קנס בסך 3,000 ₪ הוטל על נאשם בגין התעופפות פסולת מרכב לרשות הרבים המהווה עבירה על החוק לשמירת הניקיון
שוטר ביחידת השיטור המשולב אשר היה עד להתעופפות פסולת אשר כללה עפר, אשפה וניילונים ממשאית לרשות הרבים, מסר למבצע העבירה הודעת תשלום קנס ידנית בסך 750 ₪. הנאשם ביקש להישפט ובעקבות כך הוגש כתב אישום בבית משפט השלום בירושלים. ביום 14 באוקטובר 2004 נידון הנאשם שלא בפניו והורשע בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, ונגזר עליו קנס בסך 3,000 ₪ או מאסר של 70 ימים תחתיו.

קנס בגובה 300,000 ₪ נגזר על חברת הגיחון בגין זיהום מים ולכלוך רשות הרבים משפכי מערכת להובלה וטיפול בשפכים.
המשרד להגנת הסביבה הגיש ארבעה תיקי תביעה (ת.פ. 2530/01, 1748/03, 1750/03, 3715/03) נגד חברת הגיחון בגין זיהום ולכלוך רשות הרבים.במעשים האמורים, גרמה חברת הגיחון בכל אחד מארבעת המקרים לזיהום נחל שורק ולכלוך רשות הרבים משפכי מערכת להובלה וטיפול בשפכים. חברת הגיחון הואשמה בכל אחד מהתיקים בעבירות לפי חוק המים וחוק שמירת הניקיון. בתיק פלילי 1748/03 הואשמו הנאשמים גם בעבירה על חוק למניעת מפגעים.
במסגרת עסקת טיעון שאומצה על ידי בית משפט השלום בירושלים, בתאריך 28/10/2004, הורשעה חברת הגיחון על סמך הודאתה בכל העבירות שיוחסו לה בארבעת התיקים האמורים ובתיק חקירה נוסף (ת.ח. 194/00) שהיה כנגדה. בית המשפט גזר על הגיחון לשלם קנס כספי בסך כולל של 330,000 ₪ והיא חויבה לחתום על התחייבות כספית בסך כולל של 660,000 ₪ להימנע מביצוע עבירות דומות במשך שלוש שנים מיום מתן פסק הדין.

קנס בסך 9,000 ₪ נגזר על חברת נדיר קבלנות והנדסה בגין הזרמת פסולת נוזלית המכילה חומר מסוכן לרשות הרבים.
הודעת תשלום קנס ידנית בסך 6,000 ש"ח נמסרה לחברת נדיר קבלנות והנדסה בע"מ בגין לכלוך רשות הרבים בפסולת נוזלית מסוג סולר המהווה עבירה על חוק שמירת הניקיון ובשילוב עם התוספת השניה לחוק החומרים המסוכנים. החברה ביקשה להישפט ובעקבות כך הוגש כתב אישום בבית משפט השלום בבאר שבע. ביום 25 באוקטובר 2004 במסגרת עסקת טיעון הורשעה הנאשמת בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום. הנ"ל חויבה בתשלום קנס בסך 9,000 ₪ ובחתימה על התחייבות כספית בסכום זהה להימנע מביצוע עבירה דומה למשך שנתיים.

