נאומי המפקח הכללי

נאום מפכ"ל בכנס מפקדים

נאום מפכ"ל המשטרה, רנ"צ יוחנן דנינו, בכנס המפקדים של משטרת ישראל

כל פעם שמגיע מפכ"ל חדש, אנו מתכנסים בפורום כזה, של קציניה ומפקדיה של משטרת ישראל, כדי לשמוע את תפיסת העולם של המפכ"ל, את הדרך בה הוא רואה את משטרת ישראל בשנים הקרובות. לכל מפכ"ל יש תפיסת עולם שונה. הוא רואה את הדברים מעט אחרת. כל מפכ"ל מעצב את דמותה של המשטרה על פי דרכו.

אבל אני כינסתי אתכם היום מסיבות קצת שונות. ביקשתי לכנס את כולכם היום, לא רק כדי שתקשיבו לתפיסת העולם שלי. אלא כדי שתהיו שותפים לה. ביקשתי לכנס אתכם היום משום שרציתי שתשובו ליחידות שלכם, למחוזות ולאגפים, לא רק לפעילות שגרתית, אלא מעבר לכך – רציתי שתשובו ליחידות שלכם עם מסר. ובעיקר - עם בשורה. בשורה לפקודים שלכם, לעמיתים שלכם. לציבור.

כי על כולנו, ובמיוחד כקציניה ומפקדיה של משטרת ישראל, מוטלת חובה. חובה לעשות הכל כדי שמשטרת ישראל תזכה למקום מרכזי וראוי בסדר העדיפות הלאומי. שהארגון הזה יקבל את האמון הציבורי לו הוא ראוי. לו הוא זכאי. אם נעשה זאת יחד, כמפקדים וקצינים באירגון הזה, נוכל להשפיע ולכוון את דרכה של המשטרה.

אך בזכות הזו, גלומה גם אחריות שהחלה למעשה עם הגיוס למשטרה, וביתר שאת – עם קבלת דרגות הקצונה. וכאן למעשה טמון עיקרה של תפיסת העולם שלי – בקשר וביחסי הגומלין שבין שלושה גורמים עיקריים, כשלכל גורם יש השפעה ישירה על האחר, ובסופו של תהליך – עליו עצמו.

שוטר, משטרה, ציבור. זוהי הדרך הסכמטית לתאר את תפיסת העולם שלי. אלו הגורמים. זוהי הדרך להפוך את משטרת ישראל לארגון שיהיה לגאוות הציבור וכבוד לכל אדם הבוחר לשרת בו. החלטתי להתרכז בשלושה גורמים בלבד, משום שאני מאמין בסימון יעדים באופן ממוקד. התפזרות תוביל בהכרח להחטאת המטרה. להחטאת היעדים. שנית, בל נטעה. בשקף הזה מגולם למעשה שינוי, רביזיה, שבכוונתי לבצע במשטרת ישראל. אין מדובר בסיסמא או בהצהרת כוונות בלבד.
 
משטרת ישראל תעבור, ולמעשה בחלק מהתחומים כבר עוברת, תהליכים משמעותיים ומעמיקים של שינוי. רבים מאלו שהצגתי בפניהם את תפיסת העולם שלי, ייעצו לי להימנע מביצוע מהפך מהיר מדי, משום שהטבע האנושי מעדיף שינויים בהדרגה ולא מהפכות.
אבל אני חולק על דעתם במקרה הזה. אני חולק על דעתם משום שהגיעה השעה שהשוטר יקבל את היחס המגיע לו, הן מהארגון עצמו והן מהציבור.
 
הגיע הזמן שנחשוב על השוטר. שנחזק אותו. את מעמדו, את תדמיתו. את המשכורת שלו. הגיע הזמן שהארגון הזה יזכה ליחס ולמעמד לו הוא ראוי. הגיעה השעה שמקבלי ההחלטות יתייחסו למשטרה כגוף בטחוני שווה מעמד לצה"ל ולגופי הביטחון האחרים. הגיע הזמן שהארגון הזה יוצב במקום המגיע לו - במרכז סדר העדיפות הלאומי.

ואולי מעל לכל, הגיעה העת שאזרחי המדינה יידעו שהם מקבלים שירותי משטרה מהטובים בעולם המערבי. הגיע הזמן שכל אזרח במדינה יידע שיש לנו משטרה מצוינת. הגיע השעה שהציבור יידע וגם ישיב אמון והכרה בשוטרים ובארגון. ומהי הדרך לעשות את כל זה?
 
איך נצליח לשכנע את הציבור שיש לנו משטרה מצוינת; איך נשכנע את מקבלי ההחלטות להציב את הארגון במרכז סדר העדיפות; איך נחזק את השוטר. איך נניע את התהליך ?
נניע את התהליך קודם כל בתוכנו. עלינו, כמפקדיה של משטרת ישראל, עלינו הנטל והאחריות, להניע את המהלך הזה.

