר.
     
     
   • שיבוש או הפרעה למחשב - Denial of Service או כל סוג אחר של הפרעה לפעולתו התקינה של המחשב (כגון שינוי קוד מקור בתוכנה באופן המונע שימוש רגיל בתוכנה זו) הוא עבירה שדינה שלוש שנות מאסר.
     
     
   • עריכה והפצה של וירוס מחשב - מי שעורך/מכין וירוס מחשב דינו שלוש שנות מאסר. וירוס מחשב מוגדר בחוק המחשבים כתוכנה המסוגלת "לגרום נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב בלתי מסויימים".
     
     מי שמפיץ וירוס מחשב דינו חמש שנות מאסר, ואין זה משנה איך הוא עושה זאת, בין שהוא מעביר אותו לאחרים תוך התחזות לקובץ תמים ובין שהוא מחדיר אותו למחשב בעצמו או שהווירוס מפיץ את עצמו (וירוס תולעת).
     
     
   • עריכה והפצה של סוסים טרויאניים - סוס טרויאני הוא למעשה סוג מסוים של וירוס מחשב, ולכן מי שעורך סוס טרויאני דינו שלוש שנות מאסר, ומי שמפיץ סוס טרויאני (ושוב לא חשוב מהו אופן ההפצה) דינו חמש שנות מאסר.
   
   כל מי שנפגע כתוצאה מאחת העבירות האלו יכול לפנות לתחנת המשטרה הקרובה למקום מגוריו או לחוקרי מחשב שבמפלג ההונאה המחוזי ולהגיש תלונה על כך.
   
   
2. עבירות "רגילות" שבוצעו בעבר ללא מחשב ואילו היום גילו העבריינים את הפוטנציאל הגלום במחשב  המאפשר להעצים את פעילותם הפלילית מצד אחד ולהקשות על חוקרי המשטרה את גילויים מצד אחר. מדובר בעבירות קלסיות של מרמה, גניבה ,זיוף וכן עבירות מין, סחר בסמים, עבירות ביטחוניות, הימורים, הסתה לאלימות, איומים ולמעשה כל עבירה שניתן לבצעה באמצעות מדיה מחשובית, רשת האינטרנט או הודעות דואר אלקטרוני. בעבירות אלו המחשב משמש כלי לביצוע העבירה.
   
   בהתאם להנחיות הפרקליטות ופיקוד המשטרה, מרבית המקרים של אתרים בלתי חוקיים, שבאמצעותם מתקיימים הימורים, סחר בסמים, אתרים גזעניים וכדומה, והודעות מאיימות או מסיתות לאלימות, נחקרים ע"י מפלג עבירות מחשב.
   
3. כל עבירה אחרת שהמחשב משמש בה כלי קיבול לראיות, היכולות לקשור את החשודים לעבירות המיוחסות להם ולהוכיח באמצעות המידע האגור במחשב את אשמתם (או את חפותם) של החשודים בתיק - יש צורך במיומנות ובידע מקצועי על מנת לתפוס את המחשבים ולהפיק מהם פלט ראיות קביל עפ"י דיני הראיות.
4. נוסף על כך, המפלג משתמש בידע ובמיומנות שצבר כדי להציל חיים באמצעות האינטרנט, כמו למשל טיפול בהודעות התאבדות, בעיקר הודעות של בני נוער וקטינים, וכן טיפול בזמן אמת בהתרעות על פיגועים ובאיומים לרצח המופצים באינטרנט. 
   
   מרכז שליטה ארצי במטה הארצי (טלפון: 5428888 - 02) מטפל כיום במרבית המקרים ברשת האינטרנט, שמהם עולה חשש מיידי לחיי אדם, בין שמדובר בהודעה בפורום ובין שמדובר בצ'ט או בכל צורת תקשורת אחרת. במקרים חריגים מפלג עבירות מחשב מסייע למרכז השליטה הארצי באיתור הגורם המתאים באינטרנט ובקבלת מידע העשוי להביא לאיתור המודיע.
   

• מאמר בנושא "לוחמת המידע" (מראות המשטרה, גיליון 171)
• מאמר בנושא "עבירות מחשב" ב"מראות המשטרה" (מראות המשטרה, גיליון 172 )
• מאמר בנושא "ההאקר" (מראות המשטרה, גיליון 178 )
• מאמר בנושא "השימוש באינטרנט לביצוע הונאות"   
• מאמר בנושא "ההאקר המקצוען"   
• מאמר בנושא "דיני נפשות - חיים ומוות באינטרנט"   
• מאמר בנושא פדופילים באינטרנט (מראות המשטרה, גיליון 189)   
• מאמר בנושא קפה אינטרנט