ממצאי תחקיר הפיגוע בדיזנגוף

כחלק מהליך לימוד והפקת לקחים בוצעו תחקירים בנושאים שונים סביב הטיפול בפיגוע בת"א, כולל שבוע המרדף אחר המחבל ושותפיו, עד לנטרולו על ידי לוחמי הימ"מ. להלן הממצאים

13/03/2016 14:46:06 | מערכת האתר

כחלק מהליך לימוד והפקת לקחים בוצעו, בהוראת המפכ"ל, סדרה של תחקירים בנושאים שונים סביב הטיפול בפיגוע ברחוב דיזנגוף בת"א, בתאריך 01.01.2016. התחקיר כלל את שבוע המרדף אחר המחבל ושותפיו, עד לנטרולו על ידי לוחמי הימ"מ בתאריך 08.01.2016. 

ממצאי התחקיר והלקחים נגעו בהיבטים מערכתיים ובהיבטים טקטיים במגוון נושאים. להלן יוצגו לידיעת הציבור הנושאים הרלוונטיים הנוגעים לממשקים השונים עם הציבור, בדגש על נושאים בהם עסקה התקשורת והופנו להתייחסותה של המשטרה, כך שלהבנתנו מגיעה לציבור התייחסות ברורה בנושאים אלה, לאחר שהסתיימו התחקירים ומסקנותיהם ולקחיהם אושרו ע"י המפכ"ל.


בתאריך 01.01.2016, בשעה 14:38, דווח למוקד 100 מחוז ת"א על ירי ברחוב דיזנגוף. כוחות משטרה הוזנקו לזירה, לרבות יחידות מיוחדות. הרוצח נשאת מלחם מערערה, שכאזרח ישראלי שעבד באזור הכיר היטב את הזירה, נמלט לאחר מספר שניות של ירי. כמה עשרות מטרים מהזירה, שינה לבוש, נטמע באוכלוסייה וניסה לעזוב את השטח במונית כאזרח תמים. ?

כתוצאה מהירי בפאב הסמטא נרצחו שמעון רואימי ז"ל ואלון בקל ז"ל ונפצעו תשעה נוספים (2 קשה, 7 קל-בינוני, 4 נפגעי חרדה). ?לאחר שנהג המונית, מטאוע אל קירנאוי ז"ל, חשד בנושא, ירה בו המחבל למוות, השליך את גופתו בסמוך למלון מנדרין, המשיך עם המונית לדרך נמיר, שם נטש אותה ונסע באוטובוסים בחזרה לואדי עארה.

באזור מגוריו, ניסה להסתייע במספר סייענים שנעצרו בהדרגה על ידי משטרת ישראל לחקירת שב"כ, עסק בתכנון פיגוע נוסף. ?מעצר הסייענים, שהתבצע בהדרגה על ידי המשטרה, שיבש את תכניותיו וגרם לו להיות במנוסה תמידית. בסופו של דבר, נאלץ למצוא מקלט בדירה נטושה, לשם הגיע הימ"מ ביום שישי ה- 08.01.2016 – ובניסיון הבריחה שלו ממנה, תוך ירי על הכוחות, נורה ונהרג. 

פעילות מוקדי המשטרה

מטבע הדברים (פיגוע קשה באזור אורבני צפוף), ביום הפיגוע זוהתה בפעילות כלל מוקדי המשטרה עלייה של עשרות אחוזים בהשוואה לשגרה. במוקד 100 במחוז ת"א נרשמה ביום האירוע עליה של 40% בפניות הציבור למוקד (2199 שיחות), עליה של 32% במספר האירועים שדרשו טיפול (718) ועליה של 624%(!) בדיווחים על אדם חשוד. 

הדיווח המפורסם אודות חשוד כמחבל שנסע באוטובוס וירד בהרצליה בדרכו לואדי עארה, התקבל במחוז חוף באמצעות המעסיק של עדות הראיה, למעלה מ- 5 שעות לאחר הפיגוע. הדיווח נכתב על ידי המוקדן כיאות והועבר כנדרש למוקד ת"א ומשם לצוות החקירה המיוחד שעסק בפיגוע, לטיפול הקמ"ן הרלוונטי. דיווח זה הגיע למוקד לאחר שהימ"מ וכוחות נוספים נשלחו זה מכבר לפעילות בוואדי ערה לצורך לכידת המחבל, על בסיס מידע אחר שהיה במערכת ולפיכך לא היה בדיווח כדי להשפיע על הפעילות המבצעית.