עלינו מוטלת האחריות לגרום לגלגל להסתובב. אנו אחראיים למעשה על עתידנו הכלכלי והערכי. אנו אחראיים לעתידנו האישי והאירגוני.

דמות השוטר - כבר עם מינויי למפכ"ל הצהרתי כי אני רואה חשיבות רבה לקדם ולחזק את מעמדו, כבודו, רווחתו ותדמיתו של השוטר. אם נדע כמשטרה, כארגון, לטפח שוטר שיהיה שבע רצון מעבודתו. שוטר אשר רואה במלאכתו שליחות, ומבצע אותה מתוך מסירות ואמונה - נצליח לבסס את משטרת ישראל כגוף יעיל, איכותי, יציב ומייצב. גוף שירותי, האוכף חוק כשליחו של הכלל - מתוך ראייה חברתית.

בעשותינו זאת, הציבור ישיב לנו הכרה ואמון, ויכיר בחשיבותה של המשטרה לחוסן החברתי.
ולכן, עלינו מעל לכל וראשית לכל, להציב את השוטר במרכז. לא כסיסמא – אלא הלכה למעשה. עלינו לשפר את תנאי העסקתו של השוטר, את המשכורת שלו. את סכום הכסף שהוא מביא לביתו, למשפחתו. לילדיו. משום שהשכר הוא תנאי לכבוד אישי.

חיזוק רווחתו של השוטר הוא אחד מהיעדים המרכזיים שהצבתי לעצמי לביצוע בטווח המיידי.
רבים אינם יודעים זאת, משום שזה נעשה הרחק מאור הזרקורים, אך במהלך השבועות האחרונים, אני מנהל, בשיתוף מנכ"ל המשרד לביטחון פנים, סדרת ישיבות מרתוניות עם נציגי משרד האוצר, במטרה להביא לשיפור מיידי של משכורתו של השוטר המתחיל, למשך חמשת השנים הראשונות.

במקביל, אנו מנהלים גם משא ומתן לבסס "עסקת חבילה" עם האוצר, במסגרתה ייקבעו יעדים רב שנתיים של שכר ותקציב לצד הצגת תכניות התייעלות, וגם כאן חלה התקדמות של ממש לקראת הסכם כולל ארוך טווח - לשלוש השנים הקרובות. אני חייב לומר שהיעד הזה, לחזק את השוטר, ולהעניק לו את השכר המגיע לו מתוקף תפקידו, הוא עבורי לא רק יעד ארגוני, אלא גם יעד אישי.

הוא יעד אישי משום שלמשך תקופה ארוכה מדי, משכורתו של השוטר נדחקה לקרן זווית, ונשכחה. מצב כזה, המחליש את המשטרה, לא יכול להימשך. וזה מה שאני אומר למקבלי ההחלטות בדרג המדיני ולנציגי האוצר – שזהו יעד לאומי לחזק את השוטר, למען איכות חיים וביטחון אישי. ואני אומר לכם, שלאחר שנצליח לשפר את תנאי השכר של השוטר המתחיל, זה לא יגמר בזה – משום שבכוונתי להמשיך לשכר של הנגדים והפקדים ובסופו של תהליך, לשכרם של כלל השוטרים בארגון. בשיחותיי הרבות עם השוטרים, אני מרגיש היטב את המוטיבציה, הנחישות והרצון העז להצליח, כאשר השכר הוא כלי בלבד. לא למען התעשרות – אלא לקיום בכבוד. ואני אומר לכם שזהו רק המינימום מבחינתי. אבל במקביל, וללא קשר לשכר, עלינו לחזק את השוטר מתוך כוונה להעצים את הארגון. אם נדע לטפח שוטרים איכותיים, שוטרים בעלי ערכים, אשר ערכי המקצועיות והשירות לאזרח נר לרגליהם, נחזק את המשטרה ונבסס אותה כגוף איכותי ויעיל בעיני הציבור. ולכן, הדרך לחיזוקו של השוטר, להעצמתו האישית, תתאפשר אם נוודא את קיומם של הגורמים הבאים: ערכים, מקצועיות, שירות, משמעת, בריאות.

ערכים - ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, דוד בן גוריון, אשר הקים למעשה את המדינה ומוסדותיה, ראה את דמותה של משטרת ישראל כך: "משטרה נקיית כפיים, יעילה ונאמנה היא תנאי ראשון לביטחוננו ושלומנו הפנימי, וערובה לשלטון החוק והסדר המתוקן, לשמירה על הזכויות והחובות של כל האזרחים במדינה". שימו לב לכך שראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל בחר במונח "נקיון כפיים" כתנאי ראשוני ובסיסי לקיומה של משטרה בחברה דמוקרטית. ולא בכדי.

