"חלום ומעשה אינם שונים כל-כך כפי שנוטים לחשוב, כי כל מעשי בני האדם, בחלום יסודם ואל החלום ישובו"
		(תיאודור הרצל)

 

 
 

 
יום הולדתו ה"חוקי" של המשמר האזרחי נקבע למועד אישור הקמתו ע"י ממשלת-ישראל, בכ' בתמוז תשל"ד, ‎10.7.74. אך על אף שלידתו של המשמר האזרחי כרוכה בהחלטת ממשלה, בפועל הוא נוסד בהתארגנות אזרחית ולא ממסדית מספר חודשים קודם לכן.

 

 

ראשיתו של המשא"ז בהתארגנות אזרחים בצפון הארץ, אשר ביקשו להגן על שכונותיהם בעקבות שורה של פיגועים חבלניים חמורים, שאירעו לאחר סיום מלחמת יום הכיפורים, בעיקר בצפון הארץ (בקרית שמונה, בקיבוץ שמיר, במעלות, בנהריה), בבית שאן ובירושלים. פעולת הטירור במעלות נחשבת לזרז, אשר גרם להקמתו של המשמר האזרחי.

אור ליום ה - 15.5.74 חדרה חוליית מחבלים מארגונו של נאיף חוואתמה מגבול הלבנון, והשתלטה על בית- הספר "נתיב מאיר" במעלות, לאחר שרצחו שלושה מבני משפחת כהן עוד בטרם הגיעו לבית הספר. המחבלים לקחו עימם כבני ערובה ‎105 תלמידים ועשרה מורים, כולם תושבי העיר צפת, אשר שהו בנהריה במסגרת פעילות גדנ"ע. הם ניהלו עם כוחות הביטחון משא ומתן תובעני לשחרור ‎20 מחבריהם שהיו כלואים בישראל .

בפעולות החילוץ של כוחות הביטחון הישראליים נהרגו ‎21 ילדים ושלושה מבוגרים מקרב בני הערובה. ‎68 אנשים נפצעו. גם מקרב הכוחות הפורצים היו נפגעים והרוג אחד. אסון מעלות נחקק בזיכרון הקולקטיבי הישראלי כאחד האירועים הטראומטיים בתולדות המדינה. בליל ה‎15.5.74- יצאו ראשוני המתנדבים בצפת ובנהריה לשמירה ברחובות העיר, ביוזמה אזרחית מקומית ובאמצעות סיוע של תחנות המשטרה וצה"ל, אשר סיפקו נשק, אמצעים ונהלים.

בפעולות החילוץ של כוחות הביטחון הישראליים נהרגו ‎21 ילדים ושלושה מבוגרים מקרב בני הערובה. ‎68 אנשים נפצעו. גם מקרב הכוחות הפורצים היו נפגעים והרוג אחד. אסון מעלות נחקק בזיכרון הקולקטיבי הישראלי כאחד האירועים הטראומטיים בתולדות המדינה. בליל ה‎15.5.74- יצאו ראשוני המתנדבים בצפת ובנהריה לשמירה ברחובות העיר, ביוזמה אזרחית מקומית ובאמצעות סיוע של תחנות המשטרה וצה"ל, אשר סיפקו נשק, אמצעים ונהלים.
 
טראומת מלחמת יום הכיפורים, מחאה ציבורית ורעידת האדמה הפוליטית בעקבות מלחמת יום הכיפורים, במקביל לסדרת פיגועים קשים, היוו את הבסיס להקמת המשא"ז. מאות אלפי אזרחים, ללא קריאה מה"ממסד", התדפקו על דלתות תחנות המשטרה והרשויות המקומיות, ודרשו להעניק להם כלים, סמכויות ומסגרת, שתסייע למערכת הביטחון בשמירה על בטחון הפנים.
בחודש אפריל ‎1974 התקבלה החלטת ממשלה מספר ‎411 , שעסקה בהעברת האחריות על בטחון הפנים במדינה למשטרת -ישראל.

ב-‎10.7.74 התקבלה, כאמור, החלטת ממשלה על הקמת המשמר האזרחי. ההחלטה קבעה כי המשא"ז יפעל ליד משטרת-ישראל ולא בתוכה. בכל רמת פיקוד - מטה ארצי, מחוז ומרחב נקבעה פונקציה מקבילה ונפרדת למשא"ז (ראש המשמר האזרחי, מפקד מחוז המשמר האזרחי, מפקד מרחב המשמר האזרחי). ברמת התחנה נקבע מפקד המשמר האזרחי בעיר, (בערים הגדולות נקבעו מפקדי רובעים).

בשלב הראשון נפרסו כ-‎300 בסיסי הפעלת מתנדבים שכונתיים בכל רחבי הארץ, ואוישו כל תפקידי הפיקוד. פיקוד המשא"ז מנה כ-‎600 אנשי סגל בשכר, רובם מפקדים לשעבר בצה"ל, ועוד כ‎400- אנשי סגל מתנדבים שסייעו לסגל בשכר (רובם גמלאי הג"א, משטרה ומג"ב). עפ"י הצעת ראש המשמר האזרחי דאז, ניצב מולה כהן, אורגן שטח העיר בשלוש רמות - עיר, רובע ושכונה. כל עיר חולקה לרבעים, כשכל מספר שכונות היוו רובע. הנשק שהועמד לרשות המתנדבים היה קרבין ‎M - 1. הרכב שהועמד לרשות מתנדבי המשא"ז אז והיום הוא משטרתי. הרכב מיועד באופן בלעדי למשימות המשא"ז, ונושא שילוט "המשמר האזרחי".
המשמר האזרחי הפך כבר בשנה הראשונה לקיומו לזרוע מבצעית - התנדבותית, שאיפשרה לארגן את האוכלוסייה האזרחית להתמודדות עם בעיות טירור, הן במישור המבצעי והן במישור ההסברתי חינוכי. תנועת ההתנדבות שהארגון נוצר בגינה הייתה המונית. המשא"ז חדר לכל שכונה, תוך גילויי יוזמה מהאזרחים ונכונות להתנדב ולתרום.
בתום שנת הפעילות הראשונה של המשא"ז ניתן היה להצביע על האופן שבו השתלב הארגון במערך בטחון הפנים:
הוקמו מוקדי ביטחון שכונתיים (בסיסי הפעלה ) בפריסה ארצית רחבה, לצורך פעילות שוטפת ולמקרה חירום.
הוקם מערך כוננות ארצי, שכלל כיתות כוננות יום, כיתות כוננות לילה וכיתות כוננות במקומות עבודה. המתנדבים צוידו בנשק, ובשעת הצורך ניתן היה להפעילם בקריאה טלפונית מהירה. חולקו אלפי כלי-נשק לאזרחים, בעיקר לאלו שבתיהם ממוקמים בקצה השכונות, כדי לאפשר תגובה מהירה בעת הצורך. הוקמה מערכת מקיפה של ביטחון שוטף, שכללה שמירה בשכונות, הקמת מחסומים, ביקורות באוטובוסים ובמוסדות לצורך הרתעה ותגובה ראשונית.