עם זאת, הן לצרכים של תחקור פנימי (בדגש על תרחיש בו יעצר המחבל לצורך העמדה לדין) והן לצורך סגירת מעגל מול המדווח על ידי הגורם הרלוונטי (כחלק מאמון הציבור), התקשר באותו ערב קמ"ן ממחוז תל אביב למעסיק המדווח במטרה לשוחח עימו. השיחה שקוימה ממספר חסום לא נענתה על ידי המדווח.  

העובדה שהמעסיק זיהה כי יש לו שיחה שלא נענתה ממספר חסום גרמה לו לנסות ולהשיג את המשטרה שנית, מה שחולל סדרה של שיחות (שלו ושל המדווחות כל אחת בנפרד ממספר אחר ובזמן אחר ולשני מוקדים שונים...) לגורמים שלא מעורבים בחקירה ויצרו תחושה של המדווחים, כאילו המידע שהעבירו לא מטופל ולא הגיע ליעדו. 

לקחים מרכזיים לפרק זה:

1. השארת הודעת טקסט על ידי הקמ"ן למדווח עם טלפון ספציפי להתקשרות - היתה מסייעת לסגירה מהירה של  המעגל (הן למשוב למדווח כי פנייתו טופלה והן לשיגור ניידת בשלב מאוחר יותר – לא דחוף - כדי לגבות עדות מהמדווחות לתיק החקירה המתגבש) וחוסכת את כל הבלבול שיצרו הפניות הנוספות למשטרה, לברר מה אירע עם הדיווח. 

2. העובדה כי בשל פער טכנולוגי תשתיתי אין זרימת מידע בין כלל המוקדים ואין יכולת לראות דיווחים של מוקד אחר, היא בעלת פוטנציאל לבלבול, בעיקר בתרחישים חוצי מחוזות - הנושא מטופל בשתי רמות - עיצוב המוקד העתידי (שיש לו אתגרים טכנולוגיים מורכבים בעידן המדיה – שגם מוקד 911 האמריקאי טרם הצליח התמודד עימם) ובינתיים, מענה עזרה ראשונה ליצירת זרימת מידע טובה יותר במערכת המוקדים הנוכחית -בטיפול.

3. העובדה כי במוקדי חוף וצפון חשבו (בטעות) כי מוקד 110 יכול לראות את כלל מוקדי ה- 100, הכניסה מוקד נוסף לתמונה והעצימה את בלבול המדווחים שמנסים להבין מה נעשה עם המקורי שלהם - תיקון הטעות – כבר הוטמע בשטח.

4. העובדה שהשירות של פניה טקסטואלית למוקד 100 קיים כיום רק עבור חרשים, מהווה פער. לתרחישים רבים (חטיפה, אלימות במשפחה, פורץ בבית  ועוד) יש חשיבות ליכולת לתקשר עם המשטרה בהתכתבות. מדובר באתגר בעיקר על רקע הקושי לאתר מטרידנים, אולם חשוב לתת לו מענה בהקדם - מטופל טכנולוגית ותפיסתית. 

שיתוף פעולה משטרה-שב"כ

המשטרה והשב"כ חולקים תורת הפעלה משותפת, מידע, טכנולוגיה ומשאבים נוספים לטובת קידום ומימוש אינטרסים של בטחון המדינה ותושביה. לאור ההבנה כי מדובר באירוע טרור, החקירה נוהלה בהובלת השב"כ, כשהמשטרה היא חלק מהליך החקירה על פי הכוונת השב"כ (פעילות חקירתית בשטח, מעבדת זיהוי, מיקוד סריקות על פי ממצאי החקירה, פעילות מבצעית נקודתית של היחידה המבצעית של שב"כ עם ימ"מ וכו').

בסופו של יום, פעולות המשטרה והשב"כ מתחילת ועד לסגירת האירוע, הביאו לכך שהמחבל אותר ונוטרל בהצלחה, מבלי שהצליח לפגוע בקורבנות נוספים. במקרה זה, היה מדובר בשיתוף פעולה מורכב בין גורם חקירה שב"כי אחד, מול שני מחוזות משטרתיים (זאת לצד הממשקים הנוספים למשטרת ישראל בנושאי הזיהוי הפלילי וכמובן לימ"מ).

לאור ריבוי הממשקים, דרכי הפעולה היו לעתים מסורבלים ועירבו בכירים בצירי דיווח. למותר לציין כי לצד האמור, מתנהלת סוגיית בטחון הציבור בפיקודה של משטרת ישראל, הנושא יוצג בנפרד תחת הכותרת פעילות בתל אביב.