השוטר הוא עובד הציבור, ויכולתו לבצע את תפקידו מותנה באמון הציבור. יחסי אמון בין הציבור לבין השוטר יתגבשו רק אם השוטר יבצע את תפקידו ביושר, בנקיון כפיים, בהגינות, בסבירות ובשמירה על גדרי החוק.מאידך, והדבר אינו סותר - על השוטר מוטלת, מתוקף תפקידו, גם החובה לדבוק בערכים נוספים – נחישות, מסירות, וחתירה למגע. ובצד כל זאת, בארגז הכלים של השוטר צריכים להיות ערכים אירגוניים נוספים – שירותיות, מקצועיות, משמעת, ייצוגיות, הזדהות עם הארגון, אהבת המולדת, בריאות וכושר גופני.

וכאן למעשה טמון תפקידנו הגדול כמפקדים וכקצינים במשטרת ישראל. חובתנו אינה מתמצה אך ורק בהכשרה ובהקניית כלים מקצועיים לפקודים. עלינו מעל לכל – לדאוג לחינוכם לערכי משטרת ישראל, לטיפוח הרוח. הדרך שעלינו לעשות זאת היא באמצעות מנהיגות ומתן דוגמא אישית.

מנהיגות ודוגמא אישית - מנהיגות ומתן דוגמא אישית מתבטאת בכל צעד וצעד בהתנהלותינו.
העניין מתחיל בדברים הקטנים, בהתנהלות היומיומית, ביכולת להתמודד עם מורכבות התפקיד, עם מצבי הלחץ והאילוצים. אני מודע לכך שהתפקיד של קצין ומפקד במשטרה אינו קל.

מכל אחד ואחת מאיתנו נדרשת יכולת ניהול ופיקוד גבוהה, לצד כושר תימרון בין גורמים פנים וחוץ משטרתיים. עם זאת, ולמרות הקשיים והאילוצים, עלינו לזכור שמוטלת על כתפנו אחריות.
עלינו לפעול בשקיפות ובהוגנות כלפי השוטרים, לשים אותם במרכז ולתת להם את הקשב הנדרש. לא די בכך שנגיע להחלטות. עלינו להיות ערים לתחושות של השוטרים, ולוודא שהההחלטות ענייניות, מנומקות וברורות לשוטרים.

עלינו לעשות זאת בכל הרמות – לא רק בתחום המקצועי, אלא גם בתחום הארגוני. עלינו לזכור תמיד שהשוטרים מביטים בנו. כך גם הציבור. ולכן חשוב שננהג ביצוגיות ובצניעות. וזו הסיבה שהנחיתי כבר בישיבת הספ"כ הראשונה כי אין לבצע שיפוץ לשכות. שיפוץ ובנייה של לשכות ראוותניות, לא רק מבזבזת כספי ציבור שלא לצורך, אלא גם פוגעת באמון הציבור ובאמון השוטרים במפקדים שלהם.

במסגרת יחסי האמון בין מפקדים לפקודים, עלינו גם להימנע ממצבים של מוסר כפול בכל מקרה של שוטר שפגע בערכיה של משטרת ישראל. במקרים כאלה, עלינו לפעול באופן נחרץ והחלטי, ולהוקיע את המעשה והעושה. אסור לנו לפעול בדרך של "אחד בפה ואחד בלב", משום שהדרך הזו תיפגע בסופו של דבר בנו – כארגון וכשוטרים. עם זאת, אין הפירוש הדבר אי מתן גיבוי לשוטרים. כארגון נטפל באופן נחוש כנגד כל גילוי של אלימות כלפי שוטר. לא נרשה ולא נתעלם מכל איום או הרמת יד על שוטר. כל מקרה כזה יטופל ביד קשה.
השוטרים הללו הם המשאב האנושי היקר ביותר שלנו. נגלה כלפיהם רגישות פיקודית, נספק להם יחס הוגן, קשב ותשומת לב. זוהי אחריותינו.

לאחרונה החלטתי לפתוח את תיבת המפכ"ל-נט. המפכ"ל – נט הוא כלי ניהולי. אין הוא בא להחליף את המפקדים, אלא לחשוף ולתקן כשלים ארגוניים וסחבת ניהולית. לפני ימים ספורים פנה רמ"ס מצפון הארץ, והצביע על כך שבכל רבעון - כל מערך הסיור חותם על שעות ח"ש.
הרמ"ס טען, בצדק, כי נוכח הייחודיות של עבודת הסייר, לא ניתן לצפות מהסיירים להשלים שעות, אך ורק משום שהם מסיימים משמרת מעט לפני הזמן. וצריך לזכור במקרה זה – כי הסיירים מבצעים את עבודתם מסביב לשעון. בעבודה קשה. עבודה שוחקת. במשמרות.
 
