בשירות משנת 1958 ועד 1969. במערך הסיור והתנועה במשטרה.
רוב הטנדרים המיושנים מתוצרת פורד ודודג' הוצאו מהשירות בשנת 1962, למעט 52 טנדרים אחרונים מתוצרת פורד שנשארו עדיין בשירות. במקומם הוכנסו לשירות בשנה זו, בעיקר למערך הסיור, 132 ניידות מתוצרת "ויליס". מרכבי הניידות נבנו בארץ במפעל א. אילין תעשיות שבחיפה, שבהן הורכבו משנת 1953 (בדומה לג'יפים) כל ה"ויליסים" על דגמיהם השונים (סטיישן- וואגן, מסחרי וטנדר).
בנוסף לשוק האזרחי, ה"ויליסים" נרכשו בכמויות גדולות במיוחד, על-ידי גורמי מערכת הביטחון, קרי, צה"ל והמשטרה. ה"ויליסים" בנפח מנועים 2,199 סמ"ק (4 צילינדרים) ו- 3,770 סמ"ק (6 צילינדרים), נרכשו על ידי המשטרה בתצורת הסטיישן ובהתאם להנחיות ולמפרטי המשטרה.
עד שנת 1964 נעו בכבישים ניידות ה"ויליס" כשהן צבועות בצבע המשטרתי הירוק וגגן צבוע בלבן. רק הניידות שהוקצו למערך החקירות היו צבועות בצבע אפור-קרם וללא סימני משטרה מזהים. בשנת 1964, הוחלט בפיקוד המשטרה על שינוי צבעי הניידות לצבעי הדגל הלאומי (גם משיקולי בולטות) וניידות ה"ויליס", כשאר רכבי הסיור והתנועה המבצעיים, נצבעו מחדש בצבעים של כחול ולבן. סמל המשטרה והמילים "משטרה - “POLICE הוטבעו משני צידי הרכב.
צבעי מכוניות משמר-הגבול הושארו בצבע הירוק המקורי ומכאן ואילך חלה הפרדה ברורה בין צבעי הרכבים של המשטרה "הכחולה" לבין רכבי משמר- הגבול.
הצופר, הרמקול ופנס מהבהב שהיו מותקנים על גג הניידות, פינו את מקומם באמצע שנות השישים לטובת פנס מרכזי כחול מהבהב שהותקן על גגן.