קנס כספי בסך 100,000 ₪ נגזר על מאפיית אלומות בע"מ בגין זיהום סביבתי תוך עבירה על החוק למניעת מפגעים.
המשרד להגנת הסביבה הגיש תביעה נגד מאפיית אלומות ומנהלי המאפייה. הנאשמים מפעילים מאפייה באזור התעשייה בחולון וגרמו במהלך תקופה ארוכה לזיהום אויר בלתי סביר ולפליטת עשן שחור מארובות המאפייה, תוך עבירה על החוק למניעת מפגעים, ולתקנות מניעת מפגעים (זיהום אויר מחצרים).
שופט בית משפט השלום בראשון לציון, אברהם הימן, הרשיע את הנאשמים בעבירות אשר מיוחסות להם בכתב האישום. על המאפייה נגזר קנס כספי בסך 100,000 ₪ וחתימה על התחייבות כספית בסך 200,000 ₪ להימנע מלעבור על אותן העבירות למשך שלוש שנים מיום פסק הדין. על מנהלי המאפייה נגזרו 20,000 ₪ או 3 חודשי מאסר, וחתימה על התחייבות כספית בסך 50,000 ₪ לאותה תקופה. עוד נקבע כי, במקרה ולא תחתם ההתחייבות ייאסרו הנאשמים למשך 4 חודשים.
יצויין כי, הנאשמים העלו טענות כי מצבה הכלכלי של המאפייה אינו כזה המאפשר לה לעמוד בתנאי המשרד להגנת הסביבה. על טענה זו ציין השופט: "...לא יעלה על הדעת נימוק כגון זה להקלה בעונש. קיימת אפשרות אחת בלבד, שאדם אשר תוצאות מעשיו הם זיהום סביבתי יפסיקם, או יעמוד בדרישות החוק. אין אפשרות אחרת והחברה לא תסבול אפשרות אחר".

מועצה מקומית ירכא נקנסה ב80,000 ₪ בשל הפעלת אתר "פיראטי" לסילוק פסולת בסמוך לשכונת מגורים.
המשרד להגנת הסביבה הגיש תביעה נגד מועצה מקומית ירכא, ראש המועצה, ומנהל מחלקת תברואה. על פי התביעה הפעילה מועצה מקומית ירכא בתחום שיפוטה אתר "פירטי" לסילוק פסולת במחצבת "קדמוני" בסמוך לשכונת מגורים, באופן לקוי, כולל התרחשות שרפות, תוך גרימת מפגעי ריח וזיהום אויר וזאת בין ספטמבר 2000 ליולי 2003. לאחר שהנאשמים חזרו בהם מכפירתם, בית המשפט הרשיע אותם בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום. הנאשמים הורשעו בעבירות לפי תקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת). על המועצה המקומית הוטל קנס כספי בסך 80,000 ₪ והתחייבות כספית על סך 100,000 ₪. על ראש המועצה דאז הוטל קנס כספי בסך 6,000 ₪ והתחייבות על סך 10,000 ₪, על מנהל מחלקת התברואה הוטל קנס דומה.
יצויין כי, בעקבות המשכות המפגעים גם בימים אלה, הוגשה בקשה לצו סגירה שיפוטי בעקבותיה נתן בית המשפט צו שיפוטי לסגירת האתר ופינוי הפסולת והחזרת המצב לקדמותו. הליך בעניין אי קיום הצו השיפוטי נידון בימים אלה.

עיריית בת ים נקנסה ב- 80,000 ₪ בגין הזרמת שפכים לים ללא היתר.
המשרד להגנת הסביבה הגיש תביעה נגד עיריית בת ים, מנהל העירייה ומנהל מחלקת הביוב בעירייה בגין הזרמת שפכים לים ללא היתר – עבירה לפי החוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, וכן בגין לכלוך רשות הרבים – עבירה לפי חוק שמירת הניקיון. לאחר חקירה מקיפה אשר בוצעה על ידי רונן אלקלעי, מפקח זיהום ים מאגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה, העירייה הואשמה כי בתאריך 11 בספטמבר 2002, או במועד סמוך לכך, אירע שבר במגוף בתחנת השאיבה המרכזית של עיריית בת ים אליה מוזרמים שפכי העירייה, וממנה מוזרמים השפכים בסניקה למכון הטיפול בשפכים של גוש דן (השפד"ן). העירייה נתנה מענה זמני לדבר ותיקנה את המגוף אך בפועל, נמנעה מלהחליף את המגוף אשר קרס שוב בתאריך 10 בדצמבר 2002 ושפכי העיר הוזרמו לים במשך חמש שעות.
במסגרת עסקת טיעון הורשעה העירייה על סמך הודאתה ונגזר עליה קנס כספי בסך 80,000 ₪. בנוסף, חויבה עיריית בת ים לחתום על התחייבות כספית בסך 80,000 ₪ להימנע מביצוע עבירה דומה במשך שנתיים מיום מתן פסק הדין.