עם קבלת פנייתו ובחינתה, החלטתי, ביחד עם ראש האמ"ש, שאין מקום עוד לחייב את הסיירים בחתימה על שעות ח"ש. חתימה על שעות ח"ש אינה הוגנת, במיוחד נוכח מורכבות תפקידם של הסיירים. וכך בפנייה אחת למפכ"ל נט הביא הרמ"ס לשינוי בתפיסת מערך הסיור.
דוגמא נוספת – בפנייה של שוטרים למפכ"ל-נט בטענה שבסופי שבוע נסגרים חדרי האוכל במשטרה, והם מקבלים כריכים בלבד. מיד לאחר הפניה, בעצה אחת עם ראש את"ל, החלטנו לפתוח את חדרי האוכל ולהמשיך בכלכלה חמה ומסודרת גם בסופי שבוע.

אך גם ללא המפכ"ל-נט, עלינו לבסס קשב פיקודי. כך למשל החלטתי לקיים פגישות עם פורומים של נגדים בכל מספר חודשים, פורומים של מת"חים ומ"פ - על מנת לשמוע באופן בלתי אמצעי על הבעיות, השאלות, הפערים ולקבל משוב אמיתי מהשטח. זאת בנוסף לפורומים עם המפקדים הבכירים.

מנהיגות – ולא מכוח צו המשמעת. כל שוטר חייב בציות כלפי הממונים עליו, המשמעת הינה ערך מרכזי ומחייב במערכת המשטרתית ההיררכית. אולם דווקא בשל כך, חייב המפקד להוציא פקודות נכונות, בדוקות, שהתגבשו לאחר חשיבה מעמיקה, ומתאימות לערכי הארגון.

בל נטעה. בכל הקשור להפרות משמעת אפעל בדרך של אפס סובלנות, בעיקר בקרב המפקדים. אך המשמעת אינה אלא כלי. משום שנאמנות לארגון ומסירות לעבודה, אינה דורשת משמעת, וערכים אלו הם שיביאו לחיזוק ערך המצוינות והמקצועיות במשטרת ישראל.
מקצועיות - מחזירים את הכבוד למקצוע. על כל אחד ואחת מאיתנו מוטלת החובה להיות מקצועי בתפקידו. כך, מצופה משוטר במגזר האח"מי להיות בקיא בתחום זה, כפי שמצופה משוטר במגזר האג"מי להיות בקיא בתחומו.

עם זאת, אין בכך די. על כל אחד ואחת מאיתנו, לשאוף ולחתור תמיד לשפר את הישגנו. את ידיעותינו, להפיק לקחים ולהשתפר. ולכן, בכוונתי לחזק ולשפר את הדרך בה אנו מתחקרים אירועים ומפיקים לקחים. גוף שמפיק לקחים באופן מהיר ויעיל הוא גוף לומד.

במקביל, עלינו לעודד כל העת חשיבה עצמאית ויצירתיות. עלינו לבנות את עצמנו כגוף גמיש, הנמנע מקיבעון מחשבתי או דפוסי פעולה קבועים. בשל כך, הנחיתי לאחרונה, במסגרת היערכות המשטרה לחודש ספטמבר הקרוב על הקמתם של צוותי חשיבה יצירתיים, מכל קשת הפעילות המשטרתית, ואף מחוצה לה.

אך גם ברמה הארגונית, החלטתי לאחרונה בהתייעצות עם ראש אמ"ש, לבטל את מבחני הידע. מבחני הידע היו אמורים להיות הדרך בה פיקוד המשטרה מוודא שהשוטרים והקצינים שומרים על רמה מקצועית. אבל למעשה מה שקרה בפועל, היה דבר הפוך. מבחני הידע הפכו למעמסה על הארגון ועל השוטרים עצמם, ולא השיגו את התוצאה המצופה. השוטרים והקצינים שביצעו את מבחני הידע, לא הפכו להיות מקצועיים יותר לאחר הלמידה למבחן. ההיפך הוא הנכון, מבחני הידע דווקא גרמו לפגיעה בערכי המשטרה. קודם כל משום שהם חייבו למידה בעל פה ושינון של החומרים. ללא עידוד של יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסא.

שנית, הלימוד למבחנים גרר בזבוז במשאבי המשטרה. החל מדפי צילום ועד לימי עבודה שלמים שבוזבזו לחינם – לטובת שינון ולימוד בעל פה. והכי גרוע – שבכל שנה הוכרחו יחידות קצה להגיע למבחנים במטות, ובכך פגעו למעשה בשגרה וברצף השירות ביחידה.