לקחים מרכזיים לפרק זה:

1. בהינתן אירוע חוצה מחוזות משטרתיים - הממשק הרצוי הוא גורם ארצי מתכלל - שיהווה את גורם הממשק המודיעיני מול שב"כ ויסנכרן את כלל הגורמים המשטרתיים המעורבים, תוך שמירה על המידור הנדרש, כשם שעושים בחקירות רגישות משותפות אחרות מול היחידות הארציות.  

2. הנושא מלובן בימים אלה מול שב"כ לסיכום סופי של דרך הממשק ופישוטו. ?

הסברה לאוכלוסיה

כמי שאמונה על ביטחונו האישי של האזרח, מחויבת המשטרה לתת הנחיות התנהגות לאוכלוסיה במצבי חירום, הן עניינית - כדי שהאזרח ידע כיצד לשמור על ביטחונו ומה עליו לעשות, והן לצרכי הרגעה ושקט נפשי.   

תחקור השלבים השונים של המבצע העלה כי נוצר חלון זמנים בין הערכת המצב הראשונית שקוימה בשטח, ובין הערכת המצב שקוימה בעיריית תל אביב, בו ההנחיות לאוכלוסיה לא היו ברורות, מה שחייב מיד בתום הערכת המצב תדרוך כתבים בראשות מפקד מרחב ירקון. הנושא האמור לעיל אותר כפער, למרות ההודעה שנמסרה עוד בשטח לתקשורת על ידי דוברות מחוז תל אביב, בעיקר לאור העובדה שבפרק זמן זה (מעל שעתיים), הנוכחות של המשטרה ברחובות תל אביב היתה בעלת נראות גבוהה ביותר וחייבה הבהרות לציבור.  

לא נמצאו פערים במידע, שנכון היה להנגיש לציבור במהלך שבוע המרדף. החקירה נוהלה תחת צו איסור פרסום ובנקודות בהם נכון היה בשל שיקול ציבורי (שגבר על השיקול החקירתי) לצמצמו, בוצעה פניה לבית המשפט והוא צומצם באישורו, כדי לשרת את הצורך הציבורי.

לקחים מרכזיים לפרק זה:

1. בכל הערכת מצב (כולל בשטח) תינתן התייחסות לסעיף "הנחיות לאוכלוסיה", ואלה יונגשו לציבור בצורה ברורה (פייסבוק משטרתי, הודעה לתקשורת, הודעה תגובתית מנוסחת מראש במוקד 110 וכו').

2. עם כניסת המפכ"ל לתפקידו (כחודש לפני הפיגוע), נקבעו שינויים יסודיים במערך הדוברות והתקשורת המשטרתית. אף שידרשו מספר חודשים לממשם בהדרגה, לאור הרגישות הציבורית הטמונה בהם, תינתן להם עדיפות ארגונית גבוהה בהקשרי גיוס והשמה ארגונית. 

פעילות משטרת ישראל בתל אביב

נושא פעילות המשטרה בתל אביב היתה נושא בשיח הציבורי-תקשורתי, בשל העובדה כי בעת ניהול החקירה, לא ניתן היה להסביר את הרקע לכל פעילות, על מנת שלא לשרת חלילה את קבלת ההחלטות של הרוצח. עם סיום התחקירים, נכון להציג לציבור את המהלכים המשטרתיים בתל אביב, בעיקר על מנת להסיר אמירות שעלו בתקשורת על ידי גורמים לא רשמיים, כאילו נעשה "שימוש" בציבור על מנת להונות את הרוצח ועוד. 

פעילות המשטרה באזור תל אביב נחלקה למספר שלבים:

שלב א': בסמוך למימוש הפיגוע - פעילות סריקות נרחבות בציר ההימלטות/הסתתרות  המשוער של הרוצח, מהלך שכלל גם מעצר חשודים על סמך מודיעין משטרת ישראל ושב"כ. 

שלב ב': כ-4 שעות לאחר הפיגוע - החלה פעילות סריקה ואבטחה, תחת ההנחה כי לרוצח ישנו סייען שנותר בתל אביב (במקביל לתחילת המרדף אחר המחבל בזירת ואדי עארה). 

שלב ג': לאחר כ-48 שעות – עם שלילת העוגן בצפון תל אביב, וחשיפת תכנית עתידית (מודיעין) של המחבל לבצע פיגוע בגני ילדים בתל אביב, מעבר לפעילות אבטחה ממוקדת בצפון תל אביב סביב מוסדות חינוך, בדגש על אזורי היכרות טובה של המחבל בתל אביב. 

שלב ד': החל מיום שלישי – אינדיקציה מודיעינית שאפשרה להעריך את מצבו של המחבל ואת מידת יכולתו לפעול- הביאה להודעת המפכ"ל שניתן "להוריד מתח" בתל אביב. 

שלב ה': החל מיום שישי בבוקר ועד ליירוט - לאור פעילות ממוקדת ליירוט המחבל (ואכן שם יורט) בסמוך לציר 65 (ולצד הנתיב הפונה דרומה), במסגרת הערכת המצב תוגברה שוב העיר תל אביב על מנת לתת מענה למקרה בו היירוט לא יצליח והתחמקות של המחבל. האבטחה הוסרה מיד עם יירוט המחבל בהצלחה. 

אלפי שוטרים של מחוז תל אביב ומחוזות אחרים (המחוז תוגבר בשיאו ב- 1,500 שוטרים), חלקם מיחידות מיוחדות, פעלו לאורך כל ימי המבצע ברחובות, באופן גלוי וסמוי, עד להסרה סופית של האיום - רגע לכידת המחבל ואלו שסייעו לו - תוך שהמשימות משתנות על פי הערכת המצב. בדיקת ההחלטות המבצעיות מעלה כי המשטרה לא חסכה במשאבים, בנוסף לשאר משימותיה החשובות, לאור העובדה כי פיגוע כזה משפיע מאד על תחושת הביטחון האישי. ?

סוגיית תמונת החשוד

שבוע המרדף התאפיין בלחץ ציבורי ותקשורתי משמעותי לקבלת מידע על התפתחות החקירה והמבצע ללכידת המחבל, במסגרתו עלתה לדיון ציבורי סוגיית פרסום תמונה עדכנית של הרוצח. ממצאי התחקיר מעלים כי:

התמונה הראשונה שהועלתה לרשת (שלא על ידי משטרת ישראל) היתה עד לסיום הטיפול (כולל לאחר החיפוש בביתו) התמונה העדכנית והמייצגת ביותר של המפגע. הדילמה המשטרתית אם כן, נגעה אך ורק לשאלה האם לקחת בעלות "רשמית" על התמונה שכבר פורסמה אם לאו.

הדילמה נגעה לעובדה כי בזירה הראשית (פאב "הסמטא") ממצאי הזיהוי הפלילי העלו חשש באשר לזהות המחבל (חשד שמדובר באחיו, חשד שהיתה לו גם סבירות בהתייחס להתנהגות המשפחה). עד שלא הסתיימה בדיקת זירת מונית הנרצח, שאימתה חד משמעית את זהותו, לפרסום רשמי שגוי, היו עלולים להיות מחירים בתחומים שונים, שרצוי היה להימנע מהם.

במקרה זה, היות והתמונה הטובה ביותר פורסמה זה מכבר, כך שלאי הפרסום לא היה מחיר מבצעי (ואכן התקבלו דיווחים על סמך התמונה), הוחלט שנכון להמתין לסיום בדיקות הזיהוי הפלילי עד פרסום התמונות האחרות (עדכניות ואיכותיות  פחות) ובכך ליטול אחריות רשמית על הפרסום.

יובהר כי בניגוד לפרסומים, לאורך הזמן שחלף (כ-36 שעות), לא היתה שום מחלוקת בין הגורמים המקצועיים (שב"כ ומשטרת ישראל) באשר להתייחסות לדילמה זו.  

סיכום המפכ"ל

מדובר באירוע חריג, בו אזרח ישראלי מבצע פיגוע באזור המחיה המוכר לו היטב מעבודתו, תוך זמן קצר ביותר, משנה ביגוד וחוזר להתנהג כאזרח תמים, מה שמאפשר לו לנתק מגע מן השטח, ללא צורך בסייענים. 

הלחץ שהופעל על המפגע לכל אורך השבוע (עד שניתן היה ליירטו) באמצעות מעצר הסייענים וחקירתם ע"י שב"כ, סייע לשבש את תכנוניו לפיגועים נוספים. הוא חש נרדף ועסק בשרידות אישית, עד שיורט ללא שגרם לנפגעים נוספים. 

משטרת ישראל ראתה לנכון לאורך כל השבוע, להשקיע תשומות אבטחה לא מבוטלות בתל אביב ובאזורים נוספים, כדי לצמצם סיכונים של פיגוע נוסף, אם וכאשר חלילה ייכשל המרדף. 

לצד הלקחים הנקודתיים שהופקו, כדאי לשים לב לתופעה מטרידה של חיבור אוכלוסייה פלילית לטרור באמצעות "גיוס עצמי" לדאעש ודומיו. נושא זה מעסיק מאד את משטרת ישראל והיא מקיימת שיח עמוק עם שב"כ, כדי לתת לו מענה נכון ובשת"פ. עם העמקת שירותי השיטור במגזר הערבי (מהלך שממתין להחלטות תקציביות), תהיה הזדמנות טובה לצמצם גם איום זה.