עיריית הרצליה נקנסה ב- 60,000 ₪ בגין לכלוך רשות הרבים.

המשרד להגנת הסביבה הגיש תביעה נגד עיריית הרצליה בגין לכלוך רשות הרבים וזיהום מקור מים. העירייה הואשמה כי במהלך השנים 1998 ועד 2000, הושלכה פסולת הטיאוט מרכבי הטיאוט בשטח שבסמוך לאיצטדיון הכדורגל בהרצליה, אשר הפך בפועל לתחנת מעבר לפסולת טיאוט. בנוסף לכך, בוצעו במהלך אותה תקופה שטיפות של רכבי הטיאוט במקום, והתשטיפים זרמו לתעלת ניקוז סמוכה.
במסגרת עסקת טיעון הורשעה העירייה ונגזר עליה קנס כספי בסך 60,000 ₪. בנוסף, חויבה עיריית הרצליה לחתום על התחייבות כספית בסך 60,000 ₪ להימנע מביצוע עבירה דומה במשך שנה מיום מתן פסק הדין. שופטת בית משפט השלום תל אביב-יפו התחשבה בגזר דינה, בין השאר, בכך שהמטרד הוסדר עוד לפני הגשת כתב האישום.

קנס בסך 7,500 ₪ הוטל על נאשם בגין השארת פסולת ברשות הרבים דבר המהווה עבירה על החוק לשמירת הניקיון.

שופט בית משפט השלום בבאר שבע הטיל קנס כספי בסך 7,500 ₪ על מר צבי בר אור בגין השארת פסולת ברשות הרבים. הנ"ל, לאחר שהדריך קבוצת מטיילים באזור נחל עקב - גן הפסלים, השאיר אחריו פסולת אשר כללה בדלי סיגריות רבים, קרטונים שרופים וניירות, זאת על אף שנתבקש לפנותה על ידי פקח רשות הטבע והגנים הלאומיים.
הופקה על ידי מערך ברירות משפט אשר במשרד להגנת הסביבה הודעת תשלום קנס אשר נשלחה למבצע העבירה. שוטר ביחידת השיטור המשולב אשר היה עד להתעופפות פסולת אשר כללה עפר, אשפה וניילונים ממשאית לרשות הרבים, מסר למבצע העבירה הודעת תשלום קנס ידנית בסך 750 ₪. הנאשם ביקש להישפט ובעקבות כך הוגש כתב אישום בבית משפט השלום בירושלים. ביום 14 באוקטובר 2004 נידון הנאשם שלא בפניו והורשע בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, ונגזר עליו קנס בסך 3,000 ₪ או מאסר של 70 ימים תחתיו.

קנס כולל בגובה 100,000 ₪ נגזר על קיבוץ גבעת ברנר בגין עבירה על חוק חומרים מסוכנים, תקנות רישוי עסקים וחוק המים.
המשרד להגנת הסביבה הגיש תביעה כנגד קיבוץ גבעת ברנר, מזכיר הקיבוץ ומנכ"ל עסקי של הקיבוץ בגין עבירה על חוק חומרים מסוכנים, תקנות רישוי עסקים חוק המים. בשטח הקיבוץ מצוי מתקן שפכים המופעל על ידי הקיבוץ. בשל הצטברות בוצה רעילה בתחום מתקן השפכים, שמקורה בשפכים תעשייתיים, הוצא על ידי המשרד לאיכות הסביבה ביום 14/10/1998 צו פינוי רעלים על ידי הקיבוץ, ועל פיו חויב הקיבוץ לסלק את הבוצה לאתר הפסולת הרעילה ברמת חובב. צו פינוי הרעלים לא קוים.
כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום בגין אי קיום צו פינוי רעלים, עבירה לפי חוק החומרים המסוכנים, אי סילוק פסולת חומרים מסוכנים, עבירה לפי תקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים), זיהום מים, עבירה לפי חוק המים, ולכלוך רשות הרבים, עבירה לפי חוק שמירת הניקיון.
במסגרת הסדר טיעון, הודה הקיבוץ והורשע בעבירות אשר יוחסו לו, וזאת לאחר שכתב האישום תוקן באופן שהעבירה לפי חוק שמירת הניקיון נמחקה. על הקיבוץ נגזר קנס בסך 100,000 ₪, וחתימה על התחייבות כספית בסך 200,000 ₪ להימנע מלעבור על עבירות לפי חוק החומרים המסוכנים למשך שנתיים החל מיום פסק הדין, וכן חתימה על התחייבות כספית בסך 200,000 ₪ להימנע מעבירה על חוק המים למשך שנתיים מיום 1/10/05.
כמו כן חויב הקיבוץ לסלק את הבוצה הרעילה המצויה בתחומו תוך 9 חודשים מיום פסק הדין.

