בתאריך  10.7.209 סמוך לשעה 02:30 דקר הנאשם את המתלונן קטין אף הוא ופצע אותו באורך בינוני. מחקירת המשטרה עולה כי המתלונן היה בבילוי עם חבריו באזור התעשייה באשדוד.

הוא פגש בקטינה שרצתה לשוב לביתה והציע לה כסף למונית. הנאשם שהה אותה עת במקום, בתוך רכב ביחד עם שני חבריו, פנה אל המתלונן ואמר לו "למה אתה מפריע לי להתחיל עם הבחורה". המתלונן השיב כי הקטינה היא ידידתו מבית הספר ושהוא רק הציע לה כסף לנסיעה. הנאשם ניסה למשוך את המתלונן לתוך הרכב והמתלונן נחלץ מאחיזתו והחל בורח. הנאשם ואדם נוסף יצאו מהרכב, רדפו אחריו, השיגוהו ודקרו אותו דקירה עמוקה, חזרו לרכבם ונמלטו מהמקום.  שוטרי מחלק הנוער של תחנת אשדוד בפיקוד פקד ראובן ויזמן פתחו מיד בחקירה , בין המתלונן והנערה לא הייתה כול היכרות קודמת עם התוקפים , תשאול בשטח של עדים לאירוע לא צלח עקב חששם של הנערים שמא התוקפים יפגעו אף בהם .  על פי מדיניות מפקד המחוז ניצב יוחנן דנינו , של אפס סובלנות לאלימות והקצאת כול המשאבים הנדרשים על מנת למצות את החקירה באופן שיבשיל לכתב אישום ולמעצרם של התוקפים. החוקרים פעלו בשטח בחקירה אינטנסיבית וחכמה בסופה של היממה, נעצר החשוד במעשה , קטין בן 16 . הקטין הובא לחקירה , הכחיש את המיוחס לו , והתריס בפני השוטרים כי " העו"ד שלי ידאג להוציא אותי מהתיק" פקד ויזמן סיפר כי החקירה הייתה קשה הקטין סרב להבין את חומרת מעשיו ונקט לאורך כול החקירה גישה שלילית .

גם שירות המבחן עצמו התרשם כי הנער בחר בדרך של הנהגות עבריינית " נער המגיע ממשפחה נורמטיבית, אשר חווה כישלונות במערכת החינוך ותויג כנער בעייתי אך זכה לתמיכת משפחתו שפעלה ללא לאות לסייע לו. הוריו הציגו גוננות יתר והשלכת אחריות כלפי הסביבה, שפגמו ביכולתו של הנאשם להשיג תובנה ביחס למצבו. הנאשם התרועע בחברה שולית ואימץ נורמות התנהגות עבריינית. " יתרה על כך  " הנאשם חזר בו מהסכמתו להשתתף בהליך גישור, משום שהוא תופס את בקשת הסליחה כהפגנת חולשה מצדו" .

כב' השופט ביתן התייחס לתופעת הסיכנאות " בני נוער הם קהל יעד חשוב להרתעה מפני תופעת הסכינאות, על תוצאותיה הקשות לנפגע ולפוגע. יש לגרום לכך שהם יטמיעו בתודעתם כי החברה לא תעבור לסדר היום על מעשים כאלה וכי גילם הצעיר לא ישמש להם הגנה מפני שליחה לכלא לתקופה ממשית "  בהכרעת הדין הוסיף כב' השופט "חרף גילו הצעיר הוא נקט באלימות שחומרתה מופלגת, ואך כפסע היה בינה לבין גרימת מותו של המתלונן. על התנהגות מסוג זה מצווה היה בית המשפט המחוזי להגיב בענישה קשה הואיל ורבים, ובכללם בני נוער במספר גדל והולך, מתהלכים עם כלי משחית בכיסיהם, בהם הם עושים שימוש תכוף ליישובן של מחלוקות שבני תרבות נוהגים ליישבן בדו-שיח ושכנוע הדדי. עם תופעה זו אסור להשלים, ואם משמעות הדבר תהיה שצעירים ישלחו לכלא לתקופות מאסר ממושכות, כי אז יש לנקוט גם בצעד קיצוני זה, ולו רק כדי למנוע קורבנות נוספים בחיי אדם. מנקודת השקפה זו, אין בעונש שנגזר למשיב מענה הולם למטרות הענישה. בהתחשב בכל האמור, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:  4 שנות מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו. 12 חודשי מאסר על תנאי, למשך שנתיים משחרורו מהמאסר, שלא יעבור עבירת אלימות המוגדרת כפשע. פיצוי בסך 10 אלפים ₪ למתלונן. ומה יש למתלונן להגיד בנושא , עתה משהפציעה פגעה בכשירותו המבצעית ומנעה ממנה מלהיות לוחם כמו שתמיד חלם רצונו האחד הוא "  שהנאשם יקבל עונש מספיק גדול כדי שיבין מה שהוא עשה . .. אני רוצה שכל האזרחים בישראל, צעירים ומבוגרים, ישמעו על הסיפור הזה וירתיעו שמא מקרה כזה יקרה להם כי יבינו שהעונש חמור".

פקד ויזמן מסר כי " משרד הנוער באשדוד ימשיך לעבוד באופן נחוש כנגד עברייני האלימות על מנת לצמצם את התופעה , בתקווה שענישה מחמירה תריע את הנערים מלבצע עברות ובכלל מלהצטייד מבעוד מאוד עם כלי התקפה ".