בשנת ‎1975 נרשמה עלייה חדה בפיגועי הטירור. בירושלים בלבד אירעו ‎72 פיגועים מתוך ‎150 פיגועים בכל הארץ. תהליך ההתארגנות של המשא"ז נמשך במקביל למיסודו של הארגון. במהלך שנת ‎1975 הוכפל מספר המתנדבים, והגיע ל-‎110,000 אלף איש. מידי יממה יצאו לפעילות כ-‎4000 מתנדבים. עיקר הפעילות התמקדה בשעות הלילה, מרדת החשיכה ועד שעות הבוקר. מתנדבים הופעלו בסיורים רגליים וממונעים, כולל סיורי חוף. במקביל לפעילות השוטפת, הוקמו כיתות כוננות שכונתיות, שניתן היה להפעילן בשעת חירום עד הגעת כוחות הביטחון (כיתות יום, כיתות לילה, כיתות כוננות במוסדות, בבתי-ספר ובמפעלים). כחלק ממיסודו של המשא"ז ומהתמקצעותו, הוחל בבניית תכניות הדרכה, שכללו הדרכה בנשק (כולל מטווח), נוהלים, קשר, עזרה ראשונה וניתוח אירועים. תכניות הדרכה, מיוחדות נקבעו לסגל הקבע, ונבנה מסלול הכשרה, הכולל ימי עיון והשתלמויות וכן השתלבות בהדרכות משטרתיות שונות.

השנים הראשונות אופיינו בקשיים רבים בתחום הלוגיסטי (הפעלת מערכות קשר, קליטת כלי-נשק, פתיחת בסיסי הפעלה חדשים וכו'). על הקשיים הארגוניים ועל קשיי השליטה בארגון התנדבותי כה גדול, הפרוס בכל רחבי הארץ וכולל את כל גווני החברה הישראלית, חיפו ההתלהבות הראשונית והנכונות להירתם לעשייה הבטחונית. בנוסף, נוצרו קשיים בשיתוף הפעולה עם המשטרה. במרבית המקומות פיקדו על הערים ועל מרחבי המשא"ז קציני צה"ל לשעבר, בדרגות זהות לפיקוד המשטרתי במקום, תוך קיום מערכת נפרדת "ליד המשטרה" כפי שקבעו פקודות הארגון.
בשלבי ההתארגנות הראשונית קיבל המשא"ז סיוע מצה"ל, מהג"א וממג"ב. ניתנה הקצאה מסודרת מארגונים אלו של ימי מילואים ושל כוח אדם. הסיוע נקבע לתקופה מוגבלת, עד להתארגנות מסודרת ועד שהארגון יעמוד על רגליו.

 
משנת ‎1977 החל תהליך הבחנה בין מתנדב פעיל לבין מתנדב שאינו פעיל, וכתוצאה מכך נערכה בחינה של רמת הפעילות בקרב המתנדבים הרשומים במשמר האזרחי. הבדיקה הביאה לקביעת נוהלים, שהסדירו את הקריטריונים להתנדבות פעילה (מספר שעות מינימום של התנדבות בחודש), ולגריעת מתנדבים ממצבת כוח האדם, אשר לא עמדו במכסת השעות. עד שנת ‎1979 מנה הגרעין הקבוע, שהתמיד בהתנדבות רצופה מאז ‎1974 כ-‎30.000 מתנדבים.
"משמר הישובים" במשמר-הגבול - ‎1977
בתחילת ‎1977 הוחלט לארגן מחדש את יחידות מג"ב, העוסקות בשמירה על המגזר החקלאי ובחבלות בציוד וברכוש. המסגרת המקבילה של המשא"ז באזור הכפרי כונתה "משמר הישובים". תקני הסגל של מסגרת זו הועברו מתוך אלף התקנים הראשונים שקיבל המשא"ז, עפ"י החלטת הממשלה ב-‎1974.
במסמך ההקמה נקבע, כי "משמר הישובים" יעסוק בהענקת תחושת ביטחון בישובי קו העימות, ייעל את סדרי השמירה במגזר החקלאי, וייאמן בצורה אינטנסיבית יותר את התושבים בהפעלת נישקם האישי. רכזי הביטחון בישובים החקלאיים והכפריים קיבלו סמכויות רחבות ואמצעים נוספים. כיום, מפעיל "משמר הישובים" כ-‎4,500 מתנדבים, המסייעים לשוטרי מג"ב. פעילותם מתמקדת בעיקר במניעה ובטיפול בגניבות חקלאיות (ציוד, תוצרת ובעלי חיים). המתנדבים הינם אנשי ההתיישבות העובדת, לאחר שירות צבאי בני ‎21 ומעלה. במסגרת המשא"ז עוברים מתנדבי "משמר הישובים" קורסים של מפקדי בסיסי הפעלה, מפקדי מטווחים וקורסים ל"קצינים מתנדבים". כמו-כן מתבצעת חניכה במסגרת תחנות המשטרה ובגושי הישובים. המתנדבים במג"ב מבצעים את פעילותם על גבי ג'יפים בלבד (אין בסוג התנדבות זה סיור רגלי), כשהם לבושים במדי מג"ב.
שילוב מתנדבים במבצעים משטרתיים גדולים
 
ביקורו של נשיא מצרים אנואר סאדאת בשנת ‎1977 חייב את משטרת- ישראל לתכנון של אחד ממבצעי שמירת הסדר והאבטחה הגדולים והמורכבים שידעה המדינה עד כה. "מבצע שער" היה המבצע המשמעותי הראשון שבו שולבו מתנדבי המשא"ז בפעולות בתחנות המשטרה, שהתרוקנו כמעט כליל משוטריהן, ואפשרו במקביל פריסת כוחות גדולים באבטחת צירים ובפעילות אבטחה שוטפת.

