בשנת תשנ"ה-1995 נחקק חוק המחשבים, הקובע עונשי מאסר של שלוש וחמש שנים למי שביצע  עבירות מחשב, ובכללן- שיבוש או הפרעה למחשב או לחומר מחשב, לרבות מידע כוזב או פלט כוזב (העברתם, אחסנתם, כתיבת תוכנות הקשורות בהם ושימוש בתוכנות אלה), חדירה לחומר מחשב שלא כדין, חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה לפי כל דין אחר וכן כל הקשור בנגיף (וירוס) מחשב.

גם חדירה שלא כדין לחומר מחשב, כדי לעבור עבירה לפי כל דין אחר, היא עבירה בפני עצמה, שעונשה חמש שנות מאסר, וזאת מעבר לעונש הקבוע בחוק בגין העבירה שבוצעה באמצעות חדירה זו.

במהלך חקירות הנעשות בעבירות מסוג זה החוק מאפשר לבעל תפקיד המיומן לכך, לחדור לחומר מחשב ואף להפיק פלט תוך חדירה, כאמור.

בתיקון לחוק העונשין, מיום יג אב תשנ"ח (5.8.98) הורחבו הגדרות של המונחים "אמצעי פרסום" ו- "מעשה פרסום", ונכללו בהן גם חומר מחשב (תוכנה או מידע) וגם הפצה לציבור באמצעות מחשב או הצעה לציבור באמצעות מחשב, באופן שיהפכם זמינים לציבור.

יש להדגיש שחוקים אלה חלים על קטינים כעל בוגרים, בסייגים החלים על קטינים מכוח החוקים המיוחדים לקטינים.