בעקבות תביעת המשרד להגנת הסביבה: קשת שלטים בע"מ ומנהלה הואשמו כי בחודשים יוני 2001 עד אוקטובר 2004 הוצבו שלושה שלטי חוצות גדולים על מבנה נטוש בתחום השיפוט של עיריית בני ברק, וזאת ללא היתר לפי חוק הדרכים שילוט. בחקירה תחת אזהרה של מנהל החברה שבוצעה על ידי מפקח המשטרה הירוקה להגנת הסביבה, עזי חזקיה, ושוטר המדור להגנת הסביבה, הודיע הנ"ל כי אין בכוונתו להסיר השלטים וכי, עד הגיע זמן המשפט תעשה העבודה על ידי השלטים אשר נתלו.
בפסק הדין ציינה השופטת כי "הצבת שלטים בדרך בין עירונית, מהווה בנוסף לזיהום ולפגיעה באיכות הסביבה, מפגע בטיחותי משום שיש בהם להסיח את תשומת לב הנהגים מהנעשה בדרך, באופן שעלול לסכן אותם ולסכן אחרים". ובנוסף, קבעה כי במצב בו מתבצעות עבירות בגין הכדאיות הכלכלית שלהן יש לגזור קנסות גבוהים על מנת לשלול את הרווחיות אשר גלומה בביצוע העבירות.
בית המשפט הרשיע את הנאשמים בעבירות המיוחסות להם והטיל על חברת קשת שלטים בע"מ קנס בסך 150,000 ₪ וכן, התחייבות בסך 150,000 ₪ להימנע מעבירה דומה במשך שלוש שנים. על מנהל החברה הוטל קנס בסך 50,000 ₪ וכן, התחייבות כספית בסך 50,000 ₪ למשך אותה תקופה. כמו כן, ניתן צו המורה על הסרת השלטים כולם והריסת הקונסטרוקציות וזאת תוך 7 ימים מיום מתן גזר הדין.

קנס בגובה 3,000 ₪ נגזר על נאשם בגין גרימת זיהום אוויר מכלי רכב.
בהמשך לדו"ח עבירה אשר נרשם על ידי מפקח המשטרה הירוקה הוגשה בקשה להישפט על ידי הנאשם. דו"ח העבירה נרשם בגין פליטת עשן מקצה צינור הפליטה של רכב מתוצרת פורד טרנזסיט אשר עמד, בהתאם לבדיקה שנערכה באמצעות לוח רינגלמן זעיר, על דרגה 4 בפרק זמן מצטבר של שלוש דקות.
הנאשם הורשע בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום וחויב בתשלום קנס בסך 3,000 ₪ (יצויין כי שיעור הקנס המקורי לעבירה זו הנו 500 ₪ ליחיד וכפל הקנס לתאגיד), ובנוסף חויב לחתום על התחייבות כספית בסך 5,000 ₪ למשך שנה.

קנס בגובה 20,000 ₪ נגזר על נאשם בגין השלכת פסולת בניין בשטח פתוח באזור פלמחים.
המשרד להגנת הסביבה הגיש תביעה כנגד רון ששון, העוסק בהובלה ופינוי פסולת, בגין השלכת פסולת בניין בשטח פתוח באזור פלמחים.
לאחר ניהול הוכחות הורשע הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום ובית המשפט הטיל עליו קנס בסך 20,000 ₪ והתחייבות בסך 100,000 ₪ להימנע מביצע עבירה למשך שלוש שנים.