במקביל לביטול מבחני הידע, הנחיתי את ראש אמ"ש לבחון דרכים אחרות לחיזוק ערך המקצועיות, בין היתר באמצעות עקרונות מדידה איכותיים ומבחנים מעשיים ברמה היחידתית.
זוהי למעשה משמעותו של ערך המקצועיות – בהיותו "תו האיכות" של המשטרה בעיני הציבור.

ערך השירות - משטרה ממוקדת אזרח כאן למעשה אנו מגיעים למרכז ולעצם ההוויה של משטרה ושיטור בעיני. הזכות והאחריות שניתנה לנו מתוקף היותנו שוטרים, לאכוף את החוק, אין משמען כי אנו אדוניו של הציבור. ההיפך הוא הנכון - אנו משרתיו של הציבור.

אנו חבים את זכות קיומנו לאזרח, ומשכך, עלינו להיות משטרה ממוקדת אזרח. לטובתו ולמענו. עלינו להתאים את רמת השירות לרמת הציפיות של האזרח מהמשטרה, ולא להיפך. בכל מפגש בין שוטר לאזרח – בכל מקום - בצמתים, בכבישים, בזירות עבירה, בתחנות המשטרה, על השוטר לבטא בהתנהגותו אדיבות, ענייניות, דרך ארץ וייצוגיות. בכל מפגש עם אזרח - השוטר מחוייב בהעברת מסר, כי משטרת ישראל היא גוף אמין, מקצועי, הפועל בידיים נקיות, בשוויוניות ובהוגנות.

לסיכום, אם נעשה כל זאת - נעלה על הדרך להעצמה ארגונית. זהו יעד לביצוע יומיומי. והוא תלוי בכל אחד ואחד מאיתנו. אם ניפטר מהציניות שפוגעת בארגון הזה, ונעשה באמת למען האירגון ולמען הציבור, בכל יום ובכל שעה - נסחוף אחרינו את הארגון כולו. אבל אני יודע שבכך לא די, משום שמעבר להתנהלות היומיומית מול האזרח, עלינו כארגון, לבצע מהלכים רחבים וארוכי טווח.

המשטרה כארגון  - גם כאן אנו עושים זאת לא רק עבור עצמנו כארגון, אלא עבור האזרח ולמענו. אנו משפרים ומייעלים את עצמנו כארגון - עבור הקהילה ולמענה. בפעילות יומיומית ושוטפת כמו גם - ברפורמות ארגוניות מעמיקות וחוצות מגזרים. וגם כאן, אני חייב לציין, שלכל המהלכים הארגוניים שאציג בפניכם, קדמה חשיבה מעמיקה, וניתוח הכשלים הארגוניים הפוגעים באמון הציבור במשטרה. החשיבה הזו הניבה יישומם של המהלכים, אשר חלק מהם לפחות, משנים את תורת ההפעלה של המשטרה. אולם לדעתי, כפי שציינתי, הגיע השעה לעשות זאת, והצלחתם של המהלכים והטמעתם תלויה הרבה בכם.

התייעלות מטות רוחבית - אחד המאפיינים הבולטים ביותר במשטרת ישראל הוא גודלו של המטה ביחס ליחידות השטח. אין הדבר אומר כי אינני מכיר בחשיבותו של מטה חזק ומקצועי.
אך על מנת לחזק את ערך השירות לאזרח עלינו להרחיב את דרג השטח ולהעצימו בכוח אדם ואמצעים.

בכך למעשה אנו משנים את נקודת האיזון בין המטה לשטח – לטובתו ולמענו של האזרח.
ולכן, במהלך החודשים הקרובים, נבצע תהליך מדורג במטה הארצי, במסגרתו נקפיא קידומים ונסיט תקינה ודרגות תקן לטובת השטח.

אות הפתיחה לכך ניתן כשהוריתי לצמצם את תקינת לשכות המפכ"ל והסמפכ"ל ב – 10%. בהמשך, ובכפוף להצלחת המהלך, נבחן גם את צמצום מטות המחוז באותה דרך.
המטרה היא להעניק דרגת סגן ניצב לכל מפקד תחנה, ורב-פקד לכל ראש משרד בתחנה.
בדרך זו אנו מעבירים מסר ארגוני בדבר חשיבותה של התחנה ומרכזיותו של השטח להצלחתו של הארגון.

חיסכון  - לערך החיסכון יש שני היבטים עיקריים: הראשון, הברור – לחיסכון יש היבט כלכלי. משום שאם נדע לחסוך את כספי הארגון, נדע להסיט את הכספים ולהשתמש בהם בין היתר - לחיזוק השוטר. אך לחיסכון יש היבט נוסף. וגם כאן אנו חוזרים לדבר על אמון הציבור. משום שגוף ציבורי המכלכל את עצמו ביעילות ובחיסכון, ונמנע מבזבוז של כספי ציבור, הוא גוף הראוי לאמון ציבורי.