מאז "מבצע שער" משולבים מתנדבי המשא"ז בכל מבצע, ומסייעים למשטרת-ישראל בהצבת מחסומים, בסיורים, בביצוע סריקות ובהחלפת שוטרים בתחנות, בכל מבצע המחייב אבטחה רחבת היקף (לוויות ממלכתיות, ביקורי א"חמים ובחירות).
תחילת שנות ה‎80- - שילוב המשא"ז בפעילות למניעת עבריינות
שנות ה‎80- הראשונות היוו התחלה של שינוי תפיסה במבנה המשמר האזרחי, באירגונו וביעדיו. בתכנית העבודה לשנת ‎79' - 80' צוינו הגברת שיתוף הפעולה עם המשטרה למניעת עבריינות ושילוב אנשי המשא"ז בפעילות משטרתית בלתי שיגרתית. בכל מרחב בעיר אחת לפחות, הוצע להתחיל בניסוי של ארגון קבוצות מתנדבים במסגרת "היחידות המיוחדות", אשר בנוסף לתפקידיהן בנושא בטחון הפנים, ישולבו גם במשימות שיטור ולחימה בעבריינות. בנוסף, הוחלט לעודד גם התנדבות בתחום הפיקוח על התנועה, בהכוונתה המקצועית של מחלקת התנועה במטה הארצי.
במקביל, הורחבו תחומי פעילותו של המשא"ז למישור החברתי קהילתי, ותרומה קהילתית התקבלה כחלק חשוב מהעשייה ההתנדבותית במסגרת המשמר האזרחי.
הקמת היחידה לקשרי קהילה משטרה (ילק"מ) - ‎1981
בעת הקמתה של היחידה לקשרי קהילה ומשטרה בשנת ‎1981 היא הוכפפה ללשכת המפכ"ל, אך לאחר שנתיים, הועברה למשא"ז, והשפיעה על אופיו של הארגון ועל יעדיו. יחידה זו ביצעה פרויקטים קהילתיים-משטרתיים שונים בתחום מניעת עבירות, ניידות שכונתיות, סימון רכוש, התקנת אמצעי מיגון, הדרכה וייעוץ לקשישים בשיתוף מלא של מתנדבי המשא"ז.
מהפכת "היחידות המיוחדות"
הקמתן של יחידות מתנדבים בתחומים הקשורים למניעת פשיעה ולתנועה החל עוד בסוף שנות ה‎70, באופן ספורדי במקומות שונים (מרחב ירושלים, מרחב שפלה, מרחב ירקון ומרחב דן). "היחידות המיוחדות" נקראו בתחילה "יחידות שיתוף פעולה". הקמתן נבעה בעיקר מרצונם של מתנדבים רבים לסייע למשטרה בתחומי פעילות ייחודיים - קהילתיים או לחלופין - מקצועיים משטרתיים, כגון בילוש, נוער, סיור ותנועה. התהליך לווה בחששות כבדים, הן מצד המערכת המקצועית המשטרתית והן מצד פיקוד המשא"ז. החשש המרכזי התמקד בעובדה, שאזרחים מתנדבים, הלבושים מדים "יוכנסו לנעלי שוטר", יופיעו בציבור כשוטרים לכל דבר יגרמו לבלבול בציבור ויפגעו בעבודת המשטרה. למרות החששות הכבדים נמשך תהליך זה והוא מתפתח מאוד גם בימים אלה. כיום, פועלות בהצלחה רבה יחידות רבות, חלקן במדים, בתחומים מגוונים: סיור, תנועה, צלפים, שיטור ימי, חילוץ נעדרים, צוללנים, מתורגמנים, יומנאים, זיהוי קורבנות אסון, בילוש, תיירות, עבריינות נוער, איכות סביבה, תחבורה ציבורית וטרקטורונים.
בתחילת שנות ה-‎80 ' החלה גם האבחנה בין משא"ז "קלאסי", העוסק בביצוע סיורי בט"ש רגליים או רכובים, בדרך-כלל בשכונות המגורים של המתנדבים לבין ה"יחידות המיוחדות", העוסקות בתחומים משטרתיים וקהילתיים.
המשא"ז גשר לקהילה - המלצות ועדת קופל - ‎15.11.82
ב-‎15.11.82 הוקמה ועדה ברשות פנחס קופל (שהתמנה ע"י שר הפנים דאז, ד"ר יוסף בורג), כדי לבדוק את מטרות המשא"ז ואת דרכי הפעלתו. חלק גדול מהמלצות ועדת קופל עסקו בהרחבת יעדי המשמר האזרחי - מהיעד המקורי - (לחימה בפח"ע) לסיוע למשטרת -ישראל בתפקידיה היעודיים במניעת הפשיעה ובעזרה לקהילה. בכך נתנו ההמלצות לגיטימציה לתהליכים, שהתקיימו כבר כשלוש שנים במקומות שונים ברחבי הארץ. בנוסף, קבעה הוועדה, כי היחידה לקשרי משטרה -קהילה, שהוקמה ב‎1981, תצורף למטה המשמר האזרחי, ותפעל מתוכו. זאת, מתוך ראיית המשא"ז כמכפיל כוח לקידום משטרה קהילתית. המהלך של הכפפת יחידה משטרתית למטה המשא"ז, במקביל להקמת היחידות המיוחדות, שחלק ממתנדביהן לובשים מדי משטרה, היוו את הצעדים הראשונים בתהליך שילובו המלא של המשא"ז בתוך המשטרה.
שילוב המשמר האזרחי במשטרת ישראל - ‎1986
בשנת ‎1985 הוצגה תכנית העבודה האסטרטגית למשטרה , "רשת ב' ", שנועדה לשנים ‎1986 - 1990. תכנית זו עסקה, בין היתר בהתייעלות פנימית, שביטויה המעשי היה איחוד מטות מג"ב ומשא"ז בתוך המשטרה ה"כחולה", במטרה לאייש תקנים במגזר המבצעי. מבחינת המשא"ז, תהליך האיחוד עם המשטרה הביא לביטול המפקדות העצמאיות, ולשילובן בתוך מערך הכוחות הטריטוריאלי של המשטרה. תהליך זה הושלם ב-1.2.86. לשילובו של המשא"ז במשטרה לא הייתה השלכה ישירה על פעילות המתנדבים. תהליך האיחוד לווה בהתנגדויות ובחששות כבדים, בעיקר לגבי אובדן השליטה על האמצעים המיועדים למתנדבים והעברתם למשטרה. כמו-כן, הועלה חשש לצמצום סמכויות אגף המשא"ז בתוך משטרת -ישראל, וכן במתן דגש על הקמת יחידות מיוחדות על חשבון המשא"ז הקלאסי. ב‎1987, היה המשא"ז פרוס ב‎83 רשויות, ומספר המתנדבים בו עמד על כ- ‎49,000. בדיעבד, ניתן לציין, כי למרות הקשיים שצוינו, האיחוד של המשא"ז עם המשטרה השביח את עבודת משטרת-ישראל ותרם לה רבות באבטחת אירועים גדולים בתפקוד שוטף בחגים ובשבתות, בתקופות הדורשות תגבורים רבים וביישומם של פרוייקטים קהילתיים שונים.

 

 
בשנות האינתיפאדה שוב עלה הצורך בהפניית משאבים משטרתיים רבים לטיפול בנושא בטחון הפנים. בשנים ‎1988 - 1989 חלה תפנית בשיטות הפעולה של הפלסטינים, בעיקר באזור ירושלים. הפרות הסדר שאירעו בשטחים, גלשו אל לב ליבה של עיר הבירה. השינוי חייב היערכות חדשה של המשטרה (מבצע "במחשבה תחילה"). מתנדבי המשא"ז התפרסו בשכונות הקרובות לשכונות הערביות ולשכונות במזרח העיר. המשמר האזרחי, בעיקר בירושלים, קיבל על עצמו את האחריות לתגבר (יחד עם השוטרים) את השכונות הנמצאות בקו התפר עם שכונות ערביות (אבו-טור, גילה, הרובע היהודי, פסגת זאב, נווה יעקב ורמות). במהלך ‎1989 הלכו וגברו אירועי האלימות, יידויי האבנים , דקירות הסכינים וזריקת בקבוקי התבערה (כ- ‎120 אירועים בשבוע). היערכות המשא"ז חייבה ניצול כוח אדם מתנדב בשכונות, בערים ובמגזר החקלאי לסיורים, לתצפיות, לאבטחה ולבדיקות אוטובוסים, ובמקביל גם כדי למלא בתחנות המשטרה מכל רחבי הארץ את מקום השוטרים שעסקו בתגבורים חוזרים ונשנים בירושלים. מקומו של המשא"ז הפך למרכזי ביותר בניהול שגרת חיים תקינה ככל האפשר בערים ובישובים. מתנדבים במדים החליפו שוטרי סיור, קציני משא"ז וקצינים מתנדבים, החליפו את הקצינים בתחנות. יכולתה של המשטרה להתמיד במבצע "במחשבה תחילה" נבעה מהיכולת למלא את השורות במתנדבים. מעורבות המתנדבים בפעילויות המשטרתיות איפשרה להעביר כוחות משטרתיים בעיקר לירושלים ולאזור ה"משולש", בתקופות שהיה צורך בכך, בלי להפקיר לחלוטין את שירותי המשטרה בכלל הערים.

תקנות המשמר האזרחי - 1989 

בחודש ינואר ‎1989 נכנסו לתוקפן תקנות המשטרה החדשות, ובהן "תקנות המשטרה - משמר אזרחי, סיוע לפעילות משטרה, התשמ"ט - ‎1989". זאת, בעקבות חקיקה בכנסת לתיקון פקודת המשטרה סעיף ‎49ב' לחוק בתוספת לס"ק (ב'). סעיף זה קבע, כי "המשטרה רשאית להסתייע במשמר האזרחי ... לשמירת בטחון הנפש והרכוש". כמו כן פירטו התקנות את התחומים, שבהם רשאית המשטרה להסתייע במשא"ז - סיור, תנועה, בילוש, שיטור ימי, תיירות, חילוץ נפגעים, פרשים, סיוע למערך החבלה וצלפים. עם חקיקת החוק ותיקון תקנות המשטרה, הפך המשא"ז לחלק בלתי נפרד ממשטרת -ישראל, ותחומי פעילותו הוגדרו בחוק, כולל ההכשרות הנדרשות, כתנאי להפעלה המקצועית של המתנדב.

המשמר האזרחי במלחמת המפרץ - 1991

יום לפני תחילת מבצע "סופה במדבר" ב-15.1.91, הוכנסו לכוננות משטרת-ישראל והמשמר האזרחי . עשרות טילים מסוג "סקאד" שוגרו לישראל מעירק.מתנדבי המשמר האזרחי, ובמיוחד מתנדבי היחידות המיוחדות, היו למרכיב חשוב וחיוני בשמירה על הסדר הציבורי. המתנדבים סייעו לאזרחים, ועזרו בסגירת אזורים ובפינוי נפגעים ברמת-גן (העיר שנפגעה יותר מכל עיר אחרת מטילים) כיתת כוננות מרכזית הופעלה מבסיס ההפעלה במרכז העיר. מתנדבים אלו סייעו מאוד למשטרה המקומית בעזרה לנפגעים ובהשלטת הסדר הציבורי במקום.

 

 

גיוס חרדים למשא"ז
המשמר האזרחי כארגון התנדבותי בטחוני שבו משולבות כל שדרות העם, כולל גם מתנדבים מהמגזר החרדי. קהילות כקהילת חסידי גור באשדוד וכן מספר שכונות בבני ברק ובירושלים הצטרפו למשא"ז. מתנדבי משא"ז משרתים גם במבוא ביתר, בקריית יערים ובמקומות נוספים. המתנדבים החרדים עוברים אימונים בנשק, ומאורגנים לשמירה בשעות הלילה באופן זהה למתנדבים במגזרים האחרים, ע"י מפקד בסיס ההפעלה באזור מגוריהם. בבני -ברק מאבטחים מתנדבי המשמר האזרחי בתי -כנסת, עצרות המוניות, חתונות ואירועים בחצרות של אדמו"רים ובישיבות. בעיר פועל צוות מיוחד של מתנדבי משא"ז לאיתור נעדרים.
היחידות לזיהוי קורבנות אסון (זק"א)
יחידות אלה עוסקות באיסוף חלקי גופות וזיהוי גופות בעת פיגוע, בעת אסון המוני ובעת תאונות -דרכים. ביחידות אלו משרתים גברים נשואים חרדים ודתיים. הן כפופות מקצועית למחלקה לזיהוי פלילי (מז"פ) וארגונית למשמר האזרחי. כיום קיימות שש יחידות זק"א בכל מחוזות המשטרה . פעילותן החלה בשנת ‎1989 בעקבות הפיגוע בקו האוטובוס ‎405, בו דרדר מחבל אוטובוס לתהום באזור קריית יערים. עבודתם באירוע זה התבצעה במסגרת ארגון "חסד של אמת", העוסק בזיהוי נפטרים עפ"י ההלכה.

משמר אזרחי בשטחי יהודה ושומרון

הקמת המשמר האזרחי בשטחי יהודה ושומרון הייתה תהליך ארוך, ולוותה בוויכוח ציבורי נוקב, בין מחייבי הכנסת המשא"ז לשטחים אלה לבין אלו ששללו רעיון זה. מאז תחילת האינתיפאדה הוגשו בקשות חוזרות ונשנות של מתיישבי יהודה ושומרון להקים משא"ז בישובי השטחים. שר הביטחון דאז, משה ארנס, החליט בחודש יוני ‎1990, שיוקמו בשלב ראשון משרדי משמר אזרחי באריאל ובקריית ארבע, ובהמשך גם בישובים נוספים. בשנים שבין ‎93' - 94' הונחה התשתית להקמת בסיסי משא"ז בשאר הישובים היהודיים ביהודה ובשומרון. התהליך היה ארוך, וחייב את אישורו של אלוף הפיקוד לגבי כל ישוב וישוב בנפרד.

כמו כן, הוצא צו מיוחד של אלוף הפקוד, 
ובו צויין, שמתנדבי משא"ז בשטחים יפעלו אך ורק לצד שוטרים ולא באופן עצמאי. עוד הוחלט, כי באזור זה יגויסו למשא"ז מתנדבים ליחידות המיוחדות בלבד, ובמכסות מוגבלות בהתאם למספר השוטרים ולאמצעים שבאזור. מאז ‎1991 פועלים המתנדבים ביהודה ובשומרון ביעילות רבה , והם מהווים מכפיל כוח רב-ערך לתחנות המשטרה באזור.

גיוס בני-מיעוטים למשמר האזרחי
מאז הקמת המשמר האזרחי ב‎1974- משרתים בני מיעוטים בבסיסי המשמר האזרחי בערים המעורבות במסגרת משא"ז אבטחה. ב‎1992- הוחל בגיוס מתנדבים מהמגזר הבדואי, הדרוזי והצ'רקסי, אשר שירתו בצה"ל ל "יחידות המיוחדות" של משא"ז. ב‎2.5.95- חתם השר לבטחון הפנים, משה שחל, על אישורים להקמת בסיסי משמר אזרחי בטירה ובקלנסואה ב"משולש". אלו היו הישובים המוסלמים הראשונים, שבהם הוקמו בסיסי משא"ז. ההחלטה להקימם נבעה מפניית פרנסי ישובים אלו למשטרה, לאחר עלייה בפשיעה ובתאונות הדרכים. ההחלטה התקבלה לאחר התלבטויות בקרב הפיקוד המשטרתי, בשל חלוקת נשק למתנדבים. עם קבלת ההחלטה והצלחת יישומה בפועל , הולכת ומתחזקת המגמה לפתיחת בסיסי משא"ז נוספים בישובים הערביים, וכן להקמת מרכזי שיטור קהילתיים הפועלים במשותף עמם.
עיטור ההתנדבות - ‎1998
ב‎3.11.98- אושר לראשונה ע"י ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים, עיטור ההתנדבות למתנדבים במשמר האזרחי. בטקס העיטורים של שנת התשנ"ט (דצמבר ‎98') העניקה משטרת-ישראל לראשונה את עיטור ההתנדבות לשני מתנדבים במשמר האזרחי, לצד העיטורים המוענקים מידי שנה לשוטרי הקבע. בהחלטת ועדת השרים נקבע, כי מתנדב יקבל עיטור אם בתרומתו הוכיח "...תרומה בלתי רגילה להשגת יעד מיעדיי המשמר האזרחי, במעשה בודד או בגילויי התמדה או דבקות מופתית במטרה". 

 
 

 
ב-‎1.1.99 הוקם במטה הארצי אגף קהילה ומשמר אזרחי. אגף זה איחד את היחידה לשיטור קהילתי עם אגף המשמר האזרחי. היחידה לשיטור קהילתי הוקמה בינואר ‎1995, והוכפפה ישירות ללשכת מפכ"ל. יחידה זו עסקה בפיתוחם של דפוסי פעילות המשותפים למשטרה ולקהילה (רשויות מקומיות, ארגונים קהילתיים, בתי-ספר, מתנס"ים) במאבק בפשיעה. פיתוח והרחבה של דפוסי פעילות אלו התקיימו במסגרת החלטה אסטרטגית של משטרת- ישראל לאמץ ולהרחיב דפוסים נוספים של משטרה קהילתית.
בתקופת הקמת האגף היו כ-‎50.000 מתנדבים (כ‎14.000- מהם פעלו במסגרת היחידות המיוחדות).
אגף הקהילה והמשא"ז פיתח פרויקטים קהילתיים ייחודים כקורסים להתגוננות נשים בשיתוף נעמ"ת וכמחנות קיץ לנוער "נאמן משטרה" (יחד עם מחלקות עירוניות לקידום נוער) כמו כן הורחב פרוייקט "בית ספר בטוח" ונוספו בתי-ספר תיכוניים שבהם פועלת מגמת קרימינולוגיה ומשטרה.
דגש רב מושם במסגרת פעילות האגף על פיתוח שירותי משטרה וגיוס מתנדבים במגזר הערבי. (מצבת המתנדבים במגזר זה עלתה מ כ-‎350 איש ב-‎1998 ל-‎1862 בשנת ‎1999). כמו כן, הושקעו מאמצים רבים בהכשרות ובפיתוח תורה כתובה בנושא הטמעת הגישה השירותית בקרב שוטרים.

ניצב יעקב רז מונה לעמוד בראש האגף החדש מיולי 1998 ושימש בתפקיד עד סוף שנת 2000.

בחודש ינואר בשנת 2001 מונתה ניצב אסתי דומיניסיני לראש אגף קהילה ומשא"ז.

שנת 2001 הוכרזה ע"י האו"ם כשנת ההתנדבות. המשמר האזרחי יצא בפרסום הסברה תחת הכותרת "התנדבות בתנופה". אירועי אוקטובר 2000 חייבו במהלך שנת 2001 גם היערכות מבצעית והסברתית הממוקדת בביטחון.

השנים 2002-2003 התאפיינו בחזרה לשורשים. אינתיפאדת אל אקצה, המצב הביטחוני

הקשה ומאמץ ההסברה לגיוס מתנדבים, הביאו לגיוסם של למעלה מ-50,000 מתנדבים חדשים בתוך שנתיים. השיא היה בשנת 2002 עת גויסו 38,243 מתנדבים, ומצבת המתנדבים עלתה ב-41% (76,000).

מעבר לתנופת ההתנדבות הגדולה, ארגונים רבים מתחום הקהילה , ארגוני התנדבות, גופים מסחריים, משרדי ממשלה וגם תורמים מקהילות יהודיות מחו"ל נרתמו לסייע להתנדבות.

תרומה גדולה של יהדות צפון אמריקה, באמצעות הסוכנות היהודית, איפשרה רכישתם של 39 ניידות לביטחון בשכונות, ובתוך שנה השלמה ל100. כמו כן נרכשו 400 מכשירי קשר נישאים ו-10 ממסרים.

עמותת אור ירוק העבירה 22 ניידות תנועה נוספות במהלך שנת 2001 (בסה"כ רכשה 100 ניידות).

הוקמו מספר יחידות עם המשרד לאיכות הסביבה, נוספו עשרות יחידות חדשות למשמר השכונה וכן הוקמו גם יחידות "משמר בתי-הספר".

בעקבות אירועי אוקטובר 2000 עלה מספר המש"קים הפועלים בקרב האוכלוסייה הערבית מ-15 מש"קים ל-57 מש"קים.

בשנת 2004 מונה תת-ניצב ראובן אריאב לממלא מקום ראש אגף קהילה ומשא"ז.

שנת 2004 עמדה בסימן אירוע שלושים שנות התנדבות במשמר האזרחי.

האירוע שפתח את החגיגות נערך במעלות, ובנוסף לו נערכו במחוזות, בערים ובישובים חידון ידיעת משא"ז לנוער, ואירוע מרכזי גדול באתר בלטרון.

ניצב דוד קראוזה לראש אגף קהילה ומשא"ז לתקופה של שלושה חודשים. בתקופה זו המשיך בכיווני העשייה של האגף בתחומי ההתנדבות והשיטור הקהילתי ובהערכות לשנת 2005.

ההתנתקות

בחודש פברואר 2005 מונה ניצב משה מזרחי לראש אגף קהילה ומשא"ז. שנת 2005 עמדה בסימן ההתנתקות  מרצועת עזה. קצינים רבים מהאגף נטלו חלק באחד המבצעים הגדולים ביותר בהם השתתפה משטרת-ישראל מאז הקמתה. במסגרת זו הוטלה על האגף האחריות להקמת מרכז מידע לציבור במהלך מבצע ההינתקות.

מרכז המידע איחד גורמי משטרה, צה"ל ומנהלת סל"ע (סיוע למפוני עזה ושומרון) במטרה ליצור כתובת אחידה למתן מענה לפניות הציבור במכלול הסוגיות הנוגעות למבצע ולהשלכותיו. בנוסף היה אחראי האגף להפעלת מרכז תקשורת כולל תיעוד, דברור והכשרות, לצד מערך של קצינים דוברי שפות זרות.

באותה שנה החל פיתוח מיזם ברק-בטחון רב קהילתי, המאחד את כלל הגורמים המשטרתיים לצורך ניצול מלא של סמכויות, של ידע ושל משאבים למניעת עבריינות לסוגיה. מתנדבי האבטחה יחד עם השוטרים הקהילתיים, עם שוטרי התחנה, עם גורמים עירוניים ועם ארגונים קהילתיים פועלים יחדיו להגברת ביטחונם האישי של התושבים באזור מגוריהם. זאת למניעת תופעות שליליות, המטרידות את התושבים כעבריינות רכוש, חטיפת תיקים, בריונות, הקמת רעש, ונדליזם ועוד.

בהמשך פותח מיזם ברק לגיל הזהב בשותפות עם אשל/ג'וינט ישראל בסיוע משרד הרווחה/השירות לזקן , רשויות מקומיות עמותות וארגונים למען הזקן. מטרות המיזם הן: לשפר את הביטחון האישי של הזקנים בביתם ומחוץ לביתם, למנוע עבירות כלפיהם, במקומות מועדים לפורענות ולשפר את מודעותם עצמם ואת מודעות אנשי מקצוע ומטפלים לגבי הצורך בדיווח על פגיעה והתעללות בזקנים. במסגרת זו פועלים השוטרים הקהילתיים יחד עם נציגי הקהילות התומכות בשכונות בהן יש ריכוזי זקנים וביניהם עולים חדשים, חרדים וערבים. תחומי הפעילות מתמקדים במניעה ליווי זקנים לבנקים וחזרה לבתיהם ע"י בני- נוער המגויסים למשא"ז ביום קבלת הקצבאות וליווי ליציאה חברתית,זאת לצד פרסום והסברת כללי זהירות בבית ומחוצה לו, לצורך הגברת ביטחונם של הזקנים ולצמצום תופעות הפשיעה כלפיהם.

מלחמת לבנון השנייה

 בקיץ 2006 מונה ניצב אהרון פרנקו לראש אגף קהילה ומשא"ז.  קיץ 2006 עמד בסימן מלחמת לבנון השנייה. המשמר האזרחי חזר לייעודו המקורי עת הפך העורף לחזית וישובי הצפון היו תחת מתקפת טילים במשך שלושים ושלושה ימים. המתנדבים היו שותפים לאחריות על הביטחון והיו מעורבים בשמירה על שלומם של התושבים, שנאלצו לשהות כל העת במקלטים. המעורבות ראויה לציון, במיוחד לאור העובדה שחלק מתושבי הצפון עזבו לאזור המרכז (בתוכם גם משפחות המתנדבים), מעורבות המתנדבים בפעילות הביטחונית שימשה כמעטפת קהילתית תומכת ומסייעת, לצד כוחות הביטחון והשוטרים.

בצד פעילותם הברוכה של מתנדבי הצפון הגיעו פניות ממתנדבים רבים, בכל הארץ, שביקשו להצטרף ולסייע לחבריהם בצפון. יחידות החילוץ, התצפית ומשמר הגבול, בתוספת מתנדבי יחידות מיוחדות עלו צפונה כדי לסייע. הרצון לתרום, השותפות והמעורבות בפעילות ההתנדבותית, תרמו לחיזוק החוסן החברתי וכושר העמידה של התושבים.

במסגרת מלחמת לבנון השנייה נפלו 7 מתנדבי משא"ז, מכל הארץ, במסגרת שירותם הצבאי. מתנדב אחד נהרג מפגיעת טיל במוסך הרכבת בחיפה. יהא זכרם ברוך.

ביחד שווה יותר

במאי 2007 מונה ניצב עוזי רוזן לתפקיד ראש אגף קהילה ומשא"ז.

לתפיסתו היווה האגף חלק בלתי נפרד ממשטרת-ישראל. המש"קים ומתנדבי המשמר האזרחי מהווים מכפיל כוח ורווח מכריעים למשטרה ותרומתם מתורגמת ממונחים של ערך למונחים עסקיים ומדידים.

מכאן חויב האגף לתמוך לסייע ולהשיג תוצאות, שכל מטרתן- השגת יעדי משטרת-ישראל, כפי שהוגדרו בשלושה מישורים מרכזיים:

א. מאבק נחוש בפשיעה, בעבריינות לשם חיזוק הביטחון האישי של הציבור.

ב. חיזוק יחידות הקו הקדמי, תוך שימת דגש על  תחנות המשטרה ומבחינתנו חיזוק המש"קים.

ג. מאבק עיקש בנגע של תאונות-הדרכים וצמצום מספר ההרוגים בהן.

כל אלה נועדו להעלאת איכות חייו וביטחונו האישי של הציבור.

 

האגף החל בפיתוח מהלך אסטרטגי ארוך טווח, שמטרתו לייעל משמעותית את השיטור הקהילתי ואת הפעלת המתנדבים במשטרת-ישראל.

 במסגרת זו עלה הצורך לבחון את הפעילות ואת המיזמים השונים שהתנהלו באגף ובמערך בכללותו ולקבוע סדרי עדיפויות, תוך שימוש ביתרון היחסי של האגף, באיכות ובכמות המתנדבים, ברמת הסגל ובידע המקצועי המצטבר על בסיס ערכי הארגון.

ב-11 ביוני 2007 אישר סגל הפיקוד הבכיר בראשות המפכ"ל שינוי מהותי בפעילות אגף קהילה ומשמר אזרחי. במסגרת שינוי זה יצאה לדרך תכנית להקמת מרכז שיטור קהילתי אחוד, הכולל מפקד מרכז שיטור קהילתי, שוטר קהילתי (במשרה מלאה) ומפעיל מתנדבים המסייע בפתיחת המש"ק ובהפעלת המתנדבים. לפי התכנית נקבעה למש"ק אחריות טריטוריאלית, הפעלה ממוקדת לפי צורכי התחנה ויעדיה, ומדידת הפעילות על-פי קריטריונים מוגדרים ומדדים ברורים.

השילוב בין שיטת שיטור, הנחשבת למתקדמת מסוגה, לבין ארגון ההתנדבות המשטרתי הגדול בעולם, הניב מודל מצליח, שעלותו מצומצמת והישגיו רבים. דובר בקפיצת מדרגה באגף ובמשטרת-ישראל- הפיכת השיטור הקהילתי והמתנדבים לקו ראשון ומשמעותי בקידום כיווני הפעולה של המשטרה. התכנית איפשרה קידום מפקדי הבסיסים, התמקצעות משטרתית והפיכת מיזם ברק לשיטת הפעלה לכלל המתנדבים. במקומות שבהם נוסתה מתכונת ההפעלה החדשה, הושגו תוצאות מרשימות.

מעבר לכך, המשיך האגף בפעילויות הנוספות והחשובות ובהן: "עיר ללא אלימות", "מתנדבים בתנועה", טיפול בתבחיני גיוס ופרישה, ביסוס ומיסוד יחידות החילוץ, שיפור מקצועיות מערך המתנדבים וטיפוח המתנדב, פריסת האגף בשילוב תכנית העבודה של אק"מ במסגרת תר"ש (תכנית רב-שנתית) ויישום רה-ארגון באגף.

העשייה בתקופה זו התמקדה בתהליכים האסטרטגיים הבאים:

· יצירת המש"ק המשולב ככלי להשגת יעדיה המרכזיים של משטרת-ישראל.

· קביעת מפתחות תקינה של יחידות מתנדבים בהתאם לצרכים.

· פיתוח אפיקי התנדבות חדשים במענה לאיומי הייחוס ולצרכי הארגון.

· הכנת תכנית יישום לאגף השיטור, שהקמתו אושרה ע"י ספ"כ משטרת-ישראל והמפכ"ל.

בפיתחה של שנת ה35 למשמר האזרחי ניתן לומר כי מרכז השיטור הקהילתי הפך להיות גורם בעל משמעות המסייע למשטרה בהשגת יעדיה, באמצעות חיזוק יכולות הלחימה בפשיעה של מערך האק"מ וקידום עבודת המש"ק המשולב.

דרך חדשה

המשימה המרכזית שעמדה בפני האגף בשנת 2010 הייתה המשך מיצוב המערך, תוך שדרוג תהליכי המיון הגיוס וההכשרה, כגורם מרכזי המסייע ישירות להשגת יעדי הארגון  על-פי עקרונות השיטור הקהילתי. וכן חיזוק כלי ההסברה ופיתוח יזמות וחדשנות.

דגשי הפעילות היו :

• הפעלת המערך הפרוס של המש"קים והמתנדבים על-פי כיווני העשייה של הארגון בתחום האכיפה לצד המניעה.
• המשך בניית מסגרות התנדבותיות איכותיות ומקצועיות, שיהוו מכפיל כוח למשטרת-ישראל. 
• הידוק יחסי הגומלין בין המטה לבין יחידות השטח, ויצירת תהליכי עבודה משותפים.
• ניהול ופיתוח המשאב האנושי של מטה אק"מ והמערך הפרוס.
• תמיכה לוגיסטית ופיתוח טכנולוגיות מתקדמות בהתאם לצרכים במערך האק"מ על יחידותיו.

במאי 2010 מונה ניצב יורם הלוי לתפקיד ראש אגף קהילה ומשא"ז.

ניצב הלוי החל בפעילות ענפה לחיזוק איכות המתנדב תוך שינוי שיטות המיון, הגיוס וההכשרה, והמשיך בחיזוק כיווני העשייה העיקריים של האגף.

המשמר האזרחי עבר שינויים רבים בצביונו הן בהיבט ההתנדבותי והן בהיבט הקהילתי, מאז הקמתו בשנת 1974, בעקבות אירועים ביטחוניים קשים, שפקדו את מדינת –ישראל.

מערך ההתנדבות במשטרת-ישראל מהווה את מכפיל הכוח המשמעותי והגדול ביותר מקרב גופי ההתנדבות במדינה.

ניצב הלוי הורה על בחינת הבעיות עימן מתמודד האגף לאור דו"חות ביקורת, שהתפרסמו בשנים האחרונות.

נתוני הבקרות הצביעו על: תחלופה גדולה של מתנדבים מדי שנה, במיוחד במהלך השנה הראשונה להתנדבות. חוסר מקצועיות מספקת בהכשרת המתנדבים בדגש על מתנדבי האבטחה, העדר תשתית מחשוב ראויה לניהול ובקרת תהליכי עבודה ופעילות מבצעית. חקיקה ונהלים שאינם עולים בקנה אחד עם צרכי השטח והפעילות השוטפת.

הנחות היסוד של ניצב הלוי גרסו כי התמקדות במקצועיות המתנדבים ובהקצאת "סל כלים" מתאים יסייעו להצלחת פעילות המתנדבים בביצוע תפקידם במקצועיות וביעילות, ויגבירו את תחושת השליחות והמחויבות ההדדית בין מערך המתנדבים לבין שוטרי משטרת-ישראל.

כל אלה הביאו את ראש אק"מ, ניצב יורם הלוי, זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד, להנחות את המטה לבצע ניתוח של תהליכי העבודה השונים בהם מעורב האגף ולפעול לאיתור בעיות וקביעת סדר עדיפות לטיפול וליישום פתרונות.

מאז חודש יולי 2010 הוקמו ופעלו צוותי שינוי אגפיים, על–פי מדיניות הפעולה החדשה של ראש האגף. תכלית פעילות הצוותים הייתה חיזוק היתרון היחסי של מערך אק"מ, המגולם במערך ההתנדבות הפרוס של המשמר האזרחי, באמצעות כ- 40,000 מתנדבי המשא"ז.

הושם דגש על בניית מערך מתנדבים מקצועי ואיכותי, תוך איחוד מערכי היחידות המיוחדות והאבטחה למודל מתנדב משטרה אחיד.

תהליכי השינוי אותם הוביל ניצב הלוי ייעד לאנשי מטה האגף ולמערך המקצועי הפרוס בשטח, מיקום משמעותי בליבת העשייה המבצעית של משטרת-ישראל.

להלן מרכיבי השינוי העיקריים, בהם החל האגף בשנת 2010:

• חיזוק יכולת הפעולה של רמק"מים ומש"קים ביחידות השטח באמצעות העלאת הרמה המקצועית של המתנדבים החדשים.
• קביעת תקינה של מתנדבים בכל יחידה, בהתאם ליכולות המוכחות של היחידות להפעיל את המתנדבים באופן יעיל.
• שינוי שיטת המדידה במערכת המנה"ל, בתיאום עם אגף תכנון, שתבטא את חיזוק הרמה המקצועית של המתנדבים, ואת שדרוג תרומתם המקצועית לארגון.
• הפיכתם של המתנדבים הקיימים בצורה מדורגת ל"מתנדבי משטרה" לובשי מדים בעלי גוון אחד.
• יצירת מסלול גיוס, מיון והכשרה אחיד לכלל מתנדבי המשא"ז.
• הכנת הוראות שעה להכשרת מתנדבים ולהפעלתם, בהתאם למתכונת החדשה.
• הקמת מערך מקצועי של מתנדבים מדריכים, שהוכשרו ועוסקים בתיאום הדרכות ברמת השטח.
• שינוי תקנות המשא"ז ושינוי נהלי אק"מ- תקנות משא"ז עודכנו לאחרונה בשנת 1996, החלה עבודה לעדכון נהלי האגף והתאמתם לפקודה, לתקנות ולתהליכי השינוי האגפי.
• דימוי והסברה- שדרוג אתר האגף באינטרנט ופתיחת אתר אגפי בפייסבוק המשמש במה להעברת מידע, קבלת רעיונות ושיווק פעילות האגף.

הוקם פורום של 70 קציני הסברה מתנדבים, שעבר הכשרה מתאימה. קציני ההסברה המתנדבים פועלים בכל רחבי המדינה, ומסייעים בפרסום פעילות חיובית של השיטור הקהילתי ושל מתנדבי המשמר האזרחי.

• מערכת ניהול ממוחשבת- החל פיתוח מערכת ניהול נתונים מתקדמת בשם מצפ"ן-מתנדבים. המערכת משלבת נתונים מחמישה בסיסי נתונים שונים (רביד, שירת הסירנה, מרשם אוכלוסין, מרשם פלילי, קובץ רכב), ומאפשרת ליחידות המטה וליחידות השטח לקבל תמונת מצב טובה, הכוללת נתוני כוח אדם, נתוני פעילות מבצעית בה מעורבים מתנדבי המשמר האזרחי. במקביל מבוצעת באגף עבודת אפיון של מערכת Erp.
• פריסת מחשבים ביחידות השטח- האגף הקצה סכום כספי ניכר לרכישת עשרות עמדות מחשב חדשות, על-מנת להשלים פריסה מלאה של מחשבים בכל יחידות השטח הכפופות לו. במהלך שנת 2010 חולקו 79 מחשבים ו-82 מדפסות, ליחידות השונות.
• פרויקט שיפוץ מבני מרכז שיטור קהילתי- גויס תקציב מיוחד, בהיקף של 3.5 מיליון ₪, לשיפוץ מבנים של מרכזי שיטור קהילתי באופן מיידי החל שיפוץ של עשרות  מבנים בכל רחבי הארץ במחוזות ובמג"ב. הפרויקט צפוי להמשיך גם בשנת התקציב הבאה ולהכיל מבני מרכזי שיטור קהילתי נוספים.
• במסגרת היערכות משטרת-ישראל למלחמה, החל האגף בביצוע מספר רב של פעולות החל בהיערכות לקליטת מתנדבים לשעת חירום, מיפוי דרכי הצטיידות של מתנדבים לחירום, ורענון הפקודות לחירום, בשיתוף עם אגף המבצעים במשטרה.

מערך ההתנדבות במשטרת-ישראל הינו בעל חשיבות אסטרטגית לאומית ממעלה ראשונה הן בהיבט של השותפויות עם הגורמים בקהילה, והן כחלק מיכולת ההתמודדות של זרועות אכיפת עם מגוון רחב של נושאים בהם נדרשים טיפול והשקעת משאבים אדירים.

סדר כוח האדם הגדול והמיומנויות אותן מספק מערך המתנדבים של משטרת-ישראל מהווים ערך מוסף מרכזי ונדבך חשוב ביכולות ההתמודדות עם המציאות המורכבת בשגרה ובחירום.

בשנים האחרונות התפרסמו דו"חות ביקורת וסקרים רבים, שהעידו על הצורך בשינויים מהותיים בפעילות האגף.

תכנית העבודה של אגף קהילה ומשמר אזרחי לשנת 2011 מהווה תוצר של תהליך עיבוד וניתוח מורכב של צורכי העבודה, כפי שעלו בממצאי הדו"חות, ולאור דיונים מקיפים עם יחידות השטח ובמטות.

שינויים אלה יביאו לחיזוק המערך המקצועי, שיסייע בביצוע עבודת שיטור טובה ואיכותית.

ראשי אק"מ לדורותיו

ניצב יעקב רז מיולי 1998

ניצב אסתי דומיניסיני מינואר 2001

תנ"צ ראובן אריאב מ-2003

ניצב דוד קראוזה מ-31.10.2004

ניצב משה מזרחי מ-2.2.2005

ניצב אהרון פרנקו מקיץ 2006

ניצב עוזי רוזן ממאי 2007

ניצב יורם הלוי ממאי 2010