קנס בגובה 12,000 ₪ נגזר על נאשם בגין השלכת פסולת בניין, ממשאית אשר בבעלותו, במגרש פתוח בהרצליה.
המשרד להגנת הסביבה הגיש תביעה כנגד הנאשם,העוסק בהובלה ופינוי פסולת, בגין השלכת פסולת בניין במגרש פתוח בהרצליה.
לאחר ניהול הוכחות הורשע הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום ובית המשפט הטיל עליו קנס בסך 8,000 ₪ והתחייבות בסך 25,000 ₪ להימנע מביצע עבירה למשך שנתיים.

בעקבות תביעת המשרד להגנת הסביבה: קנס בגובה 60,000 ₪ נגזר על הידרו-קליר בריכות שחיה בגין שינוע חומרים מסוכנים ללא הפרדה כנדרש
חברת הידרו-קליר, חברה העוסקת בין היתר, במתן שירותים לבריכות שחיה, ובמסגרת עיסוקיה מאחסנת ומשנעת חומרים מסוכנים, הובילה חומרים מסוכנים ללא הפרדה כנדרש בהיתר הרעלים שלה ובניגוד לתנאיו. בעקבות כך המשאית המשנעת עלתה באש ונשרפה בין צומת יגור לצומת סמך. כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום בגין הפרת תנאים בהיתר רעלים בנסיבות מחמירות.
במסגרת עסקת טיעון אליו הגיעו הצדדים הודתה הנאשמת והורשעה בעבירות אשר יוחסו לה ונגזר עליה קנס בסך 60,000 ₪ וכן חויבה בחתימה על התחייבות כספית בס50,000 ₪ שלא לעבור על העבירה בה הורשעאה במשך שנתיים.

קנס בגובה 15,000 ₪ נגזר על חברת ה.ש.א.ש שירותי מזון בע"מ בגין הצבת שלטים בצומת שואבה.
במהלך השנים 2002-2003 הוצבו שלטים בצומת שואבה, על כביש מספר 1, המפרסמים את ה"מסעדה הלבנונית" וצימרים "נוף הרים", הנמצאים במושב שואבה.
המשרד להגנת הסביבה הגיש כתבי אישום כנגד חברת ה.ש.א.ש שירותי מזון בע"מ ומנהלה,  ונגד בעל הצימרים. הנאשמים הודו והורשעו בעבירות המיוחסות להם, ובית המשפט הטיל על החברה קנס בסך 15,000 ₪ והתחייבות ועל כל אחד מהנאשמים האחרים הוטל קנס בסך 3,000 ₪ והתחייבות כספית בסך 7,500 ₪ למשך שלוש שנים. יצויין כי כיום הוסרו כל השלטים למעט שלט אחד, אשר לגביו הוגשה בקשה לקבלת היתר בהתאם להוראות חוק הדרכים (שילוט).

שופטת בית משפט השלום בנתניה, טלמור אביבה, הטילה קנס כספי בסך 2,500 ₪ על מר ב' בגין גרימת זיהום אוויר בלתי סביר מרכב המונע במנוע דיזל.
בעקבות הודעת תשלום קנס אשר ניתנה לנאשם בשטח הגיש הנ"ל בקשה להישפט. הנ"ל הואשם בכך כי בהתאם לבדיקה אשר נערכה ברכבו בהאצה חופשית, באמצעות ניידת לזיהום אוויר, גוון העשן עמד על 5.67 יחידות למטר. כל ערכי הבדיקות היו גבוהים מ-3 יחידות למטר (הערך אשר מעליו זיהום אוויר מרכב המונע במנוע דיזל הינו "בלתי סביר").
הנאשם הורשע בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום וחויב בתשלום קנס בסך 2,500 ₪ (כאשר שיעור הקנס המקורי לעבירה זו הינו 500 ₪ ליחיד וכפל הקנס לתאגיד). כמו כן, חויב הנאשם בחתימה על התחייבות כספית בסך 5,000 ₪ לפיה ימנע מביצוע עבירה דומה למשך שנתיים. נקבע על ידי בית המשפט כי באם לא תחתם ההתחייבות ייאסר הנאשם למשך 7 ימים.