מעבר לכך – ארגון היודע לכלכל את עצמו באופן מסודר הוא גוף בעל אחריות אישית, בהיותו גוף נבון, המסוגל לתקצב את משימותיו ויעדיו בחכמה. כבר עם כניסתי לתפקיד הוריתי על צמצום מספר הניצבים. ביטלנו את משרת ר' אק"מ ואת דרגת הניצב של נציג המשטרה בארה"ב, ובהמשך – נבטל גם את דרגת הנציב של ראש יחידת לה"ב 433. בסופו של תהליך, נחסוך שני תקני ניצבים. יש לכך, בצד המשמעות תקציבית, גם מסר ארגוני.
הנחיתי את המפקדים לבחון כל אספקט אפשרי, בכל המדרגים ובכל קשת הפעילות כיצד נוכל לחסוך ולהתייעל.

עלינו להימנע ממיקור חוץ ולפעול במשק סגור. על כל אחד ואחת מאיתנו, מוטלת האחריות להצניע לכת. לא רק למען החיסכון הארגוני, אלא גם כערך פיקודי. אבל גם כאן, נוכח חשיבותו של הערך הזה, אין די במהלכים שבוצעו. ולכן, גם בהיבט זה בכוונתי לבצע שינוי תפיסתי. בכוונתי לאמץ את המודל הצה"לי של ייעוץ כלכלי לרמטכ"ל. כבר בתקופה הקרובה ימונה יועץ כלכלי במשטרה, אשר ירכז ויכוון את כל צעדי ההתייעלות והחיסכון באירגון. חובתנו לוודא חיסכון של מיליונים לטובת חיזוק השוטר, שיפור השירות לאזרח, לטובת השטח. למען יידע האזרח שמשטרת ישראל משתמשת בתקציבה בתבונה.

רה-ארגון מחוז צפוני - במהלך החודש האחרון ציינו את אחד המהלכים החשובים והמשמעותיים ביותר - הקמתו של מחוז חדש. רבים בעבר דיברו על ההצדקה בפיצול של המחוז הצפוני, עבודות מטה רבות תמכו במהלך הזה, אבל הוא לא בוצע עד כה. המחוז הצפוני הוא מחוז רחב ידיים. מוטת השליטה הרחבה שלו פגעה למעשה ביכולות שלו לשרת את אזרחי הצפון בצורה יעילה ושוויונית, למרות איכותם של אנשיו.

ולכן, על אף מורכבותו של המהלך, החלטנו לבצע אותו, על מנת לשפר את אכיפת החוק ואת שירותי המשטרה הניתנים לאזרחי הצפון, ובעיקר למגזרי המיעוטים. לצורך ביסוס היכולות העצמאיות של כל מחוז להתמודד עם תופעות פשיעה ופשיעה מאורגנת וכלכלית, החלטנו על עיבוי הימ"רים המחוזיים החדשים, בין היתר באמצעות הסטת תקנים מזרוע סער.
 
אין במהלך הזה משום הבעת אי אמון בזרוע סער, אלא שינוי בחלוקת המשימות, תוך תיעדוף הטיפול בפשיעה החמורה בצפון הארץ, וגם בעבירות הסחר בבני אדם. במקביל, ביצענו מהלך תקדימי של שיטוח. ביטלנו את הדרג המרחבי לצורך העצמת התחנות בכוח אדם, באמצעים ובדרגות תקן. התהליך הזה של שיטוח, לאחר בחינת כדאיותו בצפון הארץ, נשקול את יישומו גם במחוזות נוספים.
 
אני יודע שהקמתו של מחוז חדש הוא מהלך מורכב ועדיין לא נפתרו כל פערי שיבוצי הקצינים והשוטרים, אבל אסור שמורכבותם של מהלכים תרתיע אותנו מלבצעם, משום שהמהלך הזה, הוא מהלך נחוץ. הוא נחוץ כי אזרחי הצפון זקוקים למשטרה ממוקדת יותר. משטרה שתפעל בערים הגדולות, כפי שהיא פועלת בערים הקטנות, כפי שהיא פועלת בכפרים, ובעיקר בקרב מגזרי המיעוטים.

חיזוק שירותי משטרה במגזר מיעוטים - קידום שיטור שוויוני והוגן, תוך ביסוס קשרי אמון בין הקהילה הערבית לבין המשטרה הינו אחד מיעדיה של משטרת ישראל בשנים הקרובות. זהו יעד לאומי אשר נקבע על ידי הדרג המדיני ואשר אני שותף לו. הגיעה השעה שנעניק ליישובים הערביים שירותי משטרה ראויים ושיוויוניים ונחזק בתוכם את עקרון שלטון החוק. גם כאן עלינו להטמיע שיטור מבוסס קהילה. משטרה עם הפנים לאזרח.

