חקירת עבירות מחשב 

טרור, הסתה והפצת שטנה, הימורים והלבנת הון באמצעות האינטרנט, פדופיליה ופגיעה בילדים, גניבה, מרמה ועבירות בכרטיסי אשראי ברשת האינטרנט הם חלק מתופעות שמערכת אכיפת החוק מתמודדת איתן.

ישנם קשיים רבים בחקירת פשעים המבוצעים באינטרנט. הקושי העיקרי הוא טשטוש הגבולות בין העולם הממשי לעולם הווירטואלי והצורך החיוני בשיתוף פעולה מהיר ויעיל בין רשויות האכיפה בכל העולם. לרשויות אכיפת החוק במדינות השונות קשה להתמודד עם תופעת הפשיעה הווירטואלית, בעיקר בשל האנונימיות והחשאיות שבאינטרנט. התמודדות עם פשיעה גלובלית וחסרת גבולות באמצעות רשת האינטרנט מצריכה חקיקה חדשה, טכנולוגיה מתקדמת, שיטות חקירה יצירתיות ושיתוף פעולה בין משטרות וגופי אכיפה בארץ ובעולם.

המפלג לחקירת עבירות מחשב נותן מענה לאתגרים הטכנולוגיים העומדים בפני המשטרה. המפלג אמור לתת מענה לפשעי האינטרנט המבוצעים ברשת, לעבירות מחשב כהגדרתן בחוק המחשבים, לעבירות קלאסיות כגון מרמה, זיוף כרטיסי אשראי, עבירות מין ועבירות אחרות המבוצעות ברשת. המפלג נותן מענה במקרים של חקירת מחשבים ושחזור ראיות מתוך מחשבים שנתפסו אצל חשודים בעבירות שונות, כגון רצח, סמים, שוחד, מרמה וכו'.

ככלל אפשר לסווג את פעילות המפלג לשלוש קטגוריות עיקריות:

1. עבירות מחשב כהגדרתן בחוק המחשבים. מדובר, בדרך כלל, במקרים בהם בעל המחשב הוא הקורבן או יעד התקיפה.
   למשל:

• חדירה לחומר מחשב - בעולם שבו מידע רב שנצבר, בתחומים רבים, האינפורמציה אגורה  במחשבים. לכן עולה צורך להגן על מאגרי מידע אלה. משום כך קבע המחוקק שחדירה למחשב שלא כדין, דהיינו - ללא רשותו של בעל המחשב, היא עבירה שהעונש בצידה הוא שלוש שנות מאסר. 
• חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת - מי שחודר למחשב שלא כדין במטרה לבצע פעילות פלילית אחרת. למשל, החודר למחשב לשם חדירה לפרטיות, מבצע פשע ודינו עד חמש שנות מאסר.
• שיבוש או הפרעה למחשב - למשל "מניעת שירות" (Denial of Service) או כל סוג אחר של הפרעה לפעולתו התקינה של המחשב (כגון שינוי קוד מקור בתוכנה באופן המונע שימוש רגיל בתוכנה זו) הוא עבירה שדינה שלוש שנות מאסר.
• עריכת נגיף (וירוס) מחשב - מי שעורך/מכין וירוס מחשב דינו שלוש שנות מאסר. וירוס מחשב מוגדר בחוק המחשבים כתוכנה המסוגלת "לגרום נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב בלתי מסויימים".
• הפצת נגיף (וירוס) מחשב - מי שמפיץ וירוס מחשב דינו חמש שנות מאסר, ואין זה משנה איך הוא עושה זאת, בין שהוא מעביר אותו לאחרים תוך התחזות לקובץ תמים ובין שהוא מחדיר אותו למחשב בעצמו או שהווירוס מפיץ את עצמו (וירוס תולעת).
• עריכה והפצה של סוסים טרויאניים - סוס טרויאני הוא למעשה סוג מסוים של וירוס מחשב, ולכן מי שעורך סוס טרויאני דינו שלוש שנות מאסר, ומי שמפיץ סוס טרויאני (ושוב, לא משנה אופן ההפצה), דינו חמש שנות מאסר.

2. עבירות "רגילות" שבוצעו בעבר ללא מחשב. כיום העבריינים גילו את הפוטנציאל הגלום במחשב המאפשר, מחד, להעצים את פעילותם הפלילית ומאידך, להקשות על חוקרי המשטרה את גילויים. מדובר בעבירות קלאסיות של מרמה, גניבה ,זיוף וכן עבירות מין, סחר בסמים, עבירות ביטחוניות, הימורים, הסתה לאלימות, איומים ולמעשה כל עבירה שניתן לבצעה באמצעות מחשב, רשת האינטרנט או הודעות דואר אלקטרוני. בעבירות אלו המחשב משמש ככלי, או אמצעי, לביצוע העבירה.

3. כל עבירה אחרת שהמחשב עשוי לשמש בה ככלי עזר לחקירה. לדוגמא, כשהמחשב משמש כלי לקיבול הראיות היכולות לבדוק את רמת הקשר של המעורבים למקרה הנחקר. כך ניתן להוכיח באמצעות המידע האגור במחשב את אשמתם (או את חפותם) של החשודים בתיק. למשל מחשב המכיל סרט מצלמות אבטחה - יש צורך במיומנות ובידע מקצועי על מנת לתפוס את המחשבים ולהפיק מהם פלט ראיות קביל עפ"י דיני הראיות.

נוסף על תפקידיו אלו, אמון המפלג על מגוון תפקידים נוספים:

• טיפול בפשיעה המלווה בפגיעה כלכלית
• פגיעה בתשתיות לאומיות/סייבר טרור
• תופעות פשיעה, לרבות פדופיליה
• פעילות יזומה בנוגע לתרחישי ייחוס מקוונים (חטיפה, סחיטה)
• המפלג רפרנט לנושא פגיעה מקוונת בכנסת ובנבחריה
• מתן סיוע ושת"פ בינ"ל בתחום

• מאמר בנושא "לוחמת המידע" (מראות המשטרה, גיליון 171)
• מאמר בנושא "עבירות מחשב" ב"מראות המשטרה" (מראות המשטרה, גיליון 172 )
• מאמר בנושא "ההאקר" (מראות המשטרה, גיליון 178 )
• מאמר בנושא "השימוש באינטרנט לביצוע הונאות"   
• מאמר בנושא "ההאקר המקצוען"   
• מאמר בנושא "דיני נפשות - חיים ומוות באינטרנט"   
• מאמר בנושא פדופילים באינטרנט (מראות המשטרה, גיליון 189)   
• מאמר בנושא קפה אינטרנט