קנס בגובה 120,000 ₪ נגזר על קיבוץ שער העמקים בגין הפעלת רפת הקיבוץ באופן בו לא טופלו השפכים כנדרש
קיבוץ שער העמקים הפעיל רפת וכן מפעל בשם "כרומגן", העוסק בייצור דודים למים חמים וקולטי שמש. הקיבוץ הפעיל את הרפת ללא רשיון עסק, והזרים החל משנת 1994 את שפכי הרפת והמפעל לשלוש בריכות אידוי ושיקוע, ומשם גלשו השפכים לתעלת ניקוז סמוכה, המהווה יובל של נחל הקישון והנמצאת בקרבה לקידוחי מי שתיה. הקיבוץ הואשם כי הזרים שפכים לתוך מקור מים או בקרבתו וכי לא נמנעו מפעולות הגורמות או עלולות לגרום לזיהום מים וכן כי השליכו פסולת ברשות הרבים, והפעילו עסק ללא רשיון.
בפסק דין אשר ניתן בבית משפט השלום בחיפה מפי כבוד השופט א. טובי אומץ הסדר טיעון בין הצדדים אשר לפיו הורשע הקיבוץ בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום וזאת על פי הודאתו. הקיבוץ חויב בתשלום קנס בסך 120,000 ₪, ובחתימה על התחייבות כספית בסך 200,000 ₪ להימנע במשך 3 שנים מביצוע העבירות בהן הורשע.

קנס כולל בגובה 264,000 ₪ נגזר על חברת תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ וגורמים נוספים הנושאים משרות בחברה בגין זיהום מקור מים מדליפת צינור דלק.
בעקבות ארוע דליפה מצינור דלק מקו אשדוד – פי גלילות בהרצליה מיום 10/8/99 הוגש כתב אישום נגד חברת תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ, מנהל תפעול בחברה ואחראי על ניטור הגנה קטודית בחברה.
בתאריך 11/5/05, הורשעו הנאשמים בעבירות המיוחסות להם בכבב האישום, בבית משפט השלום בתל אביב יפו, על ידי כבוד השופטת דורית רייך-שפירא.
ביום 22/6/05 ניתן גזר דין בהליך לפיו, חויבה חברת תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ בתשלום קנס בסך 240,000 ₪, ובהתחייבות כספית בסך 300,000 ₪ להימנע מביצוע העבירות בהן הורשעה למשך 3 שנים. על כל אחד מהנאשמים הנוספים נגזר קנס בסך 12,000 ₪.

בשנים 1998-2001 הפעילה מועצה מקומית אור עקיבא (היום עיריית אור עקיבא) באזור התעשייה הצפוני שלה אתר פסולת גושית לא מוסדר, באופן לקוי וללא פיקוח ותשתיות כנדרש, תוך גרימת ריח וזיהום אוויר עקב שריפות. לאחר הגשת כתב האישום, בעקבות בקשת המשרד להגנת הסביבה, ניתן צו שיפוטי לסגירת אתר הפסולת.
בית המשפט הרשיע את המועצה בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום והטיל עליה קנס כספי בסך 80,000 ₪ וחתימה על התחייבות כספית בסך 100,000 ₪ להימנע מעבירה במשך שנתיים.

קנס בגובה 30,000 ₪ נגזר על מטרוק אגודה שיתופית חקלאית בע"מ בגין תליית שלטי פרסומת דבר המהווה עבירה על חוק הדרכים שילוט והחוק לשמירת הניקיון.
המשרד להגנת הסביבה הגיש תביעה כנגד מטרוק אגודה שיתופית חקלאית בע"מ, בעקבות כך שבחודשים יוני – יולי 2003 נתלו שלטים בצמתים באזור אשדוד וניצנים המפרסמים את מועדון ה"מטרוק" אשר בקיבוץ חצור.
במסגרת הסדר טיעון, החברה המפעילה הודתה והורשעה בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום ובית המשפט הטיל עליה קנס כספי בסך 30,000 ₪ ובנוסף חויבה לחתום על התחייבות כספית בסך 60,000 ₪ למשך שלוש שנים.