זוהי חובתנו, וזהו המבחן האמיתי לערון השוויון – ביחסנו כלפי המיעוט. אנו מצויים כבר כעת בתהליך, שבצדו תקציב לאומי, לחיזוק המחוז הצפוני והדרומי ומחוז מרכז על מנת לחזק את היבטי האכיפה, ובמקביל לפעול יחד עם הרשויות, לחינוך מניעה והסברה בקרב המגזר לצורך שיפור איכות החיים.

מערך השיטור העירוני  -מערך השיטור העירוני לדעתי - הוא הזדמנות ארגונית לשנות את דרך הפעלתה של המשטרה. לא עוד שיטור מסורתי אוכף חוק, מפקח על סדר חברתי ואחראי לביטחון הציבור, אלא מושג רחב יותר של שיטור. שיטור המבוסס על הקשר בין המשטרה לבין הקהילה, מתוך מחויבות חברתית לבניית קהילה טובה יותר.

במהלך החודש האחרון הקמנו מערך שיטור עירוני ב – 13 ערים ברחבי הארץ, במיוחד לערים מעורבות ולערי קצה. במסגרת זו, עשינו שימוש ב"מכפילי כוח" – פקחי הרשות המקומית.
איחוד אגפי – אק"מ ואג"מ. גם באיחוד בין האגפים אנו עושים שימוש ב"מכפילי כוח", נוכח הצורך בהתייעלות וחיזוק ערך ההתנדבות. בהפיכתם של המתנדבים לחלק מהזרוע המבצעית של משטרת ישראל יש העברת מסר בנוגע לחשיבותם להצלחת הארגון. במסגרת זו הוטל על ראש אג"מ, לסיים תוך שבועות מספר את התהליך להטמעת המתנדבים באגף המבצעים והפיכתו לאגף אחד חזק ומשמעותי, המשלב את התחום המבצעי לצד השירות לקהילה.

שירות במוקדי 100 - ככל גוף המעניק שירות לאזרח, בין היתר באמצעות הטלפון, עלינו לשלב במוקדים אנשים בעלי אורייניטציה שירותית. עלינו להבין ולהפנים כי טיפול נכון ומהיר בשיחה אחת ימנע אסון. ולכן, יש לבחון באופן מעמיק כיצד נוכל לשפר את המערך הזה, כיצד נכשיר נכון את אנשיו, וכיצד נמנע טעויות. ולכן כבר במהלך החודשים הקרובים בכוונתנו לבחון שילובם של סטודנטים ומתנדבים בעלי כישורים שירותיים.

במקביל, נקבע תקן ביצוע שירות. תקן מענה איכותי לשיחות 100. זאת על מנת למדוד ביצועיהם של המשל"טים – לא רק במהירות התגובה והמענה, אלא גם באיכות המענה עצמו.
אך לא רק בכך נשנה את דרך המדידה של יחידות המשטרה. אנו נשנה את שיטת המדידה המשטרתית כולה.

דרך המדידה – אכיפה, מניעה ושירות  - כפי שכבר הצהרתי בישיבת הספ"כ הראשונה – בכוונתי לבטל את תוכנת המנה"ל. המנה"ל הייתה דרך מדידה כמותית שבלונית, אשר לא התייחסה למאפייניה המיוחדים של כל תחנה ולא לקחה בחשבון היבטים נוספים וחשובים בפעילות המשטרתית. ולכן, כבר בתחילת השנה הקרובה בכוונתי להטמיע תוכנת מדידה חדשה. תוכנה שתקבע יעדי אכיפה המובססים על תפוקות ותוצאות.

הרתעה - מטרת העל של כל יחידה תהיה להביא להפחתה משמעותית, עקבית ולאורך זמן של הפשיעה, בדגש על העבירות המשפיעות על איכות חייהם ובטחונם האישי של האזרחים.
הדרך – חיזוק כושר ההרתעה וטיוב האכיפה. הדרך – הגדלת הסיכוי של העבריין להיתפס. דהיינו להגדיל את מספר התיקים הגלויים, ובהתאם לכך - את מספר כתבי האישום.

כמובן, שעל מנת לעשות זאת עלינו לשקול מחדש שילובם של שוטרים וקצינים כמתמחים ביחידות התביעה – ובהמשך ביחידות ובתחנות. בדרך זו נוכל להתייעל ולחזק את שורותינו בקצינים ושוטרים מקצועיים, איכותיים ושבעי רצון. ובמקביל - נחזק את היבט ההרתעה, ונמנע בריחת מוחות מהמשטרה.

נעשה זאת גם באמצעות שיפור היכולות הטכנולוגיות של המשטרה. נעבה את מערך הסיגנט בכוח אדם איכותי דובר שפות ובאמצעים נוספים, ונעמיק את המאבק בארגוני הפשיעה.
עם זאת, לא בכך תתמצה המדידה. המדידה גם תתבסס על מודלים של מניעה, ושותפות עם הקהילה. כך למשל, נבדוק את כמות הפרויקטים שמפעילה כל תחנה בתחום המניעה בקרב בני הנוער. נבחן את כמות הנערים בכל פרויקט ונבחן את הצלחתם של הפרויקטים. מדובר ביעד מדידה ראוי מבחינה חברתית.

תנועה - בתחום התנועה עלינו להשקיע יצירתיות ומחשבה על מנת לבלום את נגע תאונות הדרכים. ולכן, הנחיתי לאחרונה על הפסקת דרך המדידה הכמותית, דוגמת מכסת הדוחות ולעבור לדרך מדידה איכותית, אשר תניב כתבי אישום והבאתם לדין של עברייני תנועה רצידיביסטיים, לצד פעילות מניעה, בדגש על הדור הצעיר. כבר אמרתי לא פעם שאינני מוכן לקבל את הטענה שתאונות הדרכים הינן כורח המציאות. הכורח הוא במניעתן. ובידינו לעשות זאת.

באמצעות פריסה נכונה של הניידות, מיפוי כבישים וצמתים מועדי תאונות, פעילות ממוקדת בקרב בני נוער, ושילוב זרועות עם גופים ממשלתיים וציבוריים. רק כך, נוכל לצמצמם את הנגע הנורא הזה שמשפיע על כולנו.

תפיסת הפעלת מג"ב - מג"ב הנו כוח מוביל בלחימה בטרור ובפשיעה, בהיותו בעל יכולות מצוינות לשלב לחימה לצד שיטור. בימים האחרונים אנו בוחנים את דרך הפעלתו, בכל הקשור למרחבי הפעולה ודרך הפריסה במרחב הכפרי. אני רואה חשיבות רבה בחיזוקו של החיל החשוב הזה. הקשר בינו לבין המשטרה הכחולה, חייב להיות ישיר והדוק למען השגת היעדים המשותפים.

מערך הדוברות - אי אפשר להכביר מילים בנוגע לחשיבות שכל הישגיו של הארגון ואיכותם של אנשיו – יגיעו לידיעת הציבור. לשם כך מצאתי לנכון לבנות מערך דוברות משופר ומשוכלל, בדמות מערך הדוברות הצה"לי, מתוך כוונה ליצור מהפכה של ממש בדרך בה משטרת ישראל מוצגת בתקשורת.

מערך הדוברות ישתלב ויקבל אחיזה במערכות הניו-מדיה והרשתות החברתיות, כי זהו עתידה של התקשורת, ועל משטרת ישראל להשתלב בו. מדובר ללא ספק בדרך מרכזית לשיקום וחיזוק את אמון הציבור במשטרה.

משטרה מבצעית - משטרת ישראל, להבדיל ממשטרות אחרות, אינה יכולה למקד את עצמה בתפקידים קלאסיים בלבד. נשיא המדינה אמר לא מזמן: "במה שונה המשטרה בישראל מכל מקום בעולם? בריבוי התפקידים החיוניים. זו משטרה שצריכה להשליט חוק וסדר על הציבור ויחד עם זאת להתמודד עם טרור...וכל זה עם כוחות מוגבלים ותקציב מוגבל ועושה זאת בצורה יוצאת מן הכלל".

ולכך אני רוצה להוסיף, שעל משטרת ישראל נוסף לאחרונה אתגר מסוג חדש. ההיערכות לאירועי ספטמבר הקרוב. במסגרת זו, הקמנו מנהלת ייעודית, אשר אמורה לבחון ולדאוג להיערכות כוללת ומקיפה של משטרת ישראל כגוף בטחוני. על המשטרה הוטלה למעשה משימה לאומית. אתגר לאומי. להכיל את האירועים הצפויים, ולתת להם מענה.

אני מבקש מכולכם, מפקדים וקצינים. הקפידו על מוכנות מבצעית גבוהה והכינו את אנשיכם לאתגר הצפוי. בהכרותי אתכם, אני בטוח שנוכל לו.

מפקדים וקצינים יקרים, אני מודה לכם על ההקשבה.
האתגרים העומדים בפנינו אינם פשוטים. המשימות מורכבות.
היעדים האירגוניים,האישיים והלאומיים שהצבנו לעצמנו רבים ומשמעותיים.
אבל אם נחלוק את אותה תפיסת העולם.
אם נחלוק יחד חזון – נוכל גם למצוא את הדרך לאמונו של הציבור.
ומשם - הדרך למעמד מרכזי בסדר העדיפות הלאומי, לשכר הוגן, למשאבים ולתקציבים - הדרך כבר תהיה סלולה, ואנו נצעד בה בגאווה.
